משפחת ברווזים

משפחות של מתמודדי נפש: כיצד הן יכולות לסייע בתהליכי החלמה?

 משפחות של מתמודדי נפש מושפעות רבות מהמצבים של יקיריהן וגם יכולות להשפיע עליהם. אנחנו באאוטריצ׳ מטפלים מתוך תפיסה מערכתית-משפחתית המבקשת להדגיש את מקומן של משפחות של מתמודדי נפש בתהליכי הריפוי וההחלמה ומנסה להעניק להם את הכלים והתמיכה הדרושים על מנת להקל על הקושי שלהן כמו גם לתמוך בתהליכי ההחלמה של יקיריהם. ברשימה הנוכחית נציג מספר רעיונות והצעות לגבי תפקידן של משפחות של מתמודדי נפש בתהליכים של החלמה וריפוי.

מאת: צוות אאוטריצ׳.

פרספקטיבה הסטורית בנוגע למשפחות של מתמודדי נפש

בעבר התפיסה הרווחת הייתה כי היווצרותה של מחלת הנפש כרוכה במערכת יחסים לא בריאה בין בני המשפחה. בהתאמה לתפיסה בעייתית זו, במסגרת הטיפול בני המשפחה הורחקו מבן המשפחה החולה, והושארו מחוץ למסגרת הטיפולית שלו בבתי חולים פסיכיאטריים.

לצד זה, התפתחה בעיקר בשנות ה-50 עמדה מקצועית הקושרת בין פסיכופתולוגיה של הורים לבין התפתחות הפרעות נפשיות אצל ילדיהם. במחקרים בהמשך לא נמצאו הוכחות לעמדה זו אולם תאוריות אלו, למרות שלא הוכחו, הותירו תחושות אשמה וקושי בקרב המשפחות ותרמו לסטיגמה שלילית שלהן (למשל אליצור,טיאנו, מוניץ ונוימן, 1987).

בעשורים האחרונים אנו עדים לשינוי חיובי של הגישות כלפי משפחות של מתמודדי נפש. בני המשפחה הפכו מ"גורם" (או לפחות "תורם") למחלה לשותפים מלאים לטיפול (care) , הזקוקים לכלים למען הסיוע בתהליך ההחלמה של קרוב המשפחה. זו התפיסה המנחה גם אותנו בצוות אאוטריצ׳ במהלכים הטיפוליים אותם אנו מציעים ליחידים ובני משפחה.

כיצד יכולות לסייע משפחות של מתמודדי נפש להליכי החלמה?

הסיוע של בני המשפחה למתמודדי הנפש מקל גם על היחידים וגם על בני המשפחה מכיוון שהוא מפחית את הסבל של כל בני המשפחה ומייצר תחושות חיוביות של תרומה, נתינה ושליטה לעומת חוסר אונים ופסיביות.

השלב הראשון בהתערבות של משפחות של מתמודדי נפש בתהליך ההחלמה שלהם הוא בלמידה על המחלה ועל ההחלמה ממנה. לאחר מכן הם יכולים בעזרת אנשי המקצוע בשלל אמצעים כגון: להעריך את הצרכים והמשאבים, ללמוד כיצד לסייע להתמודד עם סימפטומים ולהפחית סיכויים להישנות של המחלה, ליצור סביבה תומכת, לחזק את הכוחות של המתמודדים, להתמקד בעתיד ולא לשקוע בעבר, לחגוג צעדים קטנים לעומת החזקה בציפייה לשינויים גדולים בתוך פרק זמן קצר ועוד ועוד.

להלן רשימה חלקית של אפשרויות לתמיכת משפחות של מתמודדי נפש בתהליכים שלהם:

  • טיפוח עצמי חיובי של האדם באמצעות מתן חיזוקים להצלחות.
  • תמיכה בנגישות להזדמנויות ופעילויות הקשורות בגילוי עצמי: טיפול, כתיבת יומן, כתיבת שירים וכו'
  •  עידוד של המתמודד לתת מעצמו לאחרים ולא רק לקבל.
  •  עידוד של המתמודד לפתח קשרים חברתיים.

ועוד…

איש עובד

משפחות של מתמודדי נפש יכולות לסייע בין השאר בעידוד תפקוד

אמצעים לתמיכת משפחות של מתמודדי נפש בתהליך החלמה

להלן כמה הצעות לפעולות מעשיות שיכולים לבצע חברי משפחות של מתמודדי נפש על מנת להקל על המתמודדים ולתמוך בתהליכי ההחלמה שלהם:

הגדרת משמעות ההחלמה

בני משפחה ומתמודדים יכולים לבחון יחדיו את משמעות ההחלמה. תהליך זה יכול להתבצע באמצעות שיחות שאינן מלחיצות על אפשרויות לשינוי. במסגרת השיחות יוכלו בני המשפחה לעזור למתמודד לחשוב על חייו כבעלי הזדמנות ופוטנציאל ומתוך כך לעזור לאדם להגדיר את ההחלמה בשביל עצמו – כיצד הוא היה רוצה שחייו יראו? מה היה רוצה לעשות עם הזמן שיש לו? אמצעי יעיל בשיחות מהסוג הזה הוא שימוש בשאלות פתוחות כגון: "אם לא היו לך כמה מהקשיים שאתה חווה לאחרונה, מה היית עושה שאינך עושה כיום?"

בחינת מידת שביעות הרצון וסיפוק מתחומים שונים בחיים

משפחות של מתמודדי נפש יכולות לסייע להם בהתבוננות עצמית ורפלקציה על תחומים שונים בחייהם כגון

  • חברויות
  •  עבודה משמעותית
  •  פעילויות פנאי.
  • מערכות יחסים משפחתיות.
  • מצב דיור.

ההתבוננות המשותפת על הסטטוס של המתמודד בכל אחד מתחומים אלה ואחרים, כאשר היא נעשית באופן לא שיפוטי ותומך, מסייעת בקביעת מטרות לשיקום ומהווה את הצעד הראשון בהתקדמות לעברן.

תמיכה בקבלת החלטות אוטונומית

בני משפחה של מתמודדי נפש יכולים לתמוך בקבלת החלטות עצמאיות של יקיריהן ולקיחת אחריות על התוצאות. תהליך זה מתאפשר במסגרת דיון בצורה פתוחה על חששות, מתוך כבוד לזכות המתמודד/ת לקבל החלטות. במסגרת שיחות אלה ניתן להשתמש בשיטות לפתרון בעיות ולסייע למתמודדים לראות שמכשול או קושי אינם סיבה לויתור על התהליך, כמו כן כדאי להדגיש כי מותר לטעות ויש לכבד את "הכבוד שבסיכון".
לעומת זאת כשמזהים טעות שנעשתה כדאי להימנע מלומר "אמרתי לך" ולהתבונן יחד על החלטה כלשהי שהתקבלה והבנת חסרונותיה.

ניהול לחץ

לחץ הוא גורם מעכב ומסכן בתהליכי החלמה של מתמודדים ובכלל. לבני משפחות של מתמודדים יכול להיות תפקיד מרכזי בזיהוי, מניעה ו/או הפחתה של לחצים בקרב יקיריהם ובסביבת הבית בכלל. כדאי לזהות לצד המתמודד את האופן בו הלחץ משפיע  על סימפטומים והישנות המחלה ולפתח יכולת לזהות סימנים של לחץ (פיזיים או נפשיית) וכן אסטרטגיות להפחתת לחץ.

לפתח תוכנית למניעת הישנות המחלה

תהליך הישנות המחלה (relapse) הוא טבעי בחלק מההפרעות הנפשיות ולרוב ניתן לזהות אותו מראש. משפחות של מתמודדי נפש יכולות לסייע להן בזיהוי הסימנים להישנות המחלה, למשל ע״י שיקופים עדינים.
כמו כן חשוב להחליט על צעדים ליצירת תכנית למניעת הישנות תוך זיהוי מנגנונים מגנים (כגון שגרה, ספורט, טיפול ועוד)

לשמר את התקווה 

אחד המשתנים החשובים להחלמה הוא שימור של התקווה ומשפחות של מתמודדי נפש יכולות לסייע בכך רבות. תנאי ראשון והכרחי לכך הוא האמונה של בני המשפחה ביקיריהם וביכולת שלהם להחלים. בהמשך לכך יש להעביר את מסר האמונה של משפחות של מתמודדי נפש אליהם ולהדגיש כי הם יכולים להחלים וליצור שינויים רצויים. כדאי לשים לב לכל שיפור הכי קטן ולציין אותו ובמקביל להבין שהחלמה לוקחת זמן ומתקדמת באופן שאינו לינארי. ככל שיותר בני משפחה של מתמודדים וחברים וקרובים אחרים מעורבים בתהליך, ניתן לפתח חזית אחידה או ׳קנוניה׳ של תקווה המשותפת לכל הגורמים, כולל כמובן אנשי המקצוע.

איש מושיט ידיו אל השמש

שימור התקווה הוא אחת המשימות החשובות של משפחות של מתמודדי נפש

מצוקה של חברי משפחות של מתמודדי נפש

מחקרים רבים מדדו וזיהו את המצוקה ותחושת הנטל (burden) הכרוכה בהיות בן משפחה של מתמודד נפש. בין השאר דווח על תחושות חרדה, תסכול, דאגה, עומס, דיכאון, אבל, כעס, בושה ואשמה.

 נהוג להתייחס בהקשר הזה לנטל אובייקטיבי הכולל בעיות פרקטיות יומיומיות כגון מגבלות על זמן הפנאי, מגבלות על התחום החברתי והתעסוקתי, אובדן הכנסה, ופגיעה ביחסים המשפחתיים ובחלוקת התפקידים בבית, לעומת נטל סובייקטיבי המתאר את ההשלכות הפסיכולוגיות השליליות של המחלה על המטפלים כגון תחושות של אובדן, דיכאון, חרדה ובושה.

במחקר אשר עסק בהתמודדות של בני משפחה של אנשים עם מחלות נפש עם סטיגמות חברתיות (שטרוך, שרשבסקי, שגיב, בידני-אורבך ולכמן, 2006), ההורים שרואיינו דיווחו על:

איך אפשר להקל על המצוקה של משפחות של מתמודדי נפש

על המצוקה של משפחות של מתמודדי נפש משפיעים  משתנים שקשורים למחלה (חומרה, משך), תמיכה משפחתית שהמשפחה זוכה לה, סגנונות התמודדות עם המחלה, האופן בו המחלה נתפסת על ידי המשפחה ועוד.

על מנת לסייע למשפחות של מתמודדי נפש חשוב להכיר בנטל שלהן עצמן ולא לראות בהן כלי ליצירת שינוי בהתנהגות המתמודדים עצמם בלבד. שרותים שונים למשפחות יכולים להציע מתן כלים ותמיכה באופן קבוצתי או פרטני. בין השירותים הקבוצתיים ניתן למצוא קבוצות פסיכו-חינוכיות (מתן ידע וכלים להתמודדות משפחתית עם המחלה), קבוצות תמיכה (מתן תמיכה הדדית ושיתוף), קבוצות ממוקדות סטיגמה (הפחתת הנטל שקשור בסטיגמה) ועוד. השירותים הפרטניים מגוונים גם הם וכוללים הדרכה וליווי למשפחות בהתאם לצרכיהן.

בנוסף, מחקרים על בני משפחה המטפלים באנשים עם תחלואה נפשית קשה מצאו כי רמות גבוהות יותר של תמיכה חברתית היו קשורות באופן חיובי לאיכות החיים, וקשורות באופן שלילי לנטל הטיפול ולבדידות (Zhang et al., 2021)

המענה של אאוטריצ׳ לסיוע עבור משפחות של מתמודדי נפש

צוות אאוטריצ׳ פועל כאמור מתוך תפיסה מערכתית-משפחתית הרואה במשפחות של מתמודדי נפש חלק חשוב ובלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. למעשה רבים מהטיפולים אצלנו מתחילים ביוזמת בני משפחה ואנו מדגישים כבר בקשר הראשוני עמם שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. המעורבות של הורים ובני משפחה יכולה לבוא לידי ביטוי בהשתתפות רציפה בתהליכי ייעוץ והדרכה, שמירה על קשר רציף עם הצוות הטיפולי, הפעלה של רשת של תומכים ומקורבים , השתתפות בתהליכים של טיפול לכל המשפחה ועוד.

במסגרת אינטראקציות אלה בין משפחות של מתמודדי נפש ואנשי צוות אנו מאמינים כי הסברה (פסיכו-אדוקציה) לגבי ההפרעות הנפשיות והטיפול בהן צריכה להיות מרכיב חשוב בהתערבויות ופועלים על מנת לסייע בכך. מעבר לכך אנו מאמינים כי התערבויות צריכות לכלול את בני המשפחה לא רק כבעלי עניין המשפיעים על המתמודדים עצמם, אלא גם כלקוחות בפני עצמם, הזקוקים לעזרה, תמיכה והדרכה מתמשכים.

האם בני משפחה שלכם מתמודדים עם קשיים נפשיים?

צרו קשר

מקורות וקריאה מומלצת

שטרוך, נ', שרשבסקי, י', בידני־אורבך, א', לכמן, מ', שגיב, מ' וזהבי, ט' (2007).

סטיגמה בתחום בריאות הנפש: עמדות, התנסויות והתמודדויות של הורים לאנשים המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית (דו"ח מחקר). ירושלים: מכון ברוקדייל.

Alyafei, A. H., Alqunaibet, T., Mansour, H., Ali, A., & Billings, J. (2021). The experiences of family caregivers of people with severe mental illness in the Middle East: A systematic review and meta-synthesis of qualitative data. Plos one16(7), e0254351.‏

Corrigan, P. W., & Miller, F. E. (2004). Shame, blame, and contamination: A review of the impact of mental illness stigma on family members. Journal of Mental Health, 13(6), 537–548.‏

Hasson-Ohayon, I., Or, S. E. B., Vahab, K., Amiaz, R., Weiser, M., & Roe, D. (2012). Insight into mental illness and self-stigma: The mediating role of shame proneness. Psychiatry Research200(2-3), 802–806.‏

Lefley, H. P. (1992). The stigmatized family. Stigma and mental illness, 127–138.‏

Zhang, B., Conner, K. O., Meng, H., Tu, N., Liu, D., & Chen, Y. (2021). Social support and quality of life among rural family caregivers of persons with severe mental illness in Sichuan Province, China: mediating roles of care burden and loneliness. Quality of Life Research30(7), 1881-1890.‏

 

 

self care

טיפולים יעילים למחלות נפש רציניות

טיפולים עבור מחלות נפש רציניות מתפתחים וצוברים תאוצה אולם רק חלק מהם מבוססי ראיות כלומר מגובים במספיק מחקרים המעידים על היעילות שלהם. אנו מציגים כאן חלקים מתורגמים ממאמר חשוב שנכתב ע״י מומחים מובילים בתחום וסוקר את הטיפולים השונים מבוססי הראיות המסייעים לאנשים במצבים משבריים. שמו של המאמר הוא Implementing Evidence-Based Practices for People with Severe Mental Illness מאת: Kim Mueser, William Torrey, David Lynde, Patricia Singer, Robert Drake, פורסם בסוף 2011. לקריאת המאמר המלא באנגלית כנסו לכאן.

תקציר

יישום טיפולים מבוססי ראיות (טמ"ר) עבור אנשים עם מחלת נפש רצינית (מנ"ר):

אנשים עם מחלות נפש רציניות (מנ"ר) לעיתים קרובות חסרים גישה לטיפול יעיל. המחברים מתארים את פרויקט יישום הטמ"ר (Implementing Evidence-Based Practice (EBP) Project), אשר מטרתו לשפר את הנגישות של טמ"ר לאנשים עם מנ"ר ע"י פיתוח של חבילות יישום (implementation package) סטנדרטיות, אשר נבנו בשיתוף עם בעלי עניין (stakeholders) שונים, כולל מטפלים, צרכנים, בני משפחה, מנהלי מקרה, מובילי תכניות, וסמכויות בבריאות הנפש.  שיפור הנגישות של טמ"ר לאנשים עם מנ"ר עשוי לשפר את תוצאות הטיפול באופן יעיל.

המחקר זיהה טיפולים יעלים לאנשים עם מנ"ר ("צרכנים"), אך טיפולים אילו אינם נגישים לרוב הצרכנים ובני משפחותיהם.  הבעיה של חוסר גישה לטמ"רים לאנשים עם מנ"ר ידועה מאד בספרות. חלק חשוב מהפרויקט הינו פיתוח חבילות של חומר ליעוץ והכשרה עבור סוכנויות, מערכות, ועובדים של בריאות הנפש, שיאפשר להם ליישם טמ"רים בתחומם ולהראות דרך החבילות כיצד ארגונים יכולים ליישם בהצלחה ייסוד של טמ"רים. במאמר  נסקרת המסגרת התפיסתית של פרויקט זה, והצעדים שנעשו עד כה.

הגדרה של טמ"ר: טיפול מבוסס ראיות

טמ"ר = התערבות בעלת בסיס ראייתי חזק המראה כי היא יעילה בהשגת תוצאות רצויות.

הסטנדרט הגבוה ביותר לראיות מחקריות הינו מחקר קליני אקראי, כאשר ניסויים קליניים אקראיים רבים בוצעו ע"י קבוצות מחקר שונות וההתערבות באופן קבוע משיגה תוצאות יותר טובות מאפשרויות טיפול אחרות, ניתן לומר כי ההתערבות מבוססת ע"י הראיות ולכן הינה טמ"ר. במצבים מסוימים, מחקרים עם קבוצות ביקורת אשר לא חולקו באופן מקרי הינם הראיות הטובות ביותר שאפשר להשיג.  זה עשוי להיות המצב כאשר ההתערבות דורשת צוות של מטפלים או מרפאה שלמה או כאשר קשה או בלתי אפשרי לבצע חלוקה אקראית לקבוצות של המטופלים.

טיפולים מבוססי ראיות למחלות נפש רציניות

פסיכו-פרמקולוגיה משותפת (collaborative)

התסמינים הפסיכיאטריים של מחלות נפש רציניות, כוללים הפרעות במצב הרוח, בלבול מחשבתי ותהליכי חשיבה לקויים, הזיות, וירידה במוטיבציה וביוזמה כל אלה הינם בעלי השפעה עצומה על הסיפוק וההנאה הסובייקטיביים של הצרכנים מן החיים שלהם, ובנוסף בעלי השלכות מעשיות רבות. הורדת רמת התסמינים והשכיחות של הדרדרות חזרה הינם מרכזיים בטיפול יעיל במנ"ר. התערבות פרמקולוגית כלומר טיפול באמצעות תרופות הינה הטיפול הראשי בטיפול במנ"ר, אכן, הראיות שתומכות בתוצאות החיוביות של טיפול תרופתי למנ"ר הינן חזקות בהרבה יותר מאשר לכל שאר ההתערבויות. מידע רב ומספק  מראה גם את היעילות של תרופות בטיפול בהפרעת הנפש הראשית (למשל, תרופות אנטי פסיכוטיות לאנשים עם סכיזופרניה) וגם לטיפול בתסמינים משניים (למשל, תרופות נוגדות דיכאון לטיפול במטופלים עם סכיזופרניה ודיכאון נלווה).

טיפול קהילתי אסרטיבי ACT

ההוצאה מהמוסדות בשנות ה 50 של אנשים עם מנ"ר ופיתוח של מערכת בריאות הנפש הקהילתית בשנות ה 60 יצרה בעיה חדשה, משום שצרכנים עם ההפרעות הקשות ביותר נתקלו בבעיות בקבלת השירותים שהם צריכים, כולל טיפול תרופתי, דיור, כלכלה,וגישה לשרותיי שיקום. חוסר גישה לשירותים הכרחיים, אשר במקור היו מיועדים להיות מסופקים ע"י מנהלי מקרה במרכזי בריאות נפש קהילתיים, גרם לתוצאות שליליות ויקרות, כמו הדרדרות לאחור לעיתים קרובות, ואשפוזים חוזרים.

ע"מ לתת מענה לבעיה זו, גישה חדשה לניהול מקרים פותחה בשנות ה 70. אשר התבססה על מתן רוב השירותים הפסיכיאטריים לצרכנים בסביבת מגוריהם הטבעית, במקום במרפאות.

שרות זה כולל מתן שירותים בסביבתם הטבעית של הצרכנים, מתן שירותים ישיר (לעומת תיווך בין הצרכן לנותני שרות אחרים), כיסוי בן 24 שעות, ושיתוף בתיקים בין מטפלים בצוות (לעומת כל מנהל מקרה כמטפל יחיד בתיקים שלו) .

מודל ה ACT  לניהול מקרים נבחן במחקרים רבים, עם יותר מ 30 מחקרים מבוקרים של יעילותו המחקרים מראים ש ACT  יעיל בהורדת מספר האשפוזים, ייצוב דיור בקהילה, הורדת עוצמת התסמינים, העלאת רמת החיים, והורדת עלות הטיפול הכללית. שרותי ACT בד"כ יועדו לצרכנים עם מנ"ר עם היסטוריה מן הזמן האחרון של אשפוזים רבים או ארוכים או עם תפקוד פסיכוסוציאלי פגום ביותר אשר דורש עזרה יומיומית כדי לגור בקהילה. מחקר מראה ש ACT הכי יעיל  לתת-קבוצה זו של צרכנים ולא לקבוצת הצרכנים הלוקה במנ"ר באופן כללי.

טיפולים נפשיים בקהילה עבור מחלות נפש רציניות נועדו למנוע אשפוזים פסיכיאטריים חוזרים

השכלה משפחתית בפסיכולוגיה (family psychoeducation)

כתוצאה מההוצאה מהמוסדות, יש מודעות גדלה והולכת לחשיבות של המשפחה בטיפול באנשים עם מחלות נפש רציניות. בין 25% ל 60% מהצרכנים עם מנ"ר חיים בבית, ורבים אחרים שומרים על קשר עם קרובים. שרותי משפחתיים עבור אנשים עם מנ"ר פותחו כתגובה למספר מגמות (trends) ולחצים.

  1. דאגה לאדם עם מנ"ר הינה יקרה למשפחות, הן כלכלית והן אישית, וחשוב להוריד את המחיר הנגבה מהקרובים.
  2. מחקר נרחב מראה שאקלים רגשי שלילי במשפחות קשור לצורות החמורות יותר של מחלות נפש
  3. משפחות דוגלות ביותר השתתפות בטיפול בקרוביהם החולים במחלות נפשית והשכלה בפסיכולוגיה מהווה צעד בכיוון זה.

המודלים של התערבות משפחתית שונים זה מזה בצורתם (למשל, פגישות עם משפחה אחת או מספר משפחות ביחד), בזווית התיאורטית שלהם (למשל, קוגניטיבי התנהגותי, סיוע רחב,  אורך הטיפול (מוגבל או לא מוגבל בזמן) ומיקום (מבוסס מרפאה או ביתי). למרות ההבדלים הרבים בין המודלים, תכניות יעילות מראות מאפיינים משותפים. בד"כ הן נמשכות לפחות שישה חודשים, נותנות מידע למשפחות על מחלת נפש ודרך הניהול שלה, מנסות להוריד מתח ולחץ בתוך המשפחה, נותנות אמפתיה ותמיכה חברתית, ומתמקדות על לשפר את העתיד (לעומת התמקדות בעבר), מעלות את רמת התפקוד של כל בני המשפחה (לא רק הצרכן), ומנסות לצור קשר שיתופי בין המשפחה לצוות המטפל.

המחקרים שנעשו על תכניות קצרות מועד למשפחות הצביע על שיפור בידע על המחלה ובנטל על המשפחה אבל עם השפעה מועטה על החומרה או המסלול של ההפרעה הנפשית. לעומת זו מחקרים קליניים רנדומלים הראו שטיפול משפחתי ארוך טווח (מעל שישה חודשים) עבור סכיזופרניה הינו בעל השפעה משמעותית להורדת ערכי ההידרדרות למטה והאשפוז מחדש במשך שנתיים ואפילו יותר.  למרות התוצאות המעורבות, המחקרים מעלים את האפשרות שיש גם השפעה חיובית לטיפול על סכיזופרניה במובן של שיפור ביחסים המשפחתיים.

תעסוקה נתמכת (supported employment)

רוב הצרכנים עם מחלת נפש רצינית רוצים לעבוד בעבודה תחרותית כאחד ממטרותיהם העיקריות, יתר על כן, עבודה הינה קריטית בקביעת ערכו וזהותו של אדם בחברה המערבית והעדויות מראות שכנראה סטיגמות הינן נמוכות יותר לגבי צרכנים עובדים לעומת כאילו שמובטלים. עם זאת, תכניות שיקום תעסוקתיות רגילות בדרך כלל לא הצליחו להעלות את הדרגה של תעסוקה תחרותית של אוכלוסייה זו.  תכניות תעסוקה נתמכת לאנשים עם מנ"ר הופיעו בעשור האחרון כאלטרנטיבה לשפר את התוצאות התעסוקתיות של אותם צרכנים המעוניינים בעבודה תחרותית.

תעסוקה נתמכת הנה השם לשרותיי תעסוקה המתמקדים בלעזור לצרכנים למצוא מהר עבודות תחרותיות המשלמות משכורות תחרותיות בסביבות קהילתיות כשהם עובדים לצד עובדים ללא מגבלות, ולמתן תמיכה מתמשכת (ongoing) לזרז את ההצלחה בעבודה או מעבר חלק לעבודה אחרת. שרותי תעסוקה נתמכת הינם שונים משירותים תעסוקתיים ישנים יותר, אשר משתמשים במצבים רבים לפני עבודה, כגון הערכה, הכשרת מיומנויות, עבודה מוגנת, ועבודות לניסיון, לפני מציאת עבודה תחרותית. אנשים נוטים "להיתקע" בתהליך הפרה-תעסוקתי ולעולם לא להגיע לתעסוקה תחרותית.

השימוש בגישות עבודה נתמכת בבריאות הנפש הינו יחסית חדש, אבל מחקרים באופן קבוע תומכים ביעילות שלהן. כפי שהיה צפוי, צרכנים בתוכניות תעסוקה נתמכת גם עבדו יותר שעות וקבלו משכורות יותר גבוהות.

ניהול המחלה וההחלמה

חלק מהתכונות הבסיסיות של מנ"ר הן התלות באחרים כדי לנהל את המחלה, לספק צרכים בסיסיים, ולתמוך במטרות וברצונות שלך. בעבר, רופאים שעבדו עם אנשים עם מנ"ר הניחו שהם לא מסוגלים להיות משתתפים פעילים בניהול הטיפול שלהם. כיום, מונעים ע"י התנועה לקידום זכויות החולים של אנשים הסובלים ממנ"ר בעצמם, וכן בשל הנטייה הגוברת לקבלת החלטות משותפת ברפואה בכלל ובתחום בריאות הנפש החל פקפוק באמונה שצרכנים צריכים להיות מקבלים סבילים של טיפול, והתפתחה הגישה המעודדת  צרכנים לטול חלק פעיל יותר בטיפול שלהם עצמם ובהגדרת התוצאות שהם רוצים ממנו.

המושג של החלמה (recovery) הועלה כדי לתת תקווה וגישה חיובית למחלת הנפש. לפי Antony (1993), "החלמה פירושה פיתוח משמעות ומטרה חדשה לחיים כאשר האדם גדל מעבר להשפעות הקטסטרופליות של מחלת הנפש"  החלמה משמעותה לא רק הפוגה קצרה או ארוכת טווח מתסמינים אלא גם שילוב חברתי מוצלח והישגים אישיים באזורים שנראים חשובים לצרכנים .

החלמה ממחלות נפשיות רציניות מקדמת תחושת חופש מהמחלה והשלכותיה

כללית, ניהול המחלה והחלמה מטרתם לספק לצרכנים את הכלים הנחוצים כדי לשתף פעולה באופן פורה עם אנשי מקצוע ובני משפחה וחברים בטיפול שלהם, למזער את ההשפעה של מחלת הנפש על חייהם, ולהיות מסוגלים לשקוד על הגשמת מטרות אישיות. קיימות גישות רבות אשר נועדו לסייע בתחום זה, החל  מהשכלה על מחלת הנפש והטיפול בה,  דרך אסטרטגיות טיפול שמעודדות שימוש יעיל בתרופות, פיתוח מיומנויות למניעת הדרדרות, ושיפור שיטות להתמודדות עם התסמינים.

טכניקות נוספות שיכולות להיות מסווגות תחת הקטגוריה הרחבה של "ניהול המחלה והחלמה" כוללים הכשרה במיומנויות חברתיות. בעקבות רוחבה של קטגוריה זו,  חבילת היישום של מנ"ר זה תתמקד באוסף של טיפולים יותר צר אשר מטרתם ללמד צרכנים על מחלות נפש וטיפולם ולעזור להם להשתמש בתרופות בצורה יעילה, למנוע הדרדרויות, ולהוריד או להתמודד עם תסמיני המחלה.

סקירת התוכניות שפותחו עד כה מעלה-

  1. השכלה פסיכולוגית יעילה בהעלאת הידע של צרכנים על מחלות נפש אבל לא משנה תוצאות אחרות.
  2. טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים יעילים בלעזור לצרכנים אשר החליטו ליטול תרופות ולשלב אותן בשגרת היום-יום שלהם.
  3. צרכנים למדו איך לזהות סימני אזהרה מוקדמים של הדרדרות, בכך ובכך להוריד את מספר ההידרדרויות והאשפוזים החוזרים.
  4. טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים היו יעילים בללמד צרכנים איך להתמודד עם תסמינים, ובכך הורידו את הרמה והלחץ של התסמינים.

הכשרה במיומנויות חברתיות לשיפור כשירויות בין אישיות היא בעלת היסטוריה ארוכה בטיפול במגוון רב של הפרעות פסיכיאטריות. סקירות על הכשרה במיומנויות חברתיות מסיקות כי ההשפעה העיקרית הינה בשיפור המיומניות החברתיות של הצרכנים, כולל ביחסים חברתיים, פעילות בשעות הפנאי והבידור, ושמירה עצמית .

טיפול קוגניטיבי, נמצא כיעיל בהורדת החומרה של התסמינים הפסיכוטיים וכן את המצוקה שהם גורמים, וכן  לירידה בשימוש בשרותי בריאות הנפש .

טיפול משולב בהפרעות כפולות (dual disorder)

החל מראשית שנות ה 80, היה ידוע שהתמכרות הינה התחלואה המשנית הנפוצה ביותר והחשובה ביותר מבחינה טיפולית אצל אנשים עם מחלות נפש רציניות. צרכנים עם הפרעה כפולה הינם בסיכון מוגבר לתוצאות שליליות של הטיפול, להיות מחוסרי דיור, אלימות, כליאה, רמות גבוהות יותר של אשפוז חוזר והדרדרות, ושל מחלות חמורות כגון HIV. רק לעיתים רחוקות הם מתאימים למערכות המקבילות של בריאות הנפש וטיפול בהתמכרות לסמים ואלכוהול. במקום זאת, הם נוטים להיות מודרים, או לעזוב, שירותי בריאות אילו ולהמשיך לחוות תוצאות גרועות ע"מ לתת מענה לבעיה של התמכרות אצל אנשים עם מנ"ר וכדי להימנע מהבעיות שקשורות לטיפול במערכות נפרדות, פותחו מודלים של טיפולים משולבים.

טיפול משולב מוגדר כהתערבות שבה אותם מטפלים מטפלים בשתי ההפרעות בעת ובעונה אחת. ב 15 השנים שעברו, נערכו ניסיונות נרחבים לפתח מודלים משולבים לאנשים עם הפרעות כפולות רוב המודלים היום משלבים שירותים באופן מקיף וכוללים, יעוץ לשתי ההפרעות, ניהול מקרה, טיפול תרופתי, דיור, שיקום תעסוקתי, והתערבות משפחתית. בנוסף, רובן משתמשות בפנייה אסרטיבית כדי לשתף צרכנים בטיפול,

מחקרים רבים נעשו על היעילות של תוכניות טיפול משולבות, נראה כי תוכניות אלו יעילות. ההשפעה הבולטת ביותר שלהן הינה ירידה בשימוש לרעה בסמים ואלכוהול.

סיכום ומסקנות

חוקרים של בריאות הנפש וקובעי מדיניות מודעים מאד לכך שטיפולים יעילים לאנשים עם מחלות נפש רציניות קיימים וזמינים לעיתים רחוקות.  יחד עם זאת נראה כי לצרכנים, קרובי משפחה, ובעלי עניין נוספים יש סיבה טובה להיות אופטימיים לגבי העתיד של שרותי בריאות הנפש למחלות נפש קשות. גישה משופרת לטמ"רים קיימים, בנוסף לגישה לטמ"רים חדשים כאשר הם מפותחים, צריכה להיות מתורגמת לתוצאות טיפוליות טובות יותר ולשימוש כלכלי היעיל ביותר בשרותי בריאות הנפש. תכניות אלה תורמות בהעלאת רמת השירות לצרכנים, ומזרזות את מסעם להחלמה.

צוות אאוטריצ׳ מסייע לצרכנים ולמתמודדים בתהליכי ההחלמה שלהם באמצעות שילוב כלים טיפוליים שונים והנגשה של טיפולים מבוססי ראיות מהסוג שהוזכר כאן לטובת שיפור מצבם הנפשי ותמיכה בגורמים בסביבתם.

האם אתם מתעניינים בטיפול בהפרעות נפשיות קשות?

צרו קשר

קשיים ביחסים במשפחה בראי הגישה הרב-דורית

קשיים ביחסים במשפחה מופיעים בכל המשפחות לפרקים. הגישה הרב דורית להתבוננות על יחסים במשפחה אשר פותחה ע״י Bowen  מציעה נקודת מבט המתייחסת להיסטוריה המשפחתית כבסיס להבנת התהליכים המתרחשים בתא המשפחתי.

מקורם של קשיים ביחסים במשפחה

הגישה הבין-דורית רואה את המקור לקשיים המתעוררים כיום בתא המשפחתי תוצאה של קונפליקטים לא פתורים במשפחות המוצא. אי פתירת המשקעים במשפחות המוצא עשויה להוביל לדפוסי התקשרות רב דוריים בעייתיים. הדפוסים הללו יכולים להתבטא במגוון רחב של אופנים, בין אם מפורשים (התנהגות, רגש וכד') ובין אם מרומזים (סוגיות טעונות רגשית). ההנחה המוצעת על ידי גישה זו היא כי קיימת השפעה רבה, של דורות קודמים, על מגוון רחב של דרכי התמודדות, גיבוש זהות נפרדת וכדומה. טיפול משפחתי יכול לסייע בהבנת הדינאמיקות המשפחתיות והתמודדות איתן.

התיאוריה של מערכות המשפחה

Bowen המפתח של התיאוריה של מערכות המשפחה, תופס את המשפחה כיחידה רגשית, בה רשת של מערכות יחסים שזורות, אותן ניתן להבין בצורה הטובה ביותר על ידי אימוץ המבט הבין-דורי.

בניגוד לתיאורטיקנים ומטפלים בדיסציפלינה של הטיפול המשפחתי, טען Bowen כי המוטיבציה הבסיסית המניעה התנהגויות וחוויות של הפרט נובעת מכוחות מנוגדים הפועלים בו זמנית בתוך התא המשפחתי- של משיכה ודחיפה בין בני המשפחה לשם איחוד מחד והתרחקות מנגד (אינדיבידואליות מול שייכות).

המיקוד העיקרי של Bowen בתיאוריה היה המערכת הרגשית של היחסים הבינאישיים במשפחה.

טיפול משפחתי מסייע בהתמודדות עם קשיים ביחסים במשפחה

8 קונספטים להבנה של הקשיים ביחסים במשפחה לפי הגישה הרב-דורית

לשם הבנת התהליכים המשיג Bowen 8 קטגוריות השזורות זו בזו. משמע, ניתן להבין באופן מלא את הקטגוריה ואת ההתנהלות המשפחתית הייחודית, רק בהינתן ההבנה של שאר המשתנים בתיאוריה.

  1. נפרדות העצמי: המידה בה קיימת נפרדות של העצמי בקרב הפרט במשפחה משקפת את היכולת של אותו פרט להפריד בין תהליכים אינטלקטואליים, לבין תהליכים רגשיים אותם חווה. מתוך כך ניתן להבין כי הנפרדות מיוצגת על ידי היכולת של הפרט להמנע מתגובה המושפעת מתהליכים רגשיים, תוך הפרדתו מן החשיבה הרציונלית. מצב קיצוני מוביל לחוסר היכולת של הפרטים לשרוד ללא נוכחות האחרים, מה שמונע בהמשך את תהליכי הנפרדות של הפרט ושל המשפחה כולה. על מנת לתאר את המנעד הקיים המשיג Bowenאת הניגודים- התמזגות- נפרדות. מידת הנפרדות של כל פרט, מתבטאת במידה בה מסוגל לחוות עצמו כנפרד הן במסגרת המשפחתית והן ביחסים עם אנשים משמעותיים נוספים בחייו ובמיוחד יחסים במשפחה.
  2. משולשים: במערכות יחסים זוגיות בהן שני ההורים לא הצליחו ליצור נפרדות של העצמי, קיים קושי גדול יותר להתמודד עם חרדות הפוקדות את אחד מהפרטים במשפחה. במצב בו הזוג אינו מסוגל לשאת לבדו את המשקל, והחרדה זולגת ומציפה, היא לרוב מגיעה לגורם שלישי, על מנת לסייע בהתמודדות. הגורם השלישי יכול להיות הילד המשותף, מכר, ידיד או דמות טיפולית כלשהי. בהינתן גמישות ונפרדות מתאפשר להתמודד עם החרדה באופן אדפטיבי. פעמים אחרות נוצרים משולשים פנימיים רבים המובילים את המשפחה כולה למצב של אי ספיקה וחוסר תפקוד המוכלל על שאר הפרטים, גם אם אינם נוגעים בדבר. תרחיש מסוג זה יתממש במשפחות בהן הנפרדות של הפרטים נמוכה.
  3. המערכת הרגשית של הגרעין המשפחתי: על פי Bowen בעת בחירת פרטנר לבניית תא משפחתי, מחפש הפרט אחר דמות בעלת רמת נפרדות העצמי הדומה לשלו. כך מתקיימת זוגיות דיפוזית, המובילה למערכת רגשית לא יציבה, המתקשה להתמודד באופן אדפטיבי עם חרדה ושינויים. מערכת רגשית מסוג זה עלולה להוביל לביטויי אלימות, ריחוק ותפקודים לקויים נוספים, כחלק מניסיונות המשפחה לשמור על יציבות ולהגיע לפתרון מפחית חרדה. Bowen ניסח שלושה דפוסי סימפטומים במשפחה הגרעינית, כתוצאה מהמיזוג של בני הזוג: 1. תפקוד לקוי פיזי או רגשי של אחד מההורים: במקום להתמודד ישירות עם הקונפליקטים המשפחתיים, החרדה מועברת מהפרטים השונים, במשפחה הלא נפרדת, ונספגת על ידי אחד ההורים באופן סימפטומטי. 2. קונפליקט זוגי לא פתור, כרוני וגלוי: מצב רגשי לא יציב בין רגשות חיוביים לשליליים וקירבה או ריחוק רגשיים, בעצמה גבוהה. החרדה נספגת על ידי הבעל והאישה. 3. לקות פסיכולוגית של הילד: מאפשר להורים להתמקד בלקות של הילד ולהמנע ממגע עם הכשלים שלהם בחוסר הנפרדות. החרדה המשפחתית מושלכת ונספגת על ידי הילד, המבטא את המצוקה המשפחתית בסימפטומים נפשיים ("החולה המדומה").
  4. תהליך השלכה משפחתי: ההורים אינם מגיבים לכל ילדיהם באותו האופן. בשל כך ניתן לזהות כי ההורים מעבירים את מידת הנפרדות שלהם באופן לא שוויוני או אחיד לבני המשפחה השונים. כך נוצר מצב בו לאותו זוג הורים יגדלו ילדים ברמות נפרדות שונות ומגוונות. על פי Bowen, יבחרו ההורים הפחות נפרדים להתמקד בילד הפחות בוגר, ללא התייחסות לסדר הלידה. Bowen קרא לתהליך בו ההורים מעבירים את רמת הנפרדות הנמוכה שלהם על הילד המועד והפגיע ביותר- לתהליך זה קרא תהליך השלכה משפחתי. כך מועברת חוסר הנפרדות מההורים לדור הבא, דרך אותו ילד מועד.
  5. התנתקות רגשית: הילדים המעורבים בתהליך ההשלכה פעמים רבות יחפשו אחר דרכים מלאכותיות ולא אדפטיביות ליצור נפרדות מהמשפחה. לעיתים הנפרדות תיעשה על ידי שינוי חיצוני (מיקום מגורים), ולעיתים פנימי (תהליכים נפשיים של דה-ואלואציה וניתוק רגשי). Bowen מתייחס לתהליכי הנפרדות המלאכותיים הללו כהתנתקות רגשית, בריחה אמוציונאלית והתרחקות ממגע רגשי ולא נפרדות אדפטיבית ומפתחת.
  6. תהליכי העברה בין-דוריים: מתייחס להעברה בינדורית של דפוסי נפרדות לא תקינים, המתבססת על 2 משתנים מרכזיים: א. בחירת בן הזוג- לרוב בוחרים בני זוג בהתאמה למידת נפרדות העצמי, כך מוצא עצמו פרט בעל חוסר נפרדות יוצר משפחה בשיתוף עם בת זוג ללא נפרדות. ב. תהליך ההשלכה המשפחתי- העברת חוסר הנפרדות של ההורים לילדים המועדים, ובכך מנכיחים ומעצימים את חוסר נפרדות העצמי של הילד, שבתורו ייצור תא משפחתי עם בת זוג תואמת, עימה יעשה תהליך חוזר של השלכה משפחתית.
  7. מיקום האחים: Bowen טוען כי ישנה משמעות רבה לסדר הלידה על אופי הילד והתפקודים המנטאליים וההתנהגותיים שלו במשפחה. מתוך הנחה זו מציע כי על מנת ליצור זוגיות מוצלחת יותר יש להתחשב בסדר הלידה, כך למשל בן בכור ידע לקחת על עצמו אחריות בעוד הקטן ביותר ידע לאפשר זאת. לעומת זאת שני בני זקונים יצפו כי האחר יבצע את התפקודים אותם הורגל כי שאר הפרטים במשפחה מבצעים.
  8. רגרסיה חברתית: לטענת Bowen החברה הינה כמו משפחה, המכילה בתוכה את הכוחות המנוגדים של חוסר הנפרדות ושל אינדיבידואליות. כך, בהינתן מתח מתמשך ואקלים חברתי חרד, תיתכן פריצה של הצורך באחדות, לצד סחף של כוחות המניעים לכיוון אינדיבידואציה, מה שעל פי דעתו, יוביל לבסוף להעצמת החרדה החברתית.

טיפול בקשיים ביחסים במשפחה באאוטריצ׳

צוות אאוטריצ׳ מחזיק בתפיסה מערכתית בנוגע לאתגרים אישיים ובינאישיים, כלומר אנו סבורים כי יש להתייחס לבעיות ואתגרים נפשיים בקונטקסט המשפחתי והחברתי בו הם מופיעים. לעיתים, גם הטיפול צריך לכלול אלמנטים מערכתיים כמו למשל עבודה עם ההורים במקרה של טיפול בילדים, או עבודה עם ילדים בוגרים של קשישים המקבלים סיוע נפשי  ועוד. פעמים רבות קשיים ביחסים במשפחה נגרמים בגלל בעיות תקשורת בין חברי התא המשפחתי. מפגשים טיפוליים, אשר יכולים באאוטריצ׳ להתקיים בבית המשפחה, בקליניקה או כטיפול בוידאו, מסייעים בשיפור התקשורת ופתרון בעיות.

טיפול משפחתי – היסטוריה ומושגים מרכזיים

מהו טיפול משפחתי?

טיפול משפחתי או תרפיה משפחתית מתייחסים אל הפרט כחלק ממערכת שלמה ומתמקד בהכנסת שינויים ביחסי-הגומלין שבין בני המשפחה. הגישה הפרטנית בטיפול לעומת זאת מתמקדת בכוחות ובתהליכים הפנימיים של האדם, ותופסת את השינוי הנדרש בהתנהגותו כפועל יוצא משינויים תוך-נפשיים. יחד עם זאת, טיפול משפחתי מתייחס גם הוא לשינויים פנימיים תוך-נפשיים הקורים אצל הפרט. מושגים שונים מהטיפול הפרטני כגון "תובנה" (insight), הורחבו, הועמקו ויושמו על התפיסה המערכתית של היחיד והמשפחה (Rubinstein-Nabarro,1996).

קרא עוד

צרו קשר לבניית תכנית טיפולית מותאמת עבורכם

טלפון: 072-33-60-600
E-mail: [email protected]

לחצו ליצירת קשר
דילוג לתוכן