טיפול פסיכולוגי בבית

מאת: צוות Outreach

בימינו, אנחנו כבר רגילים למשלוחים ושרותים מסוימים שמגיעים עד הבית: משלוחי אוכל, מורה פרטית לילד, קניות מהסופר, נציגים של חברות ועוד… אבל מה לגבי טיפול פסיכולוגי בבית? את האפשרות הזו אנשים רבים עדיין לא מכירים או שהיא נראית להם מוזרה.

אבל מדוע למעשה? איך הפך הטיפול הפסיכולוגי למשהו המזוהה כל כך עם המסגרת הפיזית שבתוכה הוא מתקיים?  והאם אפשר לחשוב עליו גם מחוצה לה?  האם נכון להציע  עזרה נפשית בבית למי שזקוק לכך? ואם כן, איך צריך להראות הטיפול? שאלות אלה ורבות אחרות עולות סביב הדיון של טיפול פסיכולוגי בבית ולחלקן נתייחס כאן.

טיפול פסיכולוגי בבית – למי, מתי ולמה?

נתחיל מהסוף: לתפישתנו, טיפול פסיכולוגי הוא תהליך רב משמעות שמתרחש בנפשו של המטופל, בנפשו של המטפל ובקשר שביניהם. לשם הצלחת התהליך, לא דרוש כל מכשור חיצוני, ולאף חדר או מסגרת טיפולית (Setting), אין חזקה בלעדית על היתכנותו והצלחתו של הטיפול.

התנאי החשוב ביותר לקיומו של הטיפול, הוא התאמתו לצרכיו של המטופל. צרכים אלה הם ברובם נפשיים וניתן להתייחס אליהם בקליניקה, אולם לעיתים מדובר גם בצרכים פיזיים.
טיפול מותאם אישית הוא כזה אשר יכול במקרה הצורך להתקיים במקום בו המטופל יכול להיפגש. מתפיסה זו יוצא כי טיפולי בית נפשיים צריכים להיהפך לאפשרות זמינה ונגישה לכל מי שצריך.

אבל מי בעצם צריך?

אתגרים פיזיים ונפשיים מגוונים עלולים להוביל למצב בו קיים צורך, לעתים אפילו דחוף, בטיפול מחד, וקושי להגיע לקליניקה של המטפל/ת מאידך.

מצבי הסתגרות בבית, נכויות ומגבלות פיזיות, חרדה קשה, דיכאון או פסיכוזה, התנגדות של ילדים ונוער להגיע לטיפול, קשיי ניידות של קשישים, מצבי משבר משפחתיים, בושה ודעות קדומות לגבי טיפול – כל אלו ועוד מרכיבים רשימה ארוכה של מצבים, בהם ללא עזרה נפשית בבית, לא יתקיים טיפול.

כאשר הגעתו של אדם לקליניקה של המטפל הופכת למשימה בלתי אפשרית, ומכשילה בפועל את הסיכוי שיטופל – ישנן דרכים לעקוף את המכשול, ולאפשר לאדם לקבל הזדמנות אמיתית לטפל בעצמו.

סוגים של עזרה נפשית בבית

עזרה פסיכולוגית בבית יכולה לכלול סוגים שונים של מענים טיפוליים: פסיכותרפיה, ייעוץ פסיכיאטרי, ליווי סוציאלי, ליווי טיפולי וכן שירותים שונים של שיקום נפשי בבית.

מבין הפרקטיקות הטיפוליות השונות הללו, נראה שהכי פחות נפוצה היא הפרקטיקה של טיפול פסיכולוגי בבית.

בתחום העבודה הסוציאלית הפך המושג ׳ביקור בית׳ שכיח יחסית בעבודה עם משפחות, בעבודה עם קשישים, עם נפגעי נפש, במסגרת שירותי מבחן, בתחום הגנת הילד ומשמורת ילדים, בתחום הרפואה והטיפול בחולים בביתם, בתחום החינוך ועוד. השימושים המרכזיים של ביקור הבית בשרותי הרווחה לאורך השנים היה בעיקר אבחון, טיפול, יישוג ומניעה.

ואולם הן הפסיכיאטריה והן הפסיכואנליזה הטילו ספק בערכם המקצועי של ביקורי הבית, בהתמקדן בעולם הפנימי של האדם, באבחון פתולוגיה ובטיפול. עם ביסוסה של התאוריה הפסיכואנליטית בשיח המקצועי של העבודה הסוציאלית החל ביקור הבית להיתפס כפלישה לפרטיות הלקוחות, כבזבוז של זמן וכסף, כמטרד ואי נוחות למבקר, כהתערבות שעלולה לסכן אותו, אשר יעילותה הטיפולית אינה מוכחת. כתוצאה מכך חלה בעשורים הראשונים של המאה העשרים נסיגה מהשימוש בביקורי בית. גם העבודה הסוציאלית נסוגה מההתערבות הישירה בבית הלקוח אל תוך הקליניקה והמשרד שבסוכנות.

נראה שמעבר לסיבות אלה, אפשר להצביע על סיבה נוספת להיעדרם של טיפולי בית נפשיים בדגש על שירותי פסיכותרפיה: הסטינג.

הסטינג הטיפולי והחריגה ממנו לטובת טיפולי בית נפשיים

הסטינג (Setting) הטיפולי הוא המבנה, המרחב שבו מתקיים הטיפול. השפה, הסמלים והקודים המשותפים המרכיבים את הסטינג מתגבשים באופן ייחודי בין מטפל למטופל ויוצרים מעין טקס. בד״כ התפאורה של הטקס תהיה שתי כורסאות, שולחן קטן ועליו שעון וטישו בחדר עם תאורה עמומה ומדפי ספרים בפסיכולוגיה.

הסטינג המוכר הזה לא התגבש סתם ויש מאחוריו חשיבה טיפולית רבה. המרחב הנוצר יוצר סביבה בטוחה ופורייה לקיום התהליך הטיפולי ומזמין מטופלים להיכנס למצב רגשי, נפשי או רוחני שבו עשוי להתרחש שינוי משמעותי בנוכחות של אחר. אולם, עבור אלה שאינם יכולים להנות מטיפול במתכונת הקונבנציונאלית שלו, האם לא נכון להגמיש את הסטינג הטיפולי?

אנחנו ב-Outreach מכירים בהחלט בכוחו של הסטינג הטיפולי וכולנו עובדים גם כמטפלים בקליניקה. יחד עם זאת אנחנו מאמינים שעבור אלו שאינם יכולים להגיע אליה ראוי להציע עזרה פסיכולוגית בבית. ואכן, אם בוחנים היטב את ההיסטוריה של פסיכותרפיה, אפשר למצוא תאורי מקרה של גדולי התאורטיקנים, כולל פרויד עצמו, מלאני קליין, ויניקוט ואחרים, בהם בוצעו חריגות מהמסגרת הטיפולית לטובת מתן מענה לצרכים של מטופלים שונים.

את התפיסה שלנו סביב האפשרות של טיפולי בית נפשיים, היטיב לתאר האנליטיקאי JA Miller כשאמר: ׳האנליטיקאי הוא אובייקט  נווד והפסיכואנליזה מתקן נישא׳.

העקרונות המאפשרים טיפול פסיכולוגי בבית

על מנת להצליח לספק עזרה פסיכולוגית בבית, מצאנו כי הטיפול צריך לכלול שלושה עקרונות מרכזיים.

הראשון עוסק בנגישות, כלומר בצורך להגיע אל מי שאיננו מוכן או מסוגל להגיע אלינו. מבחינתנו, מיקומן הפיזי של הפגישות הטיפוליות צריך לענות על קריטריון מרכזי – מקום האפשרי הן עבור המטופל והן עבור המטפל. כשאנו אומרים ׳מקום אפשרי׳ אנו מתכוונים ברמה הפיזית כמו גם הנפשית. פעמים רבות, טיפולי בית נפשיים או שיקום נפשי בבית הן האופציות הטובות ביותר עבור מטופל או מטופלת הנמצאים במצב מגביל באופן זמני או קבוע. לעתים זוהי אף הסביבה הנכונה והיעילה ביותר לתהליך הטיפולי.

העקרון השני הינו התאמה אישית של הטיפול לאדם הזקוק לו. הדבר בא לידי ביטוי בבחירה מדוייקת של המטפל או המטפלת, בבחירת שיטת הטיפול, תדירות הפגישות, מקום קיומן,  ועוד. הצורך בהתאמה אישית נגזר באופן טבעי מהמידה בה כולנו שונים זה מזה, וזקוקים למענה טיפולי שונה וייחודי. במקרים בהם ניתנת לאדם עזרה נפשית בבית, מאפשרת התכווננות מדויקת עוד יותר לצרכיו הספציפיים, מתוך היכרות בלתי אמצעית עם מציאות חייו. פעמים רבות, כך נוצרים תנאים להצלחת התהליך, שלא היו מתאפשרים באופן אחר.

העקרון השלישי הוא עבודה עם שותפים. בכך אנו מתייחסים גם לעבודה בצוות רב מקצועי וגם לאפשרות במידת הצורך של גיוס הסביבה הקרובה לתהליך הטיפולי. הניסיון שלנו מלמד כי עבודה עם שותפים כמוה כרתימת מספר סוסים לכרכרה המושכת את האדם המטופל. לנוכח מצבי חיים מאתגרים, סיכויי ההצלחה של טיפול עולים ככל שמעורבים בתהליך יותר שותפים, אשר עובדים בתיאום מלא סביב מטרות מוסכמות.

בשורה התחתונה: עזרה פסיכולוגית בבית – אפשר בהחלט כשצריך

אנחנו מאמינים שכשמדובר בבריאות נפשית, ראוי להחליף כל אמירה של “אי אפשר” ב”אולי אפשר כך”. על רבים מהמכשולים הנתפשים כבלתי עבירים ניתן להתגבר מתוך האמונה שהמהות הטיפולית היא הגורם היחידי שראוי לקדשו, וכל יתר הגורמים ניתנים להגמשה ולהתאמה. כאשר מגייסים לצורך העניין חשיבה גמישה ויצירתית, במקרים רבים ניתן למצוא מסלולים עוקפים למכשולים, ולאפשר לטיפול משמעותי להתקיים. הפתרונות של עזרה פסיכולוגית בבית כמו גם שיקום נפשי בבית הם דוגמאות טובות לכך.

המסר המרכזי שלנו לאותם אנשים המחפשים טיפולי בית נפשיים הוא שהדבר בר-ביצוע, ואף טמונים בו יתרונות יקרים וייחודיים. כאשר קיים צורך בטיפול, חשוב שלא לתת למחשבות כמו “אבל לא ארגיש נוח בקליניקה של פסיכולוג” או “הוא לעולם לא יסכים לבוא לטיפול” לייאש, ולהוביל למסקנה כי אותו אדם סובל נידון להישאר בסבלו.

מי שחווה על בשרו קשיים נפשיים, שלו או של אדם הקרוב אליו, יודע כי בריאותנו הנפשית משפיעה על איכות חיינו לא פחות מבריאותנו הפיזית. על כן, כשהיא דורשת תמיכה וטיפול, יש להפעיל את כל האמצעים שניתן בכדי לאפשר זאת. אנו מאמינים כי בעזרת התאמה מדויקת וגמישה לצרכיו של אדם, ניתן להתגבר על קשיים רבים, ולהעלות באופן ניכר את הסיכוי שיפיק תועלת מתהליך טיפולי. יתרה מכך, עצם ההתכווננות הכנה והושטת היד לאדם, במקום בו הוא נמצא, מובילות במקרים רבים להתעוררותה של היענות פנימית גם אצלו.

נחתום במילותיו היפות של רבי יהודה הלוי, שאנו רואים בהן מקור להשראה ולתקווה עבור כולנו, מטופלים ומטפלים כאחד:

“ובצאתי לקראתך – לקראתי מצאתיך”