סטיגמה בבריאות הנפש

סטיגמה בבריאות הנפש היא אחד הגורמים שמעכבים באופן משמעותי תהליכים של טיפול והחלמה בקרב מתמודדים. ננסה להבין ברשימה הנוכחית מהי סטיגמה בבריאות הנפש, איך התפתחה, למה היא גורמת ומה אפשר לעשות כדי למגר אותה.

מאת: צוות אאוטריצ׳

מהי סטיגמה בבריאות הנפש?

כאשר מדברים על סטיגמה בבריאות הנפש מדברים למעשה על דעות וגישות שליליות שיש לאנשים על מחלות נפש. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) מכיר באנשים עם מוגבלות כבעלי זכויות שוות וקובע כי זכותם לשוויון, לכבוד, להשתתפות פעילה בחברה, לקבלת החלטות בחייהם ולמימוש זכויותיהם במסגרת השירותים הקיימים. ולמרות החוק, סטיגמה בציבור עדיין קיימת והיא בעיה מורכבת. מחקרים מלמדים שהאמונות השליליות של הציבור פוחתות ככל שהציבור יודע יותר על מחלות נפש ולומד להכיר אנשים שחוו סימפטומים פסיכיאטריים. בין השאר לטובת כך אנו מנגישים כאן ידע מהימן על מחלות נפש והיבטים הקשורים אליהן.

מקור והתפתחות המושג סטיגמה

סטיגמה, בתרגום מיוונית,  היא תווית שלילית שהחברה מצמידה לאדם או לקבוצה. גופמן (1963) הגדיר אותה תיוג חברתי שלילי רב עוצמה, המכתים את זהותם של אלו הסובלים ממנה. ג'ונס ועמיתים (1984) התייחסו אליה כתווית המבדילה את האדם ומצמידה לו תכונות שליליות ובלתי רצויות.

מתי מופיעה סטיגמה?

סטיגמה מתרחשת כאשר: (Link & Phelan, 2001):

1.  אנשים מבחינים בשונה ומתייגים אותו
2.  התיוג כולל סטריאוטיפים שליליים
3.  אנשים חווים תגובה רגשית שלילית כלפי האנשים המתויגים, כגון פחד או סלידה.
4.  האנשים שתויגו חווים תחושות של בושה, מבוכה והשפלה
5.  אנשים שתויגו, נתפסים כ"קבוצת חוץ"- "הם" מול "אנחנו".
6.  האנשים שתויגו מאבדים את מעמדת החברתי וחווים אפליה.
7.  קיימים פערי כוח בין הקבוצה המתייגת לעומת הקבוצה המתוייגת

עמדות אלה וגם אחרות, קשות לשינוי בייחוד כאשר הן משרתות כל מיני פונקציות של מגננה ותחושת ביטחון.

למה גורמת סטיגמה בבריאות הנפש?

בקרב מתמודדים מעוררת הסטיגמה רגשות של אשמה ובושה, כעס והתקוממות לצד ייאוש וחוסר אונים, כאב וצער עמוק.

סטיגמה בבריאות הנפש מעוררת מעגל שלילי עם כמה היבטים – 1. קוגניטיבי: למשל דעה קדומה שכל החולים הפסיכיאטריים מסוכנים 2. אפקטיבי: תגובה רגשית למשל פחד ו-3. התנהגותי: למשל אפליה או הימנעות מאינטראקציות עם חולים פסיכיאטריים.

 

מחקרים על סטיגמה בבריאות הנפש

הנושא של סטיגמה בבריאות הנפש נבדק רבות במחקרים וסקרים. אחד המפורסמים שבהם הוא סקר משנת 1996 שנערך בכלל הציבור האמריקני בנוגע לעמדות האוכלוסיה כלפי מתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות. במסגרת הסקר רואיינו 1444 אמריקאים פנים מול פנים (נערך ע״י המכון האמריקני לענייני דעות הציבור NORC). לכל נבדק סופר סיפור על מתמודדים בבריאות הנפש (5 סיפורים שהוקצו רנדומלית). הממצאים היו:

-אחוז המשיבים החושבים כי סביר שהאדם בסיפור יהיה אלים כלפי אחרים: 87% סמים, 71% אלכוהול, 61%  סכיזופרניה, 23% דיכאון מז'ורי, 17% אדם בעייתי
– אחוזי השאיפה של הנשאלים להיות מרוחקים חברתית מהאדם המתואר בסיפור: 86% סמים, 66% אלכוהול, 57% סכיזופרניה, 36% דיכאון מז'ורי, 18% אדם בעייתי
– בכל מקרה, גם במקרים בהם אנשים חושבים כי הסיכוי של אדם מקבוצה מסוימת להיות מעורב באלימות הינו נמוך, הם עדיין רוצים בריחוק חברתי מהם באחוזים לא מבוטלים (סמים 57%-83%, אלכוהול 48%-62%, סכיזופרניה 30%-61%, דיכאון מז'ורי 27%-49%, אדם בעייתי 12%-42%).
שאלה נוספת שנשאלה בסקר היא:  ׳כמובן, כולנו שומעים על מוגבלויות ולקויות פיזיות, אבל מה עם אלה אותם אנו מכנים "חולי נפש"? כשאתה שומע שאדם כלשהו הוא "חולה נפש", מה זה אומר לך?׳
בתשובה לשאלה זו, 31% מהאנשים הזכירו באופן ספונטני אלימות (בהקשר של הפרעות נפש עם מאפיינים פסיכוטיים) ו2% בהקשר של היעדר מאפיינים פסיכוטיים.

ממצאים אלה העידו גם על עלייה בסטיגמה בבריאות הנפש שכן להשוואה לעומת זאת, בשנת 1950 רק 12.7% הזכירו אלימות בהקשר הראשון ו3% בהקשר השני.

ממחקר חדש יותר על סטיגמה שערכו שטרוך ועמיתיו (2007) עולה כי:
– בתחום החברתי:%21 לא מוכנים להיות חברים קרובים של מישהו עם נכות נפשית, גם אם הוא היה חבר קרוב שלהם לפני שהתפרצה אצלו המחלה
– בתחום התעסוקה: 35% מהמשתתפים במחקר אינם מוכנים לעבוד עם מתמודד, 52% אינם רוצים להעסיק מתמודד ו72% לא היו רוצים כי הממונה עליהם יהיה מתמודד.
-בתחום המחיה: 31% לא רוצים נכה נפש כשכן, ו-54% לא היו משכירים לנכה נפש דירה.

איך אפשר לצמצם סטיגמה בבריאות הנפש

אחת הפעילות בתחום היא חוקרת ומת מודדת בעצמה בשם Patrick Corrigan שהמליצה (2004) על דרכים למיגור הסטיגמה בבריאות הנפש:

1. מגע עם נשוא הסטיגמה- על מנת להראות שהסטיגמות אינן מעוגנות במציאות.
2. מסירת עובדות- אנשים יכולים להתעמת עם הדברים שהם חושבים למול נכונותן העובדתית.
3. סינגור- אנשים שעוקבים אחר כל מיני אמירות והדרך בה הן מוצגות במדיה (באופן מפלה כלפי אוכלוסיה מסויימת) ומחרימים את המוצרים של החברות המפלות.
4. חינוך – בעיקר באמצעות תכניות לימוד פסיכוחינוכיות הסותרות מיתוסים קיימים

סטיגמה עצמית (מופנמת)

סטיגמה עצמית היא האופן שבו הפרט מתייחס לעצמו בהתאם לסטיגמה הקיימת כפי הקבוצה אליה הוא משתייך. המחקר מראה כי כשליש מהמתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות קשות, חווים סטיגמה עצמית גבוהה. במחקרים נמצא כי סטיגמה עצמית מקושרת עם :

• פגיעה בדימוי ובערך העצמי
• פגיעה בתפקוד החברתי
• בושה והסתרה
• פסימיות
• חוסר מוטיבציה
• חרדה חברתית
• חוסר אונים נרכש

לסיכום, סטיגמה בבריאות הנפש היא בעיה אמיתית ומסובכת המונעת מאנשים לקבל את העזרה המגיעה להם ולהתקדם לעבר החלמה. אנחנו באאוטריצ׳ מאמינים שיש לפעול לטובת מיגור הסטיגמה בהתאם להמלצות שהובאו כאן ואחרות. לצד זה אנחנו מציעים טיפול בבית לאנשים החוששים ממפגש עם מערכות טיפול ומסטיגמה נלווית באופן אשר מאפשר קבלת טיפול מיטבי ללא צורך להתמודד בצורה ישירה עם סטיגמה בבריאות הנפש והשלכותיה.