שיקום פסיכיאטרי בקהילה: הגדרות, היסטוריה והמצב בישראל
צוות Outreach מתמחה בליווי תהליכים של טיפול פסיכולוגי ושיקום פסיכיאטרי בקהילה ומאמין בחשיבות השילוב בין טיפול פסיכולוגי לבין שיקום פסיכיאטרי במצבים בהם יש בכך צורך. בעוד הפרקטיקה של טיפול פסיכולוגי מוכרת היטב לאנשי מקצוע ולציבור, שיקום פסיכיאטרי הוא תחום מוכר פחות ומעורר שאלות.
מהו שיקום פסיכיאטרי? כיצד התפתח התחום של שיקום פסיכיאטרי ומהם המאפיינים שלו? למי מיועד השיקום הפסיכיאטרי? מהו סל שיקום? ועוד.
הרשימה הבאה עושה קצת סדר בתחום של שיקום פסיכיאטרי.
הלידה של שיקום פסיכיאטרי בקהילה
תחום השיקום הפסיכיאטרי הוא תחום חדש באופן יחסי, שנולד מתוך צרכים שעלו מהשטח, מהתמודדים עצמם.
האגודה האמריקנית לשיקום פסיכיאטרי (USPRA) הוקמה על מנת לקדם את תפקידם ואיכותם של שרותי השיקום המכוונים לסייע באינטגרציה הקהילתית של אנשים עם מחלות נפש חמורות. האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי (ISPRA) קמה בהשראתה.
אגודות אלה שואפות לקדם עתיד בו כל העוסקים בתחום של שיקום פסיכיאטרי יפעלו בשותפות תחת ערכי היסוד של התמקדות באדם ובמסעו האישי, בתהליך ההחלמה המבוסס על צרכיו, רצונותיו והעדפותיו.
הגדרה של שיקום פסיכיאטרי
האגודה האמריקנית (2007) הציעה הגדרה של שיקום פסיכיאטרי:
שיקום פסיכיאטרי מקדם החלמה, אינטגרציה מלאה בקהילה ומכוון לשפר את איכות חייהם של אנשים אשר אובחנו עם מחלת נפש כלשהי, אשר פוגעת בצורה חמורה ביכולתם להנות מחיים בעלי משמעות. שירותי שיקום פסיכיאטריים הם מוסדות המשתפים פעולה ומעניקים שירות אינדיבידואלי ממוקד פרט. שירותים אלה מהווים אלמנט חיוני בקשר שרותי הבריאות ושרותי האנוש, ועליהם להיות מבוססים על עדויות מחקריות. השרותים ממוקדים בסיוע לאינדיבידואלים לפתח מיומנויות ולשפר נגישותם למשאבים להם הם זקוקים על מנת לשפר את מסוגלותם להצליח ולהיות שבעי רצון מחייהם, מעבודתם, לימודיהם והסביבה החברתית בה הם בחרו.
לרוב, שיקום פסיכיאטרי כולל בעיקר תכניות למבוגרים עם מחלות נפשיות חמורות (SMI-Severe Mental Illness) במטרה לסייע להם להתקדם לעבר החלמה.
העקרונות של שיקום פסיכיאטרי
ברוח החזון של האגודות לשיקום פסיכיאטרי וברוח ההגדרה שלעיל ואחרות, הוגדרו 12 עקרונות כלליים של שיקום פסיכיאטרי:
1. אנשי השיקום הפסיכיאטרי מעבירים מסר של תקווה וכבוד ומאמינים שכל אדם הוא בעל היכולת ללמוד ולגדול.
2. אנשי השיקום הפסיכיאטרי מבינים שהתרבות מרכזית לתהליך ההחלמה ושואפים להבטיח שכל השירותים ניתנים במסגרת התרבותית המתאימה לאלו המקבלים את השירותים הללו.
3. אנשי השיקום הפסיכיאטרי עוסקים בתהליך של קבלת החלטות משותפות ומיודעת מעודדת יצירת שותפויות בינם לבין אלו המשמעותיים למקבלי השירותים
4. שיקום פסיכיאטרי מתבסס על נקודות החוזק והיכולות של המשתקמים
5. שירותי השיקום הפסיכיאטרי מתבססים על גישת האדם במרכז- הם בנויים כך שיתייחסו לצרכים היחודיים של המשתקמים, בהתאם לערכים, לתקוות ולשאיפות שלהם.
6. שיקום פסיכיאטרי תומך בשילוב המלא של משתקמים בקהילה, שבה יוכלו לנצל את זכויותיהם האזרחיות וגם למלא את חובותיהם ותוך כדי לבחון את ההזדמנויות המהוות חלק מהיותם חברים בקהילה ובחברה.
7. שיקום פסיכיאטרי מעודד העצמה והחלטיות עצמית (הגדרה עצמית). לכל אדם יש את הזכות להחליט לבד, כולל החלטות לגבי אילו שירותים ותמיכות הוא מעוניין לקבל.
8. שיקום פסיכיאטרי מקדם את ההתפתחות של רשתות לתמיכה אישית, על ידי שימוש במערכות תמיכה טבעיות הקיימות בקהילה, יוזמות לתמיכת עמיתים וקבוצות לעזרה עצמית.
9. שיקום פסיכיאטרי בקהילה שואף לעזור למשתקמים לשפר את איכות חייהם בכל תחום של חייהם כולל: חברה, תעסוקה, השכלה, דיור, אינטלקטואלי, רוחני וכלכלי.
10. שיקום פסיכיאטרי מקדם בריאות גופנית ונפשית (wellness) ומעודד את המשתקמים לפתח תכניות בריאות פרטניות
11. שיקום פסיכיאטרי מדגיש התערבויות אשר מבוססות על ראיות מבטיחות, חדשניות והטובות ביותר על מנת לקדם החלמה. ההתערבויות הללו כוללות מנגנונים מובנים של הערכת ושיפור האיכות אשר משתפות את מקבלי השירותים באופן פעיל.
12. שירותי השיקום הפסיכיאטרי חייבים להיות נגישים וזמינים לכל המשתקמים באשר הם. על השירותים הללו להיות משולבים היטב עם שירותי טיפול פסיכיאטריים, רפואיים והוליסטיים אחרים.
שיקום פסיכיאטרי מתקיים בקהילה ומסייע לאנשים לשוב לתפקוד מלא
ההיסטוריה של שיקום פסיכיאטרי בקהילה
בסוף המאה ה- 18 פיליפ פינל (Philippe pinel) וויליאם טוק (William tuke) העבירו "חולי נפש" לכפרים וטיפלו בהם במסירות תוך ארגון שיגרות יום ופעילויות. הרעיון המבשר לרעיונות המיסוד התפתח בכפר Gheel בבלגיה, יחד עם תמיכת הכנסיה ב"ביות חולי נפש".
פריצות דרך פרמקולוגיות הורידו את משך האשפוז ואת מספר המאושפזים. הייתה טענה שהתרופות הם אלה שגרמו להורדתם, אך בהמשך הגיעו למסקנה שזה שילוב של מספר גורמים, ביניהם התרופות. ב- 1973 נמצאו במחקרים שני ממצאים: האחד, באופן לא מפתיע נמצא כי מצבם של האנשים שנטלו את התרופות השתפר לעומת אלו שלא נטלו את התרופות. השני, באופן מפתיע נמצא שאלו שקיבלו שילוב של תרופות וטיפול פסיכולוגי הראו שיפור ניכר לטווח ארוך, יותר מאלו שנטלו תרופות בלבד.
בנוסף לתגליות אלו, לאנשים ששוחררו מאישפוז לא היה בית או מקום לחזור אליו, ולכן הם הפכו להומלסים, וחיו ברחובות. כתוצאה מכך בתי חולים פסיכיאטרים הקימו בתים שבהם משוחררים יכולים לשהות על-מנת ללמוד מיומנויות הנדרשות לדיור באופן עצמאי.
ב- 1963 התחילו להקים רשתות של מרכזי בריאות נפש: מחלקות אישפוז, מרפאות חוץ, שירותי חירום, אישפוז חלקי וייעוץ חינוכי. מטרת המרכזים הללו הייתה למנוע או לשפר סימפטומים של מחלות נפש. מטרה נוספת הייתה טיפול בחולים בקהילה עצמה, ולא מחוצה לה.
בשנות ה- 70 המוקדמות כבר היה ברור כי התמקדות בסימפטומים היא לא המדד הרלוונטי והוקמו והוקמו תוכניות לסיוע קהילתי (CSP). דוגמא ל- CSP זה ה- ACT Assertive community treatment במסגרתו המתמודידם מקבלים סיוע בקהילה במגוון תחומים: תעסוקה, דיור, חברתי, כלכלי ועוד על ידי אנשי מקצוע במגוון תחומים 24/7.
אחת התרומות הגדולות של CSP היא סיוע לסובלים מ- SMI בתוך הקהילה ולא באישפוז. כתוצאה מכך קמו אישפוזי יום וטיפולים אחרים בתחומי התעסוקה, הדיור והחינוך.
שיקום פסיכיאטרי בקהילה בישראל
בישראל מבוסס התחום של שיקום פסיכיאטרי בקהילה על חקיקה ובאופן יותר ספציפי על החוק לשיקום נכי נפש בקהילה – 2000
מטרתו של החוק לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי נפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מירבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם. החוק מגדיר מי זכאי לשיקום וקובע את תחומי הסיוע הכוללים אבחון תעסוקתי ושילוב בעבודה, סיוע בדיור, השלמת השכלה, סיוע בתחומי החברה והפנאי, סיוע במימון טיפולי שיניים ומינוי מתאם טיפול שיהיה אחראי ליישום ותיאום מתן כל השירותים הניתנים לנכה הנפש. בנוסף, החוק קובע הקמת מועצה ארצית לשיקום נכי נפש אשר תשקוד על תכנון ופיתוח שירותי שיקום והתוויית מדיניות וכן הקמתם של ועדות שיקום אזוריות אשר יבחנו את זכאותו של נכה הנפש לתוכנית ואשר יקבעו תוכנית שיקום מתאימה. הועדות הן אלה שמאשרות את ה"ואוצ'ר" של שירותי סל שיקום. לדוגמא: אם האדם מוכר על ידי הביטוח הלאומי עם אחוזי נכות (לפחות 40% על רקע נפשי) הוא יכול להגיש בקשה לשירותי סל שיקום (יכול להיעזר בבעל מקצוע או איש משפחה). הועדה דנה בבקשה, כשהרעיון המרכזי, הוא שהאדם ידע מה הוא רוצה בחיים ואז הועדה חושבת יחד איתו אילו שירותים יכולים לסייע לו להתקדם לעבר המטרות שלו. לכן, מאפשרים לו את אותו השירות והאדם מחליט היכן לממש זאת.
מהו סל שיקום?
השיקום הוא תהליך עבודה משותף עם המשתקם לקראת שילובו בקהילה, תוך שאיפה לאפשר רכישות מיומנויות לקראת ניהול חיים באופן עצמאי, בהתייחס להתקדמות האישית והייחודית שלו. התהליך מיושם באמצעות בניית תכנית שיקומית רב שלבית, הכולל קביעת מטרות לטווח ארוך ויעדים לטווח קצר. התכנית נבנית בשותפות המשתקם ומתעדכנת בהתאם להערכה תקופתית.
למי מיועדת התכנית?
סל השיקום נותן מענה לנכי נפש שמלאו להם 18 שנה ואשר הוכרו כבעלי נכות רופאית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות, שנקבעה לפי סעיפים 33 או 34 בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות.
סל השיקום נותן מענה לאנשים המגלים מוטיבציה לשיקום ושנמצאו מתאימים למסגרות השיקום המקובלות בקהילה.
מי אינו מתאים לתכנית?
– בעלי נכות נפשית של המוסד לביטוח לאומי בשיעור נמוך מ40%
-אוכלוסית המכורים לסמים ואלכוהול
-אוכלוסיית נכי הנפש אשר איננה מתאימה להשתלב בשירותי השיקום בגין הפרעות התנהגות אשר עלולות לחבל במערכת
– אוכלוסיה המגלה חוסר מוטיבציה וחוסר שיתוף פעולה עם התכנית השיקומית.
שירותי שיקום פסיכיאטרי בקהילה במסגרת סל שיקום
תעסוקה- אלמנט מהותי בשיקום פסיכיאטרי. התעסוקה נותנת לאנשים סיבה לקום בבוקר, הזדמנות להכיר אנשים, תחושה כי מישהו צריך אותך, הערכה עצמית ופרנסה. כיום בעולם, המודל המקובל הוא תעסוקה נתמכת, בה אדם אומר מה הוא רוצה ועובדים איתו על השמה למקום שיתאים לו ולו במעט, מבחינת רצונותיו. הרעיון הוא לנסות לעזור לאנשים להשתלב בשוק החופשי. פעמים רבות עובדים גם עם המעסיק, על מנת שיוכל לקדם אותם לשוק החופשי.
השכלה- המטרה היא למנוע את תקרת הזכוכית בעניין התעסוקה ולהכשיר את האנשים לקראתה.
פנאי
חונכות
סמך
דיור- לכל אדם זכות בסיסית לדיור. הוסטל כללי עד לדיור בקהילה עם תמיכה (יש רמות תמיכה). האם יש רצף בין המעברים ממקום למקום? יתכן מצב בו האדם עובר לקהילה מההוסטל ומרגיש בודד כי הוא פתאום לבד ואין לו את החברים שהיו איתו בהוסטל.
משפחות
שירותים משלימים
תיאום טיפול- עוזר לאדם לזהות ולאתר את מה שהוא רוצה לחבר אותו לשירותים שיעזרו לו לקדם את המטרות שלו, על מנת שלא ילך לאיבוד במערכת.
כ
תעסוקה היא אחד התחומים החשובים במסגרת סל שיקום
שירות שיקום פסיכיאטרי בקהילה של אאוטריצ׳
בעוד ששירותי סל שיקום פסיכיאטרי הם כפי שניתן לראות מקיפים ומיטיבים, אנו נתקלים פעמים רבות במתמודדים אשר אינם יכולים להנות מהם. הסיבות הן לעיתים אי עמידה בקריטריונים שפורטו מעלה, חוסר מוטיבציה וכוחות להתמודדות עם ההליך או חוסר בשלות לקבלת עזרה מסוג זה. במצבים אלה הצוות של אאוטריצ׳ מסייע על מנת לקדם אנשים אל עבר תהליכים של שיקום פסיכיאטרי לפי הצורך.
במידה ומתמודד משתחרר מאשפוז פסיכיאטרי אולם מתקשה להתחיל בהליכי שיקום, צוות אאוטריצ׳ יוכל ללוות אותו בתפר שבין המסגרות לטובת יצירת רצף טיפולי תוך מתן תמיכה, החזקה ומניעה של אשפוזים חוזרים. כמו כן מלווים חברי הצוות שלנו בני משפחה של מתמודדים בתהליכים של לפני או תוך כדי אשפוז ושיקום פסיכיאטרי. מרכיב חשוב בהתערבות הוא פסיכו-אדוקציה כלומר לימוד של המתמודד ומשפחתו על המחלה עמם מתמודדים, ניהול שלה והחלמה ממנה.
במקרים שבהם מצויים הפונים אלינו במצבים טרום-שיקומיים עקב קושי לצאת מהבית ולפנות למסגרות טיפוליות קונבנציונאליות, אנו פועלים ליצירת קשר מכיל ומיטיב אשר יסייע בהתמודדות עם הקשיים ובחזרה לתפקוד. במידת הצורך והאפשר נסייע גם בליווי ותיווך למסגרות שיקומיות ככל שיתקדם תהליך ההחלמה.
