קבוצה טיפולית להורים

קבוצה להורים לבני נוער וצעירים מסתַּגרים ונמנעים

להתמודדות עם הימנעות, הסתגרות ונסיגה חברתית

 

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז תקופת הקורונה ולאחר מכן תקופת המלחמה המתמשכת בישראל, יותר ויותר הורים מוצאים את עצמם מתמודדים עם מצבים בהם הבן או הבת בוחרים באופן חד או הדרגתי להתרחק מקשרים בינאישיים, לצמצם תפקוד ולהתכנס בתוך עצמם.

ההורים מודאגים ולעיתים חסרי אונים בין השאר מכיוון שהבעיה מטרידה ומאתגרת אך הידע והניסיון בהתמודדות עם הבעיה הזו מוגבלים. על מנת להידרש לאתגר הזה בנינו קבוצה להורים לבני נוער וצעירים מסתגרים ונמנעים אשר יכולה לסייע להורים לצעירים במצבי הסתגרות חברתית, הימנעות מתפקוד, התבודדות או נתק רגשי ממושך.

הידע שלנו בנושא מבוסס על טיפול נרחב בצעירים במצבי הסתגרות והימנעות ובהוריהם בעשור האחרון וכן על מחקר אקדמי בהובלת ד״ר אור הראבן, מייסד ומוביל צוות אאוטריצ׳, להבנת היבטים שונים של התופעה והדרכים לטיפול בה בישראל.

הקבוצה להורי צעירים נמנעים, מסתגרים, מתבודדים או מנותקים מתקיימת אונליין בסבבים של שישה מפגשים ומטרתה לספק להורים ידע על הבעיה, הבנה של הגורמים והמאפיינים של הסתגרות, הימנעות חברתית ונסיגה תפקודית, כלים מעשיים להתמודדות יומיומית ומסגרת תמיכה ושיתוף עם הורים אחרים המתמודדים עם מצבים דומים.

מעגל ידיים

קבוצה להורים יכולה לספק מידע, כלים ותמיכה

בדקו – האם קבוצה להורים לצעירים נמנעים ומסתגרים מתאימה עבורכם?

בחנו האם הבן או הבת שלכם (בגילאי 15-30) מציגים לפחות כמה מההתנהגויות הבאות בתקופה האחרונה (לפחות מספר חודשים):

  • מבלים שעות ואף ימים מסוגרים בחדר וממעטים לצאת
  • מתרחקים ומצמצמים את הקשרים איתכם ו/או קשרים חברתיים משמעותיים
  • מפסיקים בהדרגה להשתתף במסגרות לימודים, עבודה או מסגרות אחרות
  • מצמצמים את התפקוד גם בבית וממעטים לסייע לכם או לדאוג לעצמם
  • מבלים יותר זמן מול מסכים מאשר באינטראקציה עם אנשים
  • מכורים למסכים, לקנאביס או לחומרים אחרים
  • מתנגדים לטיפול או עזרה ודוחים ניסיונות להתקרב אליהם

זוהי רשימה חלקית וגמישה של מאפיינים התנהגותיים. יתכנו מאפיינים נוספים וגם יתכן ולא כל המאפיינים האלה מופיעים אצל הבן או הבת שלכם או שהם מופיעים בעוצמה משתנה כיוון שהתופעות של הימנעות, הסתגרות ונסיגה חברתית נמצאות על רצף ויכולות להופיע בעוצמה שונה ובשילובים שונים של התנהגויות בתקופות שונות. יחד עם זאת, אם אתם מזהים חלק מהמאפיינים, מוטרדים מהעניין ועסוקים בשאלות לגבי המצב ולגבי האפשרויות להתמודדות איתו – יתכן והקבוצה שלנו תוכל לסייע לכם.

הורים רבים מרגישים במצבים מהסוג הזה מודאגים, חסרי אונים, מבולבלים, בודדים או אפילו מלאים באשמה. לצד זה פעמים רבות ההורים באופן מובן מותשים מהטיפול בבן או בבת ומיואשים מהניסיונות ליצירה ושימור של הקשר, לעידוד תפקוד ופעילות ולקידום סוגים שונים של עזרה וטיפול. הקבוצה להורים למתבגרים וצעירים מסתגרים מסייעת להורים להבין שהם לא לבד ואינם אשמים במצב ויתרה מכך שבידיהם להשפיע על המצב ולשנות אותו.

על הקבוצה להורים

קבוצת ההורים לצעירים נמנעים ומסתַּגרים היא קבוצה ייחודית, המיועדת להורים של בני נוער וצעירים (בגילאי 15–30) המתמודדים עם דפוסים מתמשכים של הימנעות, הסתגרות, התבודדות או נסיגה חברתית כמפורט לעיל.

מה קורה בקבוצה?

  • הקבוצה נפגשת ל-6 מפגשים שבועיים עוקבים אונליין, עם מנחה ומשתתפים קבועים ובתאריכים ידועים מראש.
  • כל מפגש כולל חלק תיאורטי/הרצאתי ולאחר מכן חלק פתוח לשיתוף, שיח והתייעצות בין חברי הקבוצה.
  • גודל הקבוצה אינטימי (6-9 זוגות), היא סגורה למשתתפיה בלבד וכל הנאמר בה נשמר בסודיות מלאה (אין הקלטות).
  • הידע והתכנים נבנים באופן הדרגתי לאורך המפגשים כמו גם ההיכרות בין החברים (לכן מומלצת השתתפות רציפה לכל אורכם).
  • המשתתפים יקבלו גם חומרים דיגיטליים והמלצות קריאה להעמקה נוספת.
  • הקבוצה מהווה מרחב להבנת המצב והתווית כיווני התמודדות אך אינה מחליפה טיפול אישי או ייעוץ פרטני במסגרת הדרכה להורים.
במסגרת המפגשים ננסה לענות, בין היתר, על שאלות כמו:
  •  מה עומד מאחורי התופעה של הימנעות, הסתגרות ונסיגה חברתית, בארץ ובעולם?
  •  איך משפיעה התופעה על הצעירים עצמם, על ההורים ועל המשפחה כולה?
  •  כיצד יכולים הורים להתמקם מול המצב ולהתמודד עמו בצורה מיטיבה?
  •  איך מחזקים קשר, מעודדים תפקוד ומצמצמים את תחושת הניתוק?
  •  מתי מומלץ לפנות לטיפול ומה קורה בתוך תהליך טיפולי? ועוד..
נדון בשאלות אלה ואחרות ונציע כמה תשובות אפשריות בעזרת מחקרים מהארץ ומהעולם ודוגמאות של מקרים אמיתיים.
קבוצה חברתית

הורים לצעירים מסתגרים צריכים להבין שהם לא לבד

פירוט הנושאים הנידונים בקבוצה

הימנעות, התבודדות, נסיגה חברתית והסתגרות – מה הבעיה ?

התופעה בה אנו עוסקים היא מורכבת ולמרות היותה נפוצה הידע עליה בעולם ובמיוחד בישראל עדיין מוגבל. מגוון של גורמים תורמים משתלבים בתמהיל ייחודי אשר מוביל להתנהגות הזו וביניהם: מאפיינים אישיותיים, אירועי חיים מורכבים, דינאמיקות משפחתיות, מגמות חברתיות, אירועים לאומיים, מגמות עולמיות ועוד. התמונה ההתנהגותית הנצפית של צעיר או צעירה אשר בהדרגה מצמצמים את המעורבות שלהם בעולם ובחברת האנשים ונסוגים לתוך עצמם, היא רק קצה הקרחון של התהליך הנפשי המתחולל בקרבם בהשפעת התמהיל הייחודי של גורמים אלו.

על מנת לנסות ולסייע לצעירים אלו למצוא את דרכם בחזרה אל הקשרים והחברה באופן מסתגל, חשוב לנסות לחשוף שכבות נוספות של הקרחון, להעמיק ולהבין מה קרה ומה קורה שגורם להם לבחור בהתנהגות הזו ולדבוק בה.

לשם כך בחלק הזה ננסה להבין ננסה להבין בין השאר:

  • מהם המאפיינים של צעירים מסתגרים ושל התנהגות ההסתגרות ואיך מזהים אותם ?
  • מה מוביל צעירים לבחור בהתנהגויות של הימנעות, בידוד והסתגרות?
  • מהם המאפיינים האישיים, האישיותיים והפתולוגיים שלהם?
  • מהם המאפיינים של המשפחות ושל ההורות ומה הדינאמיקות המשפחתיות הנפוצות?
  • מהן כמה מגמות חברתיות ועולמיות התורמות להתפתחות הבעיה ושימורה ?
  • כיצד תורם המצב הנוכחי בישראל באופן שלילי לבעיה הזו ?

נגע בשאלות אלה וכמה תשובות אפשריות לגביהן בעזרת מחקרים מהארץ ומהעולם ודוגמאות של מקרים אמיתיים.

כיצד משפיעה בעיית ההסתגרות והנסיגה החברתית על צעירים, הורים, בני משפחה והחברה כולה?

בהמשך להבנת הגורמים לתופעה, נעמיק בשאלה כיצד ההסתגרות משפיעה על כל המעורבים — הצעירים עצמם, ההורים, בני המשפחה והבית כולו. לאחר שהתבוננו בתהליך התפתחות הבעיה, נתרכז כעת בהשפעות המיידיות והיומיומיות שלה וההשלכות. הסתגרות של אחד מבני המשפחה משפיעה במעגלים מתרחבים: על הפרט עצמו, על הקרובים אליו, על דינמיקת הבית ולעיתים אף על הסביבה החברתית הרחבה יותר. צעירים המסתגרים בחדריהם נוטים לסבול לאורך זמן מתחושות של בדידות, בידוד והשלכות רגשיות ופיזיות נוספות. ההורים ובני המשפחה מתמודדים עם רגשות של קושי, בלבול, תסכול ואשמה ולעיתים עם נטל מתמשך. לעיתים קרובות, גם המרחב הביתי כולו משתנה, לעיתים עד לכדי תחושת הסתגרות כללית של הבית עצמו. הכרה בהשלכות אלו חיונית לצורך גיבוש התערבות אפקטיבית ולכן ננסה לבחון בין היתר:
  • איך מרגישים צעיר או צעירה הנמצאים בהסתגרות? מה קורה בתוך החדרים?
  • מה הקשר בין הסתגרות להתמכרות למסכים או לשימוש בחומרים?
  • כיצד משפיעה ההסתגרות על ההורים עצמם?
  • אילו דינמיקות עלולות להתפתח בתוך הבית סביב מצב ההסתגרות?
  • מהם הסיכונים והחששות הקשורים להסתגרות ממושכת?
  • מהן ההשלכות החברתיות הרחבות יותר של התופעה?
נכיר עדויות ממקור ראשון של צעירים במצבי הסתגרות ושל בני משפחותיהם, וכן נשזור התייחסות לחוויות המשתתפים עצמם.

התמודדות עם הסתגרות 1: חידוש וחיזוק הקשרים 

לאחר שנבין את הבעיה לעומק על הגורמים לה והשלכותיה, נעסוק בדרכי ההתמודדות. מאחר שמדובר בתופעה מורכבת רב-מערכתית, דרושה התמודדות משולבת ברמה האישית, המשפחתית, החברתית ולעיתים גם הטיפולית. נבחן יחד:
  • מתי אפשר וכדאי להתחיל לפעול ומהם שלבי ״מעגל ההסתגרות״?
  • כיצד מחזקים תקשורת ובונים חיבור מחודש עם הצעיר/ה?
  • כיצד מעודדים תפקוד יומיומי, שגרה ותחושת מסוגלות?
  • כיצד תחומי עניין ותחביבים יכולים לשמש גשר לחיזוק הקשר?
המאמצים לחידוש הקשר בין הורים וקרובים אחרים לבין צעיר או צעירה במצב של נסיגה והימנעות הם מרכזיים לטובת יצירת שינוי וחשוב לחזק אותם לדבוק בהם לאורך כל התהליך.

התמודדות עם הסתגרות 2: התמקמות הורית מחודשת

הסתגרות, הימנעות ונסיגה חברתית אינן מתרחשות בחלל ריק – להורים ולסביבה הקרובה יש תפקיד והשפעה על התפתחות ההסתגרות ועל האפשרות לשנותה, ולו רק משום שהם לרוב אלו המאפשרים בפועל את אורח החיים המוגבל. בהתאם לכך, הורים יכולים לבחור בשינויים בהתנהלות, בגבולות ובסגנון ההורות, לצורך יצירת שינוי. נבחן יחד:
  • מהי התמקמות הורית מיטבית במצבי הסתגרות?
  • מהי אקומודציה הורית (התאמות המשמרות את ההסתגרות)?
  • אילו מהלכים הוריים אפשריים לצמצום אקומודציה?
  • כיצד מציבים גבולות מבלי לפגוע בקשר?
  • מהם הצרכים של ההורים עצמם וכיצד שומרים עליהם בתוך התהליך?
נשען על ידע מקצועי מהתחום של הדרכות הורים, לצד ניסיון וידע שנאספו במחקר מהורים המתמודדים עם מצבים דומים.

התמודדות עם הסתגרות 3: מעגלי תמיכה ושותפים

בהמשך לתפיסה של מעגלים מתרחבים עליהם משפיע הליך ההסתגרות, נעסוק במעגלים המתרחבים שיכולים לסייע בהתמודדות. הניסיון מלמד כי שילוב סיוע מהסביבה הקרובה והמערכות החיצוניות תורם משמעותית להתקדמות ולשינוי במצב. נדון בין היתר בשאלות:
  • מהם מעגלי התמיכה האפשריים עבור הורים במצבי הסתגרות?
  • כיצד מגייסים ומחזקים מערכות תמיכה טבעיות (משפחה, חברים)?
  • האם וכיצד ניתן לשלב גורמים פורמליים כמו מערכת החינוך, שירותי רווחה ושיקום?
  • כיצד מעודדים בהדרגה חזרה של הצעיר/ה לתפקוד בעולם שבחוץ?
מבט על ההיבט הסביבתי הרחב, מעבר לפרט, למשפחה ולבית, נועד להשלמת ההבנה של תהליך השינוי האפשרי מתוקף המטרה שלו – לסייע לצעירים לשוב אל החברה ולהשתלב מחדש בעולם שמחוץ לבית.

התמודדות עם הסתגרות 4: היעזרות באנשי מקצוע

לצד המאמצים של הורים (ולא במקומם), בחלק מהמצבים כדאי לשלב התערבות מקצועית להובלת שינוי. ואולם, לעיתים קשה להכיר ולהבין את האפשרויות השונות לטיפול ולדייק את המאמץ. לפיכך בחלק זה נעסוק בשאלות: נכיר את הכלים העומדים לרשות אנשי מקצוע ונעמיק בזווית המקצועית מתוך ניסיון טיפולי ומחקרי עשיר.

לסיכום, 

הקבוצה להורים לצעירים נמנעים, מסתגרים ומבודדים נועדה להעניק מבט רחב ומעמיק על תופעה ההולכת ומתרחבת, במקביל למתן כלים מעשיים להתמודדות וליצירת מסגרת תמיכה ושיתוף. הורים שישתתפו בתכנית יוכלו להבין לעומק את התנהגות ילדיהם ואת הגורמים לה, להכיר את השפעות המצב על כלל בני הבית והסביבה, ולבחון דרכים להשפיע על מהלך הדברים דרך חיזוק הקשר הישיר, התבוננות מחודשת על התפקוד ההורי, שילוב כוחות מהסביבה הרחבה ובמידת הצורך — גם סיוע מקצועי. התהליך ישלב מבט על רצף הזמן — עבר, הווה ועתיד — במטרה להבין את מקורות ההסתגרות, את ביטוייה בהווה ואת האפשרויות לשינוי קדימה, כמו גם רצף המקום – היציאה הפיזית והסימבולית מהחדר הסגור אל המרחב החברתי והתפקודי. לצד רכישת הידע, הקבוצה מהווה גם בסיס לתמיכה הדדית ולתחושת שותפות, מתוך הבנה שהורים רבים אחרים חווים את אותם אתגרים, ויחד ניתן ללמוד, להתחזק ולהתקדם.

או במילים אחרות אנחנו מציעים:

  • קבוצה להורים של בני נוער וצעירים נמנעים, מתבודדים ומסתגרים
  • מרחב בטוח ללמידה, שיתוף, התייעצות ותמיכה הדדית
  • ידע עדכני המבוסס על ניסיון טיפולי ומחקרי נרחב בעבודה עם הורים וצעירים במצבי הסתגרות, הימנעות ונסיגה חברתית
  • רכישת כלים מעשיים להבנת הבעיה ולהתמודדות עמה, תוך התבוננות בזוויות שונות ומשלימות: אישיות, משפחתיות וחברתיות
  • למידה מהניסיון המצטבר של הורים אחרים, השראה והזדמנות לשמוע דרכי התמודדות מגוונות
  • אפשרות להיתמך ולתמוך בתוך קבוצה שמבינה את המורכבות ושואפת ליצירת שינוי
  • בהתאם לצורך, הכוונה והעמקת ההיכרות עם דרכי טיפול אפשריות שמתאימות להתמודדות עם הסתגרות, הימנעות והתנתקות

פרטים טכניים

  • 🗓 מתי? ימי ראשון, 20:00–21:30 **תאריכי הסבב הקרוב: החל מ-17.8.25 למשך שישה שבועות עוקבים.
  • 💻 איפה? אונליין, באמצעות תוכנת זום
  • 👤 בהנחיית: ד"ר אור הראבן, פסיכולוג קליני מומחה, מייסד ומוביל צוות Outreach לטיפול ושיקום נפשי
  • 💰 עלות: 1,590 ש"ח לזוג הורים לכלל המפגשים

על המנחה

ד"ר אור הראבן הוא פסיכולוג קליני מומחה אשר ייסד (2014) את צוות Outreach – ומוביל אותו מאז. הצוות הוא מערך טיפולי רב מקצועי המנגיש שירותי טיפול ושיקום בין השאר לצעירים במצבי הימנעות, התבודדות ונסיגה ולהוריהם בגישות שונות ופורצות דרך. ד"ר הראבן חקר את תחום הנסיגה החברתית והבידוד החברתי בישראל במסגרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה (בהנחיית הפרופסורים קורן, רועה וקרון), פרסם מאמרים בתחום והוא כותב מלמד ומרצה בארץ ובעולם על בעיות אלה ועל ההתמודדות עמן.

שאלות? התלבטויות ? סוגיות אחרות?

אנחנו כאן כדי לסייע. צרו קשר בדרכים הבאות:

אל תהססו! אנחנו כאן בשבילכם

לקריאה נוספת על הימנעות, נסיגה חברתית, הסתגרות וההתמודדות איתן כנסו לעמוד המאמרים שפרסמנו בנושא בלחיצה כאן.