התפתחות פסיכולוגית

מסע הגיבור מופיע בכל התרבויות בעולם בסיפורים, מיתוסים ואומנות. למרות השונות הרבה שבין הגיבורים בסיפורים השונים ובתקופות השונות, ישנם מאפיינים משותפים לגיבור ולמסע ההתפתחותי שלו אשר חוזרים על עצמם. הסיבה לכך היא שמסע הגיבור הוא סמל להתפתחות פסיכולוגית אוניברסלית.

מהו מסע הגיבור? מהם המאפיינים של הגיבורים? מהם השלבים של המסע? כיצד קשור מסע הגיבור להתפתחות פסיכולוגית ? על כך ועוד ברשימה קצרה זו מאת צוות Outreach.

מאפיינים של גיבורים 

מרבית הגיבורים בסיפורים של תרבויות שונות מגיעים ממקום נחות ונולדים אל תוך תנאים של מצוקה. לידתם היא פלאית אך צנועה ובתחילת חייהם ישנו אלמנט של נסתרות, לעתים הם יתומים או ילדים נטושים שגורשו יחד עם האם. הגיבורים בתחילת חייהם תמיד בסכנה גדולה, יש איום שיהרגו אותם והם צריכים לברוח או להסתתר. יחד עם זאת תמיד יש להם פוטנציאל גדול המחכה להתממש. הם רוכשים עוצמה רבה בזמן קצר ואז יוצאים אל מסעם גדוש המכשולים. בסופו של המסע הם נאבקים באיזשהו רע ומנצחים אותו (Henderson,1978). סיפור מיתולוגי זה הוא תמציתו של מסע הגיבור אשר מסמל עפ"י הפסיכיאטר השוויצרי יונג באופן מדויק את התהליך הפסיכולוגי של האינדיבידואציה.

מסע הגיבור להתפתחות פסיכולוגית

מבחינה פסיכולוגית לפי יונג, המיתוס של הגיבור מבטא את הרצון להחליף תלות בלא מודע בכיוון אישי יותר – מטרה המחייבת מאבק אמביוולנטי עם האם המסמלת את הלא מודע (Jung, 1989).
בהתאם לכך יש לגיבור תפקיד מרכזי בהתפתחותו של הגבר ובתהליך האבולוציוני שלו. הגיבור מניע את האגו המתפתח של הנער, כך שיוכל להיפרד מאמו בתום נעוריו ולהתייצב מול המשימות הקשות של החיים. הגיבור מאפשר להתנגד לכוחו המאתגר של הלא-מודע, אשר לפחות מבחינתו של הגבר נחווה כנשיות שבמרכזה דמות האם, וחותר להגיע למצב בו הנער יוכל לבדל עצמו מזולתו ולהתייחס אל הסובבים אותו מתוך שלמות ויצירתיות (מור וג'ילט, 1990). יונג טוען כי הלא מודע הקולקטיבי הוא הסכנה הגדולה של האגו. באופן פרדוקסאלי, הלא מודע הוא שיוצר את האגו אך יחד עם זאת מאיים לבלוע אותו. בתהליך האינדיבידואציה, האגו מנכס לעצמו יותר ויותר חלקים מהלא מודע מבלי להיות מוצף וזוהי עפ"י יונג תמציתו של מסע הגיבור.
סיפורו של הגיבור ומסעו מופיע שוב ושוב בחלומות. החלום הוא המיתוס האישי, המיתוס הוא החלום הלא אישי. במיתוס הבעיות והפתרונות מוצגים ישירות ותקפים לכל המין האנושי בעוד בחלום הם צבועים בבעיותיו של החולם (Campbell, 1968).

הגיבורים הם בד"כ נודדים כסמל לכמיהה, לדחף חסר מנוחה שלא מוצא את האובייקט שלו, של נוסטלגיה לאם האבודה. הגיבור הוא ייצוג עצמי של הכמיהה של הלא מודע, של הרצון שאינו יודע שובע לאור של המודעות Jung, 1989)). ביציאה מהאם הגדולה, מתחיל מסע הגיבור, מסעו של האגו היוצא למאבק. המטרה היא בסופו של המסע לחזור לאם הגדולה ממקום של כוח ומאבק, לא התמסרות והתמוססות. הכניסה המחודשת אל האם הגדולה היא כדי להתגבר עליה ולהתחבר אליה בצורה שונה כלומר להתחבר שוב אל הלא מודע אולם לא באופן שהוא יבלע את האגו ויהרוס אותו. בעולם הקונקרטי מדובר בהתנתקות הילד מאמו ומהתלות בה ולעיתים קרובות האנימה, בת הזוג, עוזרת בכך (קרון, 2009).

מסע הגיבור מתואר בד"כ בכללותו והמיתוסים מציגים את המעגל השלם שלו – מהלידה ועד המוות. יחד עם זאת, חיוני להכיר בכך שבכל שלב משלבי המסע, יש צורות מיוחדות של סיפור הגיבור המתאימות לנקודה הספציפית אליה הגיע האינדיבידואל בהתפתחות האגו המודע שלו ולבעיה הספציפית עמה הוא מתמודד ברגע נתון. כלומר, דימוי הגיבור מופיע באופן המשקף כל שלב באבולוציה של הנפש האנושית.

שלבי מסע הגיבור 

חוקר המיתולוגיה Campbell בספרו ''The hero with Thousand Faces״  מתאר, תוך בחינת סיפורי גיבורים רבים מתרבויות ומזמנים שונים, את שלבי מסעו של הגיבור המסמלים את התפתחותו הפסיכולוגית.

לדבריו, התפקיד הראשון של הגיבור הוא לפרוש מעולם 'האפקטים המשניים' אל אזורי הנפש (אל העולם הפנימי) שם נמצאים הקשיים האמיתיים ושם להבהיר לעצמו את הקשיים, להשמיד אותם בדרכו ולפרוץ אל עבר החוויה הישירה והבלתי מעוותת של 'עולם הדימויים הארכיטיפים'. הארכיטיפים שיתגלו הם אלו של עולם הטקסים, המיתולוגיה והחזיונות. הגיבור הוא איש או אישה שהצליחו להיאבק מעבר לגבולות האישיים והמקומיים שלהם אל הדפוסים האנושיים הכלליים. תפקידו השני של הגיבור לפי קמפבל הוא 'לחזור' לחברת שאר האנשים  וללמד אותם את השיעור שהוא למד.

 היציאה אל מסע הגיבור

השלב הראשון של מסע הגיבור הוא שלב העזיבה, היציאה להרפתקה. פעמים רבות כולל שלב זה דמות כלשהי המופיעה במיתוסים או בחלומות שהיא המדריך או המכוון לכיוון דרך חדשה, שלב חדש בביוגרפיה (למשל הצפרדע באגדת גרים על הנסיכה וכדור הזהב). זו דמות המוכרת ללא נודע במידה מסוימת אך היא מפתיעה, בלתי ידועה ולעיתים מפחידה לאישיות המודעת.

הקריאה להרפתקה מסמלת שהגורל משנה את המרכז הרוחני של הגיבור מהקהילה בה הוא חי לאזור לא ידוע הכולל אוצר אך גם סכנה. האזור החדש יכול להיות בעל ייצוגים שונים – ארץ מרוחקת, יער, ממלכה תת קרקעית, מתחת לגלים או מעל לשמיים, אי סודי, פסגת הר ועוד. הגיבור יכול ללכת בכוחות עצמו אל המסע או להיקרא ע"י סוכן כלשהו.
פעמים רבות ישנו סירוב לקריאה הנובע מהסירוב לוותר על מה שנראה לגיבור באותו שלב כמו האינטרסים שלו. בפסיכולוגיה זה בא לידי ביטוי בפיקסציות – חוסר יכולת לשים מאחור את האגו האינפנטילי עם הרגשות האידיאלים ומערכות היחסים שלו.

המפגש עם דמות משמעותית

עבור אלה שלא סירבו לקריאה, המפגש הראשון במסע הגיבור הוא עם דמות השלכתית (פעמים רבות אדם זקן) המספק לגיבור תחמושת כנגד כוחות הדרקון שהוא עומד לפגוש. הדמות הזו מייצגת את הכוח המגן של הגורל, ההבטחה שהשלווה האלוהית המוכרת מימי הרחם, נמצאת גם בעתיד ולא רק בעבר. כל כוחות הלא מודע יהיו לצד הגיבור, עליו רק לבטוח, לדעת ולהמשיך. אמא אדמה בעצמה תומכת במשימה הגדולה הזו. לעיתים העוזר הוא שרירי בצורתו, הוא יכול להופיע באגדות כקוסם, רועה וכו'. במיתולוגיה הקלאסית העוזר הוא האל הרמס. העוזרים הם ייצוג סימבולי של הפסיכה, של הזהות הגלובאלית והשלמה יותר, כאשר הם משלימים את החוזק שחסר לאגו. גיבורים אליהם מתגלה העוזר בד"כ הגיבו לקריאה. הקריאה הייתה בגדר ההודעה הראשונה על הופעתו של הכומר המחנך הזה.

הכניסה של הגיבור אל הלא מודע

מצויד בפרסוניפיקציה של גורלו, לעזור ולכוון אותו, צועד הגיבור קדימה עד שמגיע אל 'שומר הסף' בכניסה לאזור עם הכוח האדיר. הצעד הראשון אל הלא נודע מסוכן ומפחיד. אזורי הלא נודע (מדבר, ג'ונגל, מעמקי הים) הם שטחים חופשיים עבור השלכות התוכן הלא מודע. שומר הסף מאיים ומגן על העולם שמעבר. הכוחות ששומרים על הגבולות מסוכנים, להתמודד עמם זו סכנה אבל אל מול כל אחד בעל אומץ ויכולת הם נמוגים.

הרעיון שמעבר הגבול אל ספירת הלידה מחדש מסומל פעמים רבות ע"י בטן הלוויתן. הגיבור נבלע ע"י הלא נודע ונדמה כי הוא מת. מעבר הגבולות הוא סוג של כליה עצמית. ההיעלמות דומה לכניסת הסוגד אל המקדש שם הוא נחווה כאפר אל מול האלמותי. בטן הלוויתן, המקדש והארץ השמימית שמעבר כולם זהים ונשמרים ע"י שומר סף אימתני – דרקון, אריה, שד, גמד, שור.

מרגע שהגיבור חצה את הגבול הוא עובר לעולם בו הוא צריך לעמוד בהצלחה במספר ניסיונות. הוא עושה זאת באמצעות העזרה העל טבעית שהוא פגש לפני כניסתו לאזור או בעזרת כוח התומך בו אותו הוא מגלה. פסיכה (בסיפור הקלאסי על אמור ופסיכה) מדגימה היטב את העמידה בניסיונות הקשים בדרך לאהובה. תהליך ההתבגרות כולל הסתגלות הכרחית למציאות באופן דומה. החלומות בשלב זה יכללו התמודדות עם מכשולים למיניהם. בד"כ מתערבים כאן הקשיים הפסיכולוגיים הספציפיים של האדם באופן כלשהו והמכשולים קשורים אליהם.

ניצחון הגיבור

ההרפתקה האחרונה לאחר ההתגברות על כל המחסומים והקשיים, מיוצגת בד"כ כחתונה מיסטית של הגיבור המנצח עם המלכה/אלה של העולם. היא שאיפתו של כל גיבור, אם, אחות, כלה – היא התגלמות השלמות. זו ההבטחה שבסופו של מסע הגלות בארץ הלא נודע, אושר המוכר מהעבר יופיע שוב – ההזנה, הנחמה, האם הטובה, הצעירה והיפה. המפגש עם האלה (המתגלמת בכל אישה), הוא המבחן האחרון של הגיבור, לזכות בברכת האהבה שהיא החיים עצמם.

החזרה של הגיבור

כשמסע הגיבור הושלם ומשימתו הושגה באמצעות חדירה אל המקור או בעזרתם של גבר או אישה, או חיה, הגיבור עדיין צריך לחזור אל חייו עם השלל שלו. השלמת המעגל והמיתוס האישי מחייבים החזרת הנסיכה אל הממלכה של בני האנוש, לחיק הקהילה והאומה. אחריות זו לעיתים נתקלת בסירוב לחזור. לעיתים הגיבור חוזר עם עזרה מבחוץ – העולם צריך 'להביא אותו', מכיוון שמי שמוצא את האושר העילאי מתקשה לנטוש אותו ולשוב למצב הערות.

המשבר הסופי של המעגל הוא הקושי במעבר מהקסום אל עולם היומיום וההתמודדות עם בני האדם שבו. המשימה הקשה הסופית של הגיבור היא ללמד אחרים את מה שהוא למד בעצמו.

תפקיד מסע הגיבור בטיפול פסיכולוגי

הפונקציה של מיתוס הגיבור היא לפתח את המודעות העצמית, המודעות של החוזק ושל החולשות, על מנת להתמודד ביעילות עם מכשולי החיים (Jung, 1964). כאשר האדם מתבגר ומבין ומכיר את מגבלותיו, מיתוס הגיבור כבר איננו רלוונטי. לפיכך, המוות של הגיבור מסמל את הכניסה לעולם הבגרות. סופו של הגיבור כמעט תמיד באגדה ובמיתוס הוא שהוא מת, הופך להיות אל ואח"כ עולה השמיימה. דוגמאות לכך מופיעות למכביר כמו הסיפור על תחייתו של ישו, הסיפור על היעלמותו הפתאומית של אדיפוס,  או עלייתו של אליהו הנביא השמיימה. מותו של הגיבור הוא מותם של הנעורים ושל הפסיכולוגיה של הנער, וגם לידתם של הגבריות ושל הפסיכולוגיה של הגבר. מותו של הגיבור בחייו של הנער או של הגבר פירושו שהוא אכן הפנים את מגבלותיו. הוא פגש באויב, שהוא בעצם הוא עצמו, הוא התוודע אל הצד האפל החבוי בו המאוד לא 'גיבורי', הוא גבר על האם הגדולה.

הצורך בחלום 'גיבור' ובסימבולים של גיבור עולה בעיקר כאשר האגו צריך להתחזק. כלומר, כאשר המודע זקוק לסיוע במשימות מסוימות שהוא לא יכול לבצע ללא גיוס הכוחות מהלא מודע. בטיפול פסיכולוגי ניתן להשתמש במסע הגיבור להתפתחות פסיכולוגית כסימבול לתהליך ההתפתחותי של המטופל/ת ולקבל ממנו כיוון והשראה.

מקורות וקריאה מומלצת

מור, ר. ודאגלס, ג'. (1990/2009). מלך, לוחם, מכשף, מאהב (קרון, ת. (עורכת) שביט,ד. (מתרגם)). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

שליט, א. (1995) הגיבור וצלו. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

שלו, ש. (2008). חלום והחלמה: הלא-מודע ותפקידו בתהליכי ריפוי וצמיחה על פי התפיסה היונגיאנית. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד

Campbell, J. (2008). The hero with a thousand faces (Vol. 17). New World Library.

Henderson, J.L (1978). Ancient Myths and Modern Man. In: Jung, C.G. Man and his Symbols (pp. 101-119)/ Great Britain: Pan Books.

Jung, C.G (1989). Aspects of the Masculine. (Beebe, J. (Editor)). Great Britain: Princeton University Press.