הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער

הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער הוא נושא שמעורר מחלוקת בקרב אנשי המקצוע והציבור לאורך שנים רבות. הסיבה המרכזית היא שהאישיות של ילדים ונוער עדיין מתעצבת ויכולה להשתנות בצורה מהותית לאורך שנות ההתפתחות ולכן רבים חושבים שמוקדם מדי לאבחן הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער ושהמחיר של קבלת תגית בשלב מוקדם בחיים עולה על התועלת. רשימה זו תשפוך מעט אור על הסוגיה המורכבת הזו.

מאת: צוות אאוטריצ׳

ממצאים ראשונים על הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער

אחת הכותבות הבולטות בתחום של הפרעות אישיות בילדים ונוער היא פאולינה קרנברג, פסיכיאטרית ילדים מצ׳ילה אשר נפטרה בשנת 2006 והייתה נשואה לאוטו קרנברג, פרופסור לפסיכיאטריה שכתב רבות אף הוא על הפרעות אישיות והטיפול בהן. סקירה זו מבוססת על העקרונות המרכזיים שהציעה פאולינה קרנברג לסיווג הפרעות אישיות אצל ילדים ומתבגרים.

הפרעות אישיות זכו בעבר לפחות התייחסות ממחלות נפש חמורות כסכיזופרניה ודיכאון, למרות היותן נפוצות (הערכות של כ-10-11% מהאוכלוסייה הכללית ומובילות לעיתים לפגיעה מתמשכת ולא קלה לריפוי.

נהוג להתייחס להפרעות אישיות כמקושרות ליותר בעיות חברתיות וגם אישיות כגון פשיעה, שימוש בסמים, נסיונות אובדניים, התנהגויות של פגיעה עצמית, תקיפות, עיכוב בהחלמה ממחלות (נפשיות או לא), אשפוזים, חוסר הישגיות, אבטלה, בעיות במשפחה, הזנחת ילדים או התעללות בהם, הומלסיות, עוני ותלות בתמיכה ציבורית.

תשומת לב מועטה עוד יותר הופנתה בעבר להתפתחות הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער אם כי במחקרים המועטים שהתבצעו על הנושא נמצא כי נוכחותן אינה מבוטלת. לדוגמה, גולומבק  (1986) מצא ש-46% מבני ה-13 שבדק, ענו על קריטריונים לאבחנה של ציר 2 ב.DSM במחקר אורך אחר שערך ברנסטין (1993), הוא בדק 733 צעירים שנבחרו אקראית בגילאי 9-19 (ממוצע-16) ונבדקו לאורך זמן. 31 אחוז מהם עמדו בקריטריונים להפרעת אישיות מתונה ו-17 אחוז היו ברמה חמורה. מחקרים אחרים הראו שהפרעות מסוימות כגון הפרעת אישיות נרקיסיסטית עשויות להיות יציבות לאורך זמן מגיל טרום בי"ס ועד בגרות.

יותר ויותר, מתקבלים תיאורים של דפוסי אישיות מתמשכים שהינם גלויים עוד לפני גיל בי"ס. כגון: דפוסי אגרסיביות, אסטרטגיות התמודדות בלתי גמישות, והתקשרות לא בטוחה המתפתחת לאפיונים והתנהגויות עיקשים הקשורים להפרעות מאוחרות יותר כגון דכאון, שימוש בסמים, התנהגות פלילית ואנטי-סוציאלית.

הגדרה של הפרעות אישיות

מכיוון שהפרעות אישיות מערבות אספקטים נרחבים בתפקודו של הפרט, מסובך להגיע להסכמה על קריטריונים לנוכחותן אולם המאמץ לעשות זאת מתמשך כבר עשרות שנים.

בהוצאה השלישית של מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות (DSM (1980  יצרו קריטריונים לכל הפרעה והוצגה שיטת אבחון לפי צירים שהפרידה את הפרעות האישיות משאר המצבים המנטליים. שיטת סיווג זו השתכללה והתעדכנה הודות למחקרים  וב-DSM 4 כבר התאפשרה

הגדרה מדויקת יותר של הפרעות אישיות בהתאם לקריטריונים קבועים וכן אבחנה של תחלואה כפולה עבור הסובלים מהפרעות אישיות ומהפרעות נוספות.

הפרעות אישיות הוגדרו במדריכים אלה כדפוס מתמשך של חוויה פנימית והתנהגות הסוטים באופן ברור מהמקובל והמצופה בתרבות. הדפוס עיקש ולא גמיש, מתחיל בהתבגרות או בילדות המאוחרת, יציב לאורך זמן ובמגוון סיטואציות אישיות וחברתיות, ומוביל למצוקה ולפגיעה.

כלומר, הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער אם מאובחנות מצופות להוביל להשפעה ניכרת על רוב תחומי החיים כולל התנהגות בלימודים, קשרים עם עמיתים או משפחה, ותפקוד רגשי וקוגניטיבי המשקף את תפיסת העצמי והאחר ואת הקשר למציאות בכלל.

הקונספט של הפרעות אישיות אצל ילדים ומתבגרים

 למרות ששינויים ב-DSM עוררו עניין קליני ומחקר על הפרעות אישיות אצל מבוגרים, לא הייתה להם השפעה דומה על המחקר הנוגע להופעתן ומסלולן של הפרעות אישיות אצל ילדים ומתבגרים. בין השאר כיוון שכאמור מסיבות אישיות ותאורטיות, קלינאים הסתייגו ממתן אבחנה של הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער.

סיבה אחת להסתייגות זו היא שכל אנשי המקצוע המתמודדים עם ילדים חוששים מתיוגם באבחנות חמורות. ישנו חשש כי תיוג כהפרעת אישיות אצל ילדים ונוער כמו גם הפרעות פסיכולוגיות חמורות אחרות, ישפיע באופן מזיק על התפיסה העצמית של הילד (או המשפחה) או יפגע בו/ה בעתיד כשיופיע ברישומים לגביו וכו׳. יחד עם זאת, הימנעות ממתן אבחנה של הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער במקרים בהם היא נדרשת יכולה גם היא לסכן את עתיד הילד ולמנוע ממנו טיפול הולם והכרחי.

כמה מדענים וקלינאים מאמינים שהאישיות עדיין לא התגבשה בקרב ילדים ובני נוער. עבורם, עצם קיומה של הפרעת אישיות אצל ילדים יהיה לא הגיוני.

הפרעות אישיות והתפתחות

המחקרים בעשורים האחרונים חשפו ידע נרחב על התפתחות האישיות של ילדים, כולל הופעתן של תחושת זהות, וויסות אפקט, סגנון חשיבה וקשר עם העולם החיצוני. בהקשר של התפתחות תחושת העצמי לדוגמא, נמצא כי הכרה של ילד את עצמו בראי מופיעה בסביבות גיל 3. תחושת בושה המעידה על מודעות עצמית, מופיעה לפני גיל שנתיים וכו׳.

גם תכונות ונטיות המקושרות להפרעות אישיות אצל ילדים ונוער ניתן לזהות כבר בגיל צעיר. כך למשל אימפולסיביות לא מסתגלת שהינה בעלת בסיס ביולוגי-טמפרמנטי ומהווה משתנה מהותי בהפרעת אישיות גבולית, נראית כבר בגיל צעיר ועוברת וויסות עם הגיל. אמפטיה היא דוגמא נוספת: כמשתנה בסיסי של תפקוד בינאישי בגלל התפקיד שלה ביחסים שבין האני והסביבה, אמפטיה מתפתחת בילדות המוקדמת ויש עדויות לסימנים ברורים שלה בגיל שנתיים. סטיות באמפטיה הן משתנה בחלק מהפרעות אישיות אצל ילדים ומתבגרים או מבוגרים, במיוחד בהפרעה נרקיסיסטית ואנטיסוציאלית.

סיכום לגבי הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער והטיפול בהן

שאלת האבחון של הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער נותרת שנויה במחלוקת. ואולם, גם ללא אבחנה פורמאלית, יכולים הורים ודמויות מטפלות אחרות להבחין במאפיינים ייחודיים כגון אלה שתוארו כאן אצל ילדים כבר בגיל צעיר מאוד. מכיוון שתכונות כאלה עשויות לבשר על הופעתן של הפרעות אישיות אצל ילדים ונוער בגילאים מאוחרים יותר, כדאי לטפל בהן בעזרת הכלים לטיפול בילדים ונוער כמה שיותר מוקדם.

צוות אאוטריצ׳ מציע מגוון שיטות וטכניקות התערבות המותאמות לילדים ונוער ומסייעות בהנגשה של טיפולים אליהם וסיוע במקום בו הפיזי והרגשי בו הם נמצאים. כך למשל יכולים מלווים טיפוליים מהצוות שלנו המתמחים בעבודה עם צעירים, להציע מפגשים טיפוליים בבית או בסביבת החיים הכוללים מרכיבים של שיחה, עשייה ומשחק בהתאם לצרכי המטופלים ומגדילים את הסיכויים שילדים ובני נוער יסכימו להשתתף בטיפולים ויפיקו מהם תועלת.