מאז ארועי אוקטובר 23 האיומים, חרדה בעוצמה מסוימת הפכה להיות חלק מהחיים של מרבית תושבי ישראל. בהתאמה, השאלות סביב טיפול בחרדה הפכו רלוונטיות מתמיד. ברשימה הזו נדבר על חרדה ועל הטיפול בה ובמיוחד על טיפול בחרדה בבית כאפשרות טיפולית שיכולה להקל על הפניה וההתמדה בטיפול בחרדה. ראשית הסביר מעט על חרדה ומאפייניה וכן על טיפולים קיימים עבורה ובהמשך נעמיק באפשרות של טיפול בחרדה בבית על יתרונותיה וחסרונותיה. 

מאת: הצוות של אאוטריצ׳

הבנת חרדה: מה זה?

חרדה היא מצב בריאותי נפשי שכיח מאוד המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. למעשה כולנו מכירים את החוויה של חרדה המתעוררת מדי פעם סביב אירועים ומצבים שונים, חלקנו אף חווים מדי פעם התקף חרדה בעוצמה גבוהה יותר אשר מפריעה לתפקוד.  התקף חרדה מאופיין בתחושות של אי נוחות, דאגה ופחד משמעותיים ויכול להתבטא בדרכים שונות, כגון דאגה מוגזמת, אי שקט, קשיי ריכוז ותסמינים גופניים כמו דופק מואץ וקוצר נשימה. בעוד התקפי חרדה יכולים להופיע באופן חד פעמי או כמה פעמים במהלך החיים, הפרעות חרדה הן כרוניות ועלולות להימשך תקופות ארוכות, ולגרום למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד.

הגורמים לחרדה מגוונים והספרות מצביעה על מקורות הקשורים לגנטיקה, כימיה במוח, חוויות חיים וגורמי לחץ סביבתיים. הבנת טבעה של חרדה ומקורותיה היא הצעד הראשון והחשוב בניהול יעיל שלה וחיוני לזהות ולהכיר בתסמיני חרדה בשלב מוקדם כדי לחפש טיפול מתאים. בתקופות מלחמה ומתיחות בטחונית כמו זו עמה מתמודדים אזרחי ישראל מאז אוקטובר 23, ישנה עלייה ניכרת ברמות החרדה הכלליות. מומחים מעריכים כי אף צפויה עליה ברמת החרדה עמה תתמודד האוכלוסיה בתקופה הקרובה בעקבות האירועים והשלכותיהם, בדגש על ילדים ובני נוער. חשוב להבין מתי נחשבת החרדה לתגובה נורמלית ואף מצופה בעקבות אירועים קשים ומתי היא חוצה את הקו והופכת להיות הפרעה שדורשת טיפול.

זיהוי חרדה: מהם התסמינים?

כאמור זיהוי תסמיני החרדה חיוני להתערבות מוקדמת ולטיפול יעיל. חרדה יכולה להתבטא באופן שונה אצל כל אדם, אבל ישנם סימנים נפוצים שצריך לשים לב אליהם. כאמור דאגה ופחד מוגזמים שקשה לשלוט בהם הם הסימפטומים המוכרים ביותר של חרדה. בנוסף אנשים עשויים לחוות תחושות מתמשכות של חוסר שקט, עצבנות וקשיי ריכוז. תסמינים גופניים כגון דופק מהיר, רעד, הזעה ובעיות במערכת העיכול יכולים גם הם ללוות חרדה. הפרעות שינה, כולל בעיות הירדמות או שמירה על שינה, הן שכיחות גם כן. התקפי פאניקה, המאופיינים ברגשות אימה פתאומיים ועזים, יכולים להיות סימפטום בולט של חרדה.

חרדה יכולה להתבטא גם באמצעות פוביות ספציפיות, כגון פחד גבהים, עכבישים או מקומות צפופים ופחד לצאת מן הבית.  הפרעת חרדה חברתית עשויה להתבטא כפחד עז ממצבים חברתיים או בדיקה שלאחרים. חשוב לציין שתסמיני החרדה יכולים להשתנות בחומרתם ובמשך הזמן, בעוד אנשים מסוימים עשויים לחוות חרדה מדי פעם, אחרים עשויים לסבול מתסמינים כרוניים ומתישים. כאמור בתקופת מלחמה צפויים להופיע אצל רבים חלק מהסימפטומים של חרדה וההחלטה אם דרוש טיפול או לא תלויה פעמים רבות במשך ובעוצמה. אם סימפטומים ממשיכים ומתמידים חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים בנוגע לאפשרויות השונות של טיפול בחרדה.

טיפולים מובילים בחרדה: מה עובד?

כאשר ישנה אינדיקציה שדרוש טיפול בחרדה, קיימות מספר אפשרויות טיפול יעילות. אחת הגישות הנפוצות והמבוססות על ראיות היא פסיכותרפיה ובמיוחד בשיטה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול זה מתמקד בזיהוי ואתגר של דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לחרדה. על ידי לימוד מיומנויות וטכניקות התמודדות חדשות. אנשים יכולים בעזרת הטיפול לנהל ביעילות את תסמיני החרדה שלהם ולשפר את רווחתם הכללית.

טיפול תרופתי הוא אפשרות טיפול נוספת שנחשבת יעילה להתמודדות עם חלק מהמקרים של חרדה. תרופות נוגדות חרדה, כגון בנזודיאזפינים, יכולות לספק הקלה לטווח קצר בתסמיני חרדה חריפים. עם זאת, הם בדרך כלל אינם מומלצים לשימוש ארוך טווח בשל הסיכון לתלות ותופעות לוואי. תרופות נוגדות חרדה מסוג SSRIs נחשבות נפוצות מאוד להתמודדות עם חרדה ומטרתן הגברת רמות הסרוטונין במוח, באופן אשר יכול לעזור להקל על תסמיני חרדה. טיפולים נוספים כגון MBSR המשלבת שיטות מדיטציה ומיינדפולנס כדי לעזור לאנשים להתבונן ולקבל את מחשבותיהם ורגשותיהם ללא שיפוט נמצאו גם כן יעילות לטובת טיפול בחרדה. גישות פסיכותרפיה נוספות כגון ACT המתמקדת בקבלה וביצוע שינויים משמעותיים בהתנהגות, אפילו בנוכחות חרדה, מסייעות לחלק מהאנשים אף הן. לאור האפשרויות הללו ואחרות, אנשים יכולים למצוא עבור עצמם טיפולים מגוונים לחרדה המתאימים ספציפית למצב עמו הם מתמודדים וכן לאישיות שלהם, לבחירותיהם ועוד.

רוב השיטות של טיפול בחרדה שמות דגש על הרגעה

היתרונות של טיפול בחרדה בבית

צוות אאוטריצ׳ מתמחה בטיפול בבית עבור מצבים נפשיים ופיזיים שונים המקשים על פניה והתמדה בטיפולים נפשיים בקליניקה או מקומות אחרים. לטיפול בבית במצבים של חרדה קשה יש כמה יתרונות ברורים:

ראשית, טיפול בחרדה בבית מייצר תחושה של נוחות והיכרות מעצם התקיימותו בסביבה הבטוחה והתומכת ביותר עבור הפונה. אלמנט זה יכול לעזור להפחית משמעותית את רמות החרדה, מכיוון שאנשים מרגישים יותר בנוח ובשליטה על הסביבה שלהם ובמצבי חרדה קשה ההתארגנות הנדרשת ליציאה לטיפול יכולה להקשות עוד יותר. בנוסף, טיפול ביתי הוא נח יותר עבור מטופלים, הוא מאפשר גמישות בקביעת פגישות טיפול וכן לאפשר גישה ולמידה טובה יותר על הסביבה של הפונה, כולל על גורמים בה אשר יכולים להוות טריגרים לחרדה. כך למשל, מטפל שמגיע לבית מטופל בזמן המלחמה ומגלה כי בבית ישנם מספר מסכים דליקים עם חדשות ברצף כל היום, יכול להציע לדבר על השפעת צריכת המדיה על מצב החרדה באופן ישיר, נושא שאולי לא היה עולה באותו אופן בקליניקה.

יתר על כן, טיפול ביתי מאפשר ליחידים להתאים את הטיפול שלהם לצרכים ולהעדפות הספציפיות שלהם. יש להם את החופש לבחור מתוך מגוון משאבים לעזרה עצמית, כגון טכניקות הרפיה, תרגילי נשימה או מדיטציה מודרכת, המתאימים ביותר להם אישית ולסביבתם. גישה מותאמת אישית זו יכולה לשפר את המוטיבציה והמעורבות בתהליך הטיפול, לייעל את המלצות המטפלים ולהוביל לתוצאות טובות יותר. לבסוף, הסביבה הביתית מעודדת פתיחות ואינטראקציה קרובה יותר המאפשרת לאנשים לשתף ביתר קלות בנוגע לאתגרים שלהם, ליצור קשר של יחסי אמון וברית טיפולית באופן טבעי ומהיר יותר ולחוש ביטחון בתהליך.  הביטחון יכול להיות גם ביטחון פיזי מוגבר, במיוחד בתקופת לחימה כאשר ישנן אזעקות על נפילות טילים ואנשים, במיוחד כאלה הסובלים מחרדה, מרגישים חוסר ביטחון לצאת ולהסתובב.

כיצד נראה טיפול בחרדה בבית?

כמעט כל טיפול בחרדה בבית יכלול למידה על ותרגול של טכניקות הרפיה. תרגילי נשימה עמוקה, הרפיית שרירים מתקדמת ומדיטציית מיינדפולנס הם דוגמאות לטכניקות כאלה ויכולים לעזור להרגיע את הגוף והנפש ולהפחית את תסמיני החרדה כמעט באופן מיידי.

לצד זה יכלול הטיפול בבית שיחה, לעיתים בשילוב של טכניקות טיפוליות נוספות. כך למשל, אם תיבחר CBT כשיטת הטיפול המתאימה יכלול הטיפול מתאן אינפורמציה על הגישה והעבודה בעזרתה (פסיכו-חינוך), זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לחרדה ולבסוף חשיפה הדרגתית למצבים והתמודדות עמם. גם כאן מספקת הסביבה הביתית יתרון שכן ניתן לתרגל בה חשיפה לאירועים המעוררים חרדה בחיי היומיום. לצד הכלים הטיפוליים יעסוק הטיפול בשיפור אורחות חיים וחיזוק גורמי חוסן. כך למשל ידוע כי עיסוק בפעילות גופנית סדירה מועיל גם להפחתת חרדה שכן פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, הכימיקלים הטבעיים לחיזוק מצב הרוח של הגוף, ועוזרת להקל על מתח וחרדה. טיפול בבית יכול להדגיש פעילויות כאלה ובחלק מהמקרים לעודד את המטופלים לפעולה משותפת במסגרת ליווי טיפולי ייחודי. לצד זה ניתן לדון בטיפול בהמלצות וטכניקות לשמירה על אורח חיים בריא כגון שינה מספקת, תזונה מאוזנת, הימנעות מצריכה מופרזת של קפאין, אלכוהול, סמים וכו׳  לצד זה חשוב להדגיש לעיתים בפני אנשים המתמודדים עם חרדה את החשיבות של להקדיש זמן לעצמם, לעסוק בפעילויות שמביאות שמחה ורוגע, ולהציב גבולות כדי למנוע מתח מוגזם ושחיקה בעבודה וכו׳. ביצוע התאמות באורחות החיים הללו יכול לתמוך ברווחה נפשית כללית ולספק בסיס איתן לניהול חרדה בבית. לבסוף, חשוב להדגיש בטיפול ולמצוא או לבנות את מערכי התמיכה של כל אדם. איתור המקומות בהם מוצא אדם ביטוי בריא לרגשות, כגון שיחה עם חבר או בן משפחה מהימנים, עיסוק בפעילויות יצירתיות כמו ציור או כתיבה, חיזוק קשרים עם קרובים ועוד. לסיכום, טיפול בחרדה בבית יכול לסייע לאנשים לקבל מענה מיידי, נגיש ומותאם אישית למצבי החרדה עמם הם מתמודדים. במיוחד בתקופות של מתיחות בטחונית אולם לא רק, טיפול בחרדה בבית מאפשר הנגשה של שיטות טיפול ומקסום של הפוטנציאל שלהן. הטיפולים יכולים להיות מגוונים אולם אלמנטים מסוימים חוזרים על עצמם ברובם ובמיוחד הרגעה. מכיוון שרוב האנשים מרגישים הכי רגועים בבתיהם, טיפול בחרדה בבית הוא נקודת פתיחה טובה להתמודדות עם הבעיה. 

החלמה נפשית היא אחד ממושגי המפתח בתחום של שיקום פסיכיאטרי. ברשימה זו נסקור את ההגדרות השונות למושג החלמה, שורשיו וההתפתחות שלו ודרכים לקדם תהליכים של החלמה נפשית במסגרת תהליך שיקום כוללני.

מאת: צוות אאוטריצ׳

החלמה נפשית – הגדרות

כל אדם מגדיר החלמה ממחלת נפש בדרכו שלו. יש אנשים שרואים זאת כתהליך, בעוד אחרים רואים זאת כמטרה או תוצאה סופית.

להלן מספר דוגמאות לדרך בה אנשים שונים מתארים את החלמה נפשית מנקודת המבט האישית שלהם:

• “החלמה ממחלת נפש אינה דומה להחלמה משפעת. החלמה ממחלת נפש היא גילוי מחדש של החיים והזהות האישית״.
• “החלמה עבורי היא קיום מערכות יחסים טובות והרגשה ‘מחוברת’. זוהי היכולת ליהנות מהחיים שלי״
• “אינני מהרהר בעבר. אני מתרכז בעתיד שלי.”
• “עצמאות רבה יותר היא חלק חשוב בתהליך ההחלמה שלי.”
• “העדר סימפטומים הוא ההגדרה שלי להחלמה.”
• “ההחלמה עבורי היא סדרת צעדים. לפעמים הצעדים הם קטנים, כמו להכין ארוחת צהריים, לטייל, לקיים את שגרת היום. הצעדים הקטנים מצטברים.”
• “מחלת הנפש הנה חלק מחיי, אך לא מרכז חיי.”
• “החלמה כוללת בטחון והערכה עצמית. יש לי משהו חיובי להציע לעולם.”

ומספר דוגמאות להגדרות של החלמה נפשית שנתנו אנשי מקצוע בתחום:

-על פי Davidson  החלמה מתייחסת לדרכים בהן האדם עם מחלת נפש חווה ומנהל את מחלתו בתהליך בנייתו מחדש כפרט בקהילה (2006). -על פי Anthony  החלמה היא תהליך של הסתגלות מחדש של הגישות, האמונות, התפיסות והאמונות שלנו לגבי עצמנו, לגבי אחרים ולגבי החיים באופן כללי. זהו תהליך של גילוי עצמי, התחדשות עצמית ושינוי. החלמה כולל לרוב מרכיב רגשי. היא נוגעת ומעלה את הטראומה שממנה נובע הניסיון להחלים (1993). -על פי Pat Deegan הצורך הוא לבסס מחדש תחושות של ערך-עצמי, יושרה והתכוונות, שהן בתוך ומעבר לגבולות הנכות. השאיפה היא לחיות, לעבור ולאהוב בקהילה שבה יש לאדם אפשרות לתרום תרומה בעלת ערך.

 

להלן נבחן 3 סוגים של החלמה: קלינית (clinical), שיקומית (functional) ואישי (personal):

החלמה קלינית (רפואית)

הקונספט של החלמה קלינית בהקשר של החלמה נפשית פותח ע״י Mike Slade ואחרים (2009). ניתן להבין החלמה קלינית כשיפור נראה לעין בדגש על הפחתת הסימפטומים. כלומר, בבחינת תהליך ההחלמה הנפשית ייבדק ההבדל הסימפטומטי בין מצב בריאות לבין מצב של חולי (מחשבה רגילה לעומת מחשבה אובססיבית, למשל). בהקשר של החלמה נפשית קלינית חשוב להבדיל בין תהליך (process) לתוצאה (outcome).  התוצאה– תוצאה בנקודת זמן מסויימת, מידע חד פעמי שנותן תמונת מצב באותו רגע, ואילו התהליך הוא מה שקורה בין נקודת הפתיחה לבין התוצאה. בהחלמה קלינית מדובר בעיקר בתוצאה בנקודת זמן מסויימת, אשר הוערכה על ידי צופה חיצוני. ניסיון להגיע לאבחנה מדוייקת על ידי מדידה מדוייקת של סימפטומים בעזרת מידע (בעיקר מחקרי) וכל זאת בנקודת זמן מסויימת. יש להדגיש שלא תמיד מדובר בהערכה או באבחנה המדוייקת ביותר, המודל הוא יחסית פשטני ומוגבל ונכון לגבי נקודת זמן מסויימת.

מה יכול לעזור לקידום החלמה קלינית? 1. טיפול תרופתי- במקרים רבים זהו אחד הדברים המרכזיים שתורמים להחלמה. ישנן דרכים שונות להשתמש בתרופות, סוגים ומינונים. הידע של האדם לגבי התרופה ומעורבתו בטיפול יכולים להשפיע על ההחלמה. 2. ניהול מחלה- ניסיון להתמודד עם המחלה, ללמוד עליה, פיתוח מיומנויות על מנת למזער את השפעות המחלה (ידע, התמודדות, זיהוי מוקדם, מודעות לטריגרים).

החלמה שיקומית (Functional Recovery)

מדובר בקונספט שפותח במיוחד ע״י Harvey and Bellack (2009) הגדרת קריטריונים להחלמה תפקודית הינה משימה מאתגרת בהיעדר נורמות ובגלל המרכיב התלוי תרבותי. קל יותר להגדיר סימפטומים קליניים מאשר רמה תפקודית נאותה. תפקודים מרכזיים אשר בוחנים בניסיון ללמוד על מידת ההחלמה השיקומית: 1. עבודה ולימודים 2. דיור (אשר כולל טיפול עצמי וחיים בקהילה) 3. תפקוד פנאי- חברתי. כל מימד כולל מספר רמות של הצלחה בשני קריטריונים: רמה (level) ורוחב (breadth) ההצלחה. אנשי טיפול ושיקום שואפים למצוא נקודות אובייקטיביות שניתן למדוד אותן ולהתייחס אליהן במדידת החלמה או נסיגה, בשלושת המימדים שהוזכרו לעיל. כמו כן משתדלים להסתמך על מספר מקורות על מנת להעריך את התפקוד של האדם זאת מכיוון שלא תמיד הדיווח תואם את המצב בפועל. לעיתים קיים פעם בין מה שאנשי המקצוע (הצוות המטפל) מדווחים לבין מה שהמשתקמים מרגישים מבחינת איכות חייהם.

מה יכול לסייע להחלמה תפקודית/שיקומית? 1. שיפור מיומנויות- קוגניטיביות, חברתיות, תעסוקתיות 2.תמיכות- בתחומי חיים מרכזיים, השכלה, דיור, תעסוקה וכד'. 3. דגש על תפקידים חברתיים מוערכים

החלמה אישית

 

מושג אשר פותח בעיקר ע״י Mike Slade (2009) ומובן בעיקר כתהליך, אשר ניתן לשיפור הטוב ביותר על ידי המתמודד עצמו. עבור חלק מהאנשים, אין מדובר בנסיגה של הסימפטומים והיא עלולה לא להיות התוצאה של פעולות שירותי בריאות הנפש. לעומת החלמה קלינית הבודקת שיפור אובייקטיבי נצפה, ההחלמה האישית מתמקדת בתחושה הפנימית של המתמודד עצמו. עבור אנשים מסויימים, ההחלמה עדיין יכולה לערב סימפטומים פעילים ולא לכלול את תוצר הפעולות של אנשי הצוות המטפל. כלומר, אדם יכול להרגיש שהוא בתהליך החלמה, למרות שיש לו סימפטומים של מחלה.

תהליך ההחלמה הוא תהליך מתמשך עם עליות וירידות. הניסיונות לעשות מדידה בין שתי נקודות זמן לא תמיד משקפת את המצב של המשתקם. ישנה חשיבות רבה לתחושת החופש האישית של האדם, להגדיר לעצמו מהי ההחלמה שלו.

מאפיינים של תהליך ההחלמה הנפשית

ניתן להצביע על מספר מאפיינים של תהליך ההחלמה:

• ההחלמה היא תהליך מאוד אישי ואינדיבידואלי המוגדרת ומושגת על ידי המתמודד.
• החלמה היא תהליך לא לינארי ורב מימדי
• תהליך ההחלמה כולל בתוכו תימות של תקווה, ערך עצמי ותפקידים חברתיים מוערכי, הנאה ואחרים
• מודלים לחיקוי יכולים לסייע
• ההחלמה יכולה להתרחש כאשר אדם הינו בעל סימפטומים כלומר ניתן להחלים מבלי להבריא.
• תהליך ההחלמה מונע ומכוון על ידי האדם- אי אפשר לשקם אדם אחר.

מעכבי החלמה נפשית

החלמה היא אמנם מושג שנותן המון תקווה, אך יש המון דברים שעומדים בדרכה. להלן מספר גורמים לדוגמא אשר עלולים לעכב את התהליך של החלמה נפשית ולשבש אותו:

1.סוציאליזציה לתפקיד החולה– הזהות עלולה להתערער בזמן מחלה ואדם יכול לאמץ זהות של חולה. במיוחד כאשר אדם נמצא בסיטואציה כמו אשפוז פסיכיאטרי בה הוא מצוי במסגרת גדולה עם היררכיה מובנית שנמצאת הרבה מעליו, הוא עלול לקבל את התפקיד של "הקטן" ולהיכנס למצב של רגרסיה. בהתאמה, לפעמים עצם אי הקבלה של חלק מהחולים את הפתולוגיה שלהם היא דווקא הרצון להחלמה וזה עשוי לתרום לאדם. 2. היעדר הזדמנויות לשיקום- יש לזכור כי הזדמנות יכולה לקבל ביטויים שונים, ומשהו שמהווה הזדמנות עבור אדם אחד לא בהכרח מהווה הזדמנות עבור אדם אחר. 3. תופעות לוואי של תרופות- גם במקרים בהם התרופות מסייעות יש הסובלים מתופעות לוואי לא רצויות (השמנה, סכרת, בעיות לחץ דם). 4. מיעוט או היעדר ציפיות מצד המשפחה או המטפלים 5. אבדן תקווה- אבדן תקווה והרמיסה של אפשרות לעתיד אלטרנטיבי יכול להיות דבר משתק לחלוטין. פעמים רבות, ספציפית סביב בריאות הנפש ואירועים קיצוניים כמו אשפוז, רצף החיים נקטע והתווית של "משוגע" יכולה להיות כל-כך ציבורית עם כל-כך הרבה משמעות. היא יכולה להיות הרסנית לתקוותיו של האדם. ללא תקווה קשה מאוד לרצות ולהאמין, ובהתאם- לגייס את עצמך למשהו. 6. עוני- המרכיב של עוני והעדר הזדמנויות עלול להקשות מאוד על הנגישות למשאבים שיכולים לסייע לאדם. הרבה פעמים, מדובר באנשים שחיים על קצבאות ונידונים לחיי עוני. 7. היעדר מיומנויות ותמיכות במאמצי ה"חזרה" לחיים נורמטיביים אדם יכול תוך זמן קצר מאוד לצאת מהמיינסטרים ולהפוך להיות דחוי, בשוליים. לאחר-מכן, החזרה לחיים הנורמטיביים היא קשה מאוד. משהו שיכול להיחרב בדקות, לוקח הרבה מאוד זמן לבנות אותו חזרה. אנחנו מתקשים לסייע בתהליך של אנשים אשר חוזרים למסלול חיים רגיל לאחר משבר קשה כגון אשפוז. אדם יכול לא לדעת איך מתנהגים נכון כדי לחזור לחיים, גם מבחינה פנימית וגם מבחינה חיצונית. 8 סטיגמה אישית, חברתית ומקצועית 9. טראומה מן המחלה, מן האשפוז ומן הטיפול שניתן בבית החולים- ישנם הרבה אנשים שסובלים מטראומה כתוצאה מהמחלה עצמה אף גם כתוצאה מהטיפול עצמו.

ערכים שיקומיים ומטרות לקידום החלמה נפשית

בעקבות החסמים עליהם דובר לעיל ואחרים, חשוב כי אנשי מקצוע המסייעים לאנשים בתהליך החלמה פסיכיאטרית יפעלו לאור ערכים מרכזיים ומטרות:

1. העברת מסר של תקווה וכבוד ואמונה שכל אדם הוא בעל היכולת ללמוד ולגדול.
2. הבנה כי התרבות מרכזית לתהליך ההחלמה ושאיפה להבטיח שכל השירותים ניתנים במסגרת התרבותית המתאימה לאלו המקבלים את השירותים הללו.
3. קידום תהליך של קבלת החלטות משותפת ומיודעת המעודדת יצירת שותפויות בין אנשי הטיפול והשיקום לבין אלו המשמעותיים למקבלי השירותים.
4. התבססות על נקודות החוזק והיכולות של המשתקמים
5. התבססות על גישת האדם במרכז- התייחסות לצרכים הייחודיים של המשתקמים, בהתאם לערכים, לתקוות ולשאיפות שלהם.
6. תמיכה בשילוב המלא של משתקמים בקהילה, שבה יוכלו לנצל את זכויותיהם האזרחיות וגם למלא את חובותיהם ותוך כדי לבחון את ההזדמנויות המהוות חלק מהיותם חברים בקהילה ובחברה.
7. עידוד העצמה והחלטיות עצמית (הגדרה עצמית). לכל אדם יש את הזכות להחליט לבד, כולל החלטות לגבי אילו שירותים ותמיכות הוא מעוניין לקבל.
8. קידום התפתחות רשתות לתמיכה אישית, על ידי שימוש במערכות תמיכה טבעיות הקיימות בקהילה, יוזמות לתמיכת עמיתים וקבוצות לעזרה עצמית.
9. סיוע בשיפור איכות חייהם של מתמודדים בכל תחום של חייהם כולל: חברה, תעסוקה, השכלה, דיור, אינטלקטואלי, רוחני וכלכלי.
10. קידום בריאות גופנית ונפשית (wellness) ועידוד המשתקמים לפתח תכניות בריאות פרטניות
11. הדגשת התערבויות אשר מבוססות על ראיות מבטיחות, חדשניות והטובות ביותר על מנת לקדם החלמה. ההתערבויות הללו כוללות מנגנונים מובנים של הערכת ושיפור האיכות אשר משתפות את מקבלי השירותים באופן פעיל.
12. שירותי השיקום הפסיכיאטרי חייבים להיות נגישים וזמינים לכל המשתקמים באשר הם. על השירותים הללו להיות משולבים היטב עם שירותי טיפול פסיכיאטריים, רפואיים והוליסטיים אחרים.

תמיכה בתהליכי החלמה אישית באאוטריצ׳

הצוות שלנו כולל אנשי טיפול ושיקום המנוסים בעידוד ותמיכה של תהליכי החלמה אישית של אנשים המתמודדים עם מצבים פסיכיאטריים מגוונים. הטיפול באאוטריצ׳ מתמקד גם בעבודה פנימית-רגשית וגם בקידום תהליכים מעשיים בחיי המטופלים לפי הצורך. הטיפול של אאוטריצ׳ יכול להתקיים גם בבתי המטופלים בקהילה במידת הצורך ולפיכך ניתן לקדם תהליכי החלמה אישית ושיקום המותאמים לחייהם של המתמודדים, לכוחות שלהם ולמשאבים בסביבתם.

   

בידוד.
נדמה שזו אחת המילים החמות ביותר בישראל כרגע. השורש ב.ד.ד מעולם לא היה פחות בודד. השיר ׳מיליוני אנשים לבד׳ של החברים של נטאשה מעולם לא היה רלוונטי יותר.

התפשטות וירוס הקורונה הובילה לכניסתם של עשרות אלפי ישראלים ומיליונים אחרים בעולם לבידוד, והיד עוד נטויה. 

רשימה זו מנסה להתבונן על המצב הייחודי של בידוד חברתי מבחינה פסיכולוגית ועל האפשרויות השונות של קבלת עזרה נפשית בבידוד. בין השאר ננסה להבין מהו המצב הפסיכולוגי של המצויים בידוד? מה בין בידוד לבדידות ומה ביניהם לבין התבודדות? האם דרושה עזרה נפשית בבידוד? האם יש טיפולים מתאימים? ועוד. 

המשך קריאה…