חרדות אצל ילדים בעקבות המצב הביטחוני – זיהוי מניעה והתמודדות
כולנו מתמודדים עם תקופה מאתגרת בישראל בעקבות סבב הלחימה הנוכחי בעזה, הפגזות הטילים לעבר כל חלקי המדינה והאלימות הקשה שפרצה בתוכה. בהתאמה, אין זה מפתיע שישנה עליה תלולה בדיווחים על חרדות אצל ילדים וגם אצל מבוגרים מכיוון שחרדה היא תגובה נפשית טבעית ומצופה במצבים מסכני חיים.
כדאי גם לזכור שתקופת ההסלמה הביטחונית הנוכחית מגיעה מיד לאחר תקופת הקורונה והבידוד החברתי הנלווה אשר עוררו קשיים נפשיים בקרב רבים וחרדות אצל ילדים במיוחד. האפקט הנפשי מצטבר, רמות המצוקה עולות וארגונים המציעים מענה נפשי ראשונימוצפים מפניות סביב חרדה, דיכאון, אובדנות ועוד.
ברשימה הנוכחית ריכזנו מידע בסיסי והמלצות למניעה והתמודדות עם חרדות אצל ילדים בעקבות המצב הביטחוני ובכלל.
מדוע פורצות חרדות אצל ילדים בעקבות המצב הביטחוני?
חרדות אצל ילדים בתקופות כאלה מופיעות באופן טבעי כתגובה נורמלית למצב שאינו נורמלי. כדאי לזכור שפחדים וחרדות הם מנגנונים טבעיים וחשובים המגנים עלינו מפני סכנות וכשלעצמם הם אינם בעייתיים. גם אם אין סכנה ממשית לחיים, חרדות אצל ילדים במצבים כאלה מופיעות גם עקב חשיפה מוגברת לחדשות, סרטונים ועדויות קשות מהן קשה להימנע.
בנוסף, ילדים רגישים מאוד לסביבתם באופן כללי ורגישים במיוחד למצב הסובבים אותם והקרובים אליהם בעתות מצוקה. לפיכך בתקופה מורכבת כמו זו הם יכולים לחוש את החרדה והמתח באוויר, לאבחן את המצב של הוריהם ומבוגרים אחרים ולהגיב בהתאם. ילד שרואה את הוריו חרדים, אותם הורים שנתפסים בעיני רוחו כחזקים ובלתי פגיעים, צפוי להגיב בחרדה בעצמו.
לפיכך, עלינו ההורים ועל מבוגרים בכלל לצאת מנקודת הנחה שהילדים שסביבנו שומעים ומגיבים להכל – בבית, במסגרות וברחוב. חשוב במיוחד שהורים ודמויות המטפלות בילדים ידעו שהתנהגותם ודבריהם עלולים להצית או להגביר חרדות אצל ילדים שנמצאים סביבם באופן ישיר ומיידי. המערכת המשפחתית כולה פועלת כמרקם אחד במיוחד בתקופות כאלה וכשיש חרדה במערכת היא משפיעה על כל חלקיה.
איך נזהה חרדות אצל ילדים סביבנו?
ילדים לא תמיד יודעים לתת מילים לדברים אשר מטרידים אותם ופעמים רבות נוכל להבחין בהתנהגויות שונות אשר מעידות על המתחולל בקרבם. הנה כמה התנהגויות לדוגמא אשר עלולות להעיד על חרדות אצל ילדים:
- הימנעות מיציאה מהבית
- היצמדות להורים ולבית
- קשיים בשינה (נפוץ במיוחד כשיש אזעקות וצורך להיות דרוכים לריצה למקלטים אולם מאפיין גם מצבים אחרים)
- שינויים בהרגלי האכילה
- סימפטומים פיזיולוגיים שונים כגון סחרחורות, בחילות ועוד
- מצבי רוח משתנים ולעיתים בלתי צפויים
- סיוטים בלילה ו/או חלומות קשים חוזרים
מובן שהתנהגויות אלה הן דוגמאות בלבד. ההורים והדמויות המטפלות האחרות המכירות את הילדים יוכלו להבחין בשינויים נוספים או אחרים והדגש הוא על זיהוי ותשומת לב לחריגה מטווח ההתנהגויות הרגילות של הילד.
מה יכולים הסובבים לעשות כדי לסייע במניעה של חרדות של ילדים?
בדיוק באותה מידה שבה מצבם הנפשי של ההורים משפיע על הילדים, הורים ודמויות מטפלות אחרות יכולות להשפיע מאוד על חרדות של ילדים באמצעות התגובות שלהם למצב גם ללא הכוונה מקצועית להורים.
להלן כמה המלצות כלליות:
- הסברה – חשוב להסביר לילדים את המצב בצורה מותאמת לגילם ברורה ורגועה ככל הניתן. כאמור כדאי לקחת בחשבון שהם שומעים דברים מהרבה מקורות מידע נוספים ולכן לא כדאי להשמיט פרטים חשובים אולם מנגד אין צורך להעמיס בפרטים מיותרים. המצב הנפשי של הורה סביב התמודדות עם חרדות של ילדים הוא קריטי לטובת תיווך מיטבי של האינפורמציה ולכן יש לקיים שיחה כזו רק כשההורים מרגישים שיכולים לשדר רוגע וביטחון בעצמם (אם תרצו אפשר להמשיל את המצב להמלצה הנמסרת בטיסות במצבי חירום – לשים קודם את מסכת החמצן על ההורה ורק אז על הילד).
- מתן לגיטימציה לרגשות – חשוב מאוד לתת מקום לרגשות של הילדים המתמודדים עם חרדה כמו גם שלנו המבוגרים. רגשות כמו פחד ודאגה הם לגיטימיים, מצופים ואף חשובים לשמירה על המרקם הנפשי ולכן אין לבטל או לטשטש אותם. אפשר גם במצבים של חרדות אצל ילדים לשתף אותם ברגשות שלנו המבוגרים, בצורה מותאמת ומבוקרת. יחד עם זאת, לא צריך לדחוף ילדים לדבר על מצבם הרגשי כיוון שלעיתים ההתמודדות עם החרדה מתבצעת ראשית במישור קוגניטיבי ורק לאחר מכן ברגשי.
- צמצום חשיפה – המטרה המרכזית שלנו בהתמודדות עם חרדות של ילדים היא להשרות כל הניתן אווירה רגועה. הנגזרת של זה היא החשיבות של צמצום החשיפה לתכנים אלימים וקשים, חדשות רציפות, תמונות ופרטים שאינם הולמים ועוד. כמו כן יש להימנע משיחות ׳מעל הראש׳ של הילדים כאשר מדובר בתכנים שאנחנו לא רוצים שישמעו.
- לשמור על שגרה ועשייה – ככל הניתן כדאי לנצל את הזמן לפעילויות מרגיעות ומחזקות כגרעין משפחתי. חשוב מאוד לשמור על שגרה של פעולות יומיומיות בסיסיות, גם אם השגרה התפקודית הרגילה נפגעת (למשל זמני ארוחות, מקלחות, מטלות ועוד). כמו כן חשוב במידת האפשר לא לוותר על לימודים ופעילויות אחר הצהריים במגבלות הבטיחות.
- סבלנות ואמפטיה – בזמנים המועדים להתפרצות של חרדות אצל ילדים, חשוב יותר מתמיד להיות סבלניים עם הילדים, להשרות אווירה של ביטחון בבית ומחוצה לו, להקפיד לחבק, לחייך, להסביר, גם אם הילד חוזר פעמים רבות על השאלות – זו הדרך שלהם לעכל ולעבד את המצב. ניתן וכדאי גם לצרף תחזיות אופטימיות לעתיד ולהבהיר שגם זה יעבור ונחזור לשגרה בקרוב.
איך מסייעים במצבי חירום והתמודדות עם חרדות אצל ילדים?
לצד העקרונות המנחים שפורטו מעלה שמטרתם לסייע במניעה של התפרצות חרדות אצל ילדים בתקופות המועדות לכך, ישנם כלים שמטרתם לסייע בהתמודדות ראשונית עם חרדות של ילדים שכבר נחשפו לאירועים קשים או מתמודדים עם מצבי חירום שונים.
אחד הכלים לדוגמא הוא מודל מעש"ה שפותח ע"י ד"ר משה פרחי, ראש המסלול ללחץ טראומה וחוסן, במכללה האקדמית תל-חי ואומץ ע״י משרד הבריאות כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית.
מפתח המודל מסביר: ״ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד, ומאידך במהירות ויעילות הסיוע: משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב של תפקוד יעיל, הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך".
המודל מושתת על 4 עקרונות פשוטים להתערבות מידית במצבי חירום, לא רק סביב חרדות אצל ילדים אלא גם לאוכלוסייה הכללית והלוחמת:
- מ- מחויבות – האדם המסייע צריך ליצור מחויבות בקרב נפגע החרדה, מחוייבות המעניקה תחושת בטחון. לדוגמא, ניתן לומר לנפגע: "אני איתך ולא הולך לשום מקום".
- ע – עידוד – עידוד לפעילות יעילה. במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה – יש לעודד אותו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה, ע"י הוראות פשוטות שמטרתן להפעיל אותו בהקשר של האירוע. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע. לדוגמא: במצב של אירוע דקירה ניתן לומר לאדם הנפגע: "תרכז את האנשים שנמצאים סביבך ותדאג לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר".
- ש- שאלות מחייבות מחשבה – ערוץ התקשורת עם הנפגע צריך להיות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי. לא לעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו. יש להימנע מלומר לנפגע בעת האירוע: זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה. כן אפשר לומר: תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך עכשיו, או כמה זמן אתה מחכה לאנשים שיבואו לקחת אותך. כלומר, שאלות שמחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת הרגש.
- ה- הבניית האירוע והדגשה שהאירוע הסתיים. באירוע חירום לדוגמא, מומלץ לומר לנפגע: "לפני 2 דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן הרבה כוחות הצלה המגישים עזרה, האירוע הסתיים. עכשיו הכל כבר מאחורינו !"
מודל זה הוא כאמור דוגמא לכלים בסיסיים שיכול כל אדם להפעיל על מנת לסייע למי שנפגע ממצב חרדה ואינו מתפקד, לחזור למצב של תפקוד יעיל במהרה. יחד עם זאת, לעיתים כלים אלה אינם מספקים ויש צורך בהתערבות מקצועית.
מתי לפנות לטיפול מקצועי סביב חרדות של ילדים?
כאשר הורים ומבוגרים אחרים מבחינים לאורך זמן שאין הטבה בחרדות אצל ילדים וההשפעה על מצבם הרגשי והתפקודי מתמשכת ומתרחבת, כדאי בהחלט לפנות לאנשי מקצוע המתמחים בטיפול בילדים. צוות Outreach מציע מספר מענים טיפוליים אשר יכולים לסייע במצבים של חרדות אצל ילדים או מצבי מצוקה אחרים.
סוגי הטיפולים מגוונים ומותאמים באופן אישי לילד ולמשפחתו בהתאם לגיל, לסוג החרדה ועוד. הטיפול עצמו יכול להתקיים במתכונת של פסיכותרפיה בשיטות שונות – לדוגמא טיפול קוגניטיבי התנהגותי המסייע לילדים להתמודד עם מחשבות טורדניות הקשורות לחרדה וכו׳ או טיפול הכולל בנוסף גם רכיבים מעשיים ומתרחש בסביבה הטבעית של המטופל. מענים אלו יכולים לסייע במיוחד במידה וקיימים קשיים בשיתוף הפעולה של הילד עם הטיפול או במצבים בהם ישנה הימנעות מיציאה מהבית ונדרש מענה טיפולי מקצועי בבית.
במרבית התהליכים הטיפוליים בילדים מעורבים גם ההורים במסגרת של הדרכת הורים המסייעת בהבנת הבעיות הנלוות למצב של חרדות אצל ילדים ובהתמודדות איתן כמו גם בהתמודדות עם הקשיים הנלווים אצל ההורים עצמם.
שיהיו לכולנו ימים שקטים וטובים יותר.
