ארכיון תגיות עבור : reaching out

אישה בדיכאון אחרי לידה

טיפול בדיכאון אחרי לידה בבית המטופלת

                     פוסט זה מציע מידע בסיסי על דיכאון אחרי לידה ועל שיטות הטיפול בו. בין השאר נסקור כמה מהגורמים התורמים של התפתחות דיכאון לאחר לידה, הסימפטומים הבולטים והאבחון, האתגרים בטיפול ושיטות הטיפול הנפוצות. נעמיק באפשרות של טיפול בדיכאון אחרי לידה בבית ויתרונותיו להתמודדות עם מצב זה.

הבנת הרקע: דיכאון של נשים במהלך ההריון ואחרי הלידה

דיכאון אחרי לידה (באנגלית Postpartum Depression), הוא מצב נפשי נפוץ המשפיע על נשים רבות ברחבי העולם. ההערכה היא שבערך 10-20% מהאימהות החדשות חוות דיכאון לאחר לידה, ויש להניח שמקרים רבים אינם מדווחים. מספרים מרשימים אלה הופכים את ההפרעה לבעיה מטרידה במיוחד ובהתאמה את הצורך במציאת פתרונות עבורה. התמונה היא מורכבת – השינויים ההורמונליים המתרחשים במהלך ההריון ולאחר הלידה בצירוף גורמים ביולוגיים, סביבתיים וחברתיים נוספים יכולים לתרום להתפתחות דיכאון לאחר לידה, לצד המתח והאתגרים הרגשיים הקשורים בהפיכה לאם.

השפעת הדיכאון אחרי הלידה אינה מוגבלת רק לרווחתה של האם בלבד. דיכאון לאחר לידה עלול להיות בעל השפעות שליליות על התפתחות התינוק ועל הדינמיקה המשפחתית הכוללת. לכן, הבנת הרקע של דיכאון נשים במהלך ההיריון ולאחר הלידה חיונית על מנת להעניק תמיכה וטיפול יעילים וכן לטובת זיהוי מוקדם ומניעה. מחקרים מראים שנשים עם היסטוריה של דיכאון או חרדה נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר לידה. בנוסף, גורמים כמו היעדר תמיכה חברתית, קשיים כלכליים, בעיות ביחסים ואירוע חיים מלחיץ יכולים לתרום להופעת דיכאון. חשוב לציין שדיכאון לאחר לידה אינו סימן לחולשה או פגם באופי או באישיות האם וכן אינו מעיד על התנהלות לקויה של מי מהנוגעים בדבר; מדובר במצב נפשי הדורש הכלה, תשומת לב וטיפול.

 הדגלים האדומים: תסמינים ואבחון של דיכאון לאחר לידה

הכרה בסימפטומים של דיכאון לאחר לידה חיונית לטובת התערבות מוקדמת ככל הניתן. לעיתים קרובות אמהות טריות חוות מידה מסוימת של שינויים במצב הרוח ושינויים רגשיים וזה טבעי, אולם דיכאון לאחר לידה חורג מה"בייבי בלוז" הטיפוסי וחשוב לזהות את הדגלים האדומים שעשויים להעיד על קיומו של מצב זה. תסמינים נפוצים כוללים תחושות מתמשכות של עצב, חוסר תקווה ועצבנות, כמו גם שינויים בתיאבון, דפוסי שינה ורמות אנרגיה.

מבין אלה, תחושת העצב או ריקנות מתמשכת שנמשכת יותר משבועיים נחשבת לתסמין מרכזי. תחושה זו עלולה להיות מלווה באובדן עניין או הנאה בפעילויות אשר בעבר היו מהנות. נשים עם דיכאון לאחר לידה עשויות לחוות שינויים משמעותיים בתיאבון ובדפוסי השינה. הן עשויות להיתקל בקושי להירדם או לחילופין לישון יתר על המידה. חלק מהנשים עשויות גם לחוות קושי בקשר עם התינוק שלהן או מחשבות על פגיעה עצמית ואף פגיעה בתינוק.

בנוסף לשינויים רגשיים והתנהגותיים אלו, דיכאון לאחר לידה יכול להתבטא גם פיזית. חלק מהנשים עלולות לחוות תסמינים פיזיים בלתי מוסברים כגון כאבי ראש, כאבי בטן או כאבי שרירים. עייפות וחוסר אנרגיה הם גם תסמינים שכיחים. חשוב לציין שדיכאון לאחר לידה יכול להשפיע על נשים שונות בצורה שונה. חלקן עשויות להפגין את כל התסמינים שהוזכרו, בעוד שאחרות עשויות לחוות רק מעטים. חומרת התסמינים יכולה גם היא להשתנות.

אבחון דיכאון לאחר לידה כרוך בהערכה מקיפה על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש במסגרת ציבורית או פרטית. איש המקצוע ישקול את הסימפטומים וההיסטוריה הרפואית של האישה, כמו גם גורמי סיכון ועוד. לעיתים נעשה שימוש בשאלונים ו/או בראיונות סטנדרטיים כדי להעריך את חומרת הדיכאון. חשוב שנשים יהיו פתוחות וכנות לגבי רגשותיהן וחוויותיהן במהלך תהליך הערכה זה.

שורש הבעיה: מה גורם לדיכאון אחרי לידה?

דיכאון לאחר לידה הוא מצב מורכב עם מספר גורמים התורמים להתפתחותו. הבנת הסיבות יכולה לעזור למתמודדות וליקיריהן כמו גם לאנשי המקצוע לספק תמיכה וטיפול מתאימים. ישנם מספר גורמים מרכזיים שזוהו כתורמים פוטנציאליים לדיכאון לאחר לידה: גורמים גנטיים וביולוגיים, תנודות הורמונליות וגורמים חברתיים וסביבתיים.

  • 1. גורמים גנטיים וביולוגיים: מחקרים מראים כי תיתכן נטייה גנטית לדיכאון לאחר לידה. נשים עם היסטוריה משפחתית של דיכאון או הפרעות מצב רוח אחרות עשויות להיות רגישות יותר לפתח דיכאון לאחר לידה. בנוסף, שינויים בכימיה במוח ובוויסות ההורמונים במהלך ההריון ולאחר הלידה יכולים לתרום להתפתחות מצב זה.
  • 2. תנודות הורמונליות: שינויים הורמונליים ממלאים תפקיד משמעותי בדיכאון לאחר לידה. במהלך ההריון, יש עלייה בהורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון.לאחר הלידה ישנה ירידה מהירה בהורמונים אלו, העלולה לשבש את האיזון העדין במוח ולתרום לשינויים במצב הרוח. רמות הורמון בלוטת התריס יכולות גם להשתנות במהלך התקופה שלאחר הלידה, מה שתורם עוד יותר לתסמיני דיכאון.
  • 3. גורמים חברתיים וסביבתיים: דיכאון לאחר לידה אינו מושפע אך ורק מגורמים ביולוגיים. גם גורמים חברתיים וסביבתיים יכולים לתרום להתפתחותו. חוסר תמיכה חברתית, קשיים בזוגיות, מתח כלכלי והיסטוריה של טראומה או התעללות עלולים להגביר את הסיכון לדיכאון לאחר לידה. בנוסף, אירועי חיים משמעותיים כמו אובדן או שינויים גדולים בחיים יכולים גם הם לעורר או להחמיר תסמינים.

מה משפיע על הטיפול בדיכאון לאחר לידה?

הפרוגנוזה של דיכאון לאחר לידה יכולה להשתנות מאישה לאישה. בעוד שחלקן עשויות לחוות אפיזודה קצרה של דיכאון שחולפת מעצמה, מצבים אחרים עשויים לדרוש טיפול ותמיכה אינטנסיביים יותר. חיוני לפנות לעזרה ולהתערב מוקדם כדי לשפר את הפרוגנוזה ולמנוע סיבוכים ארוכי טווח. להלן מספר גורמים חשובים המשפיעים על הטיפול בדיכאון אחרי לידה ומידת ההצלחה שלו:

  • 1. משך התסמינים: דיכאון לאחר לידה יכול להימשך בין מספר שבועות למספר חודשים ואף שנים אם אינו מטופל. עם זאת, עם טיפול ותמיכה מתאימים, רוב הנשים חוות ירידה משמעותית בתסמינים תוך מספר חודשים.
  • 2. סיכון הישנות: נשים שחוו דיכאון לאחר לידה בהריון אחד נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח אותו שוב בהריונות הבאים. גם כאן, עם התערבות מוקדמת ותמיכה מתמשכת, ניתן למזער את הסיכון להישנות.
  • 4. סיבוכים פוטנציאליים: אם אינו מטופל, דיכאון לאחר לידה עלול להוביל לסיבוכים חמורים יותר, כגון דיכאון כרוני, הפרעות חרדה ואפילו מחשבות אובדניות. פנייה לטיפול יכולה להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים אלו ולשפר את הרווחה הכללית.
  • 5. התאוששות וחוסן: עם אסטרטגיות טיפול, תמיכה וטיפול עצמי נכונים, הפרוגנוזה לדיכאון לאחר לידה היא בדרך כלל חיובית. נשים רבות מצליחות להתאושש באופן מלא ולהחזיר את הרווחה הרגשית שלהן. חשוב לזכור שההחלמה יכולה להיות תהליך הדרגתי, והמסע של כל אדם עשוי להיות ייחודי. גורמי החוסן הטבעיים והסביבתיים של מטופלות משפיעים על מהלך הטיפול.

"זו לא רק בעיה של נשים": דיכאון לאחר לידה אצל גברים

דיכאון לאחר לידה מופיע לרוב אצל נשים, אך חשוב להכיר בכך שגם גברים יכולים לחוות מצב זה. בעוד השכיחות של דיכאון לאחר לידה בגברים נמוכה יותר בהשוואה לנשים, מחקרים הראו שגם כ-10% מהאבות הטריים עלולים לחוות תסמינים של דיכאון במהלך התקופה שלאחר הלידה.

דיכאון לאחר לידה אצל גברים, הידוע גם בשם דיכאון לאחר לידה אבהי, יכול להיות בעל השפעה משמעותית על הרווחה הכללית של האב ושלהמשפחה כולה. התסמינים שחווים גברים דומים לאלה הנראים אצל נשים, כולל תחושות של עצב, עצבנות, אובדן עניין, שינויים בתיאבון ודפוסי שינה, וקושי בקשר עם התינוק. הגורמים לדיכאון לאחר לידה בגברים הם רב גורמים ויכולים לכלול שינויים הורמונליים, חוסר שינה, מתח, בעיות במערכות יחסים והיסטוריה של בעיות נפשיות. בנוסף, גברים עלולים גם לחוות תחושות של מוצפות, הדרה במהלך המעבר לאבהות ועוד, ואלה יכולים לתרום להתפתחות דיכאון לאחר לידה. למרבה הצער, דיכאון לאחר לידה אצל גברים לרוב אינו מזוהה ואינו מטופל. ציפיות חברתיות וסטריאוטיפים מגדריים עשויים להרתיע גברים מלבקש עזרה או לדון בגלוי בהתמודדויות הרגשיות שלהם. לחוסר מודעות ותמיכה זה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח הן על הפרט והן על המשפחה.

הדרך להחלמה: שיטות טיפול עבור דיכאון לאחר לידה

טיפול במצב של דיכאון לאחר לידה דורש גישה מקיפה המתייחסת לרווחתה הפיזית והרגשית של המתמודדת עמו, וכן לסביבה המשפחתית והתינוק.ת . תכניות הטיפול הנפשי היעילות ביותר כוללות לרוב שילוב של טיפול בשיחה ותמיכה רגשית, טיפול תרופתי לפי הצורך ותמיכה סביבתית.

  • 1. טיפול רגשי: פסיכותרפיה או טיפול בשיחה נחשבת למרכיב מפתח בטיפול בדיכאון לאחר לידה. הפסיכותרפיה יכולה להיות בשיטות שונות כגון: טיפול פסיכודינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול בין אישי (IPT), טיפול תמיכתי, טיפול מערכתי ועוד. גישות טיפוליות אלו ואחרות יכולות לסייע בעיבוד המצב הרגשי, זיהוי דפוסי חשיבה שליליים, פיתוח אסטרטגיות התמודדות יעילות, שיפור מיומנויות תקשורת ויחסים ועוד.
  • 2. טיפול תרופתי: במקרים מסוימים, תרופות פסיכיאטריות יכולות לסייע בניהול הסימפטומים של דיכאון לאחר לידה. תרופות נוגדות דיכאון, כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), הן סוג נפוץ של טיפול תרופתי. חשוב לציין כי החלטות בנוגע לטיפול תרופתי צריכות להיעשות בהתייעצות עם איש מקצוע בתחום הבריאות, תוך התחשבות בסיכונים וביתרונות הפוטנציאליים הן לאם והן לתינוק בעת הנקה (במידה ורלוונטי).
  • 3. התערבויות תומכות: מערכת תמיכה חזקה יכולה לשפר בהרבה את הסיכויים להתאוששות מדיכאון לאחר לידה. בהתאמה מפגשי טיפול יכולים להתבצע באופן פרטני, יחד עם בן/בת הזוג, בהרכב משפחתי או עם גורמי תמיכה נוספים כגון חברים בהתאם להעדפות ולצרכים הייחודיים. מפגשים טיפוליים מורחבים יכולים לסייע בתמיכה גם לגורמים בסביבה ומתן הנחיות וכלים לסיוע לסובת מהדיכאון. כמו כן ניתן להיעזר בקבוצות תמיכה ייעודיות עבור דיכאון לאחר לידה, פורומים אינטרנטיים למיניהם וכו׳. רשתות תמיכה אלו מספקות מרחב בטוח לאנשים לחלוק את חוויותיהם, לקבל הכרה ולעיתים אף עצות מעשיות, תוך הפחתת תחושת הבדידות.
  • 4. שיקום עצמי: שיטות לשיקום עצמי יכולות לסייע בניהול דיכאון לאחר לידה ושיפור איכות החיים. למשל עיסוק בפעילויות המקדמות הרפיה, כגון פעילות גופנית, מדיטציה ותחביבים, יכול לעזור להפחית את רמות הלחץ ולשפר את הרווחה הכללית. בנוסף, הבטחת שינה מספקת, שמירה על תזונה מאוזנת וחיפוש עזרה במשימות הבית ובטיפול בילדים יכולים להקל אף הם על חלק מהעומסים הקשורים בדיכאון לאחר לידה.

לעיתים נדרש טיפול בדיכאון אחרי לידה בבית עקב הקושי של האם הטריה לצאת

 אתגרים סביב טיפול בדיכאון לאחר לידה

פנייה לטיפול בדיכאון לאחר לידה יכול להיות תהליך מאתגר ומורכב במיוחד לאור המציאות הפיזית המחודשת של המשפחה הכוללת את הדרישות של טיפול ביילוד, יחד עם חוסר שינה והתאוששות פיזית מהלידה לצד הטיפול באם (או האב) הסובלים מהדיכאון.

האתגר המרכזי הוא אתגר הנגישות לטיפול ויצירת התנאים הפיזיים לקיומו. ההתארגנות על פגישות טיפוליות הנערכות בקליניקה בימים ושעות קבועים נראית לפעמים כמעט בלתי אפשרית במציאות החיים של אמהות טריות.  מעבר לכך, דיכאון באופן כללי מתבטא בקושי לתפקד, היעדר כוחות ומוטיבציה, קשיים בשינה ובאכילה ועוד וכל אלה מתווספים לאתגרים הספציפיים של דיכאון לאחר לידה. כמו כן, אתגרים כלליים בפניה לטיפול רלוונטיים גם כאן כגון הסטיגמה סביב בעיות בריאות הנפש, שעלולות להוביל לרגשות של בושה, אשמה וחוסר רצון לפנות לעזרה.

התמודדות עם אתגרים אלו ואחרים וקידום קבלת טיפול בדיכאון לאחר לידה דורשת גישה רב-ממדית הכוללת ביטול הסטיגמטציה של בריאות הנפש, העלאת מודעות, מתן תמיכה והבטחת טיפול נגיש ומקיף לאנשים החווים דיכאון.

 היתרונות של טיפול בבית בדיכאון לאחר לידה

טיפול ביתי בדיכאון לאחר לידה מציע יתרונות רבים שיכולים לשפר מאוד את הסבירות לקיומו של טיפול וההתמדה בו ובהתאמה גם את תהליך ההחלמה.

ראשית, כאמור לאור בעית הנגישות וההתארגנות של טיפול, כאשר אנשי טיפול מגיעים לסביבה הביתית עולה משמעותית הסבירות לעצם קיומו של טיפול. מעבר לכך,  הימצאות בנוחות של הבית יוצרת סביבה מוכרת ובטוחה, שיכולה לסייע בהקלה על חרדה ומתח. תחושת היכרות זו יכולה להיות מועילה במיוחד עבור אמהות טריות שמתמודדות עם אתגרי האימהות ושלל האתגרים הנלווים כאמור (למשל בטיפול בבית האם לא צריכה להתארגן, למצוא סידור שמירה על התינוק, להתנייד וכו׳).

בנוסף טיפול ביתי מאפשר בניה והובלה של תוכניות טיפול מותאמות אישית ופרטניות. אנשי מקצוע המעניקים טיפול ביתי לדיכאון לאחר לידה מסוגלים להתאים את גישתם לצרכים ולנסיבות הספציפיים של כל פונה כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבה הביתית שלה, במערך התמיכה שלה ועוד. טיפול מותאם אישית מהסוג הזה מבטיח שהטיפול יהיה יעיל וממוקד ויוביל לתוצאות טובות יותר ולהחלמה מהירה יותר. לבסוף, טיפול ביתי מקדם מעורבות ותמיכה משפחתית. כאמור למשפחה וגורמים בסביבה יש תפקיד מכריע בתהליך ההחלמה, והטיפול בבית מאפשר את השתתפותם הפעילה או לפחות היכרות עמם ורתימתם למאמצים הטיפוליים. בני משפחה יכולים לספק תמיכה רגשית, לסייע במשימות יומיומיות וללמוד כיצד לתמוך בצורה הטובה ביותר במסע של יקירתם לקראת ריפוי. גישה שיתופית זו לא רק מחזקת קשרים משפחתיים אלא גם משפרת את היעילות הכוללת של הטיפול. גם במחקר מהעת האחרונה (שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders), נמצא כי רשתות תמיכה חברתיות חזקות, כולל בני זוג, בני משפחה וחברים, יכולות למלא תפקיד משמעותי בהפחתת הסיכון לדיכאון לאחר לידה ולקידום החלמה.

טיפול בדיכאון אחרי לידה בבית המטופלת מהסוג שמציע צוות Outreach, מאפשר את ההנאה מיתרונות טיפוליים אלה ואחרים.

לסיכום,

דיכאון לאחר לידה הוא מצב בריאותי נפשי חמור אשר עלול להשפיע על נשים רבות לאחר לידתן וכן על אבות.

חלק מהנשים נמצאות בסיכון מוגבר לפתח דיכאון במהלך ההריון ולאחר הלידה. בין השאר שינויים הורמונליים, חוסר תמיכה חברתית וחוסר שינה עלולים לתרום להתפתחות דיכאון לאחר לידה. תסמינים של דיכאון לאחר לידה אותם כדאי לזהות מבעוד מועד כוללים עצב מתמשך, אובדן עניין בפעילויות, שינויים בתיאבון וקושי בקשר עם התינוק.

ישנן שיטות טיפול יעילות עבור דיכאון לאחר לידה אולם פנייה לטיפול והתמדה בו יכולים להיות מאתגרים מאוד בשל בעיות נגישות והתארגנות כמו גם בגלל סטיגמה, אמונות תרבותיות ופחד משיפוטיות. טיפול ביתי בדיכאון לאחר לידה מציע מספר יתרונות המסייעים להתמודדות עם אתגרים אלה כגון פיתרון לבעיית הנגישות, קיום טיפול בסביבה מוכרת, בניית תוכניות טיפול מותאמות אישית ואפשרות למעורבות מוגברת של המשפחה. גורמים אלו תורמים לחוויית החלמה חיובית יותר ומשפרים את התוצאות הכוללות. * מקור טוב לקריאה נוספת על דיכאון אחרי לידה באנגלית: המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) אשר מציע שפע של מידע ומשאבים על דיכאון לאחר לידה. האתר שלהם מספק גישה למאמרי מחקר, אפשרויות טיפול ורשתות תמיכה, מה שהופך אותו למקור מידע רב ערך עבור מתמודדות ואנשי מקצוע בתחום הבריאות.

דיכאון לאחר לידה הוא מצב נפוץ שמשפיע על רבות אולם ניתן להקל עליו עם טיפול נכון. צוות Outreach, מציע טיפול נפשי איכותי ומותאם אישית בבית המטופלות אשר יכול להקל על פנייה לטיפול ולשפר את סיכויי ההחלמה.  

Outreach Israel: In-home psychotherapy

A man in his twenties ceased talking five years ago, and since then he secluded himself in his own home. A young girl consistently refuses to go to school. A woman suffers from depression but strongly resists treatment. These people and many others are no doubt in need of help but will not go out and search for it. The question is: can psychotherapy have something to offer them? In-home psychotherapy, such as provided by Outreach Israel, can play an important role here.

המשך קריאה…

טיפול במסתגרים: לפתוח את הדלת

אחד האתגרים הייחודיים והמעניינים ביותר למטפלים המציעים טיפול במסתגרים הוא המפגש עם הדלת הסגורה; לעיתים מדובר באנשים במצבי ניתוק והסתגרות קיצוניים שלא ביקשו את הטיפול, אלא במידה רבה הוא נכפה עליהם על-ידי בני המשפחה אשר הבינו כי דרוש שינוי.
על הסוגיה של טיפול בהסתגרות כתבנו בהרחבה כאן. הרשימה הנוכחית היא התבוננות על הסיטואציה הטיפולית מזווית הראיה של מטפל ותיק בצוות של אאוטריצ׳ המספק שירות של טיפול פסיכולוגי בבית ובמרחבי החיים.

פסיכותרפיה בבית – למי, מתי ולמה?

רבים פונים אלינו ושואלים – מדוע כדאי לקיים פסיכותרפיה בבית? האם פסיכותרפיה בבית מתאימה לכל אחד?  האם מדובר בפסיכותרפיה ׳רגילה׳? ומהם היתרונות של עזרה נפשית בבית? האם ישנם טיפולי בית נפשיים נוספים? ועוד..

ברשימה הבאה ננסה לענות על חלק מהשאלות. המשך קריאה…

התנגדות לטיפול פסיכולוגי: אלו שאינם 'ברי טיפול'

השאלה. הבסיסית העולה סביב התנגדות לטיפול פסיכולוגי היא האם אפשר להציע טיפול נפשי למי שאינם מעוניינים או לא משתפים פעולה עם טיפול? או שמא אותם אנשים אינם 'ברי טיפול' בכלים שיש לאנשי הטיפול להציע? אנחנו ב-Outreach מאמינים שגם מצבים של התנגדות לטיפול פסיכולוגי יכולים להשתנות אם הטיפול יהיה קצת שונה. המשך קריאה…
לוגו אאוטריצ׳

מה זה אאוטריצ' (Outreach) ומאיפה זה מגיע?

העבודה שלנו ב-Outreach שואבת את השראתה משני עולמות תוכן – עולם הפסיכותרפיה מחד, ועולם התוכן של שיטות Reaching out ושיקום מאידך. בעוד שזה הראשון מוכר וידוע לאנשי המקצוע ולציבור בארץ, השני נותר די עלום לקהל הרחב, ולראיה – אין למושג אאוטריצ' מקבילה עברית מוכרת אפילו בשפה (גם בסקירה זו נשתמש במושג המקובל באנגלית). אנו פועלים מתוך האמונה בכוחו של המפגש בין שני העולמות, ובסקירה זו מעוניינים לאפשר היכרות קצרה עם שורשי עבודת Outreach בארץ ובעולם, כמצע לחשיבה על השילוב בינה לבין פסיכותרפיה.

משמעות המושג Outreach (אאוטריצ׳) או Reaching out

נראה כי אין הגדרה בינלאומית רחבה ומוסכמת של המושג Outreach. באופן מילולי המילה נגזרת מהביטוי To reach out – להגיע למישהו או למשהו, להושיט יד. ברמה המקצועית, כשמדברים על Outreach  מדברים גם על פרקטיקה הכוללת מגוון של שיטות פעולה, וגם על גישה אידיאולוגית. ברמת הפרקטיקה, משתמשים במושג לתיאור ארגונים ושירותים בתחומים שונים (כגון חינוך, שרותי בריאות ושירותים חיוניים אחרים) אשר יוצאים מהסטינג הרגיל והממוסד שלהם (בד"כ משרד או קליניקה) ומציעים שירותיהם בסטינג מקומי בקהילה (במרכזי שירות, בבתי המטופלים ואף ברחובות). שירותים אלה פועלים בשיטות שונות ומגוונות. ברמה האידיאולוגית, המטרה של פעולות אלה היא הנגשה של שירותים טיפוליים והרחבה של קהלי היעד, המסוגלים בדרך זו להפיק מהם תועלת. המושג הפך עם השנים למונח מקובל בתחום של השירותים הסוציאליים והנפשיים.

ריצ׳ינג אאוט הוא הושטת יד אקטיבית לאחר

Outreach: הגדרה

בעברית תורגם המושג Outreach ל'יישוג' או 'שיחור' אולם התרגומים לא השתרשו בקרב הפעולה המקצועית הרלוונטית. הפעולות הכלולות במושג זה נעות בטווח שבין שיווק אקטיבי שמטרתו ליידע את האוכלוסייה לגבי שירותים מסוימים במטרה למשוך אליהם את לקוחות היעד, ועד מתן השירותים עצמם בסביבות החיים והפעילות של אוכלוסיות היעד. באנגליה התחום של שירותי Outreach מפותח מאוד ובשנת 1999 ניסחו גורמים רשמיים רלוונטיים בתחום הגדרה המובאת כאן כלשונה:

Assertive Outreach is a flexible  and creative client-centered approach to engaging service users in a practical delivery of wide range of services to meet complex health and social needs and wants. It is a strategy that requires the service providers to take an active role, working with service users, to secure resources and  choices in treatment, rehabilitation and practical help and advocacy…in equal priorities (Cuppit, 2010:2)..

ניתן לראות כי בהגדרה זו מודגשים (הדגשת המילים במקור) האלמנטים של גמישות ויצירתיות וכן של גישה פרקטית בהנגשה של סל רחב של שירותים שמטרתם לפגוש את הצרכים והרצונות של מקבלי השירות המצויים במרכז ומנחים את העשייה.

ההיסטוריה של עבודת Outreach בארץ ובעולם

את השורשים המוקדמים של עבודת Outreach ניתן למצוא  בפעילותו של צבא הישע הבריטי (salvation army), החל מתחילת המאה ה-18. עובדי הארגון נהגו לחפש אחר משפחות ובודדים הזקוקים לסיוע ברחבי שכונות העוני של ערים מרכזיות באנגליה. בארה"ב ישנו תיעוד מסוף המאה ה-19 בו מתוארת עבודת Reaching out ברחובות, ונראה כי זוהי תחילת התפתחותה של הפרקטיקה הנקראת היום 'עבודת רחוב' (street work), ונהוגה במקומות רבים בעולם. קהל היעד הראשוני של עבודה זו היה חבורות רחוב, ואליהן נוספו עם השנים קהלים נוספים, המצויים בשולי החברה: בני נוער וצעירים בסיכון ובמצוקה, אנשים המשתמשים בסמים, אנשים הסובלים מבעיות נפשיות, חסרי בית, נשים המעורבות בזנות, ואחרים (שיינטוך, 2013). בישראל, הדיווח הראשון הנוגע לעבודת רחוב הינו משנת 1935, כשעיריית תל-אביב מינתה עובד סוציאלי להיות 'מטפל בילדי רחוב' (רייפן, 1984). בשנות ה-50 וה-60 בוצעה עבודה בעלת אספקטים חינוכיים-שיקומיים עם חבורות רחוב, במטרה לצמצם את ממדי עבריינות הנוער. בהמשך, בשנות ה-70 וה-80 חל שינוי מהתמקדות בחבורות להתמקדות ביחידים, באמצעות חתירה לקשר אישי בעל אוריינטציה טיפולית. באותן שנים, לצד השירותים הממשלתיים שפעלו בנושא, הוקמה עמותת 'עלם' אשר התמקצעה בעבודת Reaching out. 'עלם' מפעילה מאז ועד היום צוותי ניידות, הפועלים בשעות הלילה ברחובות הערים ליצירת קשר עם בני נוער בסיכון ובמצוקה. לצד עבודת הרחוב, סוגים נוספים של עבודת Outreach הלכו והתפתחו גם הם באותה תקופה. בשנות ה-70 פותח בארה"ב מודל בשם TCL (Training in community living), במסגרתו צוותים רב-מקצועיים מגיעים לבתי מטופלים הסובלים מקשיים נפשיים חמורים, ויוצרים בכך חלופה לאשפוז. מאז שנות ה-80 המאוחרות, טיפול משפחתי בבית הפך גם הוא לשירות הזוכה לפופולאריות רבה. באנגליה בסוף שנות ה-90, כחלק ממדיניות הממשלה, התגבש מודל עבודה המכונה Assertive Outreach, ובו צוותים רב-מקצועיים מטפלים במטופלים, הסובלים מקשיים נפשיים חמורים ומתמשכים, בבתיהם.

Outreach  ופסיכותרפיה

שירותים פסיכוסוציאליים תמיד היו חלק מהמודל של עבודת Outreach אולם בהקשר של טיפול פסיכולוגי, שיטות אלה נחשבו סטייה רדיקלית מהשיטות הקונבנציונליות, ולפיכך לא היו פופולאריות (Stein & Santos, 1998). עם הזמן, השאיפה להכליל גם שירותים פסיכולוגיים הלכה והתחזקה, בעקבות התחזקות הממצאים המחקריים המוכיחים את יעילותם של כלים פסיכולוגיים בהתמודדות עם פסיכוזה וקשיים מנטליים מורכבים. בנוסף, נמצא כי שירותים פסיכולוגיים כמעט תמיד מודגשים בסקרי צרכני שירותים כאלו בהם האנשים הכי מעוניינים, אולם הם הכי פחות נגישים עבורם (Bird, 2006). צוותי TCL  שהוזכרו לעיל והתפתחו בארה"ב בשנות ה-70, כללו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עו"סים, מרפאים בעיסוק, אחיות וסייענים והדגש שלהם היה השגת שינויים התנהגותיים ושילוב בקהילה באוריינטציה פסיכוסוציאלית. הם הציעו למטופלים התערבויות פסיכולוגיות מבוססות כישורים (psychological skills). עד היום מרבית הצוותים המבצעים עבודת Outreach בעולם, מתמקדים בסוגי התערבויות המכוונות לכישורים ולהתנהגות לטובת הקלה בסימפטומים (CBT) (Cuppit, 2010). עם הזמן, הפך TCL ל-ACT שהוא ראשי תיבות של Assertive community treatment והמודל עבר סטנדרטיזציה בארה״ב. נקבע שהצוותים צריכים לכלול פסיכיאטרים, אחיות ומרפאים בעיסוק. צוותים עם הכשרה פסיכולוגית נחשבו מועדפים אך לא הכרחיים וכללו טווח רחב של פסיכולוגים, עובדי שיקום, ייעוץ ועוד. בהתאם לכך הצוותים היו מוכווני סיוע ביולוגי וסוציאלי אולם לא הציעו טיפול פסיכולוגי. גם באנגליה צוותי ACT נחשבים עד היום ככאלה המקדמים מודל רפואי. אחד ההסברים המוצעים למגמה זו היא שבזמן היווצרות המודלים הללו, פסיכולוגים בעצמם לא הביעו ענין רב בטיפול באנשים עם מחלות נפש חמורות. יש להניח שהיה קשה לגייס אותם ויקר להעסיק אותם. ההתפתחות הגדולה של CBT הופיעה מאוחר יותר ובעיקר באנגליה. החשיבות של סיוע פסיכולוגי כחלק מהשירותים הללו מופיעה למעשה רק לאחרונה. באנגליה שירותי Outreach הפכו נפוצים מאוד בשנים האחרונות ומוצעים כשירות במימון ממשלתי. מיפוי שנעשה באנגליה ב-2005 מצא 278 צוותים הפועלים בשיטה זו (Cuppit, 2010). בארה"ב, חברות הביטוח מממנות יותר ויותר טיפולים בבתי המטופלים, ושיטות עבודה אלו צוברות תאוצה. האנגלים בדקו ומצאו שמתוך 23 מחקרים על השיטה, 61 אחוזים דיווחו על הפחתה משמעותית באשפוזים בעקבות הטיפול בקהילה בשיטה זו. במיוחד הטיפול נמצא יעיל עבור מטופלים שקשה לשמר איתם קשר. במדיניות הטיפול באנגליה הוגדר לראשונה ב-2001 שפסיכולוג צריך להיות חלק מהצוות וש-CBT היא התערבות בסיסית שהצוותים צריכים להציע. המלצה זו לא תמיד יושמה וסקר שבדק ב-2004/5 כ-233 צוותים מצא בהם רק 70 פסיכולוגים (Wright ,2005). בישראל קופות החולים מסבסדות טיפולים מסוימים בבתיהם של חולים, בעיקר סביב בעיות בריאותיות ובמקרים סופניים. כמו כן, שירותים רבים וחשובים הניתנים במסגרת שירותי "סל השיקום" מציעים ליווי ותמיכה בקהילה. למיטב ידיעתנו, רובם המכריע של שירותי ה-Reaching out בארץ הינם באוריינטציה פסיכו-סוציאלית ושיקומית, ואינם כוללים פסיכותרפיה. פרויקט Outreach אשר הקמנו בישראל נועד בין היתר להיכנס לוואקום הזה. צוות רב-מקצועי נרחב הכולל מומחים מקשת רחבה של מקצועות הטיפול הנפשי, פועל להנגשה של טיפולים פסיכותרפויטיים, פסיכו-סוציאליים ופסיכיאטריים,  עבור קהלי יעד אשר אינם יכולים מסיבות שונות ליהנות מטיפול במתכונתו הקונבנציונאלית. מודלים של עבודת Reaching out מהארץ ומעולם, משתלבים עם ידע קליני ותאורטי נרחבים, לטובת מתן סיוע מיטבי למטופלים הזקוקים למענה ייחודי, גמיש ויצירתי.

מקורות והמלצות לקריאה נוספת

 

Bird, A. (2006) We Need to Talk: the case for psychological therapies on the NHS, London: The Mental Health Foundation.

Cuppit,C. (editor) (2010). Reaching Out – The psychology of assertive outreach. Routledge. London.

Stein, L.I and Santos, A.B. (1998) Assertive Community Treatment of persons with severe mental illness, New York: WW Norton and Company Inc.

Wright, C. (2005) 'Assertive Outreach- What's really going on in England?' work-shop presented at the annual conference of the national forum for assertive outreach, Keele University, April.

רייפן, ד. (1984), ילדי רחוב בתל אביב בשנים 1935 עד 1944. חברה ורווחה, I':1. שיינטוך, ש. (2013), עובדים בשטח: עבודת רחוב ויישוג של עובדים סוציאליים ושל אחרים. ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

טיפול פסיכולוגי בבית

בימינו, אנחנו כבר רגילים למשלוחים ושרותים מסוימים שמגיעים עד הבית: משלוחי אוכל, מורה פרטית לילד, קניות מהסופר, נציגים של חברות ועוד… אבל מה לגבי טיפול פסיכולוגי בבית? את האפשרות הזו אנשים רבים עדיין לא מכירים או שהיא נראית להם מוזרה. אבל מדוע למעשה? איך הפך הטיפול הפסיכולוגי למשהו המזוהה כל כך עם המסגרת הפיזית שבתוכה הוא מתקיים?  והאם אפשר לחשוב עליו גם מחוצה לה?  האם נכון להציע  עזרה נפשית בבית למי שזקוק לכך? ואם כן, איך צריך להראות הטיפול? שאלות אלה ורבות אחרות עולות סביב הדיון של טיפול פסיכולוגי בבית ולחלקן נתייחס כאן. המשך קריאה…