נראה אותך גבר! היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של גברים וגבריות

מאת: אור הראבן, פסיכולוג קליני.

גברים סופגים הרבה ביקורת בימינו: מנשים, מגברים אחרים ובכלל. 
חלק מהביקורת היא לעיתים על כך שהם לא ׳גברים אמיתיים׳ ולא עומדים בציפיות.
אבל רגע…מה זה ׳גבר אמיתי׳? מה מצפים ממנו? מה הוא מצפה מעצמו? ומדוע נכשל?  

על אלה ועוד בפוסט על היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של גברים וגבריות בישראל .

מה רוצים ממך? הציפיות מגברים

– ‘אתה יודע, יש דבר אחד שאני לא מבין: בגיל שמונה עשרה נראית לי ילד כזה נאור וחכם.
 אף פעם לא הבנתי למה נהיית פייטר.’
–  ‘האמת שזה היה לי חשוב מסיבה מאוד פרוזאית. חייתי בתחושה שכולם סביבי מזיינים כמו שפנים, ורק אני הבוק שזוכה בכל תחרויות השחמט. חשבתי שאני היחיד עם בעיית גבריות.
 אז הייתי חייב להוכיח לכולם. להיות יותר פייטר, יותר גיבור.’

 ואלס עם באשיר, 2009

הקטע המובא כאן מתוך הסרט ‘ואלס עם באשיר’, נוגע בבעיה מורכבת של גברים בעולם המודרני בכלל ובישראל בפרט, הבעיה של גיבוש הזהות הגברית והעמידה בציפיות החברתיות מגברים. 

נדמה כי בעיה זו הולכת ומחמירה נוכח מציאות חיינו. אנו חיים בעולם בו ילדינו מפוחדים. האחדות הפנימית והביטחון שלנו מפוצלים. אנו מעורבים מעורבות יתר בדרישות העולם החיצוני על חשבון חיינו הפנימיים. אם ובנה, כמטאפורה או כמציאות קונקרטית, אינם בטוחים בעולמנו. האבות אם כך, נכשלו במשימתם האלמנטארית ביותר:סיפוק ביטחון (Harris, 2002).

אבל כיצד, מתי ועל-ידי מי הוגדר הקונספט של גבריות? האם בכלל גבריות היא מבנה אחד אוניברסלי שגברים צריכים לשאוף אליו? לא ברור.

גבר עומד מול השמש עם הידיים פרוסות. גברים מנסים להבין מה מצופה מהם.
גבריות היא מה שמצפים מגברים להיות ולעשות אבל לא ברור מה זה בדיוק

תאוריות על גבריות

סיפור אדיפוס של פרויד הוא הניסיון המשמעותי הראשון לכונן שיח מדעי אודות הגבריות. 
הגדרות מאוחרות יותר לגבריות הציעו סטנדרט: הגבריות היא מה שהגברים צריכים להיות – כלומר, גבריות היא מבנה קבוע אליו צריך לשאוף.

תאוריות ומחקרים שונים ניסו להסביר מה זה אומר בפועל, ׳להיות גבר׳. המסקנות שלהם הובילו לאוסף מבלבל של דרישות חברתיות ותפקידים. 

לדוגמא, אריך פרום למשל בספרו ‘מנוס מחופש’ (1942) וביצירה שלו (עם תיאודור אדורנו ומקס הורקיימר) – ‘האישיות הסמכותנית’, הציג למעשה קטלוגים של גברויות ושל תנאי ייצורן. הוא פרס רצף היסטורי נרחב של טיפוסי אישיות כאשר ‘הסמכותנות’ הסתמנה בהדרגה כטיפוס אישיות מובחן, או מנקודת מבט פמינסטית – טיפוס של גבריות. טיפוס זה ייצג גבריות מושקעת במיוחד בכלכלה של הפטריארכיה ועם מאפייניה נמנו שנאה להומואים, בוז לנשים, ונטייה כללית לציית לסמכות עליונה יותר ולהפעיל אגרסיה נגד גורמים חלשים יותר.

תאוריה אחרת – תיאורית תפקידי המין (Sex Role Theory) מניחה כי דרך תהליך הסוציאליזציה, גברים ונשים הותנו להתנהגות בהתאם לתפקידים מסוימים. בהתאם לכך, גבריות היא דבר אובייקטיבי הניתן למדידה בקלות יחסית בעזרת אינדקס של נורמות גבריות. בבסיס התפקידים הגבריים לפי תאוריה זו עומדות ציפיות לעוצמה, כוח ויכולות מיניות (Haywood & Ghaill, 2003).

אלו הן דוגמאות על קצה המזלג בלבד. יש עוד תאוריות רבות המתפלפלות עם השאלה מהי גבריות.

מחקרים על גברים וגבריות

וכרגיל לצד תאוריות מופיעים מחקרים שמנסים להוכיח או להפריך אותן. שנות ה-70 וה-80 של המאמה הקודמת היו תקופה של ריבוי מחקרים על הנושא של גברים וגבריות, במקביל לתהליכים חברתיים רחבים יותר שהתרחשו. דוגמאות בולטות:

  • החוקרים טרנר (1970) וקומרובסקי (1976), מצאו כי הסטנדרטים ל-‘להיות גבר’ כוללים שתי תמות עיקריות: גברים צריכים לטפח סגנון הישגים עצמאי וגברים צריכים להימנע מפעילויות נשיות
  • שני ממדים דומים נמצאו במחקר אחר (Pleck & Sawyer, 1974) כהגדרה של ‘הציוויים’ הגבריים. האחד הוא  המימד ההישגי (‘להתקדם’) והשני הוא המימד הרגשי (‘להישאר רגוע’).
  • בסקירה נוספת של מחקרים על תפקידי מין וסטריאוטיפים (Cicone & Rubles, 1978), הוצע כי שלושה מימדים מעורבים בתפיסת הגבריות: גברים צריכים להיות הישגיים, דומיננטיים ביחסים הבינאישיים שלהם ומיושבים בדעתם ועצמאיים.
  • במחקר שנערך בקרב תלמידי קולג’ (Edward, Thompson  & Pleck1987), נמצא כי המבנה של הנורמות לגבי תפקידי הגברים התחלק לשלושה אשכולות: הצורך להשיג סטאטוס וכבוד (‘סטאטוס’), הציפייה שגברים יהיו מנטאלית, רגשית ופיזית קשוחים ועצמאיים (‘קשיחות’), והאמונה כי גברים צריכים להימנע מפעילויות ותפקידים סטריאוטיפיים של נשים (‘אנטי-נשיות’).

למרות שינויים חברתיים והיסטוריים חשובים כמו המהפיכה הפמיניסטית, המהפיכה המינית ועוד, גם בכתיבה מאוחרת יותר מופיעות ציפיות חברתיות דומות מגברים.

למשל, מנספילד(2006) בספרו על גבריות (Manliness), מדבר על שתי תכונות חשובות אצל גברים – הביטחון שלהם והיכולת שלהם לפקד. לדעתו הסמכות של גברים והנטייה שלהם להגן על נשותיהם וילדיהם נובעות משתי תכונות אלה. הביטחון של גברים נותן להם עצמאות ומאפשר להם אי תלות באחרים. הגבר הגברי, נמצא בשליטה כאשר קשה להישאר בשליטה או כשהיא מתערערת – במצבי סיכון (Mansfield, 2006).

וגם כאן, הדוגמאות המובאות הן רק קצה הקרחון. הן מדגימות תפיסה הגורסת כי הגבריות היא מבנה יציב כלשהו שגברים צריכים לשאוף לנהוג לפיו.

ובכן, להכניס 50% מהאוכלוסייה לתבנית אידיאלית מסוימת זה מורכב וברור שמוביל לתסכול ולאכזבות. אולי לכן התפתחו בהמשך תאוריות שרואות גבריות כמבנה משתנה. 

גבר מטפס על קיר כסמל של גבריות
גברים מצופים לשאוף ולהתאים עצמם למבנה תאורטי כלשהו של גבריות

גבריות משתנה ומתעצבת 

בהדרגה התברר שהקונספט של גבריות מקובעת, אמיתית, המתמידה בצורתה האחת מתחת לעליותיהם ומורדותיהם של חיי היומיום הוא שגוי. מונחים כמו ‘גברים אמיתיים’, ‘גבריות טבעית’, ‘גבריות שורשית’ וכדומה (קונל, 2005), אינם רלוונטיים כיוון ששינויים ותמורות בחברה מניעים תהליכים מקבילים של שינויים בדפוסים הגבריים ובציפיות מגברים. השינויים הוצגו על שני צירים בעיקר – ציר הזמן וציר המקום/תרבות. 

על ציר הזמן, הראו כותבים שונים כי הקונספט של גבריות משתנה ומתעצב לאורך זמן. למשל, רוברט בליי באמריקה של המאה הקודמת, הראה כיצד ‘הגבר הטיפוסי’ שנות ה-50 בארה”ב, יצא השכם בבוקר לעבודתו, עבד באופן אחראי, תמך באשתו ובילדיו והעריץ משמעת. מגבר זה ציפו שיאהב כדורגל, שיהיה תוקפני, לא יבכה לעולם וידע לפרנס בכל עת. לעומת זאת, בארה”ב של שנות ה-60, אחרי מלחמת וייטנאם, החלו גברים רבים להבחין במה שכונה ‘הצד הנשי’ בנפשם ולהפנות תשומת לבם אליו. בשנות ה-70 הופיעו גברים אשר בליי מכנה אותם גברים ‘רכים’. אלו הם גברים צעירים, נעימי הליכות המגלים אהדה כלפי ההרמוניה של היקום אך למרות זאת חיוניותם דלה ואין הם מסוגלים להעניק מעצמם אלא מעט מאוד (בליי, 1990).

דוגמא נוספת, הפעם מאנגליה, הופיעה אצל חוקר בשם בריטן אשר בחן אף הוא את ההיסטוריה של הגבריות בהקשר התרבותי.  הוא דיבר על ‘סימני גבריות’ המופיעים בסגנונות משתנים, כמו אופנות. לדוגמא, באנגליה של שנות ה-60 לגברים היו סגנונות שיער שונים שהשתנו במהלך שנות ה-70. בדומה, גברים התנסו באימוץ זהות מאצ’ואיסטית באותה תקופה בעוד מאוחר יותר הפכה האבהות לסגנון גברי פופולארי יותר. 

כלומר – הגבריות כאן כבר לא נתפסת כתבנית קבועה אלא יכולה משתנה בהתאם לשינויים חברתיים. זה כבר נשמע יותר הגיוני אבל אולי עדיין לא תיאור שלם. 

המימד התרבותי של גבריות

מעבר לשינויים בגבריות על ציר הזמן, המרכיב התרבותי-מקומי דומיננטי אף הוא בכל הנוגע לציפיות מהגברים. חוקר בשם גילמור חקר את נושא האוניברסאליות של גבריות ומצא שמיקומים גיאוגרפיים שונים, עם השונות בנגישותם למשאבים, מייצרים סוגים שונים של גבריות (Manhood). 

בשבטי הגיסו והמאסאי באפריקה למשל, עוברים הגברים הצעירים תהליך חניכה מידי הזקנים, במהלכו ב’שלב האדום’ הם זוכים בעידוד להתפרץ, להילחם, להיקלע לצרות. בתחום הרגשות מעודדים המבוגרים את הצעירים באותו שלב לבטא גאווה, להיות יהירים, לעורר מריבות ולהתיידד עם הכעס. הבנות אף הן מעודדות אותם להילחם.

ולמה ללכת רחוק? את הקשר בין גבריות לאומה ניתן לראות גם בניתוח החברה הישראלית. העיצוב ההיסטורי של האומה הישראלית היה קשור במידה רבה לתנועה הציונית. במיוחד, בתחילת המאה ה-20, התנועה הציונית קידמה את אידיאל היהודי השרירי והגברי. היהודי הגברי האידיאלי היה הצבר אשר נולד וגדל בארץ. עם ההתיישבות בארץ, הפכה הגבריות הציונית למאפיין מרכזי של החברה בארץ וזוהתה יותר ויותר עם מיליטריזם. המוכנות להילחם על הכבוד הפכה בפרספקטיבה הציונית לעיקרון מארגן לגבי המשמעות של להיות גבר יהודי. 

נדמה אם כן כי הנורמות והציפיות החברתיות מגברים כבר אינן יציבות ומשתנות בתקופות שונות ובאזורים שונים. כך או כך, להיוולד גבר פירושו לעמוד בסט רחב של ציפיות חברתיות ואישיות מודעות ושאינן מודעות.  הציפיות הללו ומידת העמידה או אי העמידה בהן, משפיעות על אישיותם של גברים ועל התנהגותם. 

מבנה הנפש של גברים

אם מפנים את המבט של הגברים פנימה, אל תוך עצמם ושמים בצד את הציפיות החברתיות, התמונה הופכת מורכבת עוד יותר. נשאלת השאלה מה גברים מצפים מעצמם? ומה קורה בתוך נפשם פנימה אל מול הציפיות החברתיות הרבות? 

יונג הציע קונספט מעניין שיכול לסייע בהבנה של ההיבטים הפסיכולוגיים הקשורים לגברים וגבריות: ארכיטיפים. הנפש הגברית (וגם הנשית) כוללת עפ”י יונג וממשיכיו, מספר מבנים ארכיטיפים בסיסיים. 

ארכיטיפים גבריים

המילה ארכיטיפ היא מילה יוונית מעולם הדפוס ופירושה “דפוס או הדפסה ראשוניים” או “חותם ראשוני”, במובן של ההדפס המקורי אשר ממנו נעשים ההעתקים הבאים. 
יונג השתמש במשמעות המושאלת ותבע את מושג הארכיטיפים בפסיכולוגיה כתבניות הראשונות המוטבעות בנפש האנושית היוצרות טיפוס קדום או בסיסי. אלו הן תבניות או דפוסים מולדים של מהות פסיכולוגית כלל אנושית, המעצבים קליטה ועיבוד של חומר, ומייצרים דימויים בעלי עוצמה רגשית.

הארכיטיפים הם תבניות קבועות, בלתי נראות וקיימות בלא מודע הקולקטיבי. הן מתגלות בדימויים ובתכנים אוניברסאליים ועל אישיים, כמו גם במצבי התנהגות שאופייניים למצבי חיים בסיסיים, למשל – לידה, אהבה, זוגיות, אימהות, אבהות, זקנה ומוות. 

כל אחד מהארכיטיפים מהווה מקור להתפתחות נפשית ומכיל פוטנציאלים חיוביים ושליליים. פעמים רבות מופיעים הארכיטיפים השונים כדימויים בחלומות.

קרל יונג הציע כי הנפש מורכבת מארכיטיפים

כלומר, בשונה מהתפיסה החברתית שהוצגה קודם בנוגע למבנה הקבוע או המשתנה של הגבריות, מופיעה כאן גישה שונה המדברת על פוטנציאלים גבריים שיכולים להתממש או לא במהלך חייו של גבר. בעקבות הקונספט הזה, כותבים שונים ניסו למפות את הנפש הגברית עפ”י ארכיטיפים אלו והתייחסו אליהם כאל פוטנציאלים העומדים לרשותו של כל גבר במהלך התפתחותו, כך שהעצמי הגברי שלו הוא בר התפתחות ושינוי.

גברים כאלים מיתולוגייים

ג’ין שינודה-בולן (1989), התייחסה באופן מקורי לארכיטיפים השוכנים עמוק בנפשם של כל הגברים תוך עריכת הקבלה ביניהם לבין דמויות האלים המוכרות מהמיתולוגיה. היא התייחסה אל האלים כאל נטיות חזקות, בלתי נראות ונתונות מראש, הקיימות בכל גבר ומשפיעות על האישיות, על העבודה ועל היחסים,  על האינטנסיביות הרגשית או על מידת הריחוק הרגשי, על רגישות לאסתטיקה, על הכמיהה להתמזגות ועל דברים רבים אחרים.

גברים לאורך חייהם מפעילים  תפקידים הקשורים לארכיטיפים של האלים הפעילים בתוכם. לדוגמא, גבר שהוא כמו האל הפייסטוס, האומן והממציא, אל האש והכבשן שיצר שריון ותכשיטים יפהפיים, יוכל לבלות שעות של התבודדות בסדנא, בסטודיו או במעבדה כשהוא שקוע כל כולו בעבודתו. גבר הדומה מבטן ומלידה להרמס, שליח האלים, יהיה מטבעו אדם נייד וכדומה כל האלים הם תבניות פוטנציאליות בנפשם של כל הגברים, אצל כל גבר חלק מהתבניות מופעלות ואחרות לא. 

גישה אחרת לתבניות הארכיטיפיות בנפשו של כל גבר נקטו רוברט מור ודאגלס ג’ילט (1990) וכן רוברט בליי (1990) אשר גיבשו מספר ארכיטיפים מרכזיים של הגבריות. תבניות ארכיטיפיות אלה נחשבות לדבריהם לאבני היסוד המרכיבות את אישיותו של הגבר הבוגר והמחקר הפסיכולוגי הוא שהעניק להם כינויים. להלן כמה דוגמאות:

ארכיטיפ המלך

 אנרגית המלך היא ראשונית אצל כל הגברים. המלך הפנימי שבגבר הוא היכולת לקבל החלטות, להשמיע בברור רצון אישי מבלי להיכנע ללחצי הסביבה, להשכין סדר, להעניק ברכה, לעודד יצירתיות. זוהי המהות בתוך הגבר ה’יודעת’ מה הוא הולך לעשות בשארית חייו או ביתר שעות יומו (בליי, 1990).

 שתי פונקציות חשובות בארכיטיפ המלך הן היכולת לארגן והיכולת להביא פוריות וברכה לעולם. בעולם המודרני, לא פעם אב חלש, בלתי בוגר וחסר אנרגיית מלך, יגרום למשפחתו כולה לנהל חיים חסרי סדר ומסגרת. לעומת זאת, זהו ארכיטיפ שביסודו שלווה וריכוז, תכונות הפריון וההתמקדות הטבועות בו נושאות בחובן פוטנציאל של חיוניות, כוח ואושר.

ארכיטיפ המאהב 

 המאהב הוא תבנית האנרגיה הראשונית, שמרכיביה הם חיוניות, חיות ותשוקה. זאת האנרגיה הזורמת בתשוקתנו הבסיסית למין, למזון, לרווחה, להתרבות, להתמודדות עם קשיי החיים ולחיפוש אחר משמעות החיים. המאהב הוא הארכיטיפ של יצר המשחק, של הגופניות הבריאה, של הוויה בעולם של עונג חושני בלא רגשות אשם. רגישותו גורמת לו לגלות חמלה ואמפטיה.

גבר הנמצא תחת השפעתו של המאהב רוצה לגעת ורוצה שיגעו בו באופן גופני ורגשי, הוא ניחן במודעות אסתטית וחווה כל דבר. הוא חש את כאבו ויגונו של העולם אך חווה גם אושר ועונג, שמקורם במכלול החוויות החושניות העוברות עליו. גבר זה אינו עוצר בגבולות של מוסכמות חברתיות ומוחה על אופיין המאולץ. חייו מתאפיינים בחוסר סדר ומתנהלים בניגוד לנורמות אלו.

גברים המתחברים לאנרגיית המאהב שבהם חשים עצמם מחוברים , מקושרים, חיוניים, נלהבים, משתוקקים, אמפטיים, מלאי אנרגיה ורומנטיים ביחס לחייהם, למטרותיהם, לעבודתם ולהישגיהם. המאהב מעניק תחושת משמעות ומהווה את המקור לכמיהה לעולם טוב יותר, הוא האידיאליסט והחולם. אלה הם גם הכוחות הנפשיים המסייעים לגבר במציאת זוגיות.

ארכיטיפ הלוחם

בכל גבר גם אם הוא לא נושא נשק, קיים לוחם פנימי המסייע לו לקבל החלטות. הלוחם הפנימי מגן על גבולות ‘הממלכה’ ועל ‘המלך’ כלומר מתריע מפני פלישת כוחות הרסניים ומגן על זהותו של האדם (בליי, 1990). תחום ההתמחות של הלוחם וניסיונו הם שדה הקרב, בו מתרחשת מלחמה ממשית, פסיכולוגית או רוחנית.

המסורת מפארת את דמות הלוחם כמעט בכל ציוויליזציה המוכרת לנו. אנרגיית הלוחם מובנית עמוק בתוך הגברים, כמו גם בציוויליזציה שלנו ואנו מגנים עליה ומפתחים אותה. התוקפנות היא אחד ממאפייניו של הלוחם שרבים חשים איתה לא בנח, אולם זוהי עמדה כלפי החיים, המעוררת ומטעינה גברים באנרגיות ובמוטיבציה. היא דוחפת אותם ליטול יוזמה, ולא להיות נסוגים או ‘תקועים’ כלפי החיים.

הלוחם ניחן במחשבה בהירה ודעה צלולה, הוא קשוב וערני ויודע איך להשתמש בגופו וברוחו. הוא יודע מה הוא רוצה ויודע כיצד להשיג זאת,  הוא אסטרטג וטקטיקן כאחד, היודע להעריך את התנאים בהם הוא נמצא ולהתאים את עצמו ל’סיטואציה על הקרקע’. הוא מגייס לכך את מלוא כוחו וכישוריו.

הלוחם מודע לכך שהמוות אורב לו בכל עת ושהחיים קצרים ושבריריים, לכן במקום ליפול לדיכאון חסר תוחלת עליו לחתור להשתמש במלוא כוחותיו ולמצות את חווית החיים במלואה. כל פעולה שלו היא רבת משמעות, כל מעשה נעשה מתוך תחושה כאילו הוא האחרון בחייו. נוכחותו המתמדת של המוות ברקע גורמת לו לפעול מתוך נחישות קיצונית. הוא אינו חושב יתר על המידה, כי חשיבת יתר עלולה לעורר ספקות ולגרום להססנות, עד כדי הימנעות מפעולה והפסד בקרב. אנרגיית הלוחם תובעת מיומנות, הפעלה נכונה של הכוח, דיוק ובקרה פנימית וחיצונית של הגוף והנפש. הוא לא ישקיע יותר אנרגיה ממה שמתחייב ואינו מרבה בדיבור, הוא שולט בנפשו ובעמדותיו (מור וג’ילט, 1990).

אלו הן כאמור דוגמאות בלבד לאבני היסוד של הנפש הגברית לפי תאוריות פסיכולוגיות אלו. בספרות מדברים על ארכיטיפים גבריים נוספים כגון: המכשף, הגיבור, הפראי, גבר הצער, הנוכל ועוד. 

גבר עם חרב כסמל של גבריות
ארכיטיפ הלוחם הוא תבנית יסוד נפשית אצל גברים

האתגר של גברים: המתח בין הציפיות החברתיות והתבניות הנפשיות

ובכן, התמונה המתקבלת מורכבת. גברים מתמודדים מחד עם רשימה ארוכה, מבלבלת ומשתנה של ציפיות חברתיות (סטראוטיפים). בנוסף, הם מתמודדים עם כוחות פנימיים (ארכיטיפיים) שפועלים עליהם. השילוב בין השניים עלול להיות לא פשוט. 

הקונפורמיות הנדרשת מגברים בחברה פטריארכאלית דומה למיטת סדום, או למיטתו של פרוקרוסטס במיתולוגיה היוונית. פרוקרוסטס הכניס למיטה נוסעים שהיו בדרכם לאתונה. אם הם היו קצרים מדי, הוא מתח אותם כמו בסד עינויים מימי הביניים, אם היו גבוהים מדי, הוא חתך אותם כדי שיתאימו למידות המיטה.

חלק מהגברים מתאימים למיטת פרוקרוסטס בדיוק, בדיוק כפי שיש גברים שהסטריאוטיפים (הציפיות החיצוניות) והארכיטיפים (התבניות הפנימיות) מתאימים אצלם היטב. הם מצליחים בחייהם בקלות ובהנאה. אך על-פי רוב, התאמה לסטריאוטיפ מהווה תהליך מכאיב לגבר שהתבניות הארכיטיפיות שלו שונות מכפי ש’הוא אמור להיות’. גבר כזה יכול להיראות מתאים אך למעשה מצליח להיראות כך בזכות המחיר הכבד ששילם כשהתנתק מהיבטים חשובים בעצמו, או מתח מימד מסוים באישיותו כדי שיתאים לציפיות (בולן, 1989).

ארכיטיפים שונים אחראיים לשונות בין הגברים ולמורכבות בתוכם, והם מסבירים הרבה מן הקלות או הקושי שבהם גברים (וכן נערים וילדים) מתאימים את עצמם לציפיות, ומהו המחיר שהם משלמים על כך בעצמי העמוק והאותנטי שלהם. לעיתים קרובות גברים נלכדים בין העולם הפנימי של הארכיטיפים ובין העולם החיצוני של הסטראוטיפים.

המחיר הנפשי שמשלמים גברים

אצל גברים ונערים רבים מופיע דיכאון כללי קל אשר נובע מניתוק ממקורות החיוניות והאושר של הגבר. הדיכאון מסתתר פעמים רבות מאחורי צריכת אלכוהול, עבודה מוגזמת או שעות של צפייה בטלוויזיה. החיים נראים לגברים אלה רדודים וחסרי משמעות.

 אם ילד, נער או גבר מנסה להתאים את עצמו למצופה ממנו במחיר של הקרבת הקשר עם הטבע האמיתי שלו, הוא עשוי להצליח בעולם אך לגלות שהעולם חסר משמעות בשבילו. בניגוד לכך אם מקבלים אותו כפי שהוא, ואם הוא מבין שחשוב בשבילו לפתח את הכישורים החברתיים או התחרותיים שלהם הוא זקוק, אזי הסתגלותו לעולם לא תושג במחיר האותנטיות וההערכה העצמית שלו.

הפטריארכאליות מפלה ויוצרת העדפות. ערכים פטריארכאליים המדגישים השגת כוח, חשיבה רציונאלית ושליטה, נכפים באופן לא מודע או מודע ע”י אמהות ואבות, עמיתים, בתי ספר ומוסדות אחרים המתגמלים או מענישים ילדים, נערים וגברים על התנהגותם. כתוצאה מכך לומדים הגברים להתאים עצמם ולדכא את אישיותם לצד רגשותיהם. הם לומדים ללבוש פרסונה לא נכונה, לצד ה”מדים” המצופים ממעמדם.


כל דבר שאינו מקובל על האחרים עשוי להפוך מקור של אשמה או בושה לגבר, עד שיעדיף שקר על מיטת פרוקרוסטוס פסיכולוגית. בעקבות זאת מגיעה כריתת איברים פסיכולוגית כשגברים מנתקים את עצמם, או מדחיקים את החלקים בעצמם הגורמים להם להרגיש חוסר התאמה או בושה. הדברים שגברים בד”כ כורתים מעצמם הם ההיבטים הרגשיים, הפגיעים , החושניים או האינסטינקטיביים של נפשם. במקרים קיצוניים יותר, עלולים גברים המרגישים שאינם משתלבים בחברה, להסתגר לחלוטין, לעיתים למשך תקופות ארוכות. אחרים, מסרבים להתבגר וסובלים מתסמונת הנער הנצחי.

גבר יושב ליד שולחן, גברים משלמים מחיר נפשי על חוסר היכולת לעמוד בציפיות
גברים שוקעים בדיכאון ומפתחים התמכרויות וקשיים בתפקוד כשאינם עומדים בציפיות מהם לגבריות

גברים וגבריות בישראל

ישראל נתונה לתנודה מתמדת בין ארוס, יצר החיים, לתנטוס אינסטינקט המוות ולמארס אל המלחמה. לעיתים האחד גובר על השני ולעתים הם הופכים לאחד: 

כאשר הצנחנים הגיעו לכותל המערבי ביוני 1967 הם שמעו אישה גונחת בצירי לידה. הרופא לא היסס. לגביו אין אבחנה בין יהודי לערבי, אפילו באמצע הקרב. התברר שהתינוקת הילודה הינה יהודיה, שאמה נשארה בעיר העתיקה לאחר מלחמת השחרור. כעבור עשרים שנה תינוקת זו תשרת בצה”ל. הרופא ייפול כעבור שש שנים במלחמת יום הכיפורים (שליט, 1995). 

גם בישראל כמו בכל מקום אחר, קיים מתח הנובע מתוך מערכת יחסים שהמציאות מכתיבה, בין האדם היחיד ובין החברה בה הוא חי ואליה הוא משתייך. נוימן תלמידו הבולט של יונג טען (1963) “הקשר בין בעיותיו של היחיד ובעיות הקולקטיב אמיץ בהרבה מכפי שסבורים מרבית בני האדם. עד עצם היום הזה עדיין אין רואים את מסכת העניינים הכללית: במסכת זו משמש כל יחיד אבר של הקולקטיב ונושא בתוכו, בבלתי מודע הקולקטיבי שלו, את מבנהו הפנימי הכללי של זה” (עמ׳ 22).

 בישראל קווים אלה שבין הפרט והכלל הם אינטנסיביים למדי, בעלי קווי אופי מיוחדים, ומצטיינים בקרבה יתרה, המורגשת כשייכות ושותפות גורל (שליט, 1995). תוצאה אפשרית של הקרבה היתרה בין ה’אני’ של הפרט לבין הקולקטיב היא החלשת ה’אני’ של הפרט, כי “ככל שהתודעה הקולקטיבית טעונה כן מאבד ה’אני’ הפרטי מחשיבותו המעשית” (יונג, 1969). כאשר האישיות חלשה, יתכן שזו תוצאה של שילוב נסיבות נפשיות וחברתיות, ודרגה גבוהה של הזדהות היחיד עם הקולקטיב (הזדהות יתרה).

השפעת מצבים בטחוניים בישראל על גברים

המצבים הביטחוניים בישראל יכולים להיות לעיתים דוגמא טובה לתהליך הזה, בו המציאות בישראל מכתיבה תהליך של דיכוי האוטונומיה האישית, וחייבה את הגברים להתנהג באופן מנוגד לסטריאוטיפ המצופה מהם וגם סותר את הנטיות הנובעות מהארכיטיפים הפנימיים שלהם.

לדוגמא, התנאים בהם הייתה נתונה ישראל בימים של מלחמת המפרץ היו שונים בתכלית מכל אשר הייתה רגילה לו. איומי סדאם חוסיין נגד ישראל העלו על פני השטח חרדות חריפות ופחדים. האיום שבמלחמה כימית, ועוד באמצעות גזים, עורר את הפחד הקולקטיבי הגדול ביותר שמא אנו צפויים להכחדה. מתוך כך גברו תחושות הבדידות וחוסר הישע והשתררה תחושה של אי יכולת לשלוט בגורל המדינה.

המיתוס הישראלי היה כאמור מאז ומעולם מיתוס של גבריות ועוצמה, פעילות ומתקפה, של עשייה יותר משל הוויה. והנה ישראל נתונה במצב חדש לחלוטין אשר זכה להסכמת הרוב המכריע של האוכלוסייה: ישראל הותקפה, סבלה מכות, נפצעה, הייתה נתונה בפחדים ובכל זאת לא הגיבה מתוך מדיניות של הבלגה. מרבית הגברים לא נקראו למילואים, הם לא יצאו להילחם והבית הפך לחזית. הפעילות הגברית והתוקפנות הומרו בבית, משפחה, דאגה והושטת יד מגוננת (שליט, 1995).

גיבורים חסרי אונים

את הנושא הזה חקרנו במסגרת מחקר מקיף של ניתוח חלומות של תושבי שדרות ועוטף עזה, במהלכו ניתחנו כ-600 חלומות של גברים ונשים. אחת המגמות שבלטו בחלומות המשקפים את חיי הנפש של החולמים, היא תחושות חוסר אונים של גברים הנתונים עם משפחותיהם תחת איום מתמיד של מתקפות טילים, ומרגישים שהם נכשלים בתפקידיהם ומאכזבים את עצמם ואת הסביבה, בעקבות מציאות שמחוץ לשליטתם. 

במצבים מהסוג הזה, עומדים הגברים בפני בעיה כפולה : מחד הם אינם יכולים לעמוד בציפיות החברתיות הסטריאוטיפיות מהם – הם אינם יכולים להגן על יקיריהם ולהישאר בשליטה. מאידך, גברים במצבים כאלה אינם יכולים לממש רבים מהפוטנציאלים הארכיטיפים הגלומים בהם – למשל להתנהג בהתאם לארכיטיפ הלוחם.

גברים במדים מתכופפים ושוכבים על הרצפה בזמן נפילת טילים
המציאות הבטחונית בישראל כופה על גברים להתנהג בניגוד למה שהם או אחרים תופסים כגבריות

סיכום

סקירת מחקרים העוסקים בגבריות ומנסים להגדיר אותה, מלמדת כי אין אחידות בנוגע לתכונות המגדירות גבריות אולם מדובר בסט נרחב של תכונות ודפוסי התנהגות המצופים מכל גבר.

התיאוריה של יונג ופיתוחים מאוחרים שלה, מאפשרים הבנה של המרכיבים הפנימיים של נפש הגבר, המהווים פוטנציאלים אישיותיים היכולים להשפיע על אופיים ועל התנהגותם של גברים.

בהתבוננות על שני ההיבטים נראה שגברים בתקופה המודרנית בכלל, וגברים בישראל בפרט, עלולים למצוא עצמם בין הפטיש לסדן. מחד, עצם היותם גברים מוביל לרשימה ארוכה של ציפיות ואף דרישות חברתיות, ההולמות את הקונספט המשתנה של מהם גברים ומהי גבריות. לצד זה, המבנים הנפשיים הפנימיים שלהם מבקשים להתממש ולהביא לידי ביטוי את היכולות והכוחות שלהם. 

ואם שילוב הלחצים הזה לא מספיק, המציאות לפעמים טופחת על פניהם של גברים ולא מאפשרת להם לא לעמוד בציפיות מהם ולא לממש את הפוטנציאלים שלהם. הגברים באזורי נפילות טילים למשל, אינם יכולים מכורח הנסיבות לממש את הציפיות החברתיות מהם החוזרות על עצמן בסטריאוטיפים קרי- לספק הגנה לנשותיהם וילדיהם ולהישאר בשליטה. כמו כן, אין הם יכולים להביא לידי מימוש את הפוטנציאליים הארכיטיפים הנפשיים שלהם, במיוחד אלו הקשורים בארכיטיפ הלוחם . יתכן ורבים מאותם גברים מציגים למרות הקושי חזות חזקה אולם משלמים על כך מחיר ברמה הפסיכולוגית. 

תסכול כפול זה יכול להוביל לקשיים נפשיים, בינאישיים, תפקודיים ועוד. טיפול פסיכולוגי המסייע לגבר להתבונן פנימה והחוצה, יכול לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלו. ואולם, גם העלאת המודעות בסביבתם של הגברים בנוגע לתהליכים שהם עוברים יכולה גם היא לסייע. או כפי שמיטיב לתאר הגבר שבתמונה מטה, דרושה אנושיות ואמפטיה.

איש מחזיק שלט המבקש אנושיות ואמפטיה
הבנה של ההתמודדויות של גברים עשויה להפחית את הביקורת המושמעת כלפיהם

מקורות

בולן, ג’.ש. (1989/2002) אלים בכל גבר.(רון, מ. (מתרגמת)). מושב בן שמן: מודן.   

בליי, ר. (1990/2002). ג’ון החסון(אילון,ע. (עורכת). צור, ת. (מתרגמת)),ישראל: דפוס א.י.ל.

יונג, ק.ג (1971/1989). האני והלא מודע(מהדורה חמישית). (אייזיק, ח. (מתרגם)). תל-אביב: דביר.

מור, ר. ודאגלס, ג’. (1990/2009). מלך, לוחם, מכשף, מאהב(קרון, ת. (עורכת) שביט,ד. (מתרגם)). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

נוימן, א. (1963). פסיכולוגית המעמקים ומוסר חדש(זנדבנק, ש. (מתרגם)). תל-אביב: שוקן.

פולמן, א., פולונסקי, ד. (2009) ואלס עם באשיר. אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר.

קונל, ר. (2005/2009) גברויות. (מהדורה שניה),(קפלן, ד. (עורך) וולקשטיין, ע. (מתרגם)), חיפה: פרדס.

שליט, א. (1995) הגיבור וצלו. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

Brannon, R. & Juni, S. (1984). Ascale of measuring attitudes about masculinity. Psychlogical Documents, 14, 6-7.

Edward, H., Thompson, Jr., & Pleck J.H (1987) The structure of Male Role Norms. In Kimmel, S. (editor) Changing Men. Sage Publications.

Erikson. E.H (1968) Identity: Youth and Crisis. London: W.W. Norton.

Henderson, J.L (1978). Ancient Myths and Modern Man. In: Jung, C.G. Man and his Symbols (pp. 101-119)/ Great Britain: Pan Books.

Jung, C.G (1989). Aspects of the Masculine. (Beebe, J. (Editor)). Great Britain: Princeton University Press.

Mansfield, H.C. (2006) Manliness. New Haven And London: Yale University Press.