*** בימים קשים אלה מתגייס צוות אאוטריצ׳ לטובת תמיכה וסיוע לעובדי חברות המושפעים באופן ישיר או עקיף מארועי המלחמה.
אנו מודעים לגודל האתגר של התמודדות עם המצב והשלכותיו לצד הרצון וההכרח להמשיך ולתפקד, בין השאר במקום העבודה. בהתאמה צוות המטפלים המקצועי שלנו מסייע לעובדים בתהליכים של עיבוד רגשי והחזקה לצד הכוונה להתארגנות ושיפור התפקוד, כחלק מההתמודדות עם אתגר משולב זה.
לפרטים נוספים והתאמת ליווי פסיכולוגי לעובדי החברה שלכם בעת המאתגרת הזו, צרו קשר בטלפון 072-3360200.
ליווי פסיכולוגי לעובדי חברות (ECO – Employee Care by Outreach), הוא שירות ייחודי אשר פותח ע״י צוות Outreach, במטרה לסייע לעובדים ולארגונים להתמודד עם שחיקה ולחצים. העומסים להם נתונים עובדים, עלולים להוביל לאתגרים נפשיים ולפגוע באיכות החיים ובתפקוד שלהם ושל בני משפחותיהם. השירות של ליווי פסיכולוגי לעובדי חברות נמסר במשרדי החברה, בקליניקה או במקום אחר לבחירת העובד, לטובת חיזוק העצמה והכוונה של עובדים.
ליווי פסיכולוגי לעובדים לצמצום גורמי שחיקה ולחץ
לחץ ושחיקה
האתגרים של עובדים הפועלים בסביבת עבודה דינאמית ובעלת סטנדרטים גבוהים הם רבים ומגוונים. במיוחד בימינו, כאשר בעקבות מגפת הקורונה והסגרים עברו ארגונים רבים לעבודה היברידית, נוצר טשטוש בין סביבת הבית והעבודה, המאתגר את העובדים ובני משפחותיהם עוד יותר. התוצאה היא שחיקה מוגברת של עובדים והתמודדות עם אתגרים פיזיים ונפשיים מורכבים.
לחץ מוכר מזה כמה עשורים כגורם מרכזי לעליה בתחלואה, החמרת סימפטומים פיזיים ומחלות וגרימת כאבים רבים ובעיות גופניות. לצד זה, מבחינה נפשית נמצא כי לחץ קשור לקשיים רגשיים ומוביל לעצבנות, כעס ודיכאון המובילים למצוקה ופגיעה ביחסים בינאישיים. בין הגורמים המשמעותיים ללחץ נמצאו עומס יתר בדרישות לצד תנאי עבודה מאתגרים כגון יחסים מתוחים ועימותים עם מנהלים, קולגות ולקוחות (Aronsson et. al, 2017).
שחיקה מוגדרת (ע״י ה-ICD 11) כתסמונת כתוצאה מלחץ מתמשך בעבודה שלא טופל כראוי, המתבטאת בשלושה היבטים מרכזיים:
דלדול אנרגיה ותשישות
התרחקות רגשית מהתפקיד או מקום העבודה ותחושות שליליות לגביהם
ירידה ביעילות המקצועית
השלכות שחיקה ולחץ על הפרט והארגון
לחץ ושחיקה נמצאו כקשורים בקשר הדוק למוטיבציה, ביצועים של עובדים, שיעורי העדרויות ועזיבה מוגברת של עובדים (Holman, Johnson & O'connor. 2018), ולפיכך מעסיקים וחוקרים מתעניינים בהשפעות שלהם על ארגונים ובפיתוח דרכי מניעה כגון ליווי פסיכולוגי לעובדים. סקר אירופאי מקיף שנערך ב-35 מדינות אירופאיות ב-2017, מצא כי סיכון לחווית שחיקה קיים בקרב שליש מהעובדים אשר עובדים בתנאים מלחיצים והמגמה מחריפה בקרב עובדים אשר עובדים בזמנם הפנוי כדי לעמוד בקצב הדרישות (Parent-Thirion et al., 2017).
שחיקה בעבודה בימי קורונה
עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה, הובילו שינויים טכנולוגיים של העשורים האחרונים כגון כניסת האינטרנט, הטלפונים החכמים והמחשבים לחיינו – להעלאת קצב העבודה בארגונים ועליה בציפיות של מנהלים ולקוחות. הטכנולוגיה מאפשרת למעשה עבודה לא מוגבלת בזמן ובמקום ומובילה לטשטוש הגבולות בין בית ומשרד ובין עבודה ומנוחה.
מגיפת הקורונה אשר הובילה למצבי סגר ומעבר אינטנסיבי לעבודה מהבית, חוסר ודאות בריאותי ותעסוקתי ועוד, החריפה את המגמה ונראה כי לא מדובר בענין זמני שכן בתחומים בהם זה מתאפשר מודלים היברידיים הכוללים עבודה מהבית, כנראה כאן בשביל להישאר. ואכן, מחקרים עדכניים המתמקדים בהשפעות של משבר הקורונה על העובדים, מלמדים כי לחץ וגורמים נוספים כמו המעבר לעבוד מהבית הפכו לגורמי שחיקה משמעותיים הפוגעים באיכות חייו של העובד. סקר של חברת KPMG (תאגיד חשבונאי ענק) שנערך בעקבות הקורונה, מצא כי 94% מהעובדים בעולם סובלים מלחץ המיוחס לעבודה ו-40% מדווחים על עצמם כי בהשפעת הלחץ הם מקבלים החלטות פחות טובות במקום העבודה.
מאז שנת 2021 ואילך, זוהתה מגמה הולכת וגדלה של התפטרות עובדי חברות אשר זכתה לכינוי ׳ההתפטרות הגדולה׳. מדובר במגמה שהחלה בארה״ב והתפשטה, של התפטרויות המוניות של עובדי חברות, גם אם ללא אלטרנטיבה תעסוקתית. בין הסיבות האפשריות למגמה מדאיגה זו צוינו שחיקה, לחץ וחוסר שביעות רצון מתמשך של העובדים באופן כללי ובמיוחד בימי מגפת הקורונה.
העבודה מהבית בימי הקורונה הוסיפה לחץ וגורמי שחיקה
ההשפעות של שחיקה על עובדים בישראל
גם בישראל נצפתה עלייה מ-109,000 מתפטרים באפריל 2021 ל-142,000 בספטמבר אותה שנה, אותה ניתן כפי הנראה לייחס לאותה מגמה עולמית של ההתפטרות הגדולה. עוד לפני כן, ב-2018 בסקר של משרד הבריאות בקרב עובדי מערכת הבריאות (42,000 משתתפים), דווח כי 45% מהם מרגישים עייפים וסחוטים פיזית ו-35% סובלים משחיקה ו/או עייפים נפשית (משרד הבריאות, 2018).
כלומר, ישראל אינה נמצאת במצב טוב יותר משאר העולם בנושא של שחיקה של עובדים ואולי להיפך. מתח העבודה בישראל נחשב גבוה ומשתלב בקצב חיים מהיר ומלחיץ. התעשייה המפותחת בישראל ובמיוחד ריבוי ארגונים בתחום ההיי-טק (סטרט-אפ ניישן), מייצר שכבה גדלה והולכת של עובדים המתמודדים עם לחץ וחווים שחיקה או מצויים בסיכון גבוה לסבול מתופעות אלה.
התמודדות עם שחיקה באמצעות ליווי פסיכולוגי לעובדים
צוות Outreach מציע שירותים פסיכולוגיים מגוונים, גמישים מבחינת המיקום ומותאמים אישית מאז 2014, וכבר סייע למאות רבות של יחידים ומשפחות בהתמודדות עם אתגרים נפשיים שונים. בעקבות משבר הקורונה המתמשך, זיהינו בצוות את המגמה והצורך הגדל והולך של עובדי חברות המדווחים על שחיקה ולחץ, ואת חוסר האונים של מנהלים ומקבלי החלטות המדווחים על אובדן כוח אדם וירידה בתפקוד עובדים ובמוטיבציה.
בהתאמה לצרכים פיתחנו שירות ליווי פסיכולוגי לעובדים (ECO), המתבסס על העיקרון כי התגובה של אנשים וארגונים לגורמי לחץ ושחיקה, תלויה במידה מכרעת במשאבים שיש לטובת התמודדות עם המשימות. משאבים רלוונטיים למשימה או אתגר מסויימים, מקנים לאדם חוסן ומשפרים את יכולת ההתמודדות (Windie, 2011). המשאבים מתחלקים למשאבים אישיים של העובד – יכולות, הכשרה ומיומנות, איזון ועוד, לצד משאבים ארגוניים כגון תמיכה למנהלים, תשתיות ותנאי עבודה טובים, חלוקת תפקידים, הוגנות ארגונית ועוד (2018 ,Bakker & Demerouti).
מתוך ההבנה כי משאבים וגורמי לחץ משפיעים זה על זה, מנסים לעיתים ארגונים להקל על הלחץ של העובדים בדרכים שונות. ואולם, הניסיונות המקובלים (ימי כיף, ימי חופש, שיפור תנאים ועוד) לרוב אינם מספיקים לחיזוק המשאבים לאורך זמן. כמו כן, תכניות להעלאת היכולת של עובדים לעמוד בלחצים, לא הראו אפקטיביות במחקרים (Vanhove et al., 2016).
מתוך כך, ליווי פסיכולוגי לעובדי חברות מכוון להגדלה והעצמה של המשאבים האישיים של עובדים. מכיוון שהמשאב האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של הארגון, מסייע הליווי הפסיכולוגי באופן ישיר ועקיף לארגון כולו ולהצלחתו.
ליווי פסיכולוגי לעובדי חברות תורם לצמיחת העובדים והארגון
השירות של ECO – ליווי פסיכולוגי לעובדי חברות
שירות ECO שפיתחנו, הוא שירות ליווי פסיכולוגי לעובדי חברות בעל מאפיינים ייחודיים. על מנת להגדיל את נגישות השירות ולהגביר את הסיכויים שעובדים ישתמשו בו, אנו מציעים מפגשים פרטניים עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, אשר יכולים להתקיים בזמן ובמקום הנוחים לעובד, ברוח הפעילות המקצועית הענפה של Outreach.
כך למשל, עובד יוכל לתאם פגישת ליווי פסיכולוגי במשרד במהלך שעות העבודה, בסביבה נוחה בקרבת המשרד, בקליניקה של איש המקצוע או אונליין, לפי צרכיו ורצונותיו. גישה גמישה זו המקדשת את המפגש יותר מאשר את הסטינג הטיפולי, זוכה להצלחה רבה בפעילותה של Outreach בשנים האחרונות, ומוכיחה עצמה כמגבירה משמעותית את ההיתכנות לטיפול, ומשפרת את היכולת להתמיד בו מבלי לפגוע ברמתו המקצועית.
צוות אנשי המקצוע אשר גייסנו לטובת ליווי טיפולי לעובדי חברות, כולל פסיכולוגים מומחים ועובדים סוציאליים קליניים בעלי הכשרה בפסיכותרפיה, אשר נבחרו בקפידה. חברי הצוות משתתפים בתהליכים רציפים של הכשרה, למידה והתייעצות המאפשרים להם לפעול במסגרת המודל שפיתחנו ביעילות מירבית. הצוות מכיר מניסיון קליני ותאורטי את הגורמים ללחץ ושחיקה במקום העבודה ומחוצה לו, ומסייע לעובדי החברות בהתמודדות ופיתוח חוסן ומשאבים אישיים. בהתאם לצורך מסייעים חברי הצוות גם בהתמודדות עם אתגרים במרחבי חיים אחרים (משפחתיים, זוגיים ועוד) ככל שהם משפיעים על מצבו הרגשי והתפקודי של העובד.
השירות של ECO מוצע לעובדים תוך שמירה על חיסיון מלא והקפדה על סודיות רפואית. מעסיקים וגורמים אחרים בארגון אינם מודעים לעצם שימוש העובדים בשירות ובוודאי שאינם חשופים לתכנים מכל סוג אשר עולים במפגשים הפרטניים.
ליווי פסיכולוגי לעובדי חברות במסגרת ECO, צפוי לסייע בעיבוד חוויות רגשיות ובשיפור ההתמודדות עם לחצים ואתגרים שונים, במסגרת סביבה מכילה, קשובה ורגישה לאתגרים ולכוחות של כל עובד.
לחיזוק ושימור כח (של) אדם
צרו קשר
מקורות וקריאה מומלצת
אגוזי, לליב ופרדו, אשר. 2020. לחץ, שחיקה ובריאות העובד בטיחות, 387 (ספטמבר-אוקטובר 2020, תשרי-חשוון תשפ"א), עמ' 26-27.
משרד הבריאות (2018). התוכנית הלאומית לחיזוק עובדי מערכת הבריאות ומניעת שחיקה, סיכום שלב א ממצאי הסקר הלאומי, אוקטובר 2018.
Aronsson, G., Theorell, T., Grape, T., Hammarström, A., Hogstedt, C., Marteinsdottir, I., & Hall, C. (2017). A systematic review including meta-analysis of work environment and burnout symptoms. BMC public health, 17(1), 264.
Fajri, A., & Haerudin, H. (2022). The Effect of Work-From Home on Burnout during COVID-19 Disease: The Mediating Effect of Organizational and Family Support. Budapest International Research and Critics Institute (BIRCI-Journal): Humanities and Social Sciences, 5(1), 1846-1855.
Hall, C. (2017). A systematic review including meta-analysis of work environment and burnout symptoms. BMC public health, 17(1), 264.
Holman, D., Johnson, S., & O'Connor, E. (2018). Stress management interventions: Improving subjective psychological well-being in the workplace. Handbook of well-being. Salt Lake City, UT:DEF Publishers.
Parent-Thirion, A., Biletta, I., Cabrita, J., Vargas, O., Vermeylen, G., Wilczynska, A., & Wilkens, M. (2016). Sixth European working conditions survey: Overview report. Eurofound (European Foundation for the Improvement of Living and Working
Conditions).
Vanhove, A. J., Herian, M. N., Perez, A. L., Harms, P. D., & Lester, P. B. (2016). Can resilience be developed at work? A meta‐analytic review of resilience‐building programme effectiveness. Journal of Occupational and Organizational Psychology, 89(2), 278-307.
Windle, G. (2011). What is resilience? A review and concept analysis.Reviews in clinical gerontology, 21(2), 152-169.
