טיפול ב-OCD בבית

הפרעת OCD המכונה בעברית הפרעה טורדנית-כפייתית הינה הפרעה שכיחה, כרונית הפוגעת משמעותית באיכות החיים אך לעיתים תכופות מדי היא לא מזוהה ולא מטופלת.

ברשימה הנוכחית נתייחס למאפיינים של OCD ונתמקד בשיטות הטיפול בה ובמיוחד בשירות הייחודי שמציעה אאוטריצ׳ של טיפול ב-OCD בבית המטופל.

סימפטומים של OCD

הסימפטומים של הפרעה טורדנית-כפייתית כוללים אובססיות- מחשבות או דימויים חודרניים המעוררים לרוב חרדה; ולצידם קומפולסיות- פעולות חזרתיות או ריטואליות המפחיתות חרדה. הקומפולסיות יכולות להיות התנהגויות גלויות או ריטואלים מנטאליים בלבד.

כך למשל בעקבות OCD דאגות טורדניות מזיהום יכולים להוביל לטקסים חוזרים של ניקיון ושטיפה, או דאגות פגיעה בעצמי או באחרים יובילו לטקסים חזרתיים של בדיקה. כמו כן יכולות להופיע דאגות לגבי סימטריה אשר יובילו לטקסי ארגון או סימפטומים סביב איסוף ואגירת חפצים ועוד אובססיות וקומפולסיות רבות.

כלומר, אובססיות הן מחשבות, דחפים או דימויים חוזרים ועיקשים הנחווים חודרניים ולא הולמים וגורמים מצוקה או חרדה.  האדם מנסה להדחיק או להתעלם מהן או לנטרל אותן ע"י מחשבה או פעולה ואז עלולות להופיע קומפולסיות שהן התנהגויות חזרתיות כמו ניקיון/סידור/ בדיקה או טקסים מנטאליים כמו תפילה/ספירה/חזרה על מילים שאדם חש צורך לעשות בתגובה לאובססיה או לפי חוקים שיש למלא בקפידה. המטרה- להפחית או למנוע מצוקה או התרחשות של אירוע איום.

התנהגויות בדיקה חוזרת מאפיינות OCD

הסימפטומים של OCD די דומים בין תקופות ותרבויות שונות (דיוק אובססיבי תועד לפני שנים רבות ורואים סימפטומים דומים בין תרבויות). כמו כן נמצא כי OCD מופיעה ללא הבדל משמעותי בין אוכלוסיות שונות,  עם יחס גברים נשים דומה למדי. גיל הופעת ההפרעה יכול להיות גיל התבגרות ואף קודם (בעיקר בבנים) או הופעה מאוחרת יותר ולעיתים לאחר אירוע משמעותי, למשל, לאחר הריון או הפלה.

 יתכנו שינויים אצל אנשים המתמודדים עם OCD בסימפטומים הדומיננטיים לאורך זמן, אך הסימפטומים די דומים בין מבוגרים לילדים. יתכנו הבדלים הקשורים לרמה התפתחותית, למשל, יתכן כי לילדים יהיו יותר טקסים קונקרטיים.

יש קומורבידיות (הופעה משותפת) גבוהה עם הפרעות חרדה ומצב רוח אחרות, הנפוצה בהן היא דיכאון.

טיפול ב-OCD

אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית לעיתים בוחרים להימנע מסיטואציות מסוימות או נוקטים אסטרטגיות של שליטה באופן אשר עלול להנציח או לשמר את ההפרעה במקום להכחיד אותה. מתוך כך טיפול ב-OCD  הוא חשוב במיוחד.

טיפול בפסיכותרפיה ובמיוחד קוגניטיבית התנהגותית (CBT), לעיתים בשילוב של טיפול בתרופות (במיוחד ממשפחת SSRI)  נחשבים לטיפולים מועדפים להתמודדות עם OCD.

טיפול התנהגותי פועל על מנת לנתק את הקישור שנעשה בקרב הסובלים מההפרעה בין מחשבה טורדנית לבין תגובה כפייתית, באמצעות שיטות של חשיפה ומניעת תגובה. ככל שמתרגלים בהדרגה פעולות חשיפה למצבים המעוררים מצוקה, נחלש הקישור הנ״ל ופוחת הדחף לבצע טקסים.

בשיתוף פעולה עם המטופל בונים מדרג חשיפות המתחיל מהקל ביותר ומתקדם אל הקשה יותר באופן איטי ובטוח..

חשיפה צפויה להעמיד למבחן את האמונות של המטופל/ת לגבי הסכנה הנתפסת שלהם באי-ביצוע הפעולות הכפייתיות ובהדרכה הוא צפוי ללמוד שהחששות שלו אינם סבירים. החשיפה צפויה לעורר מצוקה מסוימת אולם באופן מבוקר ומלווה, עד לירידה משמעותית של המצוקה.

לעיתים נהוג להשתמש בטיפול ב-OCD בעזרים לתיעוד תחושות והתנהגויות מהסוג הזה:

יומן עבודה לטיפול ב-OCD

מובן כי ההליכים הטיפוליים מתקיימים במסגרת של קשר טיפולי יציב ומשמעותי במסגרתו המטופלים חשים בטחון להעז ולהתמודד עם הקשיים שלהם לצד המטפל/ת.

טיפול ב-OCD  בבית

צוות אאוטריצ׳ פועל מאז 2014 בבתי המטופלים בקהילה על מנת לסייע בהתמודדות עם אתגרים נפשיים שונים. טיפול ב-OCD  בבית הינו יעיל במיוחד משלושה טעמים עיקריים:

  1. OCD עלול לפגוע משמעותית בתפקוד ולפיכך התארגנות ויציאה לטיפול עלולים להיות קשים עד כדי לא אפשריים. טקסים של התארגנות, מקלחת ויציאה מהבית עלולים לקחת שעות רבות ולגזול מהמטופל אנרגיה נפשית ופיזית רבה. על הרקע הזה אנשים המתמודדים עם OCD מתקשים פעמים רבות להתמיד בטיפולים המתקיימים בקליניקה. יתרה מכך, במצבים חמורים המתמודדים עם OCD מגיעים עד כדי הימנעות מוחלטת מיציאה מהבית. 
  2. טיפול ב-OCD בבית מאפשר חשיפה חיה (in-vivo) למצבים מעוררי החרדה והתמודדות עמם. המטפלים המגיעים לבית המטופל יתרשמו מהטקסים וההרגלים ויוכלו לסייע להתמודד עמם במקום בו הם מתרחשים. מכיוון שחשיפה למצבים אלו היא כאמור אלמנט משמעותי בטיפול ב-OCD התרגול בבית או בסביבת החיים הם בעלי ערך טיפולי רב מאוד.
  3. לרוב המתמודדים עם OCD חיים עם בני משפחה המסייעים להם לתפקד ומושפעים רבות מההפרעה שלהם. טיפול ב-OCD בבית מאפשר עבודה עם בני המשפחה והצטרפות שלהם לפי הצורך לתהליך הטיפולי באופן המכוון לסיוע להתמודדות עם ההפרעה ולמניעת התנהגויות של המטופל או בני המשפחה אשר משמרות אותה. גיוס הסביבה לטיפול הוא אלמנט משמעותי וגם כאן, התרגול המשותף יכול להפוך את הטיפול ב-OCD בבית לרלוונטי ויעיל יותר מאשר טיפול בקליניקה.

האם אתם או קרוביכם מתמודדים עם OCD?

צרו קשר

מקורות וקריאה מומלצת

Abramowitz, J. S. (2006). The psychological treatment of obsessive—compulsive disorder. The Canadian Journal of Psychiatry51(7), 407-416.‏

Foa, E. B., Huppert, J. D., Leiberg, S., Langner, R., Kichic, R., Hajcak, G., & Salkovskis, P. M. (2002). The Obsessive-Compulsive Inventory: development and validation of a short version. Psychological assessment14(4), 485.‏