השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער וטיפול אפשרי

מאת: צוות Outreach

כשנה וחצי חלפה מאז ההכרזה על וירוס הקורונה כמגיפה עולמית והיום כבר ברור כי ישנן השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער יותר מאשר על האוכלוסייה הכללית. ילדים ובני נוער מגיבים באופן קשה יותר לסגרים שהופעלו כמעט בכל מדינות העולם, להיעדרות ממסגרות ושהיה ארוכה בבתים, לניתוק כפוי מקבוצת השווים ועוד. הם נחשבים לאוכלוסייה בסיכון גבוה להופעה או החמרה של סימפטומים נפשיים ובהתאמה דרושים מאמצים למניעה וטיפול באתגרים אלה. ואולם, הורים ואנשי טיפול יודעים היטב שלעיתים קשה מאוד עד בלתי אפשרי להציע לילדים ובמיוחד לבני נוער טיפולים נפשיים קונבנציונאליים. יתכן ואתגר זה גדל גם הוא במהלך הקורונה כשיותר ויותר ילדים ספונים עמוק יותר בתוך בתיהם ובתוך מסכי המחשב המרצדים. פתרונות טיפוליים ייחודיים דרושים על מנת להתמודד עם עצמת האתגרים.

שאלות אלה ואחרות מעסיקות אנשי מקצוע ואת הציבור הרחב בשנה וחצי האחרונות ומאמרים אקדמיים רבים פורסמו על מנת לתת מלהן מענה ולאפשר מניעה, סיוע וטיפול באוכלוסייה. על מנת לתרום למאמצים אלה נציג כאן בתמציתיות חלק מהממצאים הבולטים של מאמר סקירה עדכני בנושא  וכמה מחשבות על המשמעויות.

ממצאי מחקרים על השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער

את הידע על השפעות הקורונה על ילדים ונוער ניתן לקבל מעשרות מחקרים אקדמיים הבוחנים שיטתית היבטים שונים. סקירה (Panchal et al, 2021) של 61 מאמרים במסגרתם נבדקו סה״כ 55,000 ילדים ובני נוער (בגילאים 1-19) מרחבי העולם, מנסה מסכמת את ממצאי המחקרים ולהצביע על עיקר ההשפעות הנפשיות של הקורונה על ילדים ובני נוער.

סימפטומים נפשיים בקרב ילדים ומתבגרים בזמן הקורונה

בסיכום כל המחקרים שנסקרו, סימפטומים של חרדה ודיכאון היו הנפוצים ביותר והראו עליה בעקבות הסגרים. סימפטומים אלה הופיעו באחוזים שונים במחקרים שונים ובקיצוניים שבהם הם נמצאו אצל 50 ואף 60% מהילדים. סימפטומים של הפרעות קשב דווחו גם כן בשכיחות גבוהה ועלו במהלך הסגרים וכן חלק מהילדים ענו על קריטריונים של הפרעה פוסט טראומטית. בצד החמור ביותר של ההפרעות הנפשיות הנמדדות נמצא כי אחוזי האובדנות (מחשבות, תכניות וניסיונות) עלו בקרב צעירים בין נובמבר 2019 למאי 2020 (אחרי הסגרים הראשונים). סימפטומים של הפרעות שהיו לילדים ונעלמו, חזרו לפעמים במהלך התקופה, כך למשל סביב הפרעות אכילה הופיעו או חזרו אצל ילדים ובמיוחד מתבגרים לאחר הסגרים.

מעבר לסימפטומים של הפרעות נפשיות המעידים על ההשפעה הנפשית של הקורונה על ילדים ומתבגרים ברמות הפתולוגיות, הופיעו אצל ילדים רבים גם התנהגויות וחוויות נורמליות יותר בעוצמות שונות. כך למשל הופיעו לאחר סגרים אצל ילדים ובני נוער בדידות, מצוקה פסיכולוגית, כעס (בקרב כ- 30-50%), עצבנות ( בקרב עד 73% מהילדים במחקרים מסוימים), שעמום, פחד ולחץ. כמו כן, הפרעות בשינה היו נפוצות והופיעו לעיתים עד מעל 55% מהמתבגרים וגם הן החמירו בזמן הסגרים.

כלומר, בין אם מדובר בפתולוגיות של ממש ובין בהתנהגויות נורמטיביות בעוצמות גבוהות, ניכרת השפעה משמעותית של הקורונה והסגרים על נפשם של ילדים ובני נוער. בהמשך לכך, זיהוי גורמי סיכון וגורמים מגנים הוא קריטי על מנת שניתן יהיה לפתח אסטרטגיות להפחתת השפעות אלה.

נער בבידוד

בני נוער זקוקים לחברת בני גילם

גורמי הסיכון הבולטים להחמרת השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער

במחקרים, גורמי הסיכון הבולטים להופעת חרדה בזמן הקורונה הם: צרכים מיוחדים של ילדים ונוכחותם של קשיים נפשיים לפני הקורונה והסגרים, היעדר שגרה לצד חשיפה מוגזמת למדיה ובמיוחד לאינפורמציה על הקורונה. גורמי סיכון להופעת דיכאון כללו הימצאות בסביבה בה יש מקרים רבים של חולים מאומתים וכן קרובי משפחה שעבדו בתחומים הקשורים לקורונה.

השימוש באינטרנט גם הוא כמובן משתנה חשוב כשבודקים את ההשפעה הנפשית של הקורונה על ילדים ומתבגרים כיוון שהוא עלה משמעותית כמעט אצל כולם בתקופות הסגר מתוך שעמום וחוסר יכולת לפגוש את חבריהם. השימוש באינטרנט מפחית את הזמן בו ניתן לעשות פעילויות אחרות, חלקן מועילות יותר ועלול להשפיע לרעה על מצבם הרגשי ועל הרווחה הפסיכולוגית של ילדים. שימוש בעייתי באינטרנט מקושר לחרדה, דיכאון ובעיות בריאותיות. חלק משימוש זה ומהשימוש במדיות אחרות כלל חשיפה לאינפורמציה על הקורונה, דבר שהחמיר בעיות נפשיות אצל ילדים ומתבגרים.

גורמים מגנים מפני החמרת השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער

ממצאים של מחקרים מסוימים הראו כי חלק מהילדים (במיוחד סביב גילאי 9), היו דווקא רגועים יותר במהלך הקורונה לעומת לפניה. קשרים משפחתיים השתפרו בכ-40% מהבתים. חלק מהילדים חשו מוגנים, רגועים ושמחים עם משפחותיהם. קשרים בריאים בין ילדים והורים הובילו לעיתים לתקשורת טובה יותר בבית ותקשורת בין הורים וילדים נמצאה כגורם מגן מפני חרדה ודיכאון. הורים בילו עם ילדיהם הרבה יותר זמן (למעלה מ-70% באחד המחקרים) ורבים מהילדים שמחו על כך.

גורמים מגנים נוספים מפני קשיים נפשיים היו קיום שגרה כלשהי ויצירת מרחבים למשחק תואם בקרב ילדים. פעילות גופנית נמצאה כמפחיתה סימפטומים של בעיות קשב וריכוז. תמיכה חברתית נמצאה גם היא כגורם מגן מפני מצוקה נפשית.

גורמי סיכון והגנה מפני השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער

שגרה, תקשורת משפחתית ותמיכה חברתית כגורמים מגנים מפני השפעות הקורונה

אוכלוסיה בסיכון גבוה בעקבות השפעות נפשיות של הקורונה: מסתגרים

השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער מופיעות אצל רבים אולם במיוחד אצל אוכלוסיות פגיעות כמו אלה אשר סבלו לפני כן מאתגרים נפשיים או מוגבלויות. בין השאר נמצא כי במהלך סגרים, מצבים פסיכיאטריים חדשים עלולים להופיע או לחזור אצל חלק מהילדים והמתבגרים.

אחת האוכלוסיות אשר נמצאות בסיכון גבוה להיות מושפעות מהסגרים של הקורונה היא אוכלוסייה גדלה והולכת של צעירים במצבי הסתגרות ונסיגה חברתית מתמשכת. קבוצה ייחודית זו של בני נוער וצעירים אשר אינם יוצאים מבתיהם ואינם מקיימים קשרים חברתיים, התגלתה לראשונה ביפן בשנות ה-90 של המאה הקודמת וכונתה שם ׳היקיקומורי׳. מאז ועד היום מופיעים דיווחים ממחקרים ברחבי העולם המעידים על קיומה של התופעה עם מאפיינים דומים בארצות שונות. לאחרונה פרסמנו מחקר החושף לראשונה אוכלוסייה זו גם אצלנו בישראל ומציג מאפיינים בולטים שלה. התופעה הולכת וגדלה ומתרחבת בשנים האחרונות עוד לפני מגפת הקורונה ויש המתייחסים אליה כאל מגפה בפני עצמה.

התפיסה הרווחת בקרב חוקרים וקלינאים בתחום היא שהסגרים בעקבות הקורונה עלולים להרחיב אוכלוסייה זו משמעותית וכן לפגוע באלו אשר כבר מצויים במצבי הסתגרות מתמשכים אלו.

מניעה וטיפול בהשלכות של השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער

מתוך מחקרים וניסיון קליני גובשו המלצות להורים לריכוך השפעות נפשיות של הקורונה על ילדים ונוער ומניעה שלהן. טיפים בולטים שחוזרים על עצמם כוללים:

  1. המלצה להגביל את השימוש של ילדים ומתבגרים באינטרנט ולהדגים דרכי התמודדות אחרות עם המצב כגון האזנה למוסיקה, קריאה משותפת, משחקים משותפים ועוד.
  2. בקרה על אינפורמציה – יש לוודא שילדים מקבלים רק מידע מדוד, מהימן ומאוזן לגבי המצב.
  3. פעילות גופנית  – מפחיתה סימפטומים של חוסר שקט ובעיות קשב וריכוז ומובן כי יש לה השפעה חיובית גם על הגוף והנפש בכלליות.
  4. שיחות הורים ילדים – נמצאו באופן עקבי כגורם המגן על הבריאות הנפשית של ילדים, במיוחד חרדה.
  5. עזרה נפשית – חשוב להציעלפי הצורך לילדים ובני נוער הסובלים מהשפעות הקורונה עזרה מקצועית מתאימה. שירותי בריאות הנפש נאלצו גם הם להסתגל למצב וזה דחף לפתרונות מגוונים כמו מתן יותר שירותים טיפוליים מרחוק (אונליין).

לצד טיפול אונליין, דרושים מענים טיפוליים נוספים שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם המצב.

הטיפול של אאוטריצ׳ בהשפעות הנפשיות של הקורונה על ילדים ונוער

המצב הנפשי של האוכלוסייה כולה בעקבות הקורונה והסגרים הפך מורכב יותר ובינתיים האתגרים בהתמודדות עם מורכבות זו הולכים ונערמים. סיוע מקצועי לאוכלוסיות שבסיכון כמו אוכלוסיית הילדים והמתבגרים הוא המפתח למניעת החמרה במצבם הרגשי והתפקודי, במיוחד סביב מצבי בידוד.

ואולם, האתגר של שילוב ילדים ומתבגרים בטיפול נפשי היה תמיד גדול ויתכן ולאחר שהיות ממושכות בבתים עקב סגרים הוא הופל גדול עוד יותר. הורים רבים המרגישים כי ילדיהם היו יכולים להפיק מטיפול פסיכולוגי אינם מצליחים לעבור את המשוכות של שכנוע הילדים כי הדבר יכול לסייע להם וההתמודדות השבועית הכרוכה בהתארגנות והתמדה בטיפול.

מתוך הבנה של אתגרים ובהלימה לתפיסה כי טיפול קונבנציונאלי אינו מתאים לכולם, פיתח צוות אאוטריצ׳ מענים טיפוליים המותאמים במיוחד לילדים ומתבגרים. מענים אלה יכולים להימסר לפי הצורך גם בבתים ובכך להתגבר על הקושי של הבאת הילדים לקליניקה. מענה טיפולי אפשרי לאוכלוסייה זו הוא ׳ליווי טיפולי׳ המתקיים בבית או בסביבת חיים אחרת. ליווי טיפולי הוא מענה טיפולי הכולל שילוב של  שיחה ועשייה תוך חיבור לעולמו של הילד או המתבגר ולתחומי העניין שלו/ה. אנו מוצאים כי ילדים ובני נוער משתפים פעולה בצורה טובה יותר עם מטפלים ומטפלות צעירים המגיעים עד אליהם, מתחברים לעולמם ומציעים להם תהליך טיפולי גמיש ונגיש המתנהל בגובה העיניים. טיפולים אלה מלווים לפי הצורך בהדרכת הורים ובעבודה מערכתית מול מסגרות ושותפים רלוונטיים אחרים ומייצרים בכך מסגרת טיפולית נגישה, הדוקה ומחזיקה.

 

מקורות

 

Hareven, O., Kron, T., Roe, D., & Koren, D. (2020). The scope and nature of prolonged social withdrawal in Israel: An initial quantitative and qualitative investigation. International Journal of Social Psychiatry, 0020764020984192.

Kato, T. A., Sartorius, N., & Shinfuku, N. (2020). Forced social isolation due to COVID‐19 and consequent mental health problems: Lessons from hikikomori Psychiatry and clinical neurosciences.

Panchal, U., Salazar de Pablo, G., Franco, M., Moreno, C., Parellada, M., Arango, C., & Fusar-Poli, P. (2021). The impact of COVID-19 lockdown on child and adolescent mental health: systematic review. European child & adolescent psychiatry, 1-27.

Roza, Thiago H., Daniel T. Spritzer, Ary Gadelha, and Ives C. Passos. "Hikikomori and the COVID-19 pandemic: not leaving behind the socially withdrawn." Brazilian Journal of Psychiatry43 (2020): 114-116.