הפרעה דו-קוטבית: מה זה? כיצד מזהים ומתמודדים?

הפרעה דו-קוטבית או בי-פולארית, כונתה בעבר מאניה-דפרסיה והיא אחת ההפרעות המעניינות והמאתגרות בתחום בריאות הנפש. הסובלים מההפרעה מדווחים כי לפרקים הם חשים ׳על גג העולם׳, פעילים ומרוגשים, מתכננים תוכניות גדולות ומרחיקות לכת, מוכנים ׳לטרוף את העולם׳…. וכמה ימים לאחר מכן הם מוצאים עצמם בדיכאון, חסרי אנרגיה ומוטיבציה ומתקשים לתפקד. למה זה קורה? כיצד מאבחנים שמדובר במאניה דפרסיה? כיצד מתמודדים עם ההפרעה? ברשימה זו ננסה לענות על שאלות אלה ואחרות ונספק מידע בסיסי על הפרעה דו-קוטבית, על אבחונה ודרכי הביטוי שלה ולאתגר של טיפול בה.

מאת: הצוות של אאוטריצ׳

מהי הפרעה דו-קוטבית?

הפרעה דו-קוטבית היא הפרעה נפשית המשפיעה על אנשים רבים: בערך כ-1% מהאוכלוסייה צפוי לפתח הפרעה זו בשלב כלשהו בחייו. הפרעה דו-קוטבית היא עיוורת לגאוגרפיה ומאפיינים דמוגרפיים כלומר זה קורה בכל ארץ, בכל תרבות, בכל קבוצה אתנית ובכל רמת הכנסה.

הפרעה דו-קוטבית גורמת לסימפטומים אשר עלולים לשבש תחומים רבים בחייהם של בני אדם. חלק מהסימפטומים גורמים לתנודות קיצוניות במצב הרוח, ממצב רוח מאוד מרומם (מאניה) למצב רוח מאוד ירוד (דיכאון או דפרסיה). במצבים מסוימים חלק מהסימפטומים של הפרעה דו-קוטבית עשויים להקשות על האדם לדעת מה אמיתי ומה לא או במילים אחרות עלולים להופיע סימפטומים פסיכוטיים.

כיצד מאבחנים הפרעה בי-פולארית?

אבחנה של הפרעה בי-פולארית ניתנת על בסיס ראיון קליני הנערך על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך, לרוב פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או איש מקצוע אחר מתחום בריאות הנפש. הריאיון כולל שאלות לגבי הסימפטומים והתפקוד של האדם בתחומי חיים שונים, כגון מערכות יחסים ועבודה. נכון להיום אין בדיקת דם, צילום רנטגן או סריקה מוחית אשר ניתן להשתמש בהם לאבחון הפרעה דו-קוטבית.

מהם הסימפטומים של הפרעה דו-קוטבית?

אבחנה של הפרעה דו-קוטבית מבוססת על צירוף של סימפטומים שונים,  כמה זמן הם קיימים וחומרתם, במיוחד מכיוון שניתן למצוא את הסימפטומים של הפרעה דו-קוטבית גם במחלות נפש אחרות.

להלן הסימפטומים הבולטים:

1. מצב רוח מרומם קיצוני החוזר על עצמו ומכונה מאניה

תקופות של מאניה יכולות לכלול חוויות כגון הרגשה קיצונית של שמחה והתרגשות, אושר עילאי ותחושה של חשיבות עצמית, קשיים בשינה, דיבור רב, מחשבות רבות ומהירות, מוסחות, פעלתנות יתר ועוד.

2. מצב רוח ירוד קיצוני החוזר על עצמו – דיכאון

ההגדרה של דיכאון כוללת חוויות של מצב רוח עצוב, אכילה מעטה או מרובה, שינה מעטה או מרובה, הרגשת עייפות ואנרגיה מעטה, תחושת אשמה על דברים שאינם באשמתך, מחשבות או מעשים אובדניים.

3. סימפטומים שמקשים על האדם לדעת מה אמיתי ומה לא (סימפטומים פסיכוטיים)

לחלק מהאנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית יש סימפטומים פסיכוטיים הכוללים חוויות כגון שמיעה, ראיה, תחושה או ריח של דברים שלמעשה אינם נמצאים כלל (הזיות), אמונות יוצאות דופן או לא מציאותיות שאינן משותפות לאנשים אחרים מאותה תרבות (אשליות),חשיבה לא מאורגנת.

מה גורם להפרעה דו-קוטבית?

מדענים מאמינים כי הסימפטומים של הפרעה בי-פולארית נגרמים על ידי חוסר איזון כימי במוח. כימיקלים המכונים “נוירוטרנסמיטרים” שולחים מסרים במוח. כאשר הם אינם מאוזנים, הם עלולים לגרום לתנודות קיצוניות במצב הרוח שלך. חוסר איזון כימי זה עלול גם לגרום למוח לשלוח מסרים המכילים מידע שגוי.

לא ברור ממחקרים מה גורם לחוסר איזון כימי זה והדעה הרווחת היא שהוא מולד, כלומר  לחלק מהאנשים יש “פגיעות ביולוגית” להתפתחות הפרעה דו-קוטבית במהלך חייהם.  בנוסף לפגיעות הביולוגית, כנראה שגם לחץ משחק תפקיד בהתפתחות הפרעה דו- קוטבית ובמהלך המחלה. התיאוריה בדבר הדרך בה הפגיעות והלחץ מקיימים קשרי גומלין זה עם זה מכונה “מודל פגיעות – לחץ” . שאלות רבות לגבי הפרעה דו-קוטבית אינן זוכות למענה. מחקרים רבים עדיין נערכים בניסיון ללמוד יותר על ההפרעה.

מהו המהלך של הפרעה דו-קוטבית?

לרוב, אנשים מפתחים מאניה-דפרסיה בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת, בערך בגילאי 16 עד 30. אנשים עשויים גם לחוות סימפטומים לראשונה בשנות ה-40 או ה-50 לחייהם. אנשים שונים בתדירות הסימפטומים שלהם, בחומרתם ובמידה שההפרעה משבשת את חייהם.

הפרעה דו-קוטבית משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. חלק מהאנשים חווים את ההפרעה בצורה מתונה יותר והסימפטומים מופיעים רק מספר פעמים בחייהם. אנשים אחרים חווים את ההפרעה בצורה חזקה יותר וסובלים מאפיזודות אשר חלקן דורשות אשפוז.

 הפרעה דו-קוטבית נוטה להיות אפיזודית (אירועים חוזרים), כאשר עוצמת הסימפטומים משתנה במשך הזמן. הכוונה היא שייתכן ובחייו של האדם תהיה תקופה שבה יש “החרפת סימפטומים”, “אפיזודה אקוטית” או “הישנות” של המחלה כלומר הסימפטומים מופיעים מחדש או נהיים חמורים יותר.

טיפול בהפרעה דו-קוטבית

טיפול בהפרעה דו-קוטבית כולל לרוב שילוב בין טיפול תרופתי לבין פסיכותרפיה בשיטות שונות. במסגרת הטיפול מנסים אנשי המקצוע לסייע למתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית להפחית את הסימפטומים (המאניים או הדפרסיביים) וללמוד להתמודד עמם, לשפר את היכולת להתמודד עם לחץ, להגדיל וחזק את מערכת התמיכה החברתית, להיות קשובים למצבם ולפתח תכנית למניעת הישנות המחלה ולקיים אורח חיים תקין ותפקוד לצד ההפרעה.

עם חלק מהמקרים החוזרים של הישנות המחלה ניתן להתמודד בבית, אך מקרים אחרים דורשים אשפוז על מנת להגן האדם או על אחרים.  בעזרת טיפול יעיל, רוב האנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית יכולים להפחית את הסימפטומים ולחיות חיים מלאים יצרניים ומשמעותיים.

היתרון של אאוטריצ׳ בטיפול בהפרעה דו-קוטבית

צוות אאוטריצ׳ מסייע לאנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית בקהילה. במסגרת המאמצים שלנו לאורך השנים להנגיש שירותי טיפול ושיקום בבריאות הנפש אנו מציעים לפי הצורך טיפול בבית או בקהילה. טיפול מסוג זה יכול להתאים במיוחד לסובלים מהפרעה דו-קוטבית בשני הקטבים שלה.

במצבים דיכאוניים אנו יודעים כי קיים קושי לצאת מהבית ולהתמיד בטיפול בקליניקה או במסגרות טיפוליות באופן כללי. טיפול בדיכאון המתקיים בבית המטופל מסייע להתגבר על קשיים אלה ולקיים את המסגרת הטיפולית למרות היעדר הכוחות והמוטיבציה. במסגרת טיפול בבית מעודדים המטפלים את תפקוד המטופלים בתחומים הרלוונטיים והחשובים עבורם מתוך היכרות ישירה עם מערך האתגרים והכוחות שלהם ועם סביבתם.

בקוטב המאני של הפרעה דו-קוטבית ישנה אנרגיה מספקת ומוטיבציה אולם פעמים רבות היא איננה מנותבת לטיפול כיוון שהאדם מרגיש טוב ולרוב אינו מחובר למצוקה המהווה כח מניע לתהליכים טיפוליים. טיפול מהסוג של אאוטריצ׳ המתקיים בסביבת המטופל יכול להתאים גם במצב הזה. טיפול בבית נוטה לעיתים להיות יותר מעשי מתוך הנגיעה הישירה במציאות החיים של המטופלים ויכול להתאים מתוך כך להלך רוח מרומם כמו במאניה. כך למשל, במידה ואדם במצב מאני מתקשה לשבת במשך שעה ולדבר על עצמו כמקובל בקליניקה, טיפול בבית יכול להתקיים תוך כדי הליכה או עשייה כלשהי באופן המותאם יותר למצב בו נמצאים המטופלים.