המאמרים של outreach

גברים סופגים הרבה ביקורת בימינו: מנשים, מגברים אחרים ובכלל. 
חלק מהביקורת היא לעיתים על כך שהם לא ׳גברים אמיתיים׳ ולא עומדים בציפיות.
אבל רגע…מה זה ׳גבר אמיתי׳? מה מצפים ממנו? מה הוא מצפה מעצמו? ומדוע נכשל?  

על אלה ועוד בפוסט על היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של גברים וגבריות בישראל .

חלומות בטיפול פסיכולוגי מסייעים למטפלים ומטופלים להציץ אל העולם הלא מודע של המטופלים. התבוננות זהירה בתכנים העולים בהם ובהיבטים נוספים של החלומות, יכולה פעמים רבות לסייע בהבנה מעמיקה יותר של  התכנים המעסיקים את הנפש, ולקדם את המטופלים ואת הטיפול. 

גישות מסוימות בפסיכותרפיה משתמשות בחלומות בטיפול פסיכולוגי, ולעיתים כמרכיב מרכזי בטיפול. ואולם, תאורטיקנים ואנשי טיפול חלוקים בדעות סביב השאלה האם ובאיזה אופן נכון להשתמש בחלומות בטיפול פסיכולוגי במצבים נפשיים מורכבים, במיוחד במצבים של פסיכוזה פעילה.  

הפוסט הנוכחי עוסק בחלימה וערות, שיגעון ושפיות, עולם פנימי ומציאות. הוא נוגע בקשר שבין חלימה ופסיכוזה ועוסק בשאלת השימוש בחלומות בטיפול פסיכולוגי במצבים הנפשיים המורכבים ביותר. הרעיונות המובאים כאן מבוססים בין השאר על איסוף וניתוח שיטתי של חלומות של מטופלים במחלקה פסיכיאטרית.

מהי הפרעת חרדה חברתית? 

הפרעת חרדה חברתית היא הפרעה פסיכיאטרית שכיחה הגורמת לליקוי תפקודי משמעותי כמעט בכל ההיבטים של חיי היומיום (Aderka et al., 2012), ויש לה מספר מאפיינים בולטים בהיבטים השונים של החוויה האנושית: 

בהיבט הרגשי, לאנשים עם חרדה חברתית יש חוויה רגשית ייחודית המורכבת מרגש שלילי גבוה (במיוחד רמות גבוהות של חרדה במצבים חברתיים) ורגש חיובי נמוך. הם נוטים להשתמש בהדחקה כאסטרטגיה לוויסות רגשי ומתקשים להבחין בין רגשות. בהיבט הקוגניטיבי, אנשים עם חרדה חברתית מחזיקים קוגניציות שליליות על עצמם ועל אחרים. בהיבט ההתנהגותי, אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע ממצבים חברתיים או אם הם לא יכולים להימנע מהם הם נוטים להשתמש בהתנהגויות מגוננות. 

רבים פונים לטיפול פסיכולוגי למציאת זוגיות אחרי שנים של אכזבות מהחיפוש אחר ׳הזיווג המושלם׳. נראה כי הערים הגדולות, מושכות אליהן במיוחד רווקים ורווקות רבים המקווים שריבוי האנשים המצויים במצבם יגדיל את ההסתברות למציאת זוגיות. ואולם, לעיתים העיר הגדולה משפיעה דווקא בכיוון ההפוך. רבים הפונים לפסיכותרפיה למציאת זוגיות מעידים כי הם חשים ׳תקועים׳ או ׳שחוקים׳ מריבוי התנסויות זוגיות חסרות משמעות ומיואשים.   

נסיגה חברתית חמורה וממושכת של צעירים מוכרת מאז שנות ה-70 ביפן ותועדה שם במחקרים רבים. מחוץ ליפן, החלו להופיע מחקרים ותאורי מקרה של מטופלים בפרופיל דומה, רק ב-10-20 שנה האחרונות. באופן מעניין, הדיווח הראשון על מקרה בפרופיל הדומה להיקיקומורי אשר דווח ביפן, הגיע בשנת 2005 ממדינה כאן במזרח התיכון: אומן שבדרום ערב. בארץ כאמור אין (עדיין) דיווחים אקדמיים על נסיגה חברתית ודרכי ההתמודדות איתה, ואנו מכירים אותה מתוך הניסיון הקליני שלנו בטיפולי בית. 

התקף חרדה הוא אירוע נפשי המקבל ביטוי פיזיולוגי עז, שיכול להיחוות כהתקף לב, או כמצב מסכן חיים. התקף חרדה חד פעמי יחלוף במרבית המקרים כעבור זמן קצר והוא כשלעצמו לא תמיד מהווה אינדיקציה לטיפול. לעומת זאת, אם ההתקפים חוזרים ונשנים, או כאשר ההתקף הבודד היה עוצמתי וטראומטי, יש צורך לטפל בתופעה באופן מקצועי.

המטרה המרכזית של אשפוזים פסיכיאטריים בימינו, היא לייצב את המטופלים ולשחרר אותם במהירות האפשרית להמשך טיפול בקהילה כמה שיותר מהר.
הסיבה לכך היא שהמספר של מיטות האשפוז במחלקות הפסיכיאטריות קטן יחסית למספר המטופלים הזקוקים לאשפוזים, והמשאב של אשפוז פסיכיאטרי הוא יקר יחסית. ואולם, במקרים מסוימים נראה כי מדיניות זו תורמת לבעיה הגדולה והולכת של אשפוזים פסיכיאטריים חוזרים – תופעה שזכתה לכינוי ׳הדלת המסתובבת׳.

הבעיה של הסתגרות צעירים צוברת תאוצה בעולם ומוכרת במיוחד בשמה היפני: היקיקומורי. השאלות אם ואילו הפרעות פסיכיאטריות מופיעות לצד הסתגרות צעירים, ומהם יחסי הגומלין בין הסתגרות והפרעות נפשיות, מעוררות מחלוקת מקצועית מאז גילוי התופעה בשנות ה-70 ועד היום. 

חלק מהטיפולים שלנו באאוטריצ׳ נכנסים תחת הכותרת של טיפול מערכתי או טיפול משפחתי. טיפולים אלו מתקיימים לצד או לפעמים במקום טיפולים אינדיבידואליים.

טיפול פסיכולוגי באופן כללי, ובמיוחד טיפול פסיכולוגי לילדים, הפכו להיות כלים נפוצים מאוד, המסייעים לרבים להתמודד עם אתגרים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.