מהי אגרופוביה וכיצד מטפלים בה?

אגרופוביה היא חרדה מהימצאות במקומות פתוחים ובנסיבות או במקומות שקשה להימלט מהם. מקור השם הוא מהמילה ׳אגורה׳ שהיא כיכר השוק בפוליס היוונית העתיקה ומהמילה הנפוצה פוביה שמתארת פחד משמעותי. ברוב המקרים, הסובלים מחרדה זו מפתחים אסטרטגיות הימנעות שונות, המשבשות את מהלך חייהם, ובמקרים חמורים מצמצמות משמעותית את יכולת התפקוד היומיומי שלהם. הדרכים הנפוצות לטיפול באגרופוביה, בדומה להפרעות חרדה אחרות, הן טיפולים פסיכולוגיים ובמיוחד טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים –CBT ,  ו/או טיפול בתרופות פסיכיאטריות.

אגרופוביה – קווים לדמותה

כאמור אגרופוביה היא הפרעת חרדה, המתבטאת בעיקר בפחד משהייה במקומות פתוחים. הסובלים מאגרופוביה נמנעים משהייה במקומות פתוחים ומנסיבות או מקומות אשר הם חוששים שלא יוכלו להימלט מהם או לא יוכלו לקבל בהם עזרה אם יקלעו להתקף חרדה או פאניקה. התקפי החרדה מהם חוששים הסובלים מההפרעה, יכולים לכלול שורה של סימפטומים גופניים כגון פעימות לב מהירות, הזעה, רעד, פרכוסים, קוצר נשימה, כאבים בחזה או בבטן ועוד, לצד פחד עז מאובדן שליטה, אובדן שפיות ואף מוות.

מצבים ומקומות טיפוסיים המעוררים חרדה בקרב הסובלים מאגרופוביה הם קניונים, המתנה בתור, אולמות קולנוע, נסיעה במכונית או באוטובוס, מסעדות צפופות וכן שהיה לבד. אגורפוביה "קלה" מודגמת באדם שמתלבט בנסיעה לבדו למרחקים ארוכים אך מצליח לנסוע לעבודה וממנה, מעדיף לשבת במעבר בבתי קולנוע אך עדיין הולך לקולנוע, ונמנע ממקומות צפופים. אגורפוביה "מתונה" מודגמת על ידי מי שהנהיגה שלו מוגבלת לרדיוס של כמה קילומטרים מהבית ורק בליווי, עושה קניות בשעות השפל ונמנע מסופרמרקטים גדולים, ואשר נמנע מלטוס או לנסוע ברכבת . אגורפוביה "חמורה" מתייחסת לתנועתיות מוגבלת מאוד, לפעמים אפילו עד כדי רתיעה לבית.

גיל ההופעה של אגרופוביה הוא לרוב בשנות העשרה המאוחרות ובבגרות המוקדמת, הפניה לטיפול היא לרוב מעט מאוחר יותר בגילאי ה-30. לרוב סביב הופעת ההתקף הראשון מדווחים הפונים על גורמי לחץ וחוויות שליליות (כגון מחלה או מוות במשפחה).

ההשלכות של אגרופוביה

הניסיונות להימנע מתחושות אלה עלולים לצמצם בהדרגה את תפקודם של הסובלים מההפרעה, עד כדי מצב של הסתגרות בבית, לעיתים לתקופות ממושכות מאוד. בעקבות ההסתגרות מופיעות פעמים רבות נסיגה חברתית, פרישה ממסגרות של לימודים ותעסוקה ותלות מוגברת בקרובי משפחה. אלה יכולים לתרום להופעה של בעיות נפשיות נוספות הנלוות לאגרופוביה כגון דיכאון המלווה בתחושות של ייאוש וחוסר אונים, החמרה של חרדות נוספות, סימפטומים אובססיביים, פגיעה בערך העצמי ובתחושת המסוגלות ועוד.

אגרופוביה היא פחד משהיה במקומות פתוחים

לצוות הפסיכולוגים שלנו, שלל דרכים טיפוליות להתמודדות עם אגרופוביה

צרו איתנו קשר

אגרופוביה – דרכי טיפול

אנשים עם אגרופוביה הפונים לטיפול, כמעט תמיד מדווחים שהיסטוריה של פאניקה קדמה להתפתחות של הימנעות (שליש עד חצי מהמטופלים הסובלים מהפרעת פאניקה סובלים גם מאגרופוביה). כמו כן לעיתים קרובות מופיעה אגרופוביה לצד הפרעות נוספות כמו פוביות ספציפיות (בעיקר חברתית), דיסתימיה, דיכאון מג׳ורי, הפרעות אישיות, שימוש בסמים ועוד. לפיכך הטיפול צריך להיות מותאם למכלול האתגרים עמם מתמודד הפונה הסובל מאגרופוביה..

המחקר מוכיח את יעילותן של תרופות פסיכיאטריות לסובלים מאגרופוביה ומהפרעות חרדה אחרות, ובמיוחד מעכבי ספיגת סרטונין בררניים (SSRI), נוגדי דיכאון טריצקליים ובנזודאזפינים. לצד זה נפוצים בימינו גם טיפולים פסיכולוגיים להפרעה ובמיוחד טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT) אשר הוכחו כיעילים במיוחד לאגרופוביה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל שלב ראשוני של פסיכו-הדרכה שמטרתה הנגשה של מידע למטופל בנוגע להפרעה ממנה הוא סובל ותסמיניה וכן בנוגע למנגנונים התורמים להיווצרותה, השלבים בטיפול בה ועוד. בהמשך לומדים המטופלים טכניקות להרפיה והרגעה עצמית המאפשרות ניהול של סימפטומים גופניים הנלווים לחרדה. השלב הבא כולל הבניה קוגניטיבית הנעשית באמצעות דיון ועיבוד מילולי ומטרתה לסייע למטופלים לזהות את המחשבות או הלכי המחשבה שמתרוצצים בראשם כשהם חשים תחושות של חרדה, לאפיין טעויות בחשיבה שמתבצעות באופן אוטומטי ולהבנות מחשבות חלופיות במטרה להיפרד מדפוסי חשיבה מזיקים ולאמץ דפוסי חשיבה תומכים. לאחר שהמטופל מצויד בידע וכלים מתאימים, מתבצעים תרגולים של חשיפה הדרגתית לנסיבות המעוררות חרדה – במקרה הזה שהייה במקומות פתוחים – בליווי ותמיכה של אנשי טיפול עד הגעה להתרגלות (הביטואציה) לחרדה באופן שמאפשר לתפקד גם אם היא מופיעה ולמעשה לנהל אותה. התהליך מסתיים בעבודה על טכניקות למניעת הישנות של הבעיה ביישום בחיי היומיום.

הבעיה המרכזית בטיפול בסובלים מאגרופוביה נובעת מעצם ההפרעה שלהם המתבטאת בקושי שלהם לצאת מביתם ולהגיע אל הקליניקה של המטפל/ת.  מתוך כך השירות שאנחנו  מציעים ב-Outreach יכול להתאים במיוחד לסובלים מאגרופוביה.

 

Outreach – טיפול נפשי בבית

Outreach הוקמה במטרה להנגיש את סל הכלים של הטיפול הפסיכולוגי עבור אנשים אשר מסיבות שונות המענה הקונבנציונאלי של טיפול בקליניקה אינו הולם את הצרכים שלהם. כשמדובר בסובלים מאגרופוביה אשר עקב הפרעתם מתקשים לצאת מהבית ולתפקד, השירות שאאוטריצ' מספקת יכול להיות האופציה היחידה לקבלת עזרה כאשר טיפול רגיל לא יכול להתקיים. הטיפול מתבצע בסביבתו הביתית של המטופל, המאפשרת לו את התנאים המיטביים הדרושים על מנת להתמודד עם הקשיים הנפשיים ולצאת לנתיב של החלמה. בנוסף, הטיפול בבית מאפשר את רתימת סביבתו הקרובה של האדם הסובל מאגרופוביה לטובת תמיכה במאמצי ההתמודדות שלו וארגון מחדש של סביבתו הפיזית והאנושית באופן שתומך בתהליך. הצוות של אאוטריצ׳ כולל אנשי טיפול בעלי התמחויות שונות בתחום בריאות הנפש הפועלים לגיבוש והפעלה של תכניות טיפול המותאמות אישית לצרכים ולכוחות של המטופלים. אאוטריצ' מושיטה יד לסובלים מהפרעות נפשיות שונות כמו אגרופוביה, בניסיון לסייע להם למצוא את דרכם לשוב לתפקוד מלא בחברה באופן ההולם את יכולותיהם.

Outreach מציעה טיפול נפשי בבית לסובלים מאגרופוביה