טיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות: יונג והעיר הגדולה
רבים פונים לטיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות אחרי שנים של אכזבות מהחיפוש אחר ׳הזיווג המושלם׳. נראה כי הערים הגדולות, מושכות אליהן במיוחד רווקים ורווקות רבים המקווים שריבוי האנשים המצויים במצבם יגדיל את ההסתברות למציאת זוגיות. ואולם, לעיתים העיר הגדולה משפיעה דווקא בכיוון ההפוך. רבים הפונים לפסיכותרפיה למציאת זוגיות מעידים כי הם חשים ׳תקועים׳ או ׳שחוקים׳ מריבוי התנסויות זוגיות חסרות משמעות ומיואשים.
מאת: אור הראבן, פסיכולוג קליני
מאמר זה מתבסס על נקודת המבט של הפסיכולוגיה היונגיאנית ובוחן את השפעת החיים במטרופולין (תל-אביב כמקרה ספציפי) על חווית ההתאהבות, על תהליכי בחירת בני זוג, הכניסה לזוגיות או ההימנעות ממנה. ננסה להבין מעט מן האינטראקציה שבין נפשו של אדם והכוחות הפנימיים הפועלים עליה לבין המציאות והסביבה בה הוא חי. המאמר כתוב מנקודת מבט גברית אולם, מרבית המנגנונים הנפשיים המתוארים בהמשך חוצים מגדר ובהתאמות קלות מתאימים גם לנקודת המבט הנשית.
הסוגיה של מציאת זוגיות בראי התרבות
אם תרדנה בליל דמעותי ואם לחם תאבי או יין,
שמחתי לך אבעיר כצרור תבן. מן הבית אצא כפוף שכם
אם תרחפנה מקר עצמותיך, ואמכר את עיני השתים
אכסך ואשכב על אבן. ואביא לך גם יין גם לחם
אם תאמרי אל מחול לרדת, אך אם פעם תהיי צוחקת
על אחרון מיתרי אנגן לך. בלעדי במסיבת מרעיך,
אם תחסר לך מתנת הולדת, תעבר קנאתי שותקת
את חיי ומותי אתן לך. ותשרוף את ביתך עליך.
* נתן אלתרמן, 'ניגון עתיק'.
נתן אלתרמן, אחד מגדולי המשוררים הישראלים של המאה הקודמת, מכניס אותנו בשירו העצמתי אל העולם המורכב והקונפליקטואלי של חווית האהבה והזוגיות האנושית. הוא מתאר שני מצבי קיצון רגשיים שיכולה חוויה זו בין השאר לעורר – מחד אהבה עיוורת וחסרת גבולות אשר הוא מוכן לתת את חייו למענה, מאידך קנאה רצחנית וחסרת רסן אשר הוא מוכן לקחת חיים בשמה. אלתרמן חי ופעל בתל-אביב והפך לאחד מסמליה התרבותיים, הוא עצמו היה נשוי ואב לילדה אך ידוע היה גם בפרשיות האהבים שניהל מחוץ לנישואיו.
אינסוף של שירים, סיפורים, מיתולוגיות, אגדות, סרטים וביטויי אומנות מכל סוג עוסקים בחוויית האהבה. מדובר באחת החוויות האנושיות הבסיסיות, הנחשקות והמטלטלות ביותר. לא פלא לפיכך שרבים פונים לטיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות.
קארל יונג, האנליטיקאי הנודע תלמידו של זיגמונד פרויד, עסק בחוויה זו רבות. במיוחד עלה הנושא בכתבי יונג וממשיכיו באמצעות התיאוריה שפיתח על צמד הארכיטיפים של הנשיות והגבריות- אנימה ואנימוס. מרבית העיסוק שלו ושל ממשיכיו בנושא היה בהיבטים האינטרפסיכיים של החוויה ופחות מכך בהיבטים הסביבתיים-חברתיים- תרבותיים שלה.
מציאת זוגיות בעיר הגדולה
תל-אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והמסחר הרשמיים של ישראל. באופן בלתי רשמי, היא ידועה גם בהיותה עיר הרווקים והרווקות הצעירים של ישראל. בת"א מתגוררים נכון לשנת 2017 למעלה מ-443,000 תושבים מתוכם כ-21% צעירים בגילאי 25-35. אוכלוסיית העיר מאופיינת גם באחוזים גבוהים של רווקים ורווקות בגילאים אלו לעומת שאר המדינה וגם כאן מראים הנתונים עלייה ברורה לאורך השנים: מ-49% רווקים ו-35.1% רווקות ב-1983, ל-69.2% רווקים ו-58.1% רווקות ב-2017, זאת לעומת 46.3% רווקים ו-31% רווקות בישראל כולה (אתר עיריית ת"א). נתונים רשמיים על מספר הפונים לטיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות אין, אולם העוסקים בפסיכותרפיה בתל-אביב יעידו מניסיונם כי זו סיבת פניה נפוצה לטיפול.
הנתונים הסטטיסטיים מלמדים על תופעה חברתית: רווקים ורווקות מהארץ כולה נמשכים לת"א יותר ויותר עם השנים. המצב בפועל אפילו קיצוני יותר מהנתונים הסטטיסטיים שלעיל שכן ישנם בעיר רווקים ורווקות רבים מעבר לטווח הגילאים הנ"ל (25-34) וכמו כן, מגיעים אליה לטובת בילוי או שהות זמנית עוד עשרות אלפי רווקים ורווקות שאינם נכנסים לסטטיסטיקת התושבים.
על פניו, האחוז הניכר של רווקים ורווקות בעיר צפוי להוביל גם לריבוי היכרויות ובעקבותיהן כמצופה בחברה שלנו, כניסה לזוגיות ואולי אף לחתונות. נדמה כי רבים מהרווקים המגיעים אליה מודעים לכך ומצפים לכך בשלב זה או אחר. יחד עם זאת, מוכרת כיום יותר ויותר התופעה של רווקים ורווקות תל-אביביים אשר מתקשים למצוא בה זוגיות רצינית וארוכת טווח ונשארים רווקים בעיר לאורך שנים. חלק מהם אף 'מאשימים' בכך את ת"א, את עושר האפשרויות שהיא מציעה, את אווירת הקלילות שבה, את הקצב שלה ועוד, וחושבים שהיה להם קל יותר להיכנס לזוגיות מחוצה לה. יחד עם זאת הם מתקשים לעזוב את העיר ומתארים אותה כ 'מלכודת דבש' המעודדת, מטפחת ומשמרת את הרווקות.
הקושי במציאת זוגיות – סינדרום תל-אביב?
בדינאמיקה של חיפוש אחר זוגיות משתתפים זה לצד זה תהליכים חברתיים-תרבותיים כמו גם תהליכים תוך נפשיים. זוהי דוגמא ספציפית לתהליך של היזון חוזר והשפעה הדדית של מציאות פנימית וחיצונית. הדינאמיקה הזו עלולה להתפתח באופן פתולוגי אפילו עד כדי סינדרום או תסמונת בדומה לתסמונות אחרות תלויות מקום המופיעות במקומות שונים בעולם. הלוקים בסינדרום ירושלים למשל מבקרים במקומות הקדושים לדתם או לאמונתם ומרגישים כי הם בעלי כוחות משיחיים. תסמונת פירנצה (תסמונת סטנדל) מתפרצת במקומות בהם יש ריכוז גדול של דברי אומנות והלוקים בה נכנסים לתשישות ואפילו לפאניקה בשל עודף גרייה. תסמונת גן העדן מתרחשת באיים טרופיים אשר המבקרים בהם מאמינים שהם בגן עדן ויש דוגמאות נוספות.
תמונת הרווקות התל-אביבית שהוצגה לעיל היא אולי תופעה מעניינת חברתית ופסיכולוגית אולם איננה פתולוגית כשלעצמה. יתכן ואפשר לדבר על סינדרום אם הרווקות הופכת לכרונית, איננה מבחירה ומובילה למצוקה, וכן אולי אם מתלווים אליה סימפטומים נוספים הגורמים עם הזמן לסבל כמו למשל: התמכרויות (אלכוהול, סמים, מין, תרופות פסיכיאטריות…), חוסר שקט ניכר וחיפוש מתמיד אחרי 'הדבר הבא' או 'הדבר האמיתי', התחזקות של פרסונה על חשבון איבוד הקשר עם העצמי, עיסוק מוגבר בעולם שבחוץ על חשבון עיסוק בעולם שבפנים ועוד. שילוב של סימפטומים כאלה יכול להוביל לחוויה מתמשכת של בדידות, תקיעות והתחפרות ולבוא לידי ביטוי בקושי לעשות בחירה (זוגיות, עבודה, נטייה מינית ועוד) ובקושי כללי לזוז ולשנות.
בהמשך יכול להופיע סימפטום נוסף: התמכרות לעיר וקושי לעזוב אותה גם אם רוצים בכך. כל הדברים הללו הם רשימה חלקית של סיבות טובות לפנות לפסיכותרפיה, אולם לכך נגיע בהמשך.
רווקות וזוגיות
דפוסים מורכבים של כניסה והישארות במערכות יחסים הם כנראה הסממן החיצוני והבולט ביותר של אוכלוסיית רווקי ת"א. הם נוהגים לתאר אותה כחנות ממתקים ענקית בשל השפע הבלתי נדלה של הזדמנויות להתחבר לבני/ות המין השני. נראה שזהו גורם הממגנט לעיר המוני אנשים וסביבו התפתחו סצנה תרבותית, שפה ותעשייה שלמה. זירות ההתרחשות הן הברים, המועדונים, מקומות הבילוי וחוף הים כמו גם אתרי אינטרנט. שם אפשר לפגוש את בני ובנות העיר ומבקריה אשר בוחנים אלו את אלו ובוחרים עם מי ברצונם לבלות.
האווירה הפתוחה והזורמת של העיר מעודדת מפגשים ארעיים המתפתחים פעמים רבות גם לאינטראקציות מיניות. מרבית האינטראקציות הללו יתפתחו כנראה לקשרים קצרים ולא מחייבים אשר יאבדו במהרה מהאטרקטיביות שלהם ויוחלפו בקשרים אחרים. לעיתים הקשרים הללו לא ישרדו יותר מלילה אחד ושני הצדדים באינטראקציה יודעים זאת ואולי שואפים לכך, כללי 'המשחק' ברורים ולרוב גם תוצאותיו. ואולם, רבים מהמשתתפים בו מדווחים כי למרות ההנאה קצרת הטווח הפוטנציאלית שבו, הופך המשחק עם הזמן לריק ולמשעמם. אז רבים מהם מחפשים את הדבר הבא- זוגיות ומגלים שכאן כבר מתגלגלת לפתחם משימה מורכבת בהרבה.
זוגיות היא חיבור עתיק יומין, אפוף מסתורין של משיכה וקשר בין ניגודים. זוהי הבטחה לשלמות, ביטחון ויציבות כמו גם מקור לכאב, לפרידה ולשבר (קרון, 2004). נוימן במאמרו 'הפחד מן הנשי' (1959) מבחין בין פקטורים שונים שניתן למלא באופן עצמאי אולם שרק שילובם יכול להביא ליכולת המלאה להיות בן זוג:
- היכולת לקשר מיני- נעה בין הצדדים הקיצוניים של פוטנטיות ואימפוטנטיות.
- היכולת האנושית לקשר אשר נעה גם היא בין קצוות – 'להיות קרוב' ו-'להיות מרוחק'.
נדמה שבתל-אביב באה לידי מימוש פעמים רבות היכולת הראשונה ופחות מכך היכולת השנייה ומכיוון שרק שילוב של שניהם יכול להוביל לקשר זוגי משמעותי, מתעוררת בעיה. יונג, נוימן ורבים אחרים התייחסו לכך והסבירו כיצד במישור האישי פשרן של משיכה והתחברות, של יצירת קשר זוגי וגלגולו לאורך זמן, טמונים במקורות הנפשיים העמוקים והכלל אנושיים – ארכיטיפים.
הדרמה הפנימית סביב מציאת זוגיות
יונג (1954) טען שכל גבר נושא בתוכו דימוי נצחי ובלתי מודע של אשה. זהו הארכיטיפ של כל ההתנסויות הקדומות והחוויות של הנשי, כל הרשמים שנוצרו אי פעם ע"י נשים. הוא האמין שהאדם באופן בסיסי הוא דו-מיני, המגדר הולך בד"כ עפ"י הגוף הביולוגי ומקבל חיזוק מהתרבות והחברה בה הילד/ה מתפתחים. במסגרת תהליך זה, החלקים של המגדר ההפוך הנמצאים בתוך הילד/ה באופן מולד, נדחים ונדחקים כמו הצל למקום נחות ולא מפותח. לארכיטיפ הנשי המתקיים בנפש הלא מודעת הוא קרא 'אנימה', ולארכיטיפ הגברי הלא מודע של האישה 'אנימוס'. שניהם בבחינת ניגודים אשר בה בעת מתחברים ומשלימים זה את זה.
פלאטו מתאר גם הוא את האדם המקורי כדמות עגולה ושלמה הכוללת את האלמנטים הזכריים והנקביים. העיגול הזה מתפצל לשני חלקים שווים כשהוא מתגלם וכל חלק, זכר או נקבה, מודעים במעומעם לחוסר השלמות ומבלים חיים שלמים בחיפוש אחר החצי האבוד. חיפוש זה מופיע כמובן בצורתו החיצונית בהשקעה של אינסוף זמן ואנרגיה בחיפוש אחר בן/בת זוג מושלמים, חברי נפש. בעולם הפנימי החיפוש הזה כולל בתוכו את החיפוש אחר משמעות.
גברים בחברה שלנו לא מחוברים לחלקים הנשיים שבנפשם ואינם מבינים עד כמה הם חשובים עבורם. כמעט כל תחושות הערך, בטחון, שמחה, הכלה, שייכות ואושר מגיעים מהטבע הנשי הפנימי. בלי נשיות טובה הגבר חלש, לא יעיל וחסר ערך. הנשיות נותנת השראה לכוחותיו, למשמעות ולערך שלו. התרבות הפטריארכאלית מכוונת אותנו פחות לעיסוק עם חלקים רכים ורגשיים בהווייתנו. עדות לכך אפשר למצוא למשל בשפה – בסנסקריט יש 96 מונחים לאהבה. בפרסית עתיקה יש 3. לנו יש רק מונח אחד… (Jhonson, 1994).
ארכיטיפ האנימה והאנימוס
דמות האנימה היא תרכובת של הנשיות המולדת והמפגש עם דמויות נשיות בחיים יחד עם הדימוי התרבותי של האישה. כמו לכל ארכיטיפ יש שני היבטים- חיוביים כמו רכות, סבלנות ופתיחות, ושליליים כמו שתלטנות ודאגנות יתר (שלו, 2008). המרכיב הדחוי והדחוק של האנימה יכול להופיע אצל הגבר בצורה נחותה ולהתבטא כחולשה, כמצבי רוח משתלטים, כהיעלבויות, נקמנות והבעות רגש נוספות בלתי מאוזנות. יונג טוען כי אין גבר שהוא גברי כולו ואין בו שמץ נשיות. לדעתו מידה נאה היא לגבר כשהוא מצליח להדחיק ככל האפשר קווים נשיים אולם מובן שהדחקתם של קווים ונטיות נשיים מביאה לידי הצטברות תכונות אלה בלא מודע .
יונג מדבר על מערכת יחסים מורכבת וקומפנסטורית בין האנימה והפרסונה. לדבריו התופעה של הזדהות עם הפרסונה היא תופעה נפוצה מאוד (ויש לשער שבערים גדולות שהן מרכזי תעסוקה ועסקים כמו ת"א, התופעה עלולה להיות אפילו נפוצה עוד יותר). הפרסונה היא התמונה האידיאלית של אדם של איך הוא צריך להיות והיא מפוצה באופן פנימי ע"י חולשה נשית. ככל שאדם כלפי חוץ יהיה 'אדם חזק', כך מבפנים הוא נהפך לאישה מכיוון שהאנימה היא שמגיבה לפרסונה. בגלל שהעולם הפנימי חשוך למודעות החיצונית ובגלל שאדם ככל שהוא מזוהה יותר עם הפרסונה יכול פחות לתפוס את חולשותיו הפנימיות, האנימה נשארת לגמרי בחשיכה והיא מושלכת. נושאת ההשלכות הראשונה היא האם ומאוחר יותר נשים שמעוררות את הגבר רגשית.
כביכול קל יותר לחיות כאשר החלקים שאנו מתקשים לקבל בתוכנו נחווים כלא שייכים ומושלכים על האחר, אולם מצב זה של חוסר מודעות והשלכות בלתי פוסקות הנו חד צדדי והרסני. תוצאותיו הן צמצום האישיות, עיוורון ועיוות ביחסינו הבינאישיים, ובסופו של דבר הרס קשרינו עם הסובבים לנו. סיפורי אהבה ממבט ראשון, המתארים מפגש עם התמונה הפנימית של אנימה הם נושא מרכזי במיתוסים ואגדות של כל הזמנים. הדוגמאות לכך רבות מספור- יעקב ורחל, אמור ופסיכה, רומיאו ויוליה ועוד…לעיתים גבר בוחר את האופציה של התאהבות ממבט ראשון באישה שמתאימה ביותר לנשיותו הפנימית הלא מודעת. לכאורה זו בחירה אידיאלית אולם יונג מזהיר ואומר שמכיוון שהיא מושפעת מהשלכות לא מודעות היא יכולה להיות בחירה בחולשות הגדולות ביותר של הגבר(קרון, 2004). אם גבר מבקש מבת זוגו להיות אלה הוא מכין טרגדיה בלתי נמנעת. היא נכשלת בעמידה בציפיותיו והוא, עיוור ע"י רעבו לנשיות האלוהית, נכשל בראייתה כאישה בשר ודם (Jhonson, 1994).
התיאוריה על השלכת האנימה של גברים על נשים במציאות, מציעה לנו הסבר כללי לדינאמיקת ההתאהבות והכניסה לזוגיות. השלב הראשון הוא אם כן 'אהבה עיוורת' השלכתית ובחלוף הזמן ההשלכות מוסרות, האדם מצליח לראות את בת הזוג האמיתית שמולו, האנימה והאנימוס מתחברים ולכך יונג קורא 'החתונה הפנימית' אשר לדעתו היא הקשר המהותי הבסיסי, המאפשר לאדם קשר עם עצמו ועם העולם בו הוא חי.בהרבה מקרים נלווית לחתונה הפנימית הזו גם חתונה חיצונית.
הדרמה החיצונית סביב מציאת זוגיות
ובכן, לאור ריבוי הרווקים והרווקות בת"א, אשר רבים מהם כאמור מחפשים זוגיות, היינו אמורים למצוא ריבוי של אותן השלכות אשר מתפתחות ומובילות ברבות הימים להרבה חתונות חיצוניות ופנימיות. האומנם ? ובכן המציאות כאמור מוכיחה אחרת.
יונג היה מודע למורכבות של התהליך הזה וטען שהאהבה היא בעיה שמכסה כל אספקט בחיים האנושיים אך היא גם מאוד אישית כך שכל חוק כללי לגביה מאבד תקפותו (1964). ובכל זאת כשרואים קבוצה גדולה של אנשים מתנהגת באופן דומה, קשה שלא לחפש חוק כללי לגבי הבעיה.
יונג כפי הנראה הכיר גם בכך והצביע על דוגמאות לקשרים בעלי אופי מסוים הנגזר מהתקופה ומהסטטוס בו מצויים שני בני הזוג. למשל הוא מדבר על סוג מסוים של קשרים המתקיימים בתקופה הסטודנטיאלית (1964). פעמים רבות אלו הם קשרים חסרי ערך בגלל חוסר התחשבות וחוסר ברגשות בקרב גברים או הפכפכות בקרב נשים.באופן כללי קשרים אלו הם אפיזודות חולפות, ניסויים בעלי ערך מועט. האפקט המזיק שלהם על האישיות נובע מכך שגברים משיגים את הנשים בקלות רבה מדי כך שהערך של אובייקט האהבה אינו מוערך. זה קל עבורם לסלק את הבעיה המינית בדרך כה פשוטה והם נהפכים מפונקים. העובדה שהם מסופקים מינית שודדת מהם את הכוח המניע שאף גבר צעיר אינו יכול בלעדיו. הם יכולים להרשות לעצמם לחכות. בינתיים הם סוקרים בנחת את הנשיות החולפת לפניהם עד שהאישה הנכונה מופיעה. אז מגיעה החתונה והדייט האחרון נזרק במהרה. ההליך הזה אינו תורם לאף אחד מהצדדים, הרמה הנמוכה של הקשר נוטה לשמר את המיניות ברמה התפתחותית נמוכה בהתאם וזה יכול להוביל לקשיים בנישואים.
עוד מדבר יונג על קשרים אפלטוניים בתקופה הסטודנטיאלית אשר מופיעים בדרך כלל בצורה של פלרטוטים. זוהי גישה ניסיונית שמהווה יתרון וחיסרון בו זמנית. זו פעילות שנעשית מבחירה ולא כרוכה במחויבות כלשהי. שני הצדדים בוחנים דרך זה את יכולת השיפוט שלהם את כישורי הביטוי, ההסתגלות, ההגנתיות ועוד. לתרגול זה יכול להיות ערך בהרבה סיטואציות אחרות בחיים וזהו יתרון. מצד שני היעדר המחויבות יכולה בקלות להוביל לכך שאדם יהפוך את הפלירט להרגל ויהפך לרדוד, קל דעת וחסר לב. לדברי יונג הגבר הופך לשובר לבבות מקצועי והאישה למגונדרת וכזו שגבר רציני מרגיש אינסטינקטיבית שהיא לא יכולה להילקח ברצינות.
האתגר של גברים במציאת זוגיות
במובנים מסוימים הסיטואציות הסטודנטיאליות שיונג מתאר מזכירות במשהו את הסיטואציה התל-אביבית. גם כאן אנחנו מדברים פעמים רבות על קשרים בעלי ערך מועט בלבד וההשערה של יונג שסילוק הבעיה המינית מהדרך הופך את הגברים למפונקים והם יכולים להרשות לעצמם לחכות נראית רלוונטית גם לכאן. אולם, לחכות למה? מתי וכיצד יודעים הרווקים שהגיע הזמן לשנות פאזה ? מהי הבחירה 'הנכונה' שמזכיר יונג אשר מבדילה בין הדייטים מעוטי הערך ל'דבר האמיתי' ? והאם הסביבה- ת"א במקרה שלנו על שפע ההזדמנויות שבה תומכת בכך ?
נוימן במאמרו על הפחד מהנשי (1959) מדבר על הקושי שבחיבור עם האנימה מבחינה אינטרה פסיכית אולם מוסיף גם אלמנט חברתי-תרבותי חשוב. לטענתו אצל גברים רבים (וגם אצל נשים), הנשיות הטרנספורמטיבית עדיין כפופה או מאוחדת עם אלמנטים מטריאליים, ואחת ממשימות הגיבור היא לשחרר את הנשיות כעצמאית מהשליטה של האם הראשונית. עליו להציל את הנסיכה השבויה מידי הדרקון ושחרור זה הכרחי להתפתחותו. אולם, בזמן ששחרור האנימה והפיכתה למודעת הם הכרח לאינדיבידואציה ולפיתוח שלמות האינדיבידואל, הדרישות של התרבות ומערכת העקרונות שלה יכולים להיות לגמרי הפוכים. ייצוב ההתפתחות הנפשית אחרי החלק הראשון של התהליך הטרנספורמטיבי המסתיים בבגרות המינית, רצוי על מנת לשמר את הפטריארכליות. הרשויות בדמות ארכיטיפ האב, התרבות הפטריארכלית והסופר אגו פועלים יחד בכדי להבטיח יציבות יחסית של התרבות, על ידי הרחקה של הדמות הטרנספורמטיבית והבלתי רגועה של האנימה והתפתחות האינדיבידואל להיקפים נרחבים יותר.
באופן דומה לקושי שמתאר נוימן, הנובע מכך שלתרבות אין למעשה שום אינטרס שאנשים יעברו אינדיבידואציה, אפשר לשער גם שלת"א אין שום צורך, רצון או אינטרס בזוגות או בזוגיות.
הרווקות היא כוח מניע חשוב של העיר הזו וכאמור תעשיה שלמה מושתתת עליה ומשמרת אותה, אולי בתחפושת של יצירת הזדמנויות למציאת זוגיות. כך יוצא שרווקים ורווקות אשר באים לת"א על מנת 'למצוא אהבה', הופכים לדלק המניע את המכונה הזו ומרחיקים עצמם מבלי דעת ומבלי משים מהמטרה שלשמה באו.
מציאת זוגיות: מפגש החיצוני והפנימי בעיר הגדולה
יונג אומר שכאשר אנימה ואנימוס נפגשים, האנימוס שולף את חרבו ('Sword of power') והאנימה מפעילה את רעל האשליה והפיתוי שלה. התוצאה לא צריכה להיות תמיד שלילית משום שבאותה מידה השניים יכולים להתאהב (סוג מסוים של אהבה ממבט ראשון). בשלב הזה שני בני הזוג מוצאים עצמם בסיטואציה קולקטיבית אולם חיים באשליה שהם נקשרים אחד לשני באופן מאוד אינדיבידואלי. גם באספקטים החיוביים שלו וגם באלו השליליים, היחס של אנימה/אנימוס תמיד מלא באנונימיות (anima/animus- animosity). הרגשות מורידים את רמת הקשר ומביאים אותו קרוב לבסיס האינסטינקטואלי אשר בו אין דבר אינדיבידואלי (1959).
הסיטואציה התל-אביבית מתאפיינת במנות גדושות של אנונימיות ובמסגרתה נראה כי נשלפות חרבות האנימוס במהרה ואל מולם רעלי האשליה והפיתוי של האנימות. המפגש הזה קורה כנראה מאות פעמים בלילה נתון ברחבי העיר ומיד מופעלים אותם מנגנוני ההשלכה.
ואולם, יתכן והתדירות הגבוהה של המפגשים מובילה לסכנה מסוימת: שחיקת מנגנוני ההשלכה. הרווק התל-אביבי המצוי המסתובב ברחובות העיר, מזהה הזדמנויות אפשריות לזוגיות כמעט בכל קרן רחוב. המראה החיצוני והפרסונה משחקים תפקיד חשוב וחרב האנימוס ורעל האנימה הופכים למבטים חודרים וסקרניים בין גברים ונשים מעברו השני של הרחוב או של הבר.
הנפש בשלב זה מתחילה כנראה לעשות את מה שמרגיש לה טבעי- השלכת האנימה או האנימוס שבפנים על האובייקט שבחוץ הניצב ממול. ואולם, בשל ריבוי האפשרויות והעושר המבלבל, תוך דקות יכולה ההשלכה לעבור למישהי אחרת ומיד לאחר מכן למישהי נוספת. המעגל ההשלכתי הוא כמעט אינסופי וכל עוד הוא לא מתחלף במערכת יחסים זוגית ומעמיקה יותר, דינו להישנות שוב ושוב. בתנאים כאלו מתקשים הרווקים להתרכז בדמות חיצונית אחת וללמוד דרכה על דמות האנימה הפנימית ומתפתים במהרה ובאופן אינסטינקטואלי כמעט להשלכה הבאה.
ניתן לשער שעד מהרה תופיע שחיקה של המנגנון בעקבות שימוש יתר והפעלה מוגזמת של החלק הראשון בתהליך בלבד. שחיקת המנגנון יכולה כנראה בקלות להוביל להתעייפות ולכהות חושים. דומה הדבר למערכת אזעקה אשר גורמת לאזעקות שווא בכל כמה דקות או לילד שצעק 'זאב זאב'. כאשר אל מול חרבו השלופה של האנימוס תתייצב לבסוף אנימה אשר יכולה לגרום לו להוריד את חרבו ולהתמסר אליה, יתכן והוא כבר לא יוכל להבחין בה מכיוון שהפך מיומן מדי בהנפה החוזרת של חרבו על כל משמעויותיה הסימבוליות. החרבות ורעלי הפיתוי הם גם מנגנוני הגנה אשר בחלוף הזמן וככל שמשתמשים בהם יותר אולי מתחזקים ומקשיחים, מרחיקים אדם עוד יותר מהאנימה או אף מהסלף שלו ומבצרים אותו מאחורי פרסונה. או אז יקשה על הצדדים להתפרק מנשקם והאתגר לחיבור אמיתי אשר עובר את השלב ההשלכתי הולך וגדל.
טיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות
לפי יונג, אנשים צעירים שעוד לא הגיעו לאמצע החיים (סביב 35), יכולים לשאת גם את אובדנה המלא של האנימה ללא פגיעה משמעותית מכיוון שהדבר החשוב בשלב זה הוא ש'הגבר יהיה גבר'. אחרי אמצע החיים, אובדן קבוע של האנימה משמעותו הפחתה של כח החיים, של גמישות ושל אנושיות. התוצאה היא בד"כ נוקשות, גסות, סטריאוטיפיות, חד צדדיות פנאטית, עקשנות, פדנטיות או לחילופין הכנעות, דאגנות, רשלנות, חוסר אחריות ולבסוף ילדותיות ונטיה לאלכוהוליזם. לפיכך, אחרי אמצע החיים החיבור לספירה הארכיטיפית של החוויה צריך להיבנות מחדש.
טיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות בד״כ לא יהיה מוכוון לבעיית מציאת הזוגיות בלבד אלא יתרחב הרבה מעבר לזה, בהתאם לגישה בה יעבדו המטפל/ת. כך או כך, אמור הטיפול לסייע באותה התחברות לאזורים העמוקים בנפש שבהם מתחוללת הדרמה סביב מציאת זוגיות. פסיכותרפיה יכולה לסייע לאנשים להתבונן על הדפוסים החזרתיים שלהם, על השלכות החלקים הפנימיים של עולמם הנפשי על ׳אובייקטים׳ במציאות וכו׳. טיפול פסיכולוגי המתמקד במציאת זוגיות יכול לסייע למטופלים לראות את הדפוסים אשר תורמים לתקיעות שלהם, בתקווה שאור המודעות יסייע כמו סביב הרבה קונפליקטים ואתגרים נפשיים אחרים, ליצור גם שינוי במציאות החיצונית.
יחד עם זאת, בהחלט יתכן כי רבים מרווקי ורווקות העיר ת"א יעברו שנים רבות של התנסויות כאלה ואחרות בטרם ישביעו רעבונם, יחושו מצוקה ויפנו לטיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות או להתמודדות עם אתגרים אחרים.
ייחודיות הטיפול של אאוטריצ׳
רבים מאלו אשר פונים לטיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות או סביב נושא אחר, מגיעים בטיפול מוצלח לתובנות מעמיקות ולהיכרות הדוקה עם עולמם הפנימי על הדמויות המופנמות המרכיבות אותו, הקונפליקטים, הרגשות ועוד. תובנות חשובות אלו יבואו לידי ביטוי במציאות החיים, רק במידה והמטופלים יידעו לעשות את פעולת התרגום והיישום על מצבים ביומיום שלהם.
אנחנו באאוטריצ׳ מאמינים שפעמים רבות דרוש תיווך בין התוך נפשי לבין המציאות אשר יסייע בהתמודדות אקטיבית עם אתגרי היומיום. הפסיכותרפיה הייחודית שפיתחנו כמו גם המענה של ליווי טיפולי, יכולים לסייע למטופלים שלנו גם באתגרים קונקרטיים כמו מציאת זוגיות.
העבודה הטיפולית שלנו מאופיינת בהיותה עבודה של 'רגל פה רגל שם' – רגל אחת בעולם הפנימי ורגל שניה במציאות החיצונית. בהתאם למאפייני המטופל, צרכיו, כוחותיו ומערכות התמיכה שסביבו, אנו משנים את המינונים ואת מידת ההישענות על כל אחת מהרגליים הללו. הטיפולים מחזיקים בעת ובעונה אחת חשיבה עמוקה ושיח רגשי קרוב עם המטופל, לצד חתירה מתמדת לשינוי של ממש במציאות.
ובין אם יצליחו המטופלים שלנו למצוא זוגיות או לא, נראה כי ימשיכו המשוררים לכתוב על הבעיה ועל הרגשות העזים המתעוררים סביבה, כפי שמיטיבה לתאר המשוררת התל-אביבית הצעירה:
שׁוּב נִצַבְתִּי עַל גַּג נִשְׁקְפָה לִי הָעִיר מִמַעַל
רְאִיתִיכֶם סוֹבְבִים בָּדָּד זוֹמְבִּים תּוֹעִים בַּדֶּרֶךְ
לְבָדוּת נָגְשָׂה בִּבְשָׂרְכֶם הִכְּתָה פְּנֵיכֶם בְּסַנְוֵרִים
אָפֹר הָרַס אֶל לִבְּכֶם חֲלַּלְתֶּם מֵרֹב עֲזוּבָה
אַהֲבָה תְּרַחֵף עַל רֹאשְׁכֶם וְאַתֶּם עֵינֵיכֶם בַּמִּדְּרֶכֶת
אֵיךְ לֹא תִּפְּלוּ עַל צַוָּאר אֵיךְ לֹא תִּגְאֲלוּ וְנִגְאַלְתֶם
לֹא סְמוֹל טוֹק לֹא צֶ’ט לֹא הַארְד טוּ גֵּט
לֹא אֶסֶמֶס לֹא יֵשׁ מַצָּב אוֹ אַיִן –
שִׂימִינִי כְּחוֹתָם עַל לִבֵּךְכִּי נִלְאֵתִי כֹּל כָּך לְחַכּוֹת
הַכְנִיסֵנִי תַּחַת כְּנָפְךָ כְּמוֹשֶׁה טוֹבֵעַ מִמַּיִם
* טל ניצן, 'ללא שפת אם'
ביבליוגרפיה
קרון, ת. (2004). אנחנו אדם וחוה – זוגיות, מיתוסים, פסיכולוגיה. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד
שלו, ש. (2008). חלום והחלמה: הלא-מודע ותפקידו בתהליכי ריפוי וצמיחה על פי התפיסה היונגיאנית. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
Jhonson, R.A (1994). Lying with the heavenly woman-understanding and integrating the feminine archetypes in men's lives. HarperCollins:NY.
Jung, C.G (1953). Anima and Animus. CW VII. Bollingen foundation. Inc., new material copyright 1966 by Bollingen foundation, N.J.: Princeton university press.
Jung, C.G (1954). Marriage as a Psychological Relationship. CW XVII. Bollingen foundation, 2th edition copyright 1970 by Bollingen foundation, N.J.: Princeton university press.
Jung, C.G (1959). The shadow and the Syzygy– CW IX ii. by Bollingen foundation. Inc: NJ.
Jung, C.G., Beebe, J. ed (1959). Aspects of the Masculine. Bollingen Foundation inc:NJ.
Jung, C.G (1964). The love problem of a student. CW X.by Bollingen foundation .2th edition copyright 1970 by Princeton university press: NJ.
Jung, E. (1981). Animus and Anima. Spring Publications: Dallas, Texas.
Neumann, E. (1959). The Fear of the Feminine(part of a symposium held at the C.P Jung institute in Zurich, published at 1959).
מקורות נוספים
אלתרמן, נ. (1970). ארבעים שירים של נתן אלתרמן. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
אפלטון- המשתה. בתרגום מרגלית פינקלברג. תל-אביב:חרגול.
אתר עיריית תל-אביב-יפו http://www.tel-aviv.gov.il
טל ניצן, ענת גוטמן (2012) ללא שפת אם. מתוך ערב השקה למופע, לבונטין 7, ת"א.
