אגרנות כפייתית: מה זה? איך מאבחנים ואיך מטפלים?

אגרנות כפייתית הינה הפרעה פסיכולוגית המאופיינת בחוסר יכולת של הפרט להשליך רכוש באופן אשר מוביל למצוקה ופגיעה משמעותית באיכות החיים. ברשימה זו ננסה להבין מהי אגרנות כפייתית, מה הם הקריטריונים לאבחון שלה ומה אפשרויות הטיפול הקיימות. נציג גם את האפשרות של טיפול באגרנות כפייתית בבית אשר נחשבת יעילה במיוחד מכיוון שמאפשרת טיפול ישיר בבעיה במקום בו היא מקבלת ביטוי.

מאת: צוות אאוטריצ׳, מעודכן לשנת 2024.

מהי בעצם אגרנות כפייתית?

אגרנות כפייתית היא הפרעה נפשית מורכבת המאופיינת בהצטברות מוגזמת של חפצים וחוסר יכולת להשליך אותם, מה שמוביל לרוב לסביבת מגורים מבולגנת וצפופה. דפוס האגירה הכפייתית חורג מהעומס הטיפוסי שיש לאנשים מסוימים בבית או בסביבת המגורים ומשפיע באופן משמעותי על תפקודם היומיומי ואיכות חייהם. לאגרנים יש לעתים קרובות זיקה רגשית חזקה לנכסיהם והם חווים מצוקה קיצונית מהמחשבה להיפרד מהם. הצטברות מופרזת של פריטים יכולה להתרחש בכל אזור ולא רק בבית כמו למשל במשרד או אפילו במכונית של המתמודדים עם בעיה זו.

התנהגות אגירה כפייתית יכולה להשתנות בחומרתה. אנשים מסוימים צוברים כמות מתונה של רכוש בעוד שאצל אחרים עשוי הרכוש להצטבר עד כדי מילוי מוחלט של מרחב המחיה שלהם תוך השתלטות על אזורים נוספים, מה שהופך אותו לעיתים כמעט בלתי ניתן למגורים. באחד המקרים של אגרנות כפייתית בו אנו מטפלים, בחר המטופל להתגורר ברחוב בקרבת דירתו מכיוון שהדירה הייתה עמוסה מדי ולא ניתן היה להיכנס אליה. מעבר לכך העומס עלול להוביל לסיכונים בריאותיים ובטיחותיים חמורים, לרבות סכנות שריפות, משיכת מזיקים וסיכון מוגבר לנפילות ופציעות. אגירה כפייתית יכולה גם להשפיע מאוד לרעה על היחסים עם בני משפחה וחברים, מכיוון שאחרים עשויים להתקשות להבין או לסבול את תנאי החיים, במיוחד במצבים של חיים משותפים.

אגירה כפייתית קשורה לעתים קרובות למצבים אחרים של בריאות הנפש ועלולה להופיע לצידם, כגון הפרעה טורדנית-קומפולסיבית (OCD), הפרעות חרדה או דיכאון. חשוב לציין ולזכור שאגירה אינה תוצאה של עצלות או חוסר בכישורי סדר וארגון. מדובר בהפרעה פסיכולוגית מורכבת הדורשת הבנה והתערבות מתאימה.

חדר עמוס מלא בקופסאות ופריטים מוערמים, המתאר סצנה טיפוסית של אגירה כפייתית.

מהם הסימנים של אגירה כפייתית?

זיהוי סימני אגירה כפייתית חיוני לטובת התערבות והצעת תמיכה מוקדמת לפני שהמצב מחמיר.  התנהגויות ומאפיינים מסוימים יכולים להעיד על אגירה כפייתית כגון:

• 1. קושי מתמשך להשליך או להיפרד מחפצים:
  לאגרנים יש לעתים קרובות התקשרות רגשית עזה לחפציהם, מה שמקשה עליהם לשחרר אפילו פריטים שלכאורה לא משמעותיים או אינם שימושיים.
•  2. רכישה מוגזמת של פריטים:
  לאגרנים יש דחף עז לרכוש ולצבור פריטים, ולעתים קרובות הם אוספים יותר רכוש ממה שהם יכולים לנהל או להשתמש באופן סביר
• 3. עומס חמור וחוסר ארגון:
  חללי המגורים של אגרנים מלאים בדרך כלל בעומס מוגזם, מה שמקשה על התניידות או השימוש בשטח למטרה המיועדת לו
• 4. קושי בקבלת החלטות:
  אגרנים נאבקים לעתים קרובות בקבלת החלטות, כשהם מוצפים אפילו מבחירות פשוטות כמו מה לשמור ומה לזרוק.
• 5. מצוקה או פגיעה הנגרמת על ידי התנהגות האגירה:
  אגירה חורגת מעבר לבלגן פשוט ויכולה להשפיע באופן משמעותי על התפקוד היומיומי של הפרט, מערכות היחסים והרווחה הכללית.

כיצד מאבחנים אגרנות כפייתית?

אבחון אגירה כפייתית כרוך בהערכה מקיפה על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש הכוללת בדרך כלל הערכה יסודית של התנהגויות האגירה של הפרט, הרגשות וההשפעה שיש לה על חיי היומיום שלו. תהליך האבחון עשוי לכלול את השלבים הבאים:

• 1. ראיון קליני:
  איש המקצוע בבריאות הנפש יערוך ראיון מפורט כדי לאסוף מידע על הסימפטומים של הפרט, ההיסטוריה וכל הגורמים הפסיכולוגיים הבסיסיים שעלולים לתרום להתנהגויות אגירה.
• 2. כלי הערכה:
  ניתן להשתמש בכלי הערכה שונים, כגון שאלונים וסולם דירוג, כדי לספק מדד אובייקטיבי יותר לחומרת תסמיני האגירה והשפעתם על התפקוד.
• 3. קריטריונים לאבחון:
  הקלינאי יפנה למדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM-5) שפורסם על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. אגירה כפייתית מסווגת כתת-סוג של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ב-DSM-5, ויש לעמוד בקריטריונים אבחוניים ספציפיים לאבחנה רשמית.
• 4. אבחנה מבדלת:
  איש המקצוע בבריאות הנפש ישקול הסברים אפשריים אחרים לתסמינים, וישלול מצבים או הפרעות אחרים שעשויים להציג מאפיינים דומים, כגון OCD, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או דיכאון. האבחנה של אגירה כפייתית אינה מבוססת רק על נוכחות של עומס או חפצים מוגזמים, היא דורשת הבנה מקיפה של ההתקשרות הרגשית של הפרט לחפציו, המצוקה הנגרמת כתוצאה מהתנהגויות האגירה, והפגיעה שהיא יוצרת בחיי היום-יום שלו.

 כיצד מטפלים באגירה כפייתית?

אגירה כפייתית היא מצב מורכב ומאתגר לטיפול, אך בגישה הנכונה מתאפשרים תהליכים של החלמה. הטיפול כולל בדרך כלל שילוב של טיפולים, כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תרופתי ותמיכה בפרט ובסביבתו. המטרות העיקריות של הטיפול הן להפחית התנהגויות אגירה, לשפר את איכות החיים של הפרט ומקורביו ולטפל בכל הבעיות הפסיכולוגיות הבסיסיות התורמות לאגירה.

CBT הוא לרוב סוג הטיפול המועדף לאגירה כפייתית. הוא מתמקד בשינוי המחשבות וההתנהגויות של הפרט הקשורות לאגירה, אתגור של אמונות מעוותות או שגויות לגבי רכוש, ופיתוח אסטרטגיות התמודדות אדפטיביות יותר. טיפול זה עשוי לכלול פרקטיקות המכונות חשיפה ומניעת תגובה, כאשר הפרט מתמודד בהדרגה עם הפחדים שלו מהשלכת פריטים ולומד דרכים חלופיות לניהול חרדה.

תרופות יכולות לשמש כתוספת לטיפול במקרים מסוימים, במיוחד אם יש מצבים המתרחשים במקביל כמו דיכאון או חרדה. התרופות הנפוצות כוללות מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRIs) ומטרתן לסייע בניהול תסמינים ולהקל על מצוקה הקשורה להתנהגויות אגירה.

בנוסף לטיפול פסיכותרפיה ולתרופות, גישה תומכת ושיתופית המערבת צוות רב תחומי יכולה להועיל. הצוות עשוי לכלול פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים תוך שילוב מארגנים מקצועיים שיכולים לספק סיוע מעשי, הדרכה ותמיכה שוטפת לאורך כל תהליך הטיפול.

הטיפול של אאוטריצ׳ באגרנות כפייתית

הצוות של אאוטריצ׳ מסייע בין השאר לאנשים הסובלים מאגרנות כפייתית, לעיתים גם חמורה. לשיטות העבודה שלנו יש שלושה יתרונות משמעותיים לפחות בעבודה עם אגרנות כפייתית –

1. טיפול בבית – אנשי המקצוע מצוות אאוטריצ׳ – אנשי טיפול בוגרי תארים שניים לפחות והכשרות נוספות – מציעים לפי הצורך שירות של טיפול בבית הפונים או בסביבות חייהם. בהתמודדות עם אגרנות כפייתית מאפשרת גישה זו יתרון משמעותי בטיפול שכן במקום ׳לדבר על׳ הבעיה ניתן ממש לראות אותה, להבין לעומק את היקפה וחומרתה ולהציע עזרה בשטח. העזרה הנפשית לא בהכרח כוללת מאמצי ארגון ברמה הקונקרטית אולם כן מאמצים טיפוליים רלוונטיים. כך למשל, אם מסייעים לאדם הסובל מאגרנות כפייתית באמצעות שיטת CBT, שלב החשיפה לארועים המעוררים מצוקה ומניעת התגובה יכול להתקיים בצורה יעילה במיוחד במרחב בו מתעוררת המצוקה סביב ארגון והיפטרות מפריטי רכוש.
2. עבודה בצוות – כאמור, העבודה של צוותים רב מקצועיים כמו צוות אאוטריצ׳ הינה יעילה במיוחד במצבים של אגרנות כפייתית. הצוות שלנו כולל מומחים לטיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, סוציאלי ועוד והטיפולים כוללים התייחסות לעולם הפנימי של מטופלים, למצוקות הרגשיות ולמחשבות לצד התייחסות ישירה למציאות חייהם החיצונית והאתגרים עמם הם מתמודדים. במסגרת המאמצים הטיפוליים, פעמים רבות מספקים חברי הצוות שלנו גם שירותים של ניהול מקרה ויכולים לסייע גם בשילוב אנשי מקצוע נוספים במערך הטיפולי לפי הצורך.
3. עבודה עם הסביבה – אגרנות כפייתית משפיעה גם על גורמים בסביבתו של הפרט במידה והוא חולק את חייו עם אחרים. הטיפול של אאוטריצ׳ כולל לפי הצורך גם התערבויות מערכתיות ומשפחתיות ויכול להציע תמיכה וייעוץ גם לגורמים בסביבת המטופלים. כמו כן יכול הצוות במצבים של אגרנות כפייתית לגייס גורמים בסביבה כדי שיתמכו בטיפול ויסייעו בהובלת שינויים קונקרטיים בחיי המטופלים וסביבת מגוריהם.

לסיכום, אגירה כפייתית היא הפרעה מורכבת הדורשת טיפול מקיף. הבנה טובה יותר של ההפרעה היא המפתח להצעת עזרה נכונה שכן לא מדובר בבעית ארגון סטנדרטית או בעצלנות. טיפולים מסוימים כמו פסיכותרפיה ותרופות יכולים לסייע בהתמודדות ובמיוחד אם הם נמסרים בבתי המטופלים, ע״י צוות רב מקצועי ותוך עירוב גורמים בסביבת המטופלים בתהליך.

ולטובת המחשת הבעיה מזווית הומוריסטית יותר, האוטו זבל של משה אופניק מרחוב סומסום הוא אחת הדוגמאות המוכרות לאגרנות כפייתית ברכב: