מאת: הצוות של Outreach

לאור פניות ושאלות רבות שמגיעות אלינו בנושא של אשפוזים פסיכיאטריים, גיבשנו למענכם מדריך עבור התמודדות עם אשפוז של בן משפחה בבית חולים פסיכיאטרי.

ההתמודדות עם הפרעות ומחלות נפשיות עלולה להיות מסע ארוך, מפותל ומאתגר עבור אלו הסובלים מהן כמו גם עבור בני המשפחה שלהם. המסע הזה עלול להוביל בחלק מהמקרים גם לאשפוז פסיכיאטרי או אפילו כמה אשפוזים פסיכיאטריים קצרים או ארוכים. התפיסה שמלווה את העשייה הטיפולית של Outreach היא שבמקרים בהם ניתן לייצר מסגרת עוטפת ומחזיקה דיה בבית, עדיף לנסות להימנע מאשפוז פסיכיאטרי. ואולם, בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר מדובר במצב נפשי אקוטי וסוער, נראה שאין תחליף  (לפחות בינתיים) למעטפת הטיפולית שיכול לייצר בית חולים ועבור חלק מהמטופלים אשפוז פסיכיאטרי יכול לסייע מאוד.

*** המידע אינו מתיימר להקיף את הנושא ואינו אמור להחליף ייעוץ מקצועי, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או ענין לאורך הדרך.

האתגר של אשפוז פסיכיאטרי

גם במקרים בהם נדרש רק אשפוז פסיכיאטרי קצר, ליווי קרוב משפחה בתהליך ההכנה לאשפוז, בתקופת האשפוז עצמו ובמיוחד בשיקום שלאחריו הם אתגרים משמעותיים גם עבור משפחות חזקות ומתפקדות. אתגרים אלו מחייבים התגייסות, היערכות מנטאלית, גיוס של כוחות נפש ומשאבים והכוונה מקצועית . הצוות של Outreach יכול להצטרף אל המאמץ סביב התמודדות עם אשפוז של בן משפחה בבי״ח פסיכיאטרי בכל אחד משלבי התהליך. הצוות יכול לסייע לפני אשפוז פסיכיאטרי ובניסיון למנוע אותו ע״י טיפול בקהילה, במהלך האשפוז ואחריו  במסגרת התהליך של טיפול ושיקום פסיכיאטרי בבית שמטרתם החלמה ושילוב מחדש בקהילה. Outreach מציעה ליווי של המטופל/ת עצמם כמו גם ליווי רציף למשפחות המלוות הכולל הדרכה, הכוונה ותמיכה.

המדריך להתמודדות עם אשפוז של בן משפחה בבי״ח פסיכיאטרי נותן מענה חלקי לשלב הראשון והמשמעותי בליווי של המשפחה והמתמודדים עצמם בתוך משברים המחייבים אשפוז: איסוף מידע מהימן בנוגע לתהליך, מה שנקרא פסיכו-חינוך (psychoeducation).

באילו מצבים מגיעים לאשפוז פסיכיאטרי

האשפוזים הפסיכיאטריים בישראל מחולקים בגדול לשני סוגים: אשפוז מרצון ואשפוז בכפייה. האשפוז מרצון כשמו כן הוא – אשפוז המתקיים בעקבות פנייתו של אדם הסובל מקושי נפשי ופונה לחדר מיון פסיכיאטרי על מנת לקבל עזרה. הרופאים בחדר המיון מחליטים האם לאשפז, באיזו מסגרת ואיזה טיפול להציע לפונה. האדם המתאשפז מרצונו יכול להחליט בכל שלב על שחרור מהאשפוז וחזרה לקהילה, אלא אם יש סיבה או אינדיקציה לשנות את סטטוס האשפוז שלו לאשפוז בכפייה לפי הקריטריונים שיתוארו מיד.

האופציה של אשפוז פסיכיאטרי בכפייה מתחלקת לשני סוגים של אשפוז:

  1. אשפוז בצו פסיכיאטר מחוזי
  2. אשפוז בצו בית משפט עבור נאשם שנמצא לא כשיר לעמוד לדין. אנו נעסוק באפשרות הראשונה הרלוונטית יותר לכלל הציבור.

אשפוז פסיכיאטרי בכפייה בהחלטת פסיכיאטר מחוזי הינו תהליך אשר כל אזרח יכול באופן עקרוני להפעיל אם הוא חש שהתנהגותו של אדם קרוב מחייבת עזרה מקצועית והאדם עצמו מתנגד לה או אינו סבור כך. ואולם, רק בהינתן 3 תנאים מצטברים, יורה הפסיכיאטר על אשפוז בפועל:

  1. האדם מהווה סכנה לעצמו או לאחרים
  2. האדם נמצא במצב פסיכוטי, ואינו יכול להבדיל בין דמיון למציאות.
  3. האדם מסרב לקבל טיפול.

שלושת התנאים צריכים להתקיים במקביל והפסיכיאטר המחוזי צריך לקבל הוכחות על קיומם על מנת להחליט על אשפוז פסיכיאטרי בכפייה. נציין כי אופציה זו אינה מופעלת לעיתים קרובות מכיוון שמדובר בשלילת חופש של אדם חולה הפוגעת בזכויות יסוד. לפיכך רק במקרים מובהקים ולאחר בדיקות מתאימות, יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוז כפוי. במקרים כאלה, כתלות במידת שיתוף הפעולה של המטופל/ת, ניתן להזמין אדם לבדיקה או לאשפוז או להגיע לביתו ולקחת אותו אם אינו מתייצב. תהליכים מהסוג הזה עלולים לעורר מצוקה רבה אצל המטופלים עצמם וכן אצל בני המשפחה ולפיכך חשוב ללוות אותם במעורבות של אנשי מקצוע מתחום הטיפול.

תקופת האשפוז הפסיכיאטרי

במהלכו של אשפוז פסיכיאטרי, מצויים המטופלים במחלקות סגורות או פתוחות בהתאם למצבם ונבנית עבורם תכנית טיפול מתאימה עפ״י מיטב שיקול דעתו של הצוות המטפל במחלקה. תכנית זו כוללת לרוב מעורבות של מספר אנשי צוות המספקים טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי, ריפוי בעיסוק, ריפוי בתנועה או באומנות וכו׳. מטרת האשפוז היא להחזיר את האדם למצב של איזון יחסי תוך הפחתה של סימפטומים וייצוב ההתנהגות, במטרה לשחררו להמשך טיפול בבית או במסגרת הקהילה. מכיוון שהמערכת הפסיכיאטרית בישראל סובלת מעומס של פניות, המוטיבציה של צוות המחלקה היא לשחרר את המטופלים מוקדם ככל האפשר כאשר בממוצע נמשכים מרבית האשפוזים שבועות ספורים בלבד. החוויות של מתמודדים ומשפחות מתקופות האשפוז נבדלות משמעותית בעקבות משתנים רבים הכוללים את מצב המטופל, אופי המחלקה, הצוות המטפל הספציפי, המטופלים האחרים ועוד ועוד. למרות השונות, אין ספק שבית החולים מייצר החזקה הדוקה של המטופל ואמור להכיל אותו/ה גם במצבים הסוערים ביותר.

ואולם, סביב התמודדות עם אשפוז של בן משפחה בבי״ח פסיכיאטרי, והאתגר עבור המטופלים עצמם, אינו מסתיים עם השחרור מבית החולים ויש שיאמרו שהוא רק מתחיל כאשר המטופלים חוזרים לקהילה ואמורים להשתלב בה מחדש. הפער בין ההחזקה ההדוקה שהתקיימה בבית החולים לבין השירותים בקהילה הוא גדול ויש סכנה להישנות של המחלה וחזרה לאשפוז בהיעדר ליווי והיערכות מתאימה של בני המשפחה בליווי אנשי מקצוע. בספרות המקצועית קיבלה התופעה של כניסה ויציאה מאשפוזים את השם ׳הדלת המסתובבת׳ והפכה לתופעה מוכרת ובעיתית. כמעט בכל מחלקה אשפוזית בארץ ישנם מספר מטופלים המוכרים היטב לצוות מביקורים חוזרים רבים ונראה שהם מצויים במעגל שקשה לפרוץ אותו. אחד הגורמים שיכולים לשנות את הדינאמיקה הזו היא טיפול מיטבי בקהילה כפי שיתואר בהמשך.

 

 

חזרה הביתה לאחר אשפוז פסיכיאטרי

 אשפוז בבי״ח (פסיכיאטרי או רגיל), מייצר מעין קיטוע מלאכותי בחיים. המטופלים עוצרים את כל פעילויות היומיום שלהם ונכנסים למערכת עם כללים משלה, סדר יום משלה ועוד. השיבה הביתה לאחר אשפוז פסיכיאטרי לחיים הרגילים לכאורה, עלולה להיות מאתגרת מאוד עבור האדם שאושפז ועבור בני משפחתו. האשפוז, במיוחד אם היה מתמשך, עלול לקטוע את רציפות החיים מבחינת התפקוד, הקשרים הבינאישיים ועוד. גרוע מכך, האשפוז הפסיכיאטרי יכול להשפיע על נפש האדם ברמת הזהות, התפיסה העצמית, הכוחות, תחושת המסוגלות ועוד. אדם יכול לסגל לעצמו זהות של ׳חולה׳, לפתח סטיגמה עצמית שלילית ולהנמיך את הציפיות שלו מעצמו בהתאמה. תהליך ההחלמה כולל קבלה של המצב הקיים וחזרה הדרגתית למעגל של תפקוד המותאם למצבו החדש של המשתקם. זהו תהליך ממושך ומאתגר אשר כולל עליות ומורדות. לצד הקשיים הנפשיים המורכבים, נדרש האדם לאתגרים מציאותיים ניכרים כגון התמודדות עם אובדן של פרנסה וחברים. האתגרים של המשפחה בהתמודדות עם אשפוז פסיכיאטרי של בן משפחה הם רבים. בני המשפחה המלווים את המתמודד נדרשים בעצמם להסתגל למצב החדש, להוות מקור של ביטחון, תמיכה וברוב המקרים גם עזרה קונקרטית בתחומים רבים. בני משפחה רבים מדווחים שהשלב הזה הוא הקשה ביותר עבורם כיוון שהם חשים שכובד האחריות מוטל עכשיו על כתפיהם לסייע ליקיריהם לשוב לתפקוד ולחברה.

 

 

טיפול בקהילה

 

כאמור, הפער בין ההחזקה והמענה הטיפולי הרציף והכוללני שמספק אשפוז פסיכיאטרי לבין הטיפול המוצע לרוב בקהילה הוא גדול. ברוב המקרים, המשתחררים מאשפוז מקבלים המלצה להמשך מעקב פסיכיאטרי בלבד, לרוב אחת לכמה שבועות. בחלק קטן של המקרים ניתנת גם המלצה לטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה) ו/או לטיפולים נפשיים נוספים וכן לסל שיקום כפי שיפורט בהמשך. המלצות אלה אינן מקיפות את הצרכים של המתמודד אשר שוחרר מאשפוז ומשאירים אותו למצוא את דרכו להחלמה כמעט לבד, או במקרה הטוב בליווי המשפחה. הפער הגדול הזה בין המענים השונים בביה״ח ובקהילה הוא המקום בו רבים מהמתמודדים עלולים ׳ליפול׳. בהיעדר תמיכה, הכוונה, ייעוץ וליווי הופך תהליך ההחלמה לקשה במיוחד והסבירות להישנות המחלה ולאשפוזים חוזרים (׳הדלת המסתובבת׳) גבוהה. הנתונים מלמדים כי כ- 20% – 40% מן המשוחררים מאשפוז פסיכיאטרי חוזרים לאשפוז במהלך חצי השנה שלאחר השחרור. גרוע מכך, ידוע כי שיעור ההתאבדויות בקרב מטופלים ששוחררו מאשפוז פסיכיאטרי גבוה במהלך השנה הראשונה שלאחר האשפוז, וגבוה במיוחד במהלך החודש הראשון שלאחר השחרור.

 

סל שיקום וקצבת נכות 

 

 

אחד מהכלים שמציעה המדינה לתמיכה בנכי נפש או מתמודדים עם מחלות נפשיות מעוגן בחוק משנת 2000 (החוק לשיקום חולי נפש בקהילה), אשר הוביל להקמה של מערך סל שיקום. על מנת ליהנות מהזכאות שירותים המוצעים במסגרת סל שיקום, על המתמודדים לעבור תהליך של הכרה בנכות של המוסד לביטוח לאומי. רק מי שנקבעו לו 40% נכות נפשית או יותר זכאי לגשת לוועדת סל שיקום ולבקש בה חלק מן השירותים המוצעים בתחומים כמו תעסוקה, השכלה, סיוע בדיור, טיפולים רפואיים, שירותי ניהול מקרה ותיאום טיפול ועוד. גם תהליך מיצוי הזכויות הזה אינו קל למתמודדים עם מחלות נפשיות ובפועל רק כ-30% מהזכאים לשירותי סל שיקום אכן מקבלים אותם. פעמים רבות למרות הזכאות, הפער בין המתמודד לשירותים גדול מדי והגורמים המתווכים המצמצמים פער זה מוגבלים.

 

חזרה למציאות

אל מול האתגרים של השחרור מאשפוז פסיכיאטרי ולמניעת הישנות של אשפוזים, חשוב שהמתמודדים והמשפחות הנדרשות להתמודדות עם אשפוז של בן משפחה בבי״ח פסיכיאטרי, ייערכו למציאות של אחרי האשפוז. בראש ובראשונה, נדרשים המתמודדים בתמיכת המשפחות להיצמד להמלצות הטיפול שהתקבלו באשפוז כגון טיפול תרופתי או פסיכותרפיה, ולהישאר בקשר קבוע ורציף עם אנשי הטיפול הרלוונטיים בקהילה ו/או בשוק הפרטי. לצד זה, דרושים תהליכים של שיקום תפקודי (עם או בלי סל שיקום) אשר מטרתם לחדש את רצף החיים ולהחזיר את האדם לקהילה כאזרח מתפקד. המשימה המרכזית היא בנייה של כוחות וחוסן נפשי על מנת לעלות על מסלול של החלמה. לצד המאמצים הטיפוליים והשיקומיים, אימוץ של אורח חיים בריא הכולל שינה מספקת ואיכותית, תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה ועוד, גם הם ידועים כגורמים מחזקים ומגנים מפני הידרדרות נפשית נוספת. כך גם קשרים חברתיים ואחרים.

מובן שרשימת המלצות חלקית זו קשה מאוד ליישום עבור מרבית המתמודדים והמשפחות. בני המשפחה מתמודדים עם אתגר כפול – הצורך לתמוך בבן המשפחה החולה מכל ההיבטים והצורך להתמודד בעצמם עם השלכות המצב החדש עבורם. ליווי וטיפול מקצועי מתאים יכול לסייע לבני המשפחה ולמתמודד לנווט בין סבך האתגרים של תהליך ההחלמה ולמנוע הישנות המחלה ואשפוזים נוספים.

 

יתרונות השירות של Outreach במצבי אשפוז פסיכיאטר

כאמור, הצוות של Outreach ערוך ללוות מטופלים במצבים נפשיים מורכבים וללוות אותם ואת המשפחות בתהליך הטיפול וההחלמה. למעשה הצוות של Outreach צבר נסיון רב בליווי מטופלים לפני, תוך כדי ואחרי אשפוז פסיכיאטרי באופן המותאם אישית לצרכים הייחודיים לכל אדם ולכל משפחה. ליווי זה של אנשי מקצוע מנוסים יכול להקל על תהליך ההחלמה והשיקום ולצמצם חלק מהפער בין מסגרות הטיפול בבית החולים ובקהילה. הטיפול מתקיים בבתיהם של המטופלים או בסביבת חייהם ומסייע להם להתאושש, להתחזק ולחזור בהדרגה לתפקוד בחברה. לצד העבודה הפרטנית מול המטופל, מתבצעת במקרי הצורך עבודה מערכתית מול המשפחה, אנשי המקצוע בקהילה וגורמים תומכים נוספים, שמטרתה להקיף את האדם מכל הכיוונים ולייצר עבורו רשת של תמיכה המורכבת מהכוחות האורגניים הזמינים בסביבה. כמו כן מטרת ההתערבויות המשפחתיות היא לסייע לבני המשפחה עצמם לעבור תקופות קשות אלו וכן לעבוד על הקשרים בינם ובין יקיריהם המתמודדים. הצעד הראשון של חזרה לחברה הוא חזרה לחיק המשפחה ולעיתים מדובר בצעד מורכב. טיפול כוללני ומותאם לצרכים, המסייע למתמודד עצמו ולסביבתו הקרובה, יכול לתרום רבות לתהליך החלמה הדרגתי ומוצלח ולמנוע הידרדרות למסלול של אשפוזים חוזרים ופיתוח ׳קריירה׳ של מחלה.

 

Outreach – טיפול נפשי עד הבית

זהו המקום להזכיר את אחד מהיתרונות של הטיפול בגישה של Outreach במצבים נפשיים מורכבים, כמו אלה המחייבים אשפוז פסיכיאטרי. היתרון הוא הנכונות של הצוות שלנו במקרה הצורך  להנגיש את השירות הטיפולי לסביבת החיים הטבעית של המטופלים ולקיים את ההתערבויות בבתי המטופלים או במקום אחר בקהילה. הנגשה זו חשובה במצבים אלה לא רק אל מול הקושי של המטופלים להגיע אל הקליניקה ולקבל טיפול קונבנציונאלי, אלא גם ובעיקר אל מול הצורך ׳להתערב׳ במציאות החיים של המטופלים. במקום ׳לדבר על׳ האתגרים הרב ממדיים של התמודדות עם מחלת נפש קשה, אפשר להתבונן עליהם יחד ולעבוד עליהם באופן ישיר. למשל, בפגישות טיפוליות אלה, לצד עיבוד של תכנים רגשיים ודיבור על העולם הפנימי, ניתן לקדם בפועל תהליכים במציאות כמו דאגה לצרכים בסיסיים, קידום פתרונות תעסוקה, דיור וכו׳. בנוסף, הצוות של Outreach אשר ברוב המקרים יכלול מספר אנשי טיפול העובדים בשיתוף פעולה, יכול לחזק את רשת התמיכה הקיימת ולהוות בעצמו רשת זמנית של תמיכה עבור המתמודדים ומשפחותיהם. העבודה המאומצת של מציאת הכוחות הקיימים בסביבה וגיוסם וכן עיבוי ויצירה של כוחות נוספים, יכולה לסייע להתגבר על תקופת המשבר ולמנף אותה להזדמנות לצמיחה.

אלברט איינשטיין היה זה שאמר ש׳במרכז הקושי טמונה ההזדמנות׳ והדבר נכון גם במצבים של משברים נפשיים. מענה מקצועי רציף ומותאם אישית יכול להפוך את החוויה הקשה ולעיתים הבלתי נמנעת של אשפוז פסיכיאטרי, ממשבר להזדמנות ולתת למתמודדים ולמשפחות את הכלים, ההכוונה והתמיכה הדרושים לצלוח את המשבר ולצאת ממנו מחוזקים.