נערה בחרדה מתחת לשמיכה

טיפול בחרדה בבית

מאז ארועי אוקטובר 23 האיומים, חרדה בעוצמה מסוימת הפכה להיות חלק מהחיים של מרבית תושבי ישראל. בהתאמה, השאלות סביב טיפול בחרדה הפכו רלוונטיות מתמיד. ברשימה הזו נדבר על חרדה ועל הטיפול בה ובמיוחד על טיפול בחרדה בבית כאפשרות טיפולית שיכולה להקל על הפניה וההתמדה בטיפול בחרדה. ראשית הסביר מעט על חרדה ומאפייניה וכן על טיפולים קיימים עבורה ובהמשך נעמיק באפשרות של טיפול בחרדה בבית על יתרונותיה וחסרונותיה. 

מאת: הצוות של אאוטריצ׳

הבנת חרדה: מה זה?

חרדה היא מצב בריאותי נפשי שכיח מאוד המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. למעשה כולנו מכירים את החוויה של חרדה המתעוררת מדי פעם סביב אירועים ומצבים שונים, חלקנו אף חווים מדי פעם התקף חרדה בעוצמה גבוהה יותר אשר מפריעה לתפקוד.  התקף חרדה מאופיין בתחושות של אי נוחות, דאגה ופחד משמעותיים ויכול להתבטא בדרכים שונות, כגון דאגה מוגזמת, אי שקט, קשיי ריכוז ותסמינים גופניים כמו דופק מואץ וקוצר נשימה. בעוד התקפי חרדה יכולים להופיע באופן חד פעמי או כמה פעמים במהלך החיים, הפרעות חרדה הן כרוניות ועלולות להימשך תקופות ארוכות, ולגרום למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד.

הגורמים לחרדה מגוונים והספרות מצביעה על מקורות הקשורים לגנטיקה, כימיה במוח, חוויות חיים וגורמי לחץ סביבתיים. הבנת טבעה של חרדה ומקורותיה היא הצעד הראשון והחשוב בניהול יעיל שלה וחיוני לזהות ולהכיר בתסמיני חרדה בשלב מוקדם כדי לחפש טיפול מתאים. בתקופות מלחמה ומתיחות בטחונית כמו זו עמה מתמודדים אזרחי ישראל מאז אוקטובר 23, ישנה עלייה ניכרת ברמות החרדה הכלליות. מומחים מעריכים כי אף צפויה עליה ברמת החרדה עמה תתמודד האוכלוסיה בתקופה הקרובה בעקבות האירועים והשלכותיהם, בדגש על ילדים ובני נוער. חשוב להבין מתי נחשבת החרדה לתגובה נורמלית ואף מצופה בעקבות אירועים קשים ומתי היא חוצה את הקו והופכת להיות הפרעה שדורשת טיפול.

אם מחזיקה את בנה הבוכה

חרדה בתקופת מלחמה יכולה להופיע אצל כולם ובמיוחד ילדים

זיהוי חרדה: מהם התסמינים?

כאמור זיהוי תסמיני החרדה חיוני להתערבות מוקדמת ולטיפול יעיל. חרדה יכולה להתבטא באופן שונה אצל כל אדם, אבל ישנם סימנים נפוצים שצריך לשים לב אליהם. כאמור דאגה ופחד מוגזמים שקשה לשלוט בהם הם הסימפטומים המוכרים ביותר של חרדה. בנוסף אנשים עשויים לחוות תחושות מתמשכות של חוסר שקט, עצבנות וקשיי ריכוז. תסמינים גופניים כגון דופק מהיר, רעד, הזעה ובעיות במערכת העיכול יכולים גם הם ללוות חרדה. הפרעות שינה, כולל בעיות הירדמות או שמירה על שינה, הן שכיחות גם כן. התקפי פאניקה, המאופיינים ברגשות אימה פתאומיים ועזים, יכולים להיות סימפטום בולט של חרדה.

חרדה יכולה להתבטא גם באמצעות פוביות ספציפיות, כגון פחד גבהים, עכבישים או מקומות צפופים ופחד לצאת מן הבית.  הפרעת חרדה חברתית עשויה להתבטא כפחד עז ממצבים חברתיים או בדיקה שלאחרים. חשוב לציין שתסמיני החרדה יכולים להשתנות בחומרתם ובמשך הזמן, בעוד אנשים מסוימים עשויים לחוות חרדה מדי פעם, אחרים עשויים לסבול מתסמינים כרוניים ומתישים.

כאמור בתקופת מלחמה צפויים להופיע אצל רבים חלק מהסימפטומים של חרדה וההחלטה אם דרוש טיפול או לא תלויה פעמים רבות במשך ובעוצמה. אם סימפטומים ממשיכים ומתמידים חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים בנוגע לאפשרויות השונות של טיפול בחרדה.

טיפולים מובילים בחרדה: מה עובד?

כאשר ישנה אינדיקציה שדרוש טיפול בחרדה, קיימות מספר אפשרויות טיפול יעילות. אחת הגישות הנפוצות והמבוססות על ראיות היא פסיכותרפיה ובמיוחד בשיטה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול זה מתמקד בזיהוי ואתגר של דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לחרדה. על ידי לימוד מיומנויות וטכניקות התמודדות חדשות. אנשים יכולים בעזרת הטיפול לנהל ביעילות את תסמיני החרדה שלהם ולשפר את רווחתם הכללית.

טיפול תרופתי הוא אפשרות טיפול נוספת שנחשבת יעילה להתמודדות עם חלק מהמקרים של חרדה. תרופות נוגדות חרדה, כגון בנזודיאזפינים, יכולות לספק הקלה לטווח קצר בתסמיני חרדה חריפים. עם זאת, הם בדרך כלל אינם מומלצים לשימוש ארוך טווח בשל הסיכון לתלות ותופעות לוואי. תרופות נוגדות חרדה מסוג SSRIs נחשבות נפוצות מאוד להתמודדות עם חרדה ומטרתן הגברת רמות הסרוטונין במוח, באופן אשר יכול לעזור להקל על תסמיני חרדה.

טיפולים נוספים כגון MBSR המשלבת שיטות מדיטציה ומיינדפולנס כדי לעזור לאנשים להתבונן ולקבל את מחשבותיהם ורגשותיהם ללא שיפוט נמצאו גם כן יעילות לטובת טיפול בחרדה. גישות פסיכותרפיה נוספות כגון ACT המתמקדת בקבלה וביצוע שינויים משמעותיים בהתנהגות, אפילו בנוכחות חרדה, מסייעות לחלק מהאנשים אף הן. לאור האפשרויות הללו ואחרות, אנשים יכולים למצוא עבור עצמם טיפולים מגוונים לחרדה המתאימים ספציפית למצב עמו הם מתמודדים וכן לאישיות שלהם, לבחירותיהם ועוד.

אישה במדיטציה

רוב השיטות של טיפול בחרדה שמות דגש על הרגעה

היתרונות של טיפול בחרדה בבית

צוות אאוטריצ׳ מתמחה בטיפול בבית עבור מצבים נפשיים ופיזיים שונים המקשים על פניה והתמדה בטיפולים נפשיים בקליניקה או מקומות אחרים. לטיפול בבית במצבים של חרדה קשה יש כמה יתרונות ברורים:

ראשית, טיפול בחרדה בבית מייצר תחושה של נוחות והיכרות מעצם התקיימותו בסביבה הבטוחה והתומכת ביותר עבור הפונה. אלמנט זה יכול לעזור להפחית משמעותית את רמות החרדה, מכיוון שאנשים מרגישים יותר בנוח ובשליטה על הסביבה שלהם ובמצבי חרדה קשה ההתארגנות הנדרשת ליציאה לטיפול יכולה להקשות עוד יותר. בנוסף, טיפול ביתי הוא נח יותר עבור מטופלים, הוא מאפשר גמישות בקביעת פגישות טיפול וכן לאפשר גישה ולמידה טובה יותר על הסביבה של הפונה, כולל על גורמים בה אשר יכולים להוות טריגרים לחרדה. כך למשל, מטפל שמגיע לבית מטופל בזמן המלחמה ומגלה כי בבית ישנם מספר מסכים דליקים עם חדשות ברצף כל היום, יכול להציע לדבר על השפעת צריכת המדיה על מצב החרדה באופן ישיר, נושא שאולי לא היה עולה באותו אופן בקליניקה.

יתר על כן, טיפול ביתי מאפשר ליחידים להתאים את הטיפול שלהם לצרכים ולהעדפות הספציפיות שלהם. יש להם את החופש לבחור מתוך מגוון משאבים לעזרה עצמית, כגון טכניקות הרפיה, תרגילי נשימה או מדיטציה מודרכת, המתאימים ביותר להם אישית ולסביבתם. גישה מותאמת אישית זו יכולה לשפר את המוטיבציה והמעורבות בתהליך הטיפול, לייעל את המלצות המטפלים ולהוביל לתוצאות טובות יותר.

לבסוף, הסביבה הביתית מעודדת פתיחות ואינטראקציה קרובה יותר המאפשרת לאנשים לשתף ביתר קלות בנוגע לאתגרים שלהם, ליצור קשר של יחסי אמון וברית טיפולית באופן טבעי ומהיר יותר ולחוש ביטחון בתהליך.  הביטחון יכול להיות גם ביטחון פיזי מוגבר, במיוחד בתקופת לחימה כאשר ישנן אזעקות על נפילות טילים ואנשים, במיוחד כאלה הסובלים מחרדה, מרגישים חוסר ביטחון לצאת ולהסתובב.

כיצד נראה טיפול בחרדה בבית?

כמעט כל טיפול בחרדה בבית יכלול למידה על ותרגול של טכניקות הרפיה. תרגילי נשימה עמוקה, הרפיית שרירים מתקדמת ומדיטציית מיינדפולנס הם דוגמאות לטכניקות כאלה ויכולים לעזור להרגיע את הגוף והנפש ולהפחית את תסמיני החרדה כמעט באופן מיידי.

לצד זה יכלול הטיפול בבית שיחה, לעיתים בשילוב של טכניקות טיפוליות נוספות. כך למשל, אם תיבחר CBT כשיטת הטיפול המתאימה יכלול הטיפול מתאן אינפורמציה על הגישה והעבודה בעזרתה (פסיכו-חינוך), זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לחרדה ולבסוף חשיפה הדרגתית למצבים והתמודדות עמם. גם כאן מספקת הסביבה הביתית יתרון שכן ניתן לתרגל בה חשיפה לאירועים המעוררים חרדה בחיי היומיום.

לצד הכלים הטיפוליים יעסוק הטיפול בשיפור אורחות חיים וחיזוק גורמי חוסן. כך למשל ידוע כי עיסוק בפעילות גופנית סדירה מועיל גם להפחתת חרדה שכן פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, הכימיקלים הטבעיים לחיזוק מצב הרוח של הגוף, ועוזרת להקל על מתח וחרדה. טיפול בבית יכול להדגיש פעילויות כאלה ובחלק מהמקרים לעודד את המטופלים לפעולה משותפת במסגרת ליווי טיפולי ייחודי.

לצד זה ניתן לדון בטיפול בהמלצות וטכניקות לשמירה על אורח חיים בריא כגון שינה מספקת, תזונה מאוזנת, הימנעות מצריכה מופרזת של קפאין, אלכוהול, סמים וכו׳  לצד זה חשוב להדגיש לעיתים בפני אנשים המתמודדים עם חרדה את החשיבות של להקדיש זמן לעצמם, לעסוק בפעילויות שמביאות שמחה ורוגע, ולהציב גבולות כדי למנוע מתח מוגזם ושחיקה בעבודה וכו׳. ביצוע התאמות באורחות החיים הללו יכול לתמוך ברווחה נפשית כללית ולספק בסיס איתן לניהול חרדה בבית.

לבסוף, חשוב להדגיש בטיפול ולמצוא או לבנות את מערכי התמיכה של כל אדם. איתור המקומות בהם מוצא אדם ביטוי בריא לרגשות, כגון שיחה עם חבר או בן משפחה מהימנים, עיסוק בפעילויות יצירתיות כמו ציור או כתיבה, חיזוק קשרים עם קרובים ועוד.

לסיכום, טיפול בחרדה בבית יכול לסייע לאנשים לקבל מענה מיידי, נגיש ומותאם אישית למצבי החרדה עמם הם מתמודדים. במיוחד בתקופות של מתיחות בטחונית אולם לא רק, טיפול בחרדה בבית מאפשר הנגשה של שיטות טיפול ומקסום של הפוטנציאל שלהן. הטיפולים יכולים להיות מגוונים אולם אלמנטים מסוימים חוזרים על עצמם ברובם ובמיוחד הרגעה. מכיוון שרוב האנשים מרגישים הכי רגועים בבתיהם, טיפול בחרדה בבית הוא נקודת פתיחה טובה להתמודדות עם הבעיה. 

האם את/ה או אדם קרוב מתמודדים עם חרדה וזקוקים לטיפול בבית?

צרו קשר

סיוע של אאוטריצ׳ למצב המלחמה

צוות אאוטריצ׳ מסייע בטיפול בנפגעי המלחמה וקרוביהם המתמודדים עם חרדה בקשיים אחרים

woman crying

טיפול בדיכאון אחרי לידה בבית המטופלת

                     פוסט זה מציע מידע בסיסי על דיכאון אחרי לידה ועל שיטות הטיפול בו. בין השאר נסקור כמה מהגורמים התורמים של התפתחות דיכאון לאחר לידה, הסימפטומים הבולטים והאבחון, האתגרים בטיפול ושיטות הטיפול הנפוצות. נעמיק באפשרות של טיפול בדיכאון אחרי לידה בבית ויתרונותיו להתמודדות עם מצב זה.

הבנת הרקע: דיכאון של נשים במהלך ההריון ואחרי הלידה

דיכאון אחרי לידה (באנגלית Postpartum Depression), הוא מצב נפשי נפוץ המשפיע על נשים רבות ברחבי העולם. ההערכה היא שבערך 10-20% מהאימהות החדשות חוות דיכאון לאחר לידה, ויש להניח שמקרים רבים אינם מדווחים. מספרים מרשימים אלה הופכים את ההפרעה לבעיה מטרידה במיוחד ובהתאמה את הצורך במציאת פתרונות עבורה. התמונה היא מורכבת – השינויים ההורמונליים המתרחשים במהלך ההריון ולאחר הלידה בצירוף גורמים ביולוגיים, סביבתיים וחברתיים נוספים יכולים לתרום להתפתחות דיכאון לאחר לידה, לצד המתח והאתגרים הרגשיים הקשורים בהפיכה לאם.

השפעת הדיכאון אחרי הלידה אינה מוגבלת רק לרווחתה של האם בלבד. דיכאון לאחר לידה עלול להיות בעל השפעות שליליות על התפתחות התינוק ועל הדינמיקה המשפחתית הכוללת. לכן, הבנת הרקע של דיכאון נשים במהלך ההיריון ולאחר הלידה חיונית על מנת להעניק תמיכה וטיפול יעילים וכן לטובת זיהוי מוקדם ומניעה.

מחקרים מראים שנשים עם היסטוריה של דיכאון או חרדה נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר לידה. בנוסף, גורמים כמו היעדר תמיכה חברתית, קשיים כלכליים, בעיות ביחסים ואירוע חיים מלחיץ יכולים לתרום להופעת דיכאון. חשוב לציין שדיכאון לאחר לידה אינו סימן לחולשה או פגם באופי או באישיות האם וכן אינו מעיד על התנהלות לקויה של מי מהנוגעים בדבר; מדובר במצב נפשי הדורש הכלה, תשומת לב וטיפול.

mother in postpartum depression

דיכאון לאחר לידה של האם עלול להשפיע גם על התינוק והסביבה

 הדגלים האדומים: תסמינים ואבחון של דיכאון לאחר לידה

הכרה בסימפטומים של דיכאון לאחר לידה חיונית לטובת התערבות מוקדמת ככל הניתן. לעיתים קרובות אמהות טריות חוות מידה מסוימת של שינויים במצב הרוח ושינויים רגשיים וזה טבעי, אולם דיכאון לאחר לידה חורג מה"בייבי בלוז" הטיפוסי וחשוב לזהות את הדגלים האדומים שעשויים להעיד על קיומו של מצב זה. תסמינים נפוצים כוללים תחושות מתמשכות של עצב, חוסר תקווה ועצבנות, כמו גם שינויים בתיאבון, דפוסי שינה ורמות אנרגיה.

מבין אלה, תחושת העצב או ריקנות מתמשכת שנמשכת יותר משבועיים נחשבת לתסמין מרכזי. תחושה זו עלולה להיות מלווה באובדן עניין או הנאה בפעילויות אשר בעבר היו מהנות. נשים עם דיכאון לאחר לידה עשויות לחוות שינויים משמעותיים בתיאבון ובדפוסי השינה. הן עשויות להיתקל בקושי להירדם או לחילופין לישון יתר על המידה. חלק מהנשים עשויות גם לחוות קושי בקשר עם התינוק שלהן או מחשבות על פגיעה עצמית ואף פגיעה בתינוק.

בנוסף לשינויים רגשיים והתנהגותיים אלו, דיכאון לאחר לידה יכול להתבטא גם פיזית. חלק מהנשים עלולות לחוות תסמינים פיזיים בלתי מוסברים כגון כאבי ראש, כאבי בטן או כאבי שרירים. עייפות וחוסר אנרגיה הם גם תסמינים שכיחים. חשוב לציין שדיכאון לאחר לידה יכול להשפיע על נשים שונות בצורה שונה. חלקן עשויות להפגין את כל התסמינים שהוזכרו, בעוד שאחרות עשויות לחוות רק מעטים. חומרת התסמינים יכולה גם היא להשתנות.

אבחון דיכאון לאחר לידה כרוך בהערכה מקיפה על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש במסגרת ציבורית או פרטית. איש המקצוע ישקול את הסימפטומים וההיסטוריה הרפואית של האישה, כמו גם גורמי סיכון ועוד. לעיתים נעשה שימוש בשאלונים ו/או בראיונות סטנדרטיים כדי להעריך את חומרת הדיכאון. חשוב שנשים יהיו פתוחות וכנות לגבי רגשותיהן וחוויותיהן במהלך תהליך הערכה זה.

שורש הבעיה: מה גורם לדיכאון אחרי לידה?

דיכאון לאחר לידה הוא מצב מורכב עם מספר גורמים התורמים להתפתחותו. הבנת הסיבות יכולה לעזור למתמודדות וליקיריהן כמו גם לאנשי המקצוע לספק תמיכה וטיפול מתאימים. ישנם מספר גורמים מרכזיים שזוהו כתורמים פוטנציאליים לדיכאון לאחר לידה: גורמים גנטיים וביולוגיים, תנודות הורמונליות וגורמים חברתיים וסביבתיים.

  • 1. גורמים גנטיים וביולוגיים:
    מחקרים מראים כי תיתכן נטייה גנטית לדיכאון לאחר לידה. נשים עם היסטוריה משפחתית של דיכאון או הפרעות מצב רוח אחרות עשויות להיות רגישות יותר לפתח דיכאון לאחר לידה. בנוסף, שינויים בכימיה במוח ובוויסות ההורמונים במהלך ההריון ולאחר הלידה יכולים לתרום להתפתחות מצב זה.
  • 2. תנודות הורמונליות:
    שינויים הורמונליים ממלאים תפקיד משמעותי בדיכאון לאחר לידה. במהלך ההריון, יש עלייה בהורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון.לאחר הלידה ישנה ירידה מהירה בהורמונים אלו, העלולה לשבש את האיזון העדין במוח ולתרום לשינויים במצב הרוח. רמות הורמון בלוטת התריס יכולות גם להשתנות במהלך התקופה שלאחר הלידה, מה שתורם עוד יותר לתסמיני דיכאון.
  • 3. גורמים חברתיים וסביבתיים:
    דיכאון לאחר לידה אינו מושפע אך ורק מגורמים ביולוגיים. גם גורמים חברתיים וסביבתיים יכולים לתרום להתפתחותו. חוסר תמיכה חברתית, קשיים בזוגיות, מתח כלכלי והיסטוריה של טראומה או התעללות עלולים להגביר את הסיכון לדיכאון לאחר לידה. בנוסף, אירועי חיים משמעותיים כמו אובדן או שינויים גדולים בחיים יכולים גם הם לעורר או להחמיר תסמינים.
woman crying on her bed

שלל גורמים גנטיים, ביולוגיים, הורמונליים, חברתיים וסביבתיים שונים עלולים לתרום להיווצרות של דיכאון לאחר לידה

מה משפיע על הטיפול בדיכאון לאחר לידה?

הפרוגנוזה של דיכאון לאחר לידה יכולה להשתנות מאישה לאישה. בעוד שחלקן עשויות לחוות אפיזודה קצרה של דיכאון שחולפת מעצמה, מצבים אחרים עשויים לדרוש טיפול ותמיכה אינטנסיביים יותר. חיוני לפנות לעזרה ולהתערב מוקדם כדי לשפר את הפרוגנוזה ולמנוע סיבוכים ארוכי טווח. להלן מספר גורמים חשובים המשפיעים על הטיפול בדיכאון אחרי לידה ומידת ההצלחה שלו:

  • 1. משך התסמינים:
    דיכאון לאחר לידה יכול להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים ואף שנים אם אינו מטופל. עם זאת, עם טיפול ותמיכה מתאימים, רוב הנשים חוות ירידה משמעותית בתסמינים תוך מספר חודשים.
  • 2. סיכון הישנות:
    נשים שחוו דיכאון לאחר לידה בהריון אחד נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח אותו שוב בהריונות הבאים. גם כאן, עם התערבות מוקדמת ותמיכה מתמשכת, ניתן למזער את הסיכון להישנות.
  • 4. סיבוכים פוטנציאליים:
    אם אינו מטופל, דיכאון לאחר לידה עלול להוביל לסיבוכים חמורים יותר, כגון דיכאון כרוני, הפרעות חרדה ואפילו מחשבות אובדניות. פנייה לטיפול יכולה להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים אלו ולשפר את הרווחה הכללית.
  • 5. התאוששות וחוסן:
    עם אסטרטגיות טיפול, תמיכה וטיפול עצמי נכונים, הפרוגנוזה לדיכאון לאחר לידה היא בדרך כלל חיובית. נשים רבות מצליחות להתאושש באופן מלא ולהחזיר את הרווחה הרגשית שלהן. חשוב לזכור שההחלמה יכולה להיות תהליך הדרגתי, והמסע של כל אדם עשוי להיות ייחודי. גורמי החוסן הטבעיים והסביבתיים של מטופלות משפיעים על מהלך הטיפול.

"זו לא רק בעיה של נשים": דיכאון לאחר לידה אצל גברים

דיכאון לאחר לידה מופיע לרוב אצל נשים, אך חשוב להכיר בכך שגם גברים יכולים לחוות מצב זה. בעוד השכיחות של דיכאון לאחר לידה בגברים נמוכה יותר בהשוואה לנשים, מחקרים הראו שגם כ-10% מהאבות הטריים עלולים לחוות תסמינים של דיכאון במהלך התקופה שלאחר הלידה.

דיכאון לאחר לידה אצל גברים, הידוע גם בשם דיכאון לאחר לידה אבהי, יכול להיות בעל השפעה משמעותית על הרווחה הכללית של האב ושלהמשפחה כולה. התסמינים שחווים גברים דומים לאלה הנראים אצל נשים, כולל תחושות של עצב, עצבנות, אובדן עניין, שינויים בתיאבון ודפוסי שינה, וקושי בקשר עם התינוק.

הגורמים לדיכאון לאחר לידה בגברים הם רב גורמים ויכולים לכלול שינויים הורמונליים, חוסר שינה, מתח, בעיות במערכות יחסים והיסטוריה של בעיות נפשיות. בנוסף, גברים עלולים גם לחוות תחושות של מוצפות, הדרה במהלך המעבר לאבהות ועוד, ואלה יכולים לתרום להתפתחות דיכאון לאחר לידה.

למרבה הצער, דיכאון לאחר לידה אצל גברים לרוב אינו מזוהה ואינו מטופל. ציפיות חברתיות וסטריאוטיפים מגדריים עשויים להרתיע גברים מלבקש עזרה או לדון בגלוי בהתמודדויות הרגשיות שלהם. לחוסר מודעות ותמיכה זה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח הן על הפרט והן על המשפחה.

הדרך להחלמה: שיטות טיפול עבור דיכאון לאחר לידה

טיפול במצב של דיכאון לאחר לידה דורש גישה מקיפה המתייחסת לרווחתה הפיזית והרגשית של המתמודדת עמו, וכן לסביבה המשפחתית והתינוק.ת . תכניות הטיפול הנפשי היעילות ביותר כוללות לרוב שילוב של טיפול בשיחה ותמיכה רגשית, טיפול תרופתי לפי הצורך ותמיכה סביבתית.

  • 1. טיפול רגשי:
    פסיכותרפיה או טיפול בשיחה נחשבת למרכיב מפתח בטיפול בדיכאון לאחר לידה. הפסיכותרפיה יכולה להיות בשיטות שונות כגון: טיפול פסיכודינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול בין אישי (IPT), טיפול תמיכתי, טיפול מערכתי ועוד. גישות טיפוליות אלו ואחרות יכולות לסייע בעיבוד המצב הרגשי, זיהוי דפוסי חשיבה שליליים, פיתוח אסטרטגיות התמודדות יעילות, שיפור מיומנויות תקשורת ויחסים ועוד.
  • 2. טיפול תרופתי:
    במקרים מסוימים, תרופות פסיכיאטריות יכולות לסייע בניהול הסימפטומים של דיכאון לאחר לידה. תרופות נוגדות דיכאון, כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), הן סוג נפוץ של טיפול תרופתי. חשוב לציין כי החלטות בנוגע לטיפול תרופתי צריכות להיעשות בהתייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות, תוך התחשבות בסיכונים וביתרונות הפוטנציאליים הן לאם והן לתינוק בעת הנקה (במידה ורלוונטי).
  • 3. התערבויות תומכות:
    מערכת תמיכה חזקה יכולה לשפר בהרבה את הסיכויים להתאוששות מדיכאון לאחר לידה. בהתאמה מפגשי טיפול יכולים להתבצע באופן פרטני, יחד עם בן/בת הזוג, בהרכב משפחתי או עם גורמי תמיכה נוספים כגון חברים בהתאם להעדפות ולצרכים הייחודיים. מפגשים טיפוליים מורחבים יכולים לסייע בתמיכה גם לגורמים בסביבה ומתן הנחיות וכלים לסיוע לסובת מהדיכאון. כמו כן ניתן להיעזר בקבוצות תמיכה ייעודיות עבור דיכאון לאחר לידה, פורומים אינטרנטיים למיניהם וכו׳. רשתות תמיכה אלו מספקות מרחב בטוח לאנשים לחלוק את חוויותיהם, לקבל הכרה ולעיתים אף עצות מעשיות, תוך הפחתת תחושת הבדידות.
  • 4. שיקום עצמי:
    שיטות לשיקום עצמי יכולות לסייע בניהול דיכאון לאחר לידה ושיפור איכות החיים. למשל עיסוק בפעילויות המקדמות הרפיה, כגון פעילות גופנית, מדיטציה ותחביבים, יכול לעזור להפחית את רמות הלחץ ולשפר את הרווחה הכללית. בנוסף, הבטחת שינה מספקת, שמירה על תזונה מאוזנת וחיפוש עזרה במשימות הבית ובטיפול בילדים יכולים להקל אף הם על חלק מהעומסים הקשורים בדיכאון לאחר לידה.
אם מחזיקה יד של תינוק

ישנן דרכים שונות לקדם טיפול בדיכאון אחרי לידה המסייע להורים וגם לילוד ולמשפחה כולה

 אתגרים סביב טיפול בדיכאון לאחר לידה

פנייה לטיפול בדיכאון לאחר לידה יכול להיות תהליך מאתגר ומורכב במיוחד לאור המציאות הפיזית המחודשת של המשפחה הכוללת את הדרישות של טיפול ביילוד, יחד עם חוסר שינה והתאוששות פיזית מהלידה לצד הטיפול באם (או האב) הסובלים מהדיכאון.

האתגר המרכזי הוא אתגר הנגישות לטיפול ויצירת התנאים הפיזיים לקיומו. ההתארגנות על פגישות טיפוליות הנערכות בקליניקה בימים ושעות קבועים נראית לפעמים כמעט בלתי אפשרית במציאות החיים של אמהות טריות.  מעבר לכך, דיכאון באופן כללי מתבטא בקושי לתפקד, היעדר כוחות ומוטיבציה, קשיים בשינה ובאכילה ועוד וכל אלה מתווספים לאתגרים הספציפיים של דיכאון לאחר לידה. כמו כן, אתגרים כלליים בפניה לטיפול רלוונטיים גם כאן כגון הסטיגמה סביב בעיות בריאות הנפש, שעלולות להוביל לרגשות של בושה, אשמה וחוסר רצון לפנות לעזרה.

התמודדות עם אתגרים אלו ואחרים וקידום קבלת טיפול בדיכאון לאחר לידה דורשת גישה רב-ממדית הכוללת ביטול הסטיגמטציה של בריאות הנפש, העלאת מודעות, מתן תמיכה והבטחת טיפול נגיש ומקיף לאנשים החווים דיכאון.

 היתרונות של טיפול בבית בדיכאון לאחר לידה

טיפול ביתי בדיכאון לאחר לידה מציע יתרונות רבים שיכולים לשפר מאוד את הסבירות לקיומו של טיפול וההתמדה בו ובהתאמה גם את תהליך ההחלמה.

ראשית, כאמור לאור בעית הנגישות וההתארגנות של טיפול, כאשר אנשי טיפול מגיעים לסביבה הביתית עולה משמעותית הסבירות לעצם קיומו של טיפול. מעבר לכך,  הימצאות בנוחות של הבית יוצרת סביבה מוכרת ובטוחה, שיכולה לסייע בהקלה על חרדה ומתח. תחושת היכרות זו יכולה להיות מועילה במיוחד עבור אמהות טריות שמתמודדות עם אתגרי האימהות ושלל האתגרים הנלווים כאמור (למשל בטיפול בבית האם לא צריכה להתארגן, למצוא סידור שמירה על התינוק, להתנייד וכו׳).

בנוסף טיפול ביתי מאפשר בניה והובלה של תוכניות טיפול מותאמות אישית ופרטניות. אנשי מקצוע המעניקים טיפול ביתי לדיכאון לאחר לידה מסוגלים להתאים את גישתם לצרכים ולנסיבות הספציפיים של כל פונה כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבה הביתית שלה, במערך התמיכה שלה ועוד. טיפול מותאם אישית מהסוג הזה מבטיח שהטיפול יהיה יעיל וממוקד ויוביל לתוצאות טובות יותר ולהחלמה מהירה יותר.

לבסוף, טיפול ביתי מקדם מעורבות ותמיכה משפחתית. כאמור למשפחה וגורמים בסביבה יש תפקיד מכריע בתהליך ההחלמה, והטיפול בבית מאפשר את השתתפותם הפעילה או לפחות היכרות עמם ורתימתם למאמצים הטיפוליים. בני משפחה יכולים לספק תמיכה רגשית, לסייע במשימות יומיומיות וללמוד כיצד לתמוך בצורה הטובה ביותר במסע של יקירתם לקראת ריפוי. גישה שיתופית זו לא רק מחזקת קשרים משפחתיים אלא גם משפרת את היעילות הכוללת של הטיפול. גם במחקר מהעת האחרונה (שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders), נמצא כי רשתות תמיכה חברתיות חזקות, כולל בני זוג, בני משפחה וחברים, יכולות למלא תפקיד משמעותי בהפחתת הסיכון לדיכאון לאחר לידה ולקידום החלמה.

טיפול בדיכאון אחרי לידה בבית המטופלת מהסוג שמציע צוות Outreach, מאפשר את ההנאה מיתרונות טיפוליים אלה ואחרים.

לסיכום,

דיכאון לאחר לידה הוא מצב בריאותי נפשי חמור אשר עלול להשפיע על נשים רבות לאחר לידתן וכן על אבות.

חלק מהנשים נמצאות בסיכון מוגבר לפתח דיכאון במהלך ההריון ולאחר הלידה. בין השאר שינויים הורמונליים, חוסר תמיכה חברתית וחוסר שינה עלולים לתרום להתפתחות דיכאון לאחר לידה.
תסמינים של דיכאון לאחר לידה אותם כדאי לזהות מבעוד מועד כוללים עצב מתמשך, אובדן עניין בפעילויות, שינויים בתיאבון וקושי בקשר עם התינוק.

ישנן שיטות טיפול יעילות עבור דיכאון לאחר לידה אולם פנייה לטיפול והתמדה בו יכולים להיות מאתגרים מאוד בשל בעיות נגישות והתארגנות כמו גם בגלל סטיגמה, אמונות תרבותיות ופחד משיפוטיות.

טיפול ביתי בדיכאון לאחר לידה מציע מספר יתרונות המסייעים להתמודדות עם אתגרים אלה כגון פיתרון לבעיית הנגישות, קיום טיפול בסביבה מוכרת, בניית תוכניות טיפול מותאמות אישית ואפשרות למעורבות מוגברת של המשפחה. גורמים אלו תורמים לחוויית החלמה חיובית יותר ומשפרים את התוצאות הכוללות.

* מקור טוב לקריאה נוספת על דיכאון אחרי לידה באנגלית: המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) אשר מציע שפע של מידע ומשאבים על דיכאון לאחר לידה. האתר שלהם מספק גישה למאמרי מחקר, אפשרויות טיפול ורשתות תמיכה, מה שהופך אותו למקור מידע רב ערך עבור מתמודדות ואנשי מקצוע בתחום הבריאות.

דיכאון לאחר לידה הוא מצב נפוץ שמשפיע על רבות אולם ניתן להקל עליו עם טיפול נכון. צוות Outreach, מציע טיפול נפשי איכותי ומותאם אישית בבית המטופלות אשר יכול להקל על פנייה לטיפול ולשפר את סיכויי ההחלמה.  

האם את או מישהי קרובה מתמודדות עם דיכאון לאחר לידה?

צרו קשר

על הזדקנות כהזדמנות ותמיכה נפשית למבוגרים בבית

הזדקנות היא תהליך טבעי ובלתי נמנע בחייהם של בני אדם עם השלכות פיזיות ונפשיות מגוונות. תמיכה נפשית למבוגרים בבית יכולה להקל על תהליך זה משמעותית לטובת הפקת מלוא הפוטנציאל מהשלב הייחודי הזה. בסקירה קצרה זו נדון על הזקנה וההתמודדות איתה ועל תמיכה נפשית למבוגרים לסיוע בהתמודדות על השלכות הגיל השלישי.

מאת: צוות אאוטריצ׳

התהליך של הזדקנות

בהיסטוריה האנושית היו כמה ניסיונות להגדיר את תהליך ההזדקנות. היפוקרטס למשל ייחס תהליך זה לירידה בחום הגוף, גלינוס ברומא העתיקה ייחס אותו לשינויים בנוזי הגוף, רוג׳ר בייקון במאה ה-13 התייחס להזדקנות כתהליך פתולוגי שניתן למנוע ע״י היגיינה נאותה, סנטוריו במאה ה-16 דיבר על התקשות רקמות הגוף ודרווין במאה ה-19 התייחס לירידה בסף הגירוי של העצבים והשרירים. היום ידוע לנו שכל אותם חכמים טעו..

אכן הזדקנות מבחינה ביולוגית עלולה להוביל לירידה כוללת ומתקדמת בתפקוד, כולל ירידה ביכולת תגובה למצבי דחק ועליה בסיכון למחלות-תלויות גיל. תאוריות מודרניות המנסות להסביר תהליך זה ממתחלקות באופן כללי לתאוריות גנטיות וכאלה שאינן גנטיות.

תאוריות גנטיות כמו למשל תאוריית המוטציות הסומטיות, רואות בהזדקנות הצטברות מוטציות ספונטניות ב- DNA של תאי הגוף, הגורמות נזקים בלתי הפיכים לאורגניזם בהגיען לרמה מסוימת. התיאוריה הוצעה לראשונה על ידי זילרד (Szilard ) ב- 1995 והיא גורסת שמוטציות בתאים סומטיים (להבדיל מתאי מין) גורמות לשינוי בגנים והצטברות מספיקה של גנים פגומים תגרום לשינויים בתאים וברקמות, שיוליכו לשינויים ביולוגיים האופייניים לזקנה. תאוריית הבקרה הגנטית לעומת זאת מדבר על ׳הזדקנות מתוכננת׳ ולפיה שעון ביולוגי קובע אורל חיים מירבי והגנים נושאים גם את האינפורמציה לגבי הדרדרות ומוות.

תאוריות שאינן גנטיות גורסות שתהליכי הזדקנות הם תוצאה של הצטברות נזקים שונים, כגון השפעות הסביבה החיצונית (טמפרטורה, אקלים, קרינה ועוד) וגורמים בגוף עצמו (תהליכים אקראיים של נזקים מצטברים הפוגעים בתפקודו עם העלייה בגיל). כך למשל התאוריה האימונולוגית גורסת כי מערכת החיסון, באופן כללי, מייצרת פחות ופחות נוגדנים ותאי דם לבנים יעילים במערכות מזדקנות; בנוסף לכך, מערכת החיסון התלויה בבלוטת התימוס מראה ירידה תפקודית , משמעותית כתוצאה מניוון כמעט מוחלט של התימוס באנשים זקנים (תאי T מיוצרים בטימוס 90-85 ומתברר כי הטימוס עובר אטרופיה במהלך השנים, ובסביבות גיל ה- 50 הוא מאבד אחוזים ממשקלו).

כך או כך, הזדקנות היא כאמור תהליך טבעי ובלתי נמנע. מה יהיו השלכותיו על האדם המזדקן היא השאלה החשובה. טיפול פסיכולוגי לגיל הזהב יכול להשפיע על התשובה לשאלה זו.

ההזדקנות של כלל האוכלוסייה

לצד בחינת ההזדקנות האינדיבידואלית, אפשר לבחון גם את הזדקנות האוכלוסייה בכללותה בעולם המודרני. בישראל כדוגמא בשנת 2010 היו כ-763,000 בגילאי 65 ומעלה, מתוך 7.7 מיליון נפש. זהו גידול של פי 8.9 ממספר האנשים בגילאים אלו נכון לשנת 1955, שעמדה על 85,200. רק לשם השוואה, קצב גידול שאר האוכלוסייה בין 1955 ל -2010 גדל פי 4.3, כלומר קצב הגידול של אוכלוסיית הקשישים כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. ממגה דומה מתרחשת בקצבים ודפוסים שונים בכל העולם.

תוחלת החיים בישראל גבוהה יחסית ונעה סביב גיל 80 אצל גברים ל-84 אצל נשים. אגב, נשים חיות יותר מגברים לא רק בישראל אלא ברוב המדינות, לפחות אלה המדווחות לאו״ם. אריכות הימים הנשית היא חידה, ויש אומרים אף פרדוקס, משום שנשים חולות יותר מגברים, נזקקות יותר לחופשות מחלה, פונות יותר למרפאות, מתאשפזות יותר. יתכן וזהו מקור הביטוי/בדיחה – ׳חולה, חולה, חולה – אלמנה׳.

עד לשנת 2050 צפויים להיות בעולם מעל ל – 2 מיליארד אנשים מעל גיל ,60 שיהוו כ – 22% מאוכלוסיית העולם. כלומר, הזדקנות האוכלוסייה היא מגמה משמעותית עם השלכות רבות. תמיכה נפשית למבוגרים וטיפול פסיכולוגי לגיל הזהב נדרשים לפיכך בהיקפים הולכים וגדלים.

 ההשלכות הנפשיות והפיזיות של הזדקנות

אנשים בגיל השלישי, גיל הזהב, מעידים על קושי בהתמודדות עם ׳בגידתו׳ של הגוף. פעמים רבות מתעוררת אצלם תחושה של ׳ראש צעיר בגוף זקן׳ המובילה לתסכול ולכאב נפשי. תחושות אלה מצטרפות לקושי בהתמודדות עם המגבלות שיוצרים לעיתים כאבים ומחלות.

לצד זה, השינויים הגופניים מגבירים לעיתים את המודעות לגיל ולסופיות החיים, באופן אשר עלול להוביל לבהלה ואף לחרדה או לדיכאון עמם ניתן להתמודד בעזרת טיפול פסיכולוגי לגיל הזהב.

במקרים מסוימים ממתמודדים קשישים גם עם נסיגה ביכולות קוגניטיביות. גם בתהליך הזדקנות תקין מגלים אנשים כי קשה להם יותר לרכוש או ללמוד ממידע לעומת יכולותיהם בעבר וכי תהליכים קוגניטיביים כגון הסקה אינדוקטיבית, התמצאות מרחבית, מהירות תפיסה, יכולת חישוב, יכולת ורבלית וזיכרון, עלולים לפעול באופן איטי או מוגבל יותר. מובן כי מגמות אלה מחריפות עוד יותר במצבים פתולוגיים יותר כגון דמנציה, אלצהיימר ועוד.

הלחץ הנפשי המתעורר בשלב זה נובע לעיתים גם מעניינים חברתיים ולא רק אישיים. כך למשל, הדגש העצום ששמה החברה המערבית על הופעה חיצונית מגביר את הלחץ והמצוקה הנובעים מהשינויים הגופניים.

ההזדמנות שבהזדקנות

לצד האתגרים שתוארו לעיל, תקופת גיל הזהב טומנת בחובה הרבה הזדמנויות ופוטנציאל.

ראשית, על אף הרגשות השליליים הנלווים לשינויים הגופניים, שינויים אלו הם גם בעלי משמעות חיובית: ההתבוננות בשינוי מביאה חלק מהאנשים להתייחס באופן אוהד, מטפח ובריא יותר לגופם. בנוסף, ההתבוננות בשינויים הגופניים עשויה גם לעזור לנו להבין שהזמן שלנו הוא מוגבל, ולכן עלינו לנצלו היטב. ואולם, ההזדמנות המרכזית של תקופה זו היא במציאת משמעות.

למעשה, האתגר הקיומי הגדול, שבפניו עומד כל אדם, בייחוד במחצית השנייה של חייו, היא ההתמודדות עם המוות: מציאת משמעות בחיים קצרים המתקרבים אל סופם. זהו אתגר אדיר, אולי הגדול ביותר שבפניו נעמוד בחיינו.

באמצעות מודעות לתהליכים ותמיכה נכונה מהסביבה, כולל תמיכה נפשית למבוגרים שסביבנו, ניתן להגיע להתמודדות נפשית טובה יותר עם הזקנה ולסייע ביצירת ערך ומשמעות בתקופה זו. ביטוי רגשות חיוביים למשל תורם לבריאות פיזית ונפשית וטיפול נפשי לקשישים יכול לסייע בכך מאוד.

מכיוון שהמח הוא רשת שמעצבת עצמה כל הזמן מחדש, תהליכים של שינוי (למשל יצירת סינפסות חדשות) יכולים להתרחש בכל שלב בחיים. המח הבוגר (mature)  מראה את יתרונותיו בתחומים המתבססים על למידה מתמשכת ועל פרספקטיבה ארוכת טווח כמו למשל תחום הטיפול הנפשי, הפוליטיקה, המשפט, הפילוסופיה ועוד. עוד מיתרונות המח המבוגר נמצא כי שככל שאנשים מזדקנים הם חווים פחות רגשות שליליים, מקדישים פחות תשומת לב לגירויים רגשיים שליליים בהשוואה לתשומת הלב לגירויים רגשיים חיוביים, ופחות זוכרים דברים שליליים בהשוואה לזיכרון של דברים חיוביים.

כלומר, ההסתכלות החיובית על החיים בזיקנה אינה רק תוצאה של הגדרה מחודשת של מטרות, אלא גם של שינויים בתפקודי המוח עם הגיל.

עזרה נפשית למבוגרים בבית

טיפול רגשי למבוגרים מסייע ביציקת משמעות לשלב הזה בחיים

בריאות נפשית בזקנה

מובן כי כל אדם הוא עולם ומלואו ואין נוסחת קסם להתמודדות מוצלחת עם זקנה או עם כל שלב אחר בחיים. טיפול נפשי למבוגרים יכול לסייע במציאת הנוסחה הייחודית לכל אדם. יחד עם זאת, ישנם ממצאים אוניברסליים לגבי גורמים תורמים או ממעכבים התמודדות זו.

למשל, מחקרים מצאו כי יציאה לפנסיה מוקדמת קשורה לדיכאון בקרב גברים (Butterworth et al., 2006). לעומת זאת נמצא כי אנשים שהמשיכו לעבוד אחרי גיל הפרישה הראו בריאות פיזית ורגשית גבוהה יותר מאשר אנשים שלא המשיכו לעבוד (Zhan et al., 2009)  וכי תעסוקה לאחר הפנסיה תורמת לתחושת רווחה פסיכולוגית וסיפוק מהחיים (Wang, 2007). ההמלצה הנגזרת ממחקרים אלה היא כי כדאי לאנשים להמשיך לעבוד ככל יכולתם ורצונם גם בגיל מבוגר.

      ריף וסינגר (1998) מצאו במחקריהם שישה ממדים היכולים לשמש כקריטריונים להתמודדות מוצלחת עם הזקנה:

  1. קבלה עצמית
  2. קשרים חברתיים חיוביים
  3. אוטונומיה (פנימית!)
  4. שליטה בסביבה
  5. מטרות בחיים
  6. התפתחות אישית

בנוסף, קשרים משפחתיים כמו למשל עם נכדים יכולים לתרום משמעותית. קשרים אלה מייצרים קשר לעתיד לצד קשר לילדות ולנערות ומספקים הזדמנות לנתינה וקבלה של תשומת לב, ענין, משמעות וערך. המשפחה מהווה מערכת תמיכה חשובה למבוגרים ובכלל.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, מחקרים מלמדים שמבחינת מידת האושר גיל הזהב הוא הגיל המאושר ביותר בממוצע. למעשה, רוב בני האדם יהיו הכי מאושרים בעשורים האחרונים לחייהם. יתכן וזה קשור לכך שפרספקטיבה שונה של זמן גורמת להתמקדות בהשגת סיפוק רגשי בהווה. בנוסף אנשים כפי הנראה מפנים את המשאבים הקוגניטיביים כגון תשומת לב וזיכרון לדברים חיוביים יותר מאשר שליליים. כמו כן אנשים מבוגרים חווים פחות רגשות שליליים (Charles et al., 2001) ובהשוואה לנבדקים צעירים (18-34), נבדקים מבוגרים (65-94) התאוששו מהר יותר ממצבים שליליים מבחינה רגשית (Carstensen et al., 2000).

על מנת למצות ולשפר את הפוטנציאליים הללו ואחרים של תקופת הגיל השלישי, תמיכה נפשית למבוגרים או טיפול רגשי למבוגרים יכולים מאוד לסייע.

 

זקנים לאור שקיעה

תמיכה נפשית למבוגרים משפרת את הסיכוי לניצול ההזדמנות שבהזדקנות

טיפול רגשי למבוגרים בבית

הצוות של אאוטריצ׳ מציע טיפול נפשי לקשישים ותמיכה נפשית למבוגרים בבית. שירות זה מוצע בהמשך לקונספט המכוון את הפעילות שלנו של הנגשת מענים נפשיים עבור אנשים המתקשים פיזית או נפשית להשתמש בשירותים הקונבנציונאליים. טיפול פסיכולוגי לגיל הזהב בבית מאפשר לא רק התמודדות עם מגבלות נגישות ככל שהן קיימות, אלא גם שימוש בסביבה הביתית ככלי טיפולי.

טיפול בבית מאפשר להתחבר סימבולית וקונקרטית אל המקום בו נמצא המטופל ולקבוע מטרות טיפוליות משותפות מתוך המקום הזה. כך למשל טיפול רגשי למבוגרים יכול לכלול היבטים מעשיים אשר תומכים בתפקוד ומעודדים אותו, לצד שיחות הכוללות עיבוד רגשי.

המרכיב של תמיכה נפשית וחברתית חשוב מאוד ולעיתים מכריע בהפיכת השלב האחרון בחיים למשמעותי ומהנה. טיפול פסיכולוגי בבית מאפשר להציע תמיכה זו באופן יעיל ונח. במקרה הצורך כוללים הטיפולים של אאוטריצ׳ תהליכים משפחתיים ו/או הקמה והפעלה של רשתות תמיכה המאפשרות הרחבת התמיכה ושיפור יכולות ההתמודדות של מבוגרים עם האתגרים.

לקריאה נוספת על טיפול פסיכולוגי לגיל השלישי מתוך כתבה שפורסמה בעיתון הארץ.

האם אתם מתעניינים בטיפול פסיכולוגי למבוגרים בבית?

צרו קשר

טיפול בדיכאון בבית

טיפול בדיכאון בבית יכול לתת מענה עבור אנשים אשר הדיכאון שהם חווים מקשה על התפקוד שלהם באופן כללי ועל היכולת לפנות, להגיע ולהתמיד בטיפול באופן ספציפי. 

החוויה של דיכאון מוכרת לכל בני האדם בעוצמות ובנסיבות שונות. מצבים גלובאליים כמו התמודדות עם מגיפה עולמית, לצד מצבים אישיים נורמליים כמו לידה יכולים כולם להוביל לתקופות של דיכאון. לעיתים תחושות אלה מופיעות גם ללא סיבה חיצונית ברורה והאדם מרגיש שעננה שחורה מרחפת מעליו.

בהתאם לנסיבות, לעוצמה ולמשך הדיכאון ישנם טיפולים שונים שיכולים לסייע וביניהם הכלי הייחודי של טיפול בדיכאון בבית. אולם, לפני שנבחן את הסוגיה של טיפול בדיכאון ננסה להבין יותר מה זה דיכאון, איך מאבחנים דיכאון ומה גורם לדיכאון.

קרא עוד

מחשבות אובדניות, ניסיונות התאבדות, התאבדות. מה עושים עם זה?

מחשבות אובדניות, ניסיונות התאבדות וגם מקרים של התאבדות ממומשת נמצאים סביבנו כל הזמן. אחד הדברים שמאפיינים את התופעות הללו היא שלא מרבים לדבר עליהן. עכשיו בימי הקורונה הופכים לצערנו המופעים השונים של אובדנות לנפוצים עוד יותר בשל עליה במצוקה הנפשית של רבים

 לפי הנתונים המתפרסמים מער״ן (קו טלפון לעזרה נפשית ראשונה), הם מקבלים בתקופה זו בממוצע שלושה דיווחים על אובדנות ביום המחייבים את שיתוף כוחות ההצלה (לעומת שני מקרים כאלה בסה״כ מינואר ועד מאי). למעשה מחודש מרץ ועד היום הם קיבלו כ-3,500 פניות בעקבות מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות, לעומת 1,857 בתקופה המקבילה ב-2019 .

לצד אלו הפונים לער״ן ולמקורות עזרה נוספים, רבים מאלו אשר חווים מחשבות אובדניות ואפילו ביצעו ניסיונות התאבדות אינם פונים לקבלת עזרה וטיפול מקצועי. להערכתנו אחת הסיבות לכך היא חוסר בידע ומידע בנוגע לאפשרויות ואופני הטיפול באובדנות. רבים חושבים בטעות שאין מה לעשות במצבים של אובדנות.

רשימה זו נועדה לארגן חלק מהידע הקיים על התאבדות, מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות וכן לשפוך אור על חלק משיטות הטיפול במצבים אלו. המטרה היא לפתוח את הנושא הכאוב הזה לדיון כיוון שמוכרחים לדבר על זה. זה ענין של חיים ומוות.  

קרא עוד
גבר חזק

נראה אותך גבר! היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של גברים וגבריות

גברים סופגים הרבה ביקורת בימינו: מנשים, מגברים אחרים ובכלל. 
חלק מהביקורת היא לעיתים על כך שהם לא ׳גברים אמיתיים׳ ולא עומדים בציפיות.
אבל רגע…מה זה ׳גבר אמיתי׳? מה מצפים ממנו? מה הוא מצפה מעצמו? ומדוע נכשל?  

על אלה ועוד בפוסט על היבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של גברים וגבריות בישראל .

קרא עוד

האם חדר מיון של בי"ח כללי הוא המקום המתאים בהתקף חרדה קשה? מהן האלטרנטיבות?

התקף חרדה הוא אירוע נפשי המקבל ביטוי פיזיולוגי עז, שיכול להיחוות כהתקף לב, או כמצב מסכן חיים. התקף חרדה חד פעמי יחלוף במרבית המקרים כעבור זמן קצר והוא כשלעצמו לא תמיד מהווה אינדיקציה לטיפול. לעומת זאת, אם ההתקפים חוזרים ונשנים, או כאשר ההתקף הבודד היה עוצמתי וטראומטי, יש צורך לטפל בתופעה באופן מקצועי.

קרא עוד
ילד יושב על הרצפה לבד

הסתגרות צעירים והפרעות פסיכיאטריות נלוות

הבעיה של הסתגרות צעירים צוברת תאוצה בעולם ומוכרת במיוחד בשמה היפני: היקיקומורי. השאלות אם ואילו הפרעות פסיכיאטריות מופיעות לצד הסתגרות צעירים, ומהם יחסי הגומלין בין הסתגרות והפרעות נפשיות, מעוררות מחלוקת מקצועית מאז גילוי התופעה בשנות ה-70 ועד היום. 

קרא עוד
רגליים מתנופפות מהגג

דיכאון בני נוער ואובדנות – לדבר על הבלתי מדובר

רשימה זו עוסקת במצבים של דיכאון בני נוער אשר למרבה הצער עלול להוביל לפעמים לבעיה החמורה של אובדנות בני נוער.

המטרה היא לשפוך אור על תופעות אלה אשר לא מרבים לדבר עליהם ולדבר על הבלתי מדובר. הבנה מעמיקה יותר של התופעות יכולה לסייע בהבנתן ובתקווה גם במניעה. המפתח למניעה הוא זיהוי מוקדם והתערבות מותאמת של טיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער בסיכון לדיכאון ואובדנות.

קרא עוד

צרו קשר לבניית תכנית טיפולית מותאמת עבורכם

טלפון: 072-33-60-600
E-mail: contact@outreach.co.il

לחצו ליצירת קשר
דילוג לתוכן