על השאלה למה אנחנו חולמים מנסים לענות מומחים, חוקרים, מטפלים וסקרנים מזה שנים רבות. כשליש מחיינו עובר בשינה וחלק נכבד ממנה מוקדש לחלומות, בין אם אנחנו זוכרים אותם כשאנו מתעוררים ובין אם לא ולפיכך זה אך טבעי שננסה להבין מדוע אנו חולמים. נראה שאם אנו מקדישים כ״כ הרבה זמן מחיינו בפעולה מסוימת, יש להניח שיש לה תכלית הגיונית. במיוחד כשמדובר בפעולה שמשותפת לכל בני האדם וכנראה גם לבעלי חיים רבים.

ובכן, למה אנחנו חולמים? האם וכיצד מסייעים לנו החלומות בחיי הערות שלנו? ננסה לגעת בקצרה בשאלות אלה מהזוות הפסיכולוגית. ובאופן יותר ספציפי ננסה להבין האם חלומות מסייעים בהתפתחות פסיכולוגית ובהתמודדות עם מצבים נפשיים שונים? למשל – האם חלומות מסייעים בהתמודדות עם טראומה?

מאת: אור הראבן, פסיכולוג קליני.

 מדוע אנו חולמים מבחינה פסיכולוגית?

כמעט בלתי אפשרי לעסוק בשאלה מדוע אנו חולמים מבחינה פסיכולוגית מבלי להתחיל מפרויד אשר פרסם בשנת 1899 את ספרו המפורסם ׳פשר החלומות׳ והגדיר אותו כגילוי בעל הערך הרב ביותר שהתמזל מזלו לגלות.

בספרו הוא למעשה קובע קביעה שכיום כמעט ואין עליה עוררין בעולם הפסיכולוגיה – החלומות אינם אקראיים וחסרי פשר וגם אין להם תפקיד ביולוגי או קוגניטיבי בלבד, אלא הם גילויים חשובים של החיים הפנימיים שלנו או להגדרתו – ׳דרך המלך להכרת הלא-מודע׳.

באופן פשטני ניתן לומר שלפי פרויד החלום מציג ׳תוכן חבוי׳ הכולל דחפים ומאוויים בלתי מודעים מההווה או העבר, אשר עוברים הסוואה באמצעות החלום. תכנים אלה ברוח התיאוריה של פרויד קשורים בעיקר למשאלות מיניות ותוקפניות והעלאתם למודע מאפשרת פתרון קונפליקטים באמצעות פירושים. החלומות מבטאים לתפיסתו את המאבק בין הרשויות הנפשיות השונות – איד, אגו וסופר-אגו, כאשר התכנים החבויים שוכנים באיד ובזמן הערות הסופר אגו לא מאפשר להעלותם בתפקידו כצנזור, לפיכך נדרשים החלומות לביטוי היצרים מבלי לעורר את החולם. בהתאמה לתפיסתו יש ערך רב לפירוש חלומות בטיפול פסיכולוגי לטובת הבנה ועיבוד של תכנים אלו.

לגישתו של פרויד אין חלומות מקריים, תמיד קיים קשר בין התוכן הגלוי לזה החבוי גם אם קשה לחשוף את התוכן החבוי. הוא סבר כי ילדים חולמים חלומות ישירים יותר לביטוי יצריהם מאשר מבוגרים וכן שחלומות של מבוגרים הם לעיתים ביטוי למשאלות ילדות שלא סופקו. כמו כן, שרידים מחיי היומיום מהווים קטליזטורים להעלאת תכנים בחלומות.

חלק מממשיכי דרכו של פרויד חלקו עליו בתפיסה לגבי השאלה מדוע אנו חולמים, הבולט בהם הוא אולי מי שהיה תלמידו הקרוב עד אשר דרכם התפצלה בעקבות חילוקי הדעות – קארל גוסטב יונג הפסיכיאטר השוויצרי. יונג נתן מקום רב לעבודה עם חלומות בטיפול. לתפיסתו, תפקיד מרכזי של חלומות הוא פיצוי- קומפנסציה במסגרתה החלום מייצג את המצב המנוגד לזה של הערות והלא מודע המגלה את עצמו באמצעות החלום מצביע על חלקים חסרים במודע ומפצה עליהם. כך למשל, עיסוק מטריד בזמן ערות יעדר כליל בעת החלימה ולהיפך (2002 Delorme,).

תיאוריות פסיכולוגיות עכשוויות יותר אשר מתמודדות עם השאלה מדוע אנו חולמים גורסות בכלליות כי חלום נחשב משמעותי כאשר הוא מצליח להעלות את יכולות ההתמודדות של האדם עם הדברים המטרידים אותו, לפתור חלק מבעיותיו ולקדם תחושת רווחה או well-being (Valli et al. 2006).

תיאוריית ההמשכיות (Continuity) של Hall (1972) טוענת שפעולת החלימה מהווה המשך ישיר לערות, כלומר החלומות משקפים ולמעשה ממשיכים חוויות חיים של ערות. לפי תיאוריה זו החלומות עשויים לסייע בהתמודדות עם לחצים הנחווים בזמן הערות, בהינתן סביבת חלום מגינה ומאפשרת.

 Berger (1967), הציע בדומה שהחלום מאפשר לאדם להתמודד עם קונפליקט ולבחון באמצעות החלימה פתרון אפשרי, תוך השוואתו לפתרונות שניסה בעבר.

אדלר האמין כי חלומות הם פעולות שנעשות לשם פתירת בעיות עם אוריינטציה עתידית (ולא בעיות ישנות כמו שחשב פרויד)- מעין אימון על פעולות עתידיות. לתפיסתו כשאנו דוחים פעולה אנו לא חולמים וכשאנו נמנעים מפעולה אנו חולמים חלומות זוועה. החלום הוא "מפעל של רגשות" שיוצר מצב רוח שיוביל אותנו למחרת לעשייה/ אי עשייה. בנוסף החלום מאפשר העלאה של בעיות בטיפול ומראה על "התנועה הכללית" של המטופל- על סגנון חייו.

 Dallett, בהציגו את תיאורית השליטה (Mastery Hypothesis, 1973) גרס כי על מנת שחלום יהיה אדפטיבי, הופעת אירועים מלחיצים וקונפליקטואלים בתוכו הינה הכרחית. החלום בתורו מאפשר לחולם להתאמן למול אותו מצב ולתרגל מיומנויות שליטה עליו שמאוחר יותר עשויות לשמש אותו גם בערות (בתוך 1993 Koulack).

תאוריית האיום (Threat Simulation Theory – TST), גורסת כי תפקיד החלום הוא להוות סימולציה של אירוע מאיים, מאין חזרה לילית של מכניזם המעורב בתפיסת איום והתמודדות עמו. תפיסה זו רואה בחלום מנגנון אבולוציוני בעיקרו המעמת את האדם עם מגוון הסכנות העומדות בפניו ובכך מעלה את הסבירות להתמודדות מוצלחת איתן בזמן ערות (2000 Revonsuo בתוך 2006 Punamaki).

הפונקציה של חלומות בהתמודדות עם טראומה

אחד הסימפטומים של הפרעה פוסט-טראומטית הוא חלומות חוזרים על האירוע הטראומטי ו/או התרחשויות קשורות. תיאוריות שונות המתמודדות עם השאלה מדוע אנו חולמים חלומות חוזרים לאחר טראומה רואות בחלימה פוסט טראומטית כמספקת את האפשרות לחזור על התוכן הרגשי הטעון שוב ושוב עד אשר הוא מעובד לכדי רשת זיכרון אינטגרטיבית והטראומה נפתרת (2006 Punamaki).

מבין החוקרים הבולטים בתחום חלומות הטראומה, חוקר בשם הרטמן ראה בחלימה פונקציה אדפטיבית ומווסתת, השומרת על הבריאות הנפשית של שורדי טראומה. הוא הציג את החלימה כתהליך הומאוסטטי, המאגד את השינה והערות של החולם יחדיו. חלומות יכולים לאפשר לניצולי טראומה לעבד רגשות כואבים ומאיימים שנחוו בזמן ערות, דרך סצנות יחסית נעימות ובטוחות בחלום, אשר מהוות תהליך ויסות. הפונקציה העיקרית של חלימה לפי תפיסה זו, היא שהחלומות יעבירו את הזיכרונות הכואבים תהליך של אינטגרציה לשאר הזיכרונות שהאדם מחזיק.

מיד לאחר הטראומה התהליך האינטגרטיבי מוכבד בגלל שהרגשות המפחידים והמקפיאים לא תואמים לזיכרונות מוקדמים. השינוי במאפייני החלום לאחר טראומה יכול לשקף תהליך ויסות זה, כאשר באופן הדרגתי החלום חוזר למאפייניו הקודמים ונוטש את הקונקרטיות המיידית לאחר האירוע. במשך מספר שבועות או חודשים, כשהטראומה מטופלת בהדרגה, החלומות תכופות עוקבים אחר תבנית מובחנת. בתחילה הטראומה משוחזרת שוב ושוב באופן חי ודרמטי, אך לא בהכרח במדויק באותו האופן בו קרתה. מהר מאוד החלומות מתחילים לשלב ולחבר את החומר הטראומטי עם חומר אחר המופיע, כדומה מבחינה רגשית. במקרים מסוימים קישורים אלה מערבים הפעלה מחדש של טראומה קודמת ותמות אישיות חשובות המעוררות על ידי הטראומה. תהליך חיבור הטראומה עם חומר רגשי אחר מחיי החולם הולך ומורחב בהדרגה וקולט לתוכו עוד ועוד חומרים. הטראומה עצמה משחקת תפקיד קטן יותר ויותר והחלומות חוזרים למצב הפרה-טראומטי שלהם (Hartmann 1996a).

כמו Hartmann, גם Cartwright (1996) טענה שעבודה על החומר הטראומטי בחלומות הינה חיונית לבריאות המנטאלית. במחקר שערכה בקרב נשים גרושות, גילתה כי נשים שעשו עבודה רגשית (Working Through) באמצעות החלום והכניסו אלמנטים קונפליקטואלים לחלימה, הראו התמודדות טובה יותר בהשוואה לקבוצה שנמנעה מחלימה כזו. היא הסיקה כי חלימה על התכנים הקשים מהווה רגולציה של הקושי ומיתון של האפקט השלילי הנחווה.

Cartwright מצטטת מחקר של Cohen & Cox (1975 ) אשר דיווחו בדומה, כי נבדקיהם נבדלו אחד מהשני באופן בו "עבדו" על בעיות החיים שלהם בחלומותיהם. היא הסיקה מכך כי ככל שהאדם משלב בחלומו את גורמי הלחץ, כך תהיה השפעה רבה יותר על מצב רוחו בחיי הערות. לדעתה, בעקבות תקופת חיים מלחיצה, נוצרת עוררות רגשית מוגברת לפני השינה והחלומות שנחלמים בלילה, נחשבים כגורם מתערב אשר אחריו יתרחש שינוי כלשהו בהתנהגות.

לסיכום, לשאלה למה אנחנו חולמים ניתנו תשובות רבות ומגוונות והדיון על הנושא נמשך עד היום ולא נפתר. ואולם, לצד חילוקי הדעות בין תאורטיקנים וחוקרים בתחום הפסיכולוגיה נראה שכולם מסכימים על דבר אחד – לחלומות יש פונקציה או כמה מטרות והם משרתים את ההתפתחות הפסיכולוגית שלנו ו/או מקדמים תהליכים של התמודדת עם אתגרים הקשורים לחיי הערות. שימוש בחומרים אלה בטיפול יכול להוות זרז לתהליכים פסיכולוגיים ואמצעי להעמקה בנבכי הנפש.

החלימה עוזרת בתהליכי התפתחות פסיכולוגית ועבודה על חלומות בטיפול יכולה להיות זרז של תהלכים אלה.

מקורות וקריאה מומלצת

יונג, ק.ג. (1970/1987). על החלומות (מהדורה שנייה). (שוהם, ח. ותורן, א. (מתרגמות)). תל-אביב: זמורה-ביתן.

יונג, ק. ג. (1973 /1928). הפסיכולוגיה של הלא מודע, הוצאת דביר, תל אביב.

לוין, י. (1980). הפסיכולוגיה של החלום. תל אביב: דקל פרסומים אקדמיים.

פארקר, ג. ופארקר, ד. (1985/1988) חלומות  (כרמל, ע. (מתרגם)), בת-ים: מעריב.

פרויד, ז. (1899/2007) פשר החלום( מהדורה שמינית), (ברמן, ע. ושמיר, א. (עורכים) גינזבורג, ר. (מתרגמת)), תל-אביב: עם עובד.

שיינפלד, ה. (1994). החלום כראי הנפש. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

Barrett, D. (1996). Introduction. In: Trauma and Dreams, Harvard University Press, London. pp 1-7.

Cartwright, R. D. (1996). Dreams and Adaptation to Divorce. In: Trauma and Dreams. Edited by Barrett, D. Harvard University Press, London. pp 179-185.

Delorme, M. A., Lussier,  M. L., & De-Koninck. J.  (2002). Stress and Coping States During an Examination Period. Dreaming 12(4):171-183.

Hartmann E. (1996)a. Outline for a Theory on the Nature and Function of Dreaming, Dreaming 6(2):147-170.

Hartmann, E. (1996)b. Who Develops PTSD Nightmares and Who Doesn't?  In: Trauma and Dreams. Edited by Barrett, D. Harvard University Press, London. pp 100-113.

Hartmann, E. (1998). Nightmares after Trauma as Paradigm foe all Dreams: A New Approach to the Nature and Functions of Dreaming, Journal of Psychiatry 61(3):223-238.

Punamaki, R. L., O. Palkas, A. Revonsuo and K. Valli, .(2006). The Effect of Trauma on Dream Content-A Field Study of Palestinian Children. Dreaming 6(2):63-87.

האם ואיך משפיעים מצבי חיים מלחיצים על החלומות שלנו? מה התפקיד הנפשי של החלומות במצבים אלה? שאלות שאנו אלה ואחרות מעסיקות אותנו במסגרת הניסיונות לסייע למתמודדים עם מצבים מאתגרים כאלה ואחרים. הניסיון לסייע למטופלים תוך שימוש בחלומותיהם מאפיין את הפסיכואנליזה מאז ימי פרויד ועד היום. מאמץ זה רלוונטי במיוחד בהקשר של התמודדות עם טראומה וניסיונות מניעה שלה.

בישראל, חלק מהאזרחים נתונים למצבי חיים מלחיצים באופן קבוע או כמעט קבוע בעקבות המצב הביטחוני, במיוחד תושבי הדרום המתמודדים עם נפילות טילים לפרקים, לעיתים באופן יומיומי. במחקר חלומות מקיף (Kron, Hareven & Goldzweig, 2015), ניסינו להבין על מה חולמים אלו המצויים במצב סיכון מתמשך, אלו תהליכים נפשיים משתקפים בחלומותיהם והאם ועד כמה החלומות מסייעים בהתמודדות נפשית עם המצב.

מאז פרסום המאמר ועד היום, לצערנו המצב בדרום ממשיך להסלים ועוד רבים נכנסו לטווח הטילים. המחקר העוסק בחלומות על טילים ועל גורמי מצוקה אחרים ממשיך להיות רלוונטי מתמיד בניסיון להבין ולסייע בהתמודדות עם החוויה של החיים תחת מצוקה מתמשכת.

 תמונה מקיפה בנוגע לממצאי המחקר שערכנו ניתן לקרוא כאן. ברשימה הנוכחית נציג לשם הדגמה חלק קטן מממצאים אלה. אולם ראשית, מעט רקע על הקשר בין חלומות וטראומה:

חלומות וטראומה

הקשר ההדוק בין חלומות לבין טראומה היה ידוע כבר מראשית הפסיכולוגיה. סיוטים וחלומות הבראה באופן ייחודי הם מבין הסימפטומים הברורים ביותר של PTSD ובשל כך משכו אליהם עניין מחקרי רב (1996 Barrett).

לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, בין אם ישירה או עקיפה, ילדים ומבוגרים מדווחים לעיתים קרובות על חלומות הנוגעים למצב שחוו. סיוטים של ילדים דווחו לאחר אשפוז, אסונות טבע או בידי אדם, תקיפת בעלי חיים, חטיפה, התעללות, חשיפה למלחמה או לאלימות או צפייה במעשה הרס. התוכן והטבע של החלומות הללו מושפעים מגורמים שונים, כגון חווית האבדן, המוות, מידת האיום והקרבה אליו, תקופת ההחלמה ממנו, משמעויות נלוות לאירוע ומאפיינים אישיותיים אינדיבידואליים.

אם לרוב חלומות מבוטאים באופן סימבולי, מטפורי, נרטיבי, הרי שבחלומותיהם של נפגעי טראומה ניתן להתרשם ממאפיינים שונים. החלומות פחות סימבוליים וביזאריים  ויותר קרובי ההתרחשויות במציאות. הם מכילים פחות נרטיבים רצופים וכן יש פחות שינוי בזמן ומרחב ביחס לכאלו שלא חוו טראומה. חלומות אלו הם מאד ריאליסטיים, מקוטעים ומאופיינים בהיעדר פיתרון בעיות. החוויה בהם היא שלילית, ניכר שחזור חי וריאליסטי של הסצנות המאיימות. גם בתוכן הדבר ישנו דיווח על רגשות של אימה, שנאה וחרדה (Punanmaki et. Al, 2006). באופן כללי ניתן לומר שככל שעולה החומרה של האירוע, כך עולה שכיחות החלומות הרעים. ככל שהקרבה לאירוע גבוהה יותר, כך החלומות נוטים לשחזר את הטראומה במדויק ולהיות יותר קונקרטיים. עבור חלק, החלומות הטראומטיים נוטים להעלם מספר שבועות או אפילו ימים לאחר האירוע. עבור אחרים, החלומות נמשכים לאורך זמן ההחלמה. עם הזמן הם נוטים להפוך ליותר "חלומיים", מופרעים, מסווים וסימבוליים ולאבד מן הקונקרטיות שלהם (Nadar, 1996).

מחקרים שערך חוקר חלומות ידוע בשם הרטמן  (1998, 1996) אוששו תהליך זה. הוא מצא שמיד אחרי הטראומה לרוב החלום עוסק בחוויה הקונקרטית, ואז, במהרה הוא מתחיל לעסוק ברגש העיקרי שנחווה. למשל, חלומות של היסחפות בגל ענק או בסופה הינם שכיחים מאוד בשלב הבא של החלימה. ללא קשר ישיר לחוויה הקונקרטית, הם מדמים את הרגש הדומיננטי באמצעות תמונה שונה. הוא מדגיש כי חלומות מסוג זה אינם חלומות חזרתיים של PTSD משום שניתן לראות בהם התקדמות הדרגתית ויכולת להתנתק מהחוויה הקונקרטית, בהשוואה לחלומות חזרתיים המשחזרים את הטראומה במדויק פעם אחר פעם. הסיוטים הפוסט טראומטיים מתוארים אצלו יותר כ- "הבלחות זיכרון" (memory intrusions), אשר דומים באיכותם ל"פלאשבקים" המעלים אותו תוכן בזמן ערות.

רוב המחקרים מעידים על כך שהעדר סימבוליות בחלום מאפיינת את התקופה הראשונה לאחר הטראומה בשל שיתוק של מנגנוני טרנספורמציה נורמאליים. עם זאת, חלקם מעידים על מצבים טראומטיים חמורים בהם פגישה ישירה עם התוכן הטראומטי המשוחזר מהווה איום על האגו של החולם, ולכן הסימבוליקה בחלום תתרחש מיד, ואילו הקונקרטיות היא שתעדר (Nadar 1996).

מחקר חלומות על טילים: האם החלומות מגנים על הנפש במצבים של סטרס מתמשך?

המטרה העיקרית של המחקר הייתה ללמוד על מצבם הנפשי של המתמודדים עם איום מתמיד של נפילות טילים, באמצעות חלומותיהם. מטרה נוספת הייתה להבין האם ובאיזה אופן מסייעים החלומות בהתמודדות הנפשית עם האיום המתמשך, במיוחד חלומות על טילים הקשורים ישירות למצב. מטרות אלה נגזרות מהעלייה המתמשכת במתיחות הביטחונית והעלייה בשיעורי הסובלים ממצבים טראומטיים הנגזרת מכך.

לטובת המחקר גייסנו 63 נבדקים תושבי שדרות ועוטף עזה בין הגילאים 14-62 מתוכם 18 גברים ו-45 נשים. נבדקים אלה רואיינו ע״י צוות המחקר – 6 סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית בהובלת פרופ׳ תמר קרון. בראיונות סיפרו הנבדקים על עצמם ועל התמודדותם עם האיום הביטחוני המתמשך. לאחר מכן התבקשו הנבדקים לתעד במחברת ייעודית את חלומותיהם במשך כחודש. בשיטה זו אספנו למעלה מ-600 חלומות.

ניתוח החלומות התבסס על התאוריה שפיתח הפסיכיאטר השוויצרי הנודע קארל יונג, תלמידו של זיגמונד פרויד. לפי יונג הנפש האנושית מורכבת מחומרי בניין בסיסיים וקולקטיבים אותם  כינה ארכיטיפים. הארכיטיפים מכוונים אותנו להתנהגות ולפעולה, הם שוכנים בנפשות כולנו כפוטנציאלים מולדים המחכים למימוש. את הארכיטיפים אפשר למצוא בחלומות של אנשים בצורה של דימויים שונים, דמויות וייצוגים סימבוליים כאלה ואחרים.

במסגרת ניתוח החלומות למחקר מופו הארכיטיפים הבולטים אשר הופיעו בחלומות הנבדקים וכמו כן התבצע ניתוח מוטיבים נוספים בעל אופי כמותני. בנוסף, ההשוואה בין תכני הראיונות לבין תכני החלומות אפשרה השוואה בין החוויות המודעות הקשורות למצב לבין אלו הלא מודעות המופיעות בין השאר בחלומות על טילים.

מחקר ׳כיפת חלומות׳ בחן חלומות על טילים טראומה ועוד

כיצד מסייעים החלומות בהתמודדות עם מצבי הלחץ?

1. פיצוי בין המודע והלא מודע

אחד התפקידים החשובים של החלום אליבא דה יונג הוא פיצוי(קומפנסציה) שעושה הלא מודע – כפי שמשתקף בחלומות – על המודע.  החלום מביא עמו לסיטואציה נפשית מודעת את כל ההיבטים שעשויים להיות מהותיים עבור נקודת השקפה שלמה ועומד ביחס קומפנסאטורי אל מצב התודעה ברגע נתון. תפקוד זה של החלום מהווה הסתגלות פסיכולוגית, מעין פיצוי ההכרחי להתנהגות מאוזנת (יונג, [1970] 1982). חלומות קומפנסאטורים יכולים להופיע כאשר עמדתה של התודעה כלפי סיטואציית החיים היא חד צדדית בשיעור ניכר ואז נוקט החלום עמדה מנוגדת.

במחקר בלטה הקומפנסציה שעושים החלומות לעמדת הנפש המודעת, בעיקר סביב תחושות של חרדה ופחד מהמצב. למשל כאשר הנבדקים דיווחו בראיונות עמם כי אינם מושפעים מהמצב באופן ניכר, לפעמים בחלומות התמונה הייתה אחרת.

כך למשל אחד המשתתפים אשר דיווח בראיון כי הוא מרגיש שהוא שולט במצב ואינו חרד ממנו, הופיעה לעיתים חרדה רבה בחלומות:

ראיון: ׳כשיש צבע אדום אתה דואג אבל אתה יודע שהכול בסדר, הכול תחת שליטה, זה לא שיש אה.. אויב מאחורי הגדר ויורים עליך, זה משהו שכאילו אתה לא רואה. זה פגז שכאילו אחד למיליון הוא פוגע׳.

חלום: אני יורד לחנות מכולת במקום שגרתי פעם. עובר לידי אוטובוס שמכוסה בוילונות אפורים. פתאום יורים מהאוטובוס מטחים של ירי. אני יודע שאני צריך לטפל בבעיה…

2. עיבוד פחד וחרדה

מצבים נפשיים כמו פחד וחרדה יכולים להופיע בחלומות באופן ישיר או באופן סימבולי. כך יכולים להופיע תיאורים קונקרטיים של המצב אשר הופיעו בחלומות כמו זה:

אני נמצא בתדריך צבאי במילואים בשישי בערב וכשאנחנו יוצאים מהתדריך צועקים לנו שעשרות מחבלים פרצו את הגבול ויש מלחמה אני לובש את הציוד ועולה לג'יפ-אני זוכר את הלחץ מהפיצוצים ומהמחשבה שאשתי מחכה לי בבית.

לעומת זאת מקור הפחד והחרדה יכולים להיות שונים מהמקור במציאות אולם החוויה הרגשית דומה. למשל:

חלמתי שאנחנו המשפחה יחד עם חברים שיש להם ילדים נמצאים בחוף הים ומשתכשכים בים. בשלב מסוים מתחילים להגיע דולפינים ונעים בין החוף למים. לאחר מכן הגיעו לקו החוף אך ללא יציאה מהמים מין חיות גדולות שנראו כמו כרישים לבנים גדולים אך לא ניתן היה לראות את השיניים שלהם, הם  יצרו אצל המבוגרים חרדה מאוד גדולה…

היצורים העולים מהמים הם סימבול לסכנה. הסכנה כאן היא פוטנציאלית, מתחת לפני השטח ואיננה נראית. סימבוליזציה היא גורם המסייע בעיבוד נפשי של תכנים קשים ואף טראומטיים.

3. למידה על אופני ההתמודדות עם המצב

על מנת ללמוד על התמודדות האוכלוסייה עם המצב כפי שהיא משתקפת בחלומות על טילים,  התמקדנו בניתוח של 525 חלומות של 44 נשים (גילאי 14-62) אשר חולקו לשלוש קבוצות גיל.

אצל כל נבדקת ובכל קבוצה בדקנו את התמות המרכזיות שעלו בחלומות. החלוקה לקבוצות גיל ותמות בחלומות סייעו לנו להגיע למסקנות כלליות לגבי כל אחת מהקבוצות בנוגע לאסטרטגיות התמודדות (לא מודעות) עם המצב. כך למשל מצאנו כי קבוצת הנבדקות הצעירות חלמו יותר מכולן חלומות הכוללים למשל פחד וחרדה, מה שלימד על פגיעות מוגברת שלהן לטראומה. לעומת זאת הנשים המבוגרות חלמו יותר על עניינים אישיים ופחות על המצב באופן המרמז על כך שהלחץ מבחוץ פחות משפיע עליהן, אולי כי הן עסוקות בבעיות אישיות. פער מסוג זה בין גילים ושלב בחיים הולם את התיאוריה היונגיאנית העוסקת בשלבי חיים בתהליך ההתפתחות הפסיכולוגית.

לסיכום, ממצאים אלה ורבים אחרים מאפשרים לנו ללמוד על מצבם הנפשי של המתמודדים עם איום מתמשך של טרור והתקפות טילים, כפי שהוא משתקף מהלא מודע שלהם ומופיע בחלומות על טילים. תמונה זו משלימה ומוסיפה על התפיסה המודעת בנוגע למצב מסכן חיים ומעורר חרדה ועל ההתמודדות הנפשית. במציאות של איום ביטחוני מתמשך ומצבי לחץ אחרים, חשוב להשתמש בחלומות ובמסרים העולים מהם לטובת ההבנה של מצבים נפשיים והטיפול בהם.

חלומות מסייעים בטיפול פסיכולוגי במצבי טראומה

גברים סופגים הרבה ביקורת בימינו: מנשים, מגברים אחרים ובכלל. 
חלק מהביקורת היא לעיתים על כך שהם לא ׳גברים אמיתיים׳ ולא עומדים בציפיות.
אבל רגע…מה זה ׳גבר אמיתי׳? מה מצפים ממנו? מה הוא מצפה מעצמו? ומדוע נכשל?  

על אלה ועוד בפוסט על היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של גברים וגבריות בישראל .

המשך קריאה…

רבים פונים לטיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות אחרי שנים של אכזבות מהחיפוש אחר ׳הזיווג המושלם׳. נראה כי הערים הגדולות, מושכות אליהן במיוחד רווקים ורווקות רבים המקווים שריבוי האנשים המצויים במצבם יגדיל את ההסתברות למציאת זוגיות. ואולם, לעיתים העיר הגדולה משפיעה דווקא בכיוון ההפוך. רבים הפונים לפסיכותרפיה למציאת זוגיות מעידים כי הם חשים ׳תקועים׳ או ׳שחוקים׳ מריבוי התנסויות זוגיות חסרות משמעות ומיואשים.   

המשך קריאה…