חלומות על טילים: מחקר בנושא חלומות וטראומה

האם ואיך משפיעים מצבי חיים מלחיצים על החלומות שלנו? מה התפקיד הנפשי של החלומות במצבים אלה? שאלות שאנו אלה ואחרות מעסיקות אותנו במסגרת הניסיונות לסייע למתמודדים עם מצבים מאתגרים כאלה ואחרים. הניסיון לסייע למטופלים תוך שימוש בחלומותיהם מאפיין את הפסיכואנליזה מאז ימי פרויד ועד היום. מאמץ זה רלוונטי במיוחד בהקשר של התמודדות עם טראומה וניסיונות מניעה שלה.

מאת: אור הראבן, פסיכולוג קליני.

בישראל, חלק מהאזרחים נתונים למצבי חיים מלחיצים באופן קבוע או כמעט קבוע בעקבות המצב הביטחוני, במיוחד תושבי הדרום המתמודדים עם נפילות טילים לפרקים, לעיתים באופן יומיומי. במחקר חלומות מקיף (Kron, Hareven & Goldzweig, 2015), ניסינו להבין על מה חולמים אלו המצויים במצב סיכון מתמשך, אלו תהליכים נפשיים משתקפים בחלומותיהם והאם ועד כמה החלומות מסייעים בהתמודדות נפשית עם המצב.

מאז פרסום המאמר ועד היום, לצערנו המצב בדרום ממשיך להסלים ועוד רבים נכנסו לטווח הטילים. המחקר העוסק בחלומות על טילים ועל גורמי מצוקה אחרים ממשיך להיות רלוונטי מתמיד בניסיון להבין ולסייע בהתמודדות עם החוויה של החיים תחת מצוקה מתמשכת.

 תמונה מקיפה בנוגע לממצאי המחקר שערכנו ניתן לקרוא כאן. ברשימה הנוכחית נציג לשם הדגמה חלק קטן מממצאים אלה. אולם ראשית, מעט רקע על הקשר בין חלומות וטראומה:

חלומות וטראומה

הקשר ההדוק בין חלומות לבין טראומה היה ידוע כבר מראשית הפסיכולוגיה. סיוטים וחלומות הבראה באופן ייחודי הם מבין הסימפטומים הברורים ביותר של PTSD ובשל כך משכו אליהם עניין מחקרי רב (1996 Barrett).

לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, בין אם ישירה או עקיפה, ילדים ומבוגרים מדווחים לעיתים קרובות על חלומות הנוגעים למצב שחוו. סיוטים של ילדים דווחו לאחר אשפוז, אסונות טבע או בידי אדם, תקיפת בעלי חיים, חטיפה, התעללות, חשיפה למלחמה או לאלימות או צפייה במעשה הרס. התוכן והטבע של החלומות הללו מושפעים מגורמים שונים, כגון חווית האבדן, המוות, מידת האיום והקרבה אליו, תקופת ההחלמה ממנו, משמעויות נלוות לאירוע ומאפיינים אישיותיים אינדיבידואליים.

אם לרוב חלומות מבוטאים באופן סימבולי, מטפורי, נרטיבי, הרי שבחלומותיהם של נפגעי טראומה ניתן להתרשם ממאפיינים שונים. החלומות פחות סימבוליים וביזאריים  ויותר קרובי ההתרחשויות במציאות. הם מכילים פחות נרטיבים רצופים וכן יש פחות שינוי בזמן ומרחב ביחס לכאלו שלא חוו טראומה. חלומות אלו הם מאד ריאליסטיים, מקוטעים ומאופיינים בהיעדר פיתרון בעיות. החוויה בהם היא שלילית, ניכר שחזור חי וריאליסטי של הסצנות המאיימות. גם בתוכן הדבר ישנו דיווח על רגשות של אימה, שנאה וחרדה (Punanmaki et. Al, 2006). באופן כללי ניתן לומר שככל שעולה החומרה של האירוע, כך עולה שכיחות החלומות הרעים. ככל שהקרבה לאירוע גבוהה יותר, כך החלומות נוטים לשחזר את הטראומה במדויק ולהיות יותר קונקרטיים. עבור חלק, החלומות הטראומטיים נוטים להעלם מספר שבועות או אפילו ימים לאחר האירוע. עבור אחרים, החלומות נמשכים לאורך זמן ההחלמה. עם הזמן הם נוטים להפוך ליותר "חלומיים", מופרעים, מסווים וסימבוליים ולאבד מן הקונקרטיות שלהם (Nadar, 1996).

מחקרים שערך חוקר חלומות ידוע בשם הרטמן  (1998, 1996) אוששו תהליך זה. הוא מצא שמיד אחרי הטראומה לרוב החלום עוסק בחוויה הקונקרטית, ואז, במהרה הוא מתחיל לעסוק ברגש העיקרי שנחווה. למשל, חלומות של היסחפות בגל ענק או בסופה הינם שכיחים מאוד בשלב הבא של החלימה. ללא קשר ישיר לחוויה הקונקרטית, הם מדמים את הרגש הדומיננטי באמצעות תמונה שונה. הוא מדגיש כי חלומות מסוג זה אינם חלומות חזרתיים של PTSD משום שניתן לראות בהם התקדמות הדרגתית ויכולת להתנתק מהחוויה הקונקרטית, בהשוואה לחלומות חזרתיים המשחזרים את הטראומה במדויק פעם אחר פעם. הסיוטים הפוסט טראומטיים מתוארים אצלו יותר כ- "הבלחות זיכרון" (memory intrusions), אשר דומים באיכותם ל"פלאשבקים" המעלים אותו תוכן בזמן ערות.

רוב המחקרים מעידים על כך שהעדר סימבוליות בחלום מאפיינת את התקופה הראשונה לאחר הטראומה בשל שיתוק של מנגנוני טרנספורמציה נורמאליים. עם זאת, חלקם מעידים על מצבים טראומטיים חמורים בהם פגישה ישירה עם התוכן הטראומטי המשוחזר מהווה איום על האגו של החולם, ולכן הסימבוליקה בחלום תתרחש מיד, ואילו הקונקרטיות היא שתעדר (Nadar 1996).

מחקר חלומות על טילים: האם החלומות מגנים על הנפש במצבים של סטרס מתמשך?

המטרה העיקרית של המחקר הייתה ללמוד על מצבם הנפשי של המתמודדים עם איום מתמיד של נפילות טילים, באמצעות חלומותיהם. מטרה נוספת הייתה להבין האם ובאיזה אופן מסייעים החלומות בהתמודדות הנפשית עם האיום המתמשך, במיוחד חלומות על טילים הקשורים ישירות למצב. מטרות אלה נגזרות מהעלייה המתמשכת במתיחות הביטחונית והעלייה בשיעורי הסובלים ממצבים טראומטיים הנגזרת מכך.

לטובת המחקר גייסנו 63 נבדקים תושבי שדרות ועוטף עזה בין הגילאים 14-62 מתוכם 18 גברים ו-45 נשים. נבדקים אלה רואיינו ע״י צוות המחקר – 6 סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית בהובלת פרופ׳ תמר קרון. בראיונות סיפרו הנבדקים על עצמם ועל התמודדותם עם האיום הביטחוני המתמשך. לאחר מכן התבקשו הנבדקים לתעד במחברת ייעודית את חלומותיהם במשך כחודש. בשיטה זו אספנו למעלה מ-600 חלומות.

ניתוח החלומות התבסס על התאוריה שפיתח הפסיכיאטר השוויצרי הנודע קארל יונג, תלמידו של זיגמונד פרויד. לפי יונג הנפש האנושית מורכבת מחומרי בניין בסיסיים וקולקטיבים אותם  כינה ארכיטיפים. הארכיטיפים מכוונים אותנו להתנהגות ולפעולה, הם שוכנים בנפשות כולנו כפוטנציאלים מולדים המחכים למימוש. את הארכיטיפים אפשר למצוא בחלומות של אנשים בצורה של דימויים שונים, דמויות וייצוגים סימבוליים כאלה ואחרים.

במסגרת ניתוח החלומות למחקר מופו הארכיטיפים הבולטים אשר הופיעו בחלומות הנבדקים וכמו כן התבצע ניתוח מוטיבים נוספים בעל אופי כמותני. בנוסף, ההשוואה בין תכני הראיונות לבין תכני החלומות אפשרה השוואה בין החוויות המודעות הקשורות למצב לבין אלו הלא מודעות המופיעות בין השאר בחלומות על טילים.

כיצד מסייעים החלומות בהתמודדות עם מצבי הלחץ?

1. פיצוי בין המודע והלא מודע

אחד התפקידים החשובים של החלום אליבא דה יונג הוא פיצוי(קומפנסציה) שעושה הלא מודע – כפי שמשתקף בחלומות – על המודע.  החלום מביא עמו לסיטואציה נפשית מודעת את כל ההיבטים שעשויים להיות מהותיים עבור נקודת השקפה שלמה ועומד ביחס קומפנסאטורי אל מצב התודעה ברגע נתון. תפקוד זה של החלום מהווה הסתגלות פסיכולוגית, מעין פיצוי ההכרחי להתנהגות מאוזנת (יונג, [1970] 1982). חלומות קומפנסאטורים יכולים להופיע כאשר עמדתה של התודעה כלפי סיטואציית החיים היא חד צדדית בשיעור ניכר ואז נוקט החלום עמדה מנוגדת.

במחקר בלטה הקומפנסציה שעושים החלומות לעמדת הנפש המודעת, בעיקר סביב תחושות של חרדה ופחד מהמצב. למשל כאשר הנבדקים דיווחו בראיונות עמם כי אינם מושפעים מהמצב באופן ניכר, לפעמים בחלומות התמונה הייתה אחרת.

כך למשל אחד המשתתפים אשר דיווח בראיון כי הוא מרגיש שהוא שולט במצב ואינו חרד ממנו, הופיעה לעיתים חרדה רבה בחלומות:

ראיון: ׳כשיש צבע אדום אתה דואג אבל אתה יודע שהכול בסדר, הכול תחת שליטה, זה לא שיש אה.. אויב מאחורי הגדר ויורים עליך, זה משהו שכאילו אתה לא רואה. זה פגז שכאילו אחד למיליון הוא פוגע׳.

חלום: אני יורד לחנות מכולת במקום שגרתי פעם. עובר לידי אוטובוס שמכוסה בוילונות אפורים. פתאום יורים מהאוטובוס מטחים של ירי. אני יודע שאני צריך לטפל בבעיה…

2. עיבוד פחד וחרדה

מצבים נפשיים כמו פחד וחרדה יכולים להופיע בחלומות באופן ישיר או באופן סימבולי. כך יכולים להופיע תיאורים קונקרטיים של המצב אשר הופיעו בחלומות כמו זה:

אני נמצא בתדריך צבאי במילואים בשישי בערב וכשאנחנו יוצאים מהתדריך צועקים לנו שעשרות מחבלים פרצו את הגבול ויש מלחמה אני לובש את הציוד ועולה לג'יפ-אני זוכר את הלחץ מהפיצוצים ומהמחשבה שאשתי מחכה לי בבית.

לעומת זאת מקור הפחד והחרדה יכולים להיות שונים מהמקור במציאות אולם החוויה הרגשית דומה. למשל:

חלמתי שאנחנו המשפחה יחד עם חברים שיש להם ילדים נמצאים בחוף הים ומשתכשכים בים. בשלב מסוים מתחילים להגיע דולפינים ונעים בין החוף למים. לאחר מכן הגיעו לקו החוף אך ללא יציאה מהמים מין חיות גדולות שנראו כמו כרישים לבנים גדולים אך לא ניתן היה לראות את השיניים שלהם, הם  יצרו אצל המבוגרים חרדה מאוד גדולה…

היצורים העולים מהמים הם סימבול לסכנה. הסכנה כאן היא פוטנציאלית, מתחת לפני השטח ואיננה נראית. סימבוליזציה היא גורם המסייע בעיבוד נפשי של תכנים קשים ואף טראומטיים.

3. למידה על אופני ההתמודדות עם המצב

על מנת ללמוד על התמודדות האוכלוסייה עם המצב כפי שהיא משתקפת בחלומות על טילים,  התמקדנו בניתוח של 525 חלומות של 44 נשים (גילאי 14-62) אשר חולקו לשלוש קבוצות גיל.

אצל כל נבדקת ובכל קבוצה בדקנו את התמות המרכזיות שעלו בחלומות. החלוקה לקבוצות גיל ותמות בחלומות סייעו לנו להגיע למסקנות כלליות לגבי כל אחת מהקבוצות בנוגע לאסטרטגיות התמודדות (לא מודעות) עם המצב. כך למשל מצאנו כי קבוצת הנבדקות הצעירות חלמו יותר מכולן חלומות הכוללים למשל פחד וחרדה, מה שלימד על פגיעות מוגברת שלהן לטראומה. לעומת זאת הנשים המבוגרות חלמו יותר על עניינים אישיים ופחות על המצב באופן המרמז על כך שהלחץ מבחוץ פחות משפיע עליהן, אולי כי הן עסוקות בבעיות אישיות. פער מסוג זה בין גילים ושלב בחיים הולם את התיאוריה היונגיאנית העוסקת בשלבי חיים בתהליך ההתפתחות הפסיכולוגית.

לסיכום, ממצאים אלה ורבים אחרים מאפשרים לנו ללמוד על מצבם הנפשי של המתמודדים עם איום מתמשך של טרור והתקפות טילים, כפי שהוא משתקף מהלא מודע שלהם ומופיע בחלומות על טילים. תמונה זו משלימה ומוסיפה על התפיסה המודעת בנוגע למצב מסכן חיים ומעורר חרדה ועל ההתמודדות הנפשית. במציאות של איום ביטחוני מתמשך ומצבי לחץ אחרים, חשוב להשתמש בחלומות ובמסרים העולים מהם לטובת ההבנה של מצבים נפשיים והטיפול בהם.