טיפול פסיכולוגי לילדים באאוטריצ׳ בהשראת וויניקוט

טיפול פסיכולוגי באופן כללי, ובמיוחד טיפול פסיכולוגי לילדים, הפכו להיות כלים נפוצים מאוד, המסייעים לרבים להתמודד עם אתגרים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. 

בהתאמה, גוברת ההתעניינות במקורות השיטות לטיפול פסיכולוגי ואופני הפעולה. ואולם, שאלות בסיסיות כמו מהו טיפול פסיכולוגי לילדים? או ליתר דיוק כיצד עובד טיפול פסיכולוגי לילדים? מקבלות תשובות שונות ומגוונות מאנשי מקצוע שונים. 

הסיבה לכך היא שאין בפסיכולוגיה שיטה אחת נכונה לטיפול, ישנן גישות ושיטות שונות המתבססות על תאוריות שונות. יתרה מכך, כיוון שאין שני בני אדם זהים, אין שני טיפולים זהים ועל המטפלים לערוך התאמות של הכלים שברשותם לאדם הספציפי בנקודת הזמן הנוכחית. 

וויניקוט כהשראה לטיפול פסיכולוגי לילדים

במצבים בהם אין קונצנזוס בנוגע לשאלות בסיסיות, נכון לדעתנו לחזור למקורות ולפנות לתאורטיקנים פורצי הדרך שסללו את דרכה של הפסיכולוגיה המודרנית. בכל מה שקשור לטיפול פסיכולוגי לילדים, אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הוא ללא ספק ד.ו וויניקוט. וויניקוט היה רופא ילדים במקצועו ופסיכואנליטיקאי רב השפעה, אשר פעל באנגליה במהלך המאה הקודמת (נפטר ב-1971). בין השאר פיתח וויניקוט מושגים ופרקטיקות רבות המשמשים דורות רבים של מטפלים מאז ועד היום.

וויניקוט היה איש מקצוע נועז אשר אינו מהסס לחשוב מחוץ לקופסא עבור מטופליו ובשעת הצורך לשבור מוסכמות. צוות Outreachשואב השראה רבה מגישתו שלו וויניקוט למשל בכל מה שקשור להתערבויות טיפוליות בתוך מציאות חייהם של המטופלים ומעבר לקירות הקליניקה. הוא התיאורטיקן הראשון בתחום הפסיכואנליזה אשר השתמש במושג ׳ניהול׳ (management) בהרצאותיו, לתיאור התערבויות ישירות עם הסביבה שמקדמות את הריפוי וההחלמה של מטופלים קשים.

ואולם נראה כי תרומתו המשמעותית ביותר של וויניקוט לשדה הטיפולי קשורה להמלצות שלו על טיפול פסיכולוגי לילדים, ועריכת הקבלה בינו לבין טיפול פסיכולוגי במבוגרים. 

המשחק עומד בבסיס של כל טיפול פסיכולוגי לילדים לפי וויניקוט, אולם כדי להבין את חשיבותו ואופן הפעולה שלו, צריך להבין איך הוא תופס את היחסים המוקדמים של ילדים עם הסביבה, בדגש על יחסים עם האם. 

תפקיד האם בטיפול בילדים לפי וויניקוט

וויניקוט טען כי התפתחות העצמי (Self) התקינה תלויה ביכולת של הסביבה להתאים עצמה לצרכיו של התינוק. האם היא הסביבה הראשונית שמאפשרת לתינוק להתפתח, תוך שהיא מספקת לו את הגרייה הסביבתית המתאימה למצבו ההתפתחותי. תפקיד האם, ע"פ וויניקוט, הוא נתינת זמן ומקום להתפתחות הילד. 

וויניקוט רואה את הלידה כלידה ביולוגית בלבד, וטוען שהתינוק והאם נשארים קשורים זה לזה באופן פסיכולוגי גם לאחר הלידה הביולוגית והם למעשה יחידה פסיכולוגית אחת (יחידת אם-תינוק). ההתפתחות הראשונה בתיאוריה של וויניקוט היא התפתחות מיחידת אם-תינוק לאם ולתינוק נפרדים. התהליך מאופיין בהדרגתיות ובהתאמה לקצב של התינוק. 

ואולם, באופן טבעי האם לא מסוגלת לספק סביבה מושלמת המתאימה את עצמה לתינוק לאורך זמן. יתרה מכך, בתפיסתו כישלון אימהי הוא המביא למעשה להתפתחות התינוק. מצב של סביבה מושלמת הוא לא אפשרי וגם אם היה אפשרי, התינוק לעולם לא היה נעשה מודע לצרכים שלו ולחסרים שלו בסביבה כזו ולכן לא היה מתפתח. זהו למעשה פרדוקס בתפיסה של וויניקוט – גם ההתאמה וגם חוסר ההתאמה בין האם לתינוק הם הכרחיים להתפתחות, כל אחד מהם בזמן ובמקום אחר.  

לכן פיתח וויניקוט את המושג של אם טובה דיה – זוהי בעצם האם האידיאלית, מבחינה זו שהיא נכשלת מדי פעם ובכך מאפשרת את התפתחות התינוק. זוהי אם טובה אך לא יותר מדי טובה. תגובותיה של 'האם הטובה דיה', בהתאם לצרכיו של התינוק, מאפשרות לו המשכיות של קיום ומהוות את הבסיס של העצמי האמיתי. האם הטובה דיה חשה אינטואיטיבית את תשוקתו של הילד מהר יחסית ומעצבת את העולם סביבו כך שימלא את תשוקתו. חיוני שהאם תהא שם כאשר יש בה צורך ותיסוג כאשר אין בה צורך על מנת שהילד יכיר בפער שבין תשוקה וסיפוק. דינאמיקה זו הכרחית להתפתחות התקינה של הילד באופן כללי ובפרט להתפתחות יכולתו לשחק. היכולת לשחק היא הישג שקשור הן להתפתחות של הילד והן ליחס המאפשר של הסביבה ההורית.

טיפול פסיכולוגי לילדים באמצעות משחק

וויניקוט מתייחס לקשר בין המטופל והאנליטיקאי כמקביל לקשר בין התינוק לאם. הטיפול והמשחק עם המטפל מאפשרים למטופל להיות בקשר  עם האני האמיתי שלו ולבטא אותו.

וויניקוט התייחס למשחק כמרכיב מהותי בחיים בכלל ובטיפול הנפשי בפרט. בעיניו המשחק הוא אוניברסאלי ומסייע לגדילה ולבריאות הנפשית. עצם היכולת לשחק היא החשובה, ללא קשר לתכנים העולים במסגרת המשחק. המשחק כשלעצמו הוא בעל ערך תרפויטי והבאת ילדים לידי כך שיהיו מסוגלים לשחק היא לעיתים מטרה טיפולית ראשונית.

במשחק יש שילוב בין העולם המציאותי (למשל סיר ששמים אותו על הראש) לבין העולם הפנימי (הסיר הוא קסדה והילד הוא גנרל שמפקד על חיילים). הילד מביא מעולמו הפנימי למשחק – הוא מחליט איך יראו ומה יהיו התכנים שהוא בוחר להביא למשחק ולהשליך על האובייקטים המציאותיים. הילד מודע לכך שהוא משחק ויכול לבחור להיות בתוך או מחוץ למשחק (למשל להפסיק כאשר בא אליו חבר).    

באותו הקשר וויניקוט מגדיר מהו טיפול פסיכולוגי בילדים או פסיכותרפיה באופן כללי. פסיכותרפיה מתקיימת בחפיפה שבין שני אזורי משחק: זה של המטופל, וזה של המטפל. יש לטיפול פסיכולוגי בילדים את לתפיסתו תכונות של משחק (דורש אמון ויצירתיות, מתרחש במרחב ביניים וכו'). לטענתו, כל זמן שהמטופל לא מסוגל לשחק, לא ניתן לבצע פסיכותרפיה, וצריך לעזור לו קודם לשחק. במקביל, מי שלא מסוגל לשחק גם לא מסוגל להיות פסיכולוג ילדים או מטפל חשוב שהטיפול יתקיים ברמה שאינה לגמרי מציאותית ואינה לגמרי פנטזיונית. וויניקוט מכנה את המרחב הזה של הטיפול "מרחב משחק" או "מרחב מעברי" כיוון שזהו מרחב בו נוצרות משמעויות חדשות, אך תוך מודעות לכך שמדובר במשחק ושיכולות להיות גם משמעויות אחרות. 

עצם המשחק הוא כאמור כבר בעל ערך תרפויטי בעיני וויניקוט אולם, העבודה הטיפולית האמיתית תתאפשר רק כאשר לכל אחד מהשחקנים תהיה יכולת לשחק, ויווצר מרחב של אמון ובטחון ביניהם. טיפול פסיכואנליטי לדעת וויניקוט הינו הדרך המתוחכמת ביותר של משחק. למעשה הוא אינו עורך הבחנה בין המצב בו המבוגר על הספה או המצב בו הילד בין הצעצועים משום ששניהם מעלים רצף של מחשבות, אסוציאציות, תחושות ורעיונות.

טיפול פסיכולוגי לילדים באאוטריצ׳

צוות אאוטריצ׳ מציע טיפול פסיכולוגי לילדים ונוער בעל איכויות ייחודיות. הטיפול שלנו מתקיים במרבית המקרים בבתי המטופלים ולא בקליניקה של המטפל. המטפלים נכנסים למרחב של הילד/ה ופועלים בתוכו ומתוך כך נחשפים לעולמם של הילדים, כולל המשחקים שלהם. 

לפי וויניקוט, תנאי הכרחי לכך שניתן יהיה לשחק היא שהסביבה תהיה מספיק בטוחה. חייב להיות אמון כללי בכך שאין סכנות או בעיות בעולם החיצוני על מנת שניתן יהיה לשחק. ילד שמאוים מהסביבה או חושש שדבר רע יכול לקרות, לא יוכל לשחק. הבית הוא במקרים רבים הסביבה המוכרת והבטוחה ביותר עבור ילדים ולפיכך הסביבה המושלמת למשחק. בנוסף, בבית נמצאים המשחקים האהובים על הילד/ה המאפשרים לו להביא את יכולות המשחק שלו למקסימום. בתוך כך, טיפול פסיכולוגי בילדים ע״י צוות אאוטריצ׳ המתקיים בבית, הינו בעל פוטנציאל למקסם את תפיסת המשחק של וויניקוט ולתרום אותה לעבודה הטיפולית לפי צרכי ויעדי המטופלים והטיפול. 

מקורות 

וויניקוט, ד. (1972) משחק ומציאות, (תרגום יוסי מולא), עם עובד:ת"א (תשס"ב 2002)

מיטשל, ס,א. ובלאק מ,ג. (2006). פרויד ומעבר לו – תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית,  תולעת ספרים : ישראל.

פרוני, א. (עורכת) (2002) המשחק- מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר, ידיעות אחרונות: ת"א.