טיפול מערכתי-משפחתי: מה זה? מאיפה זה מגיע? ואיך זה נראה?

מאת: צוות אאוטריצ׳

חלק מהטיפולים שלנו באאוטריצ׳ נכנסים תחת הכותרת של טיפול מערכתי או טיפול משפחתי. טיפולים אלו מתקיימים לצד או לפעמים במקום טיפולים אינדיבידואליים.

הסיבה לכך היא שאנחנו מאמינים בכוחה של המערכת המשפחתית ביצירת דינאמיקות ודפוסים שונים המשפיעים על הפרטים בה, ובהתאמה גם בשינוי שלהם. מצבים רבים של תקיעות, כמו למשל במקרים של הסתגרות צעירים בבתיהם, מצבים של קשיים בתפקוד וקשיים רגשיים שונים, יכולים להתחיל ולהשתנות בעזרת טיפול מערכתי, טיפול משפחתי או הדרכת הורים באאוטריצ׳.

טיפול מערכתי כשמו כן הוא – הוא שם במוקד ההתערבות את המערכת המשפחתית ולא את אחד מהפרטים שבה. הטיפול המערכתי מבוסס על הגישה המבנית המאמינה כי קשיים של פרט מסוים במערכת מעידים על קשיים במערכת כולה. למעשה התפיסה היא שניתן להבין את הבעיות של הפרט והמשפחה רק בקונטקסט מערכתי, ומתוך כך גם הטיפול מתבצע בקונטקסט משפחתי ולעיתים מערב אף גורמים נוספים בקהילה מעבר למשפחה הגרעינית.

אנו מציגים כאן את העקרונות הבסיסיים של הגישה המערכתית המהווים בסיס להבנה של טיפול מערכתי וטיפול משפחתי באאוטריצ׳. 

סלבדור מינושין 

האדם אשר נחשב בעיני רבים לאבי הגישה המערכתית והטיפול המשפחתי הוא סלבדור מינושין, פסיכיאטר יהודי ארגנטינאי-אמריקאי אשר נפטר באוקטובר 2017. מינושין פיתח את הגישה על בסיס התנסויות קליניות במשפחות בהן ילדים המציגים סימפטומים פסיכוסומטיים. 

סלבדור מינושין 1921-2017 ממייסדי הטיפול המערכתי

לפי גישה זו, ישנם מספר מושגי יסוד בהבנה של המערכת המשפחתית והם חשובים על מנת למפות את מצב המשפחה, להבין היכן הקשיים ולהציע טיפול מערכתי או טיפול משפחתי מתאימים:

מבנה המשפחה

התא המשפחתי, כמו תאים נוספים בעולם הטבע, זקוק לארגון פנימי שיאפשר התמודדות עם שינויים פנימיים וחיצוניים, וכן על מנת לשמור על איזון פנימי שיבטיח מבנה יציב, חזק ושורד. ההתייחסות למבנה, תחת מסגרת העבודה המוצעת, הינה לכל אותם ערכים, כללים, חוקים, דרישות או קודים המארגנים את האופן בו מתקיימת אינטראקציה בינאישית בתוך התא. מסגרת העבודה מציעה כלים לזיהוי הדפוסים החזרתיים, המתמשכים והעקביים, בעזרתם מתארגנת המשפחה על מנת לשמר יציבות פנימית, וכן לשינוי דפוסי התמודדות לא אדפטיביים של התא המשפחתי הלוקה במבנה נוקשה או דיפוזי.

תת מערכות

על מנת לאפשר ניתוח וזיהוי המבנה של התא המשפחתי, לצד יצירת שפה משותפת, הוצע המושג תת מערכות משפחתיות. משפחות מתארגנות בתוך עצמן בתתי מערכות היררכיות, שונות ומתואמות, המסייעות לתפקוד הבסיסי של התא. ניתן לזהות תתי מערכות שכיחות, כגון מין, דורות ועניין משותף. מעבר לכך ניתן להתייחס להתארגנויות פנימיות נוספות (ילדים גדולים-ילדים קטנים, אם וילד מול האב וכדומה). בכל המשפחות מתקיימות מספר תתי מערכות בו זמנית, המהוות מקור לייחודיות המשפחה ולהבנת מערך הכוחות הפנימי. בשל כך יכול למצוא עצמו כל אחד מפרטי המשפחה במספר תתי מערכות בו זמנית, תוך שהוא חולק מקום משותף עם דמויות שונות במשפחה, באותן תתי המערכות. בשל הגמישות והורסטיליות שביצירת תתי המערכות, יתכן מספר אינסופי של תתי מערכות משפחתיות, המאפיינות באופן שונה ומובדל משפחה זו מאחרת.

כל משפחה והמבנה שלה

גבול וחדירות במבנה המשפחה

מעבר למאפייני תתי המערכות המשפחתיות, ישנה חשיבות עיקרית ומרכזית יותר, המתייחסת לבהירות הגבולות בין הפרטים בתא המשפחתי. המשפחות נבדלות ביניהן בגמישות או בחדירות הגבולות הללו, ומידת הנגישות של הפרט לשאר הפרטים בתא, ואלו משפיעים על אופי ותדירות המגע בין בני המשפחה. 

טיפול מערכתי מתקיים תחת ההבנה על פיה גבולות המוגדרים באופן ברור בין תתי המערכות השונות בתא המשפחתי מסייעים לפתח נפרדות לצד שייכות לתא המשפחתי כולו. 

סוגים שונים של גבולות במשפחה

  • גבולות המוגדרים בבהירות-  המצב האידאלי הינו כזה המאפשר נגישות, ניהול שיח מפרה ומשא ומתן בין תתי המערכות כאשר עולה הצורך, לצד שמירה על היררכיה וגבולות ברורים ביניהן. גבולות מסוג זה מעודדים את הפרטים השונים במשפחה לפתח עצמאות לצד פיתוח תחושת שייכות ואכפתיות כלפי הפרטים השונים בתא כולו.

ישנו הכרח לקיומם של גבולות גמישים דיים להתמודדות עם שינויים פנימיים, כגון התבגרות הילדים, ושינויים חיצוניים כגון פיטורין או מעבר מקום מגורים.

  • גבולות דיפוזיים וגמישים מדי- מחד, בהינתן סוג גבול דיפוזי וקרוב, שאינו משמר היררכיה ברורה, יתאפשר לילד לחוות קירבה והתפתחות רגשית, שתאפשר לחוות ביטחון בתוך התא המשפחתי, כמו גם תחושת שייכות חיונית. מאידך, גבול מסוג זה עשוי ליצור פרטים המתקשים להגדיר עצמם בנפרד מהתא המשפחתי, ללא ביטחון במרחב מחוץ לתא זה ולחוויה של חודרנות מתמדת שעשויה לאיים על התפתחות העצמי, ההכרחית להתבגרות והתפתחות נפשית מסתגלת. כמו כן תא משפחתי בעל גבולות דיפוזיים יסבול מחוסר יציבות בעת התמודדות עם שינויים והתאמות, ויתקשה לשמר איזון וקוהרנטיות, החיונית לשמירה על המבנה המשפחתי.
  • גבולות נוקשים- נראה כי במשפחות המתאפיינות בגבולות נוקשים למדי הפרטים יפתחו זהות נפרדת תוך הבנת ההיררכיה והחוקים בבית ובחברה. לצד זה קיים איום על ההתפתחות הרגשית, ניכור ומרחק בין תתי המערכות במשפחה וקושי להזדהות ולחוש שייכות לתא המשפחתי כולו. במקרה כזה שינוי או משבר עשוי לשבור את התא, היות והתא מתקשה להתגמש ולהתאים עצמו לצרכים המשתנים של הפרטים השונים בתוכו.
סוגים שונים של גבולות במשפחה יוצרים מבנים משפחתיים מורכבים

דפוסים משפחתיים

טיפול מערכתי משפחתי מנסה לזהות דפוסים משפחתיים סביב ענין הגבולות, ופעמים רבות מופיעים דפוסים המצויים על רצף ובו שני קצוות:

1.   Enmeshment- המאפיין גבולות דיפוזיים: המושג מתייחס לצורת קירבה ואינטנסיביות באינטראקציות המשפחתיות, בהן הפרטים השונים במשפחה מודאגים ומעורבים יתר על המידה, לגבי המתרחש בחייהם של הפרטים האחרים בתא המשפחתי. מצב כזה, מוביל לחוסר דיפרנציאציה, תחושת חודרנות ותגובתיות יתר המונעת יציבות ואיזון. כמו כן במשפחה עם דפוס זה חסר ארגון פנימי ברור, ואפילו נדמה לפעמים שהאחריות והזכויות שוות בין ההורים לילדים.

2. Disengagement- המאפיין גבולות נוקשים: זהו מושג המתאר את המצב ההפוך – ניתוק בין הפרטים השונים במשפחה המוביל לפרטים הפועלים באופן אינדיבידואלי ללא זיקה ושייכות כלפי שאר הפרטים. ניתוק משפחתי מוביל לריחוק, הימנעות ממגע, המובילים בתורם להתפתחות פרטים המתקשים ליצור קשרים קרובים ומשמעותיים, הנמנעים מבקשת עזרה גם בעתות מצוקה.  להבדיל ממשפחות ה Enmeshment, המגיבות בצורה מידית ועוצמתית למצוקת כל פרטי המשפחה, במשפחות המתאפיינות בניתוק לא תהיה תגובתיות למצוקה של האחר או הכרה בקיומה של מצוקה זו.

טיפול מערכתי-משפחתי באאוטריצ׳

הטיפולים של אאוטריצ׳ מתחילים פעמים רבות בפניה של בני משפחה (לרוב הורים), בנוגע לקשיים של אחד מבני המשפחה. פעמים רבות הפונים הם גם אלה שיגיעו לפגישת ההיכרות ויספרו יותר בפירוט על המצב ועל האתגרים עמם מתמודדים הפרט והמשפחה. בהמשך לפניה הראשונית, בוחן צוות אאוטריצ׳, בשיתוף הפונים, האם מדובר במצב המצריך התערבות פרטנית ו/או טיפול מערכתי-משפחתי. 

בהתאמה, בד״כ יכלול המענה הטיפולי מספר אנשי צוות העובדים ישירות עם הפרטים במשפחה או עם המשפחה כולה ובשיתוף פעולה ביניהם. הניסיון שלנו מלמד שפעמים רבות, אחד מבני המשפחה מציג סימפטומים המבטאים בעיות רחבות יותר שניתן להבין בקונטקסט המשפחתי ולשפר במסגרת של טיפול מערכתי-משפחתי. 

המטפל/ת המלווים את המשפחה, מנסים להבין ולמפות בסיוע בני המשפחה את מבנה המשפחה, הגבולות בה והדפוסים הפועלים בה מעל ומתחת לפני השטח, ברוח הגישה המערכתית. בהתאמה לתובנות אלו מתבצעת התערבות שמטרתה העלאת המודעות לדפוסים השונים ובהמשך שינוי שלהם לפי הצורך. 

במקרים בהם אחד או יותר מבני המשפחה מרותקים לביתם מסיבות פיזיות או נפשיות, נציע טיפול משפחתי בבית על מנת להכליל אותם במפגשים.

במקרים בהם נדרש, נציע טיפול משפחתי בבית המשפחה