חזרה ממילואים עלולה להיות מאתגרת גם עבור המשוחררים וגם עבור הקרובים אליהם המחכים להם בבית. בשלב זה בישראל מדובר באלפי משפחות של מגויסים אשר מתמודדות עם האתגר הזה. לפיכך ברשימה זו ננסה להבין מהם חלק מהאתגרים והקשיים הייחודיים הצפים לעיתים עם החזרה ממילואים וההשתלבות המחודשת בחיים האזרחיים ובעבודה. אל מול האתגרים ננסה להציע מספר כיוונים להתמודדות, כלים, עצות ומחשבות על איך חוזרים ממילואים, עבור החיילים עצמם כמו גם עבור בני משפחה וגורמים נוספים בסביבתם. הקו המנחה הכללי הוא כי החזרה ממילואים כמו כל נחיתה צריכה להתבצע לאט, בהדרגה ועם תמיכה נכונה. נחלק את הפוסט לשלושה חלקים תוך ניסיון לתת מענה לשלוש שאלות – מדוע החזרה ממילואים מאתגרת; מה יכולים לעשות חוזרים ממילואים על מנת להתמודד באופן מיטבי; ומה יכולים לעשות קרובים של חוזרים ממילואים כדי לסייע להם. לבסוף נתייחס גם לשאלה האם דרושה עזרה מקצועית לחוזרים ממילואים ואיזו.
* הטקסט נכתב בלשון זכר אך פונה גם למילואימניקיות ולבני משפחותיהן.
מאת: צוות אאוטריצ׳
מדוע החזרה ממילואים מאתגרת?
הסיבות לכך שהתקופה של חזרה ממילואים עלולה להיות מאתגרת הן רבות ושונות. מובן שכל מילואימניק הוא עולם ומלואו של נסיבות ייחודיות אשר משפיעות על התהליך הזה אולם ישנם כמה דברים שעלולים להופיע אצל רבים וזוהי רשימה חלקית בלבד:
- רגשות סותרים ומבלבלים– כאשר חיילי מילואים חוזרים משירותם, הם מוצאים את עצמם לעתים קרובות מתמודדים עםתערובת של רגשות. מחד, תחושות השליחות, המשמעות והמסירות אשר חלקם חוו במהלך שירות המילואים, לצד תחושה חזקה של ביחד ושל אחווה עם משרתי מילואים אחרים, מייצרות חוויה רגשית חזקה שלעיתים קשה להיפרד ממנה ולוותר עליה. מאידך הגעגועים הביתה, למשפחה ולשגרה והשאיפה לחזור למצב רגיעה והיעדר סכנה גם הם מייצרים רגשות חזקים ויש כמיהה אליהם. בליל רגשות זה עלול להתנגש באופן אשר עלול לייצר חוסר שקט ניכר בתקופת החזרה ממילואים. התוצאה עלולה להיות חוויה של בידוד, ריקנות וחוסר אוריינטציה שכן מבחינה רגשית החוזרים ממילואים נמצאים ׳בין שני עולמות׳ ולפעמים באף אחד מהם אינם נוכחים לגמרי.
- תחושות כישלון – אירועי ה-7 באוקטובר היו אירועים חסרי תקדים, עוצמתיים ומטלטלים במיוחד עבור אזרחים וחיילים במדינה כאחד והובילו לשבר אישי וחברתי עמוק. תחושת הפלישה, האלימות וההפקרה, עוררו חוסר אונים בקרב האוכלוסייה לצד חווית בגידה, אובדן אמון וכעס על המדינה וגם על הצבא על כך ש׳לא היו שם׳. מילואימניקים רבים התגייסו למלחמה שפרצה בעקבות אירועים אלא עם תחושות של צורך לתקן, להשיב כבוד שאבד ואולי ׳לפצות׳ את עצמם ואת החברה כולה על התפקוד הראשוני הלוקה בחסר של הצבא. לעיתים לכל המילואימניקים החוזרים מרגישים שהשלימו משימות אלה. יתכן ובמיוחד החזרה ממילואים לפני שהושגו מטרות המלחמה המוצהרות – קרי כשעדיין לא שבו כל החטופים וחמאס לא הוכרע – מגדילה את האתגר ובמובן מסוים מקשה על השבר להתאחות.
- אתגר ההאטה – שירות מילואים ממושך ובמיוחד בתפקידי לחימה מאופיין באינטנסיביות גבוהה ברמה פיזיולוגית ואנרגטית. במצבים כאלה נכנסת המערכת הפיזיולוגית והמוחית למצב חירום המתבטא בעוררות ודריכות מתמדת, שחרור של חומרים כמו אדרנלין ועוד. מצב זה מאפשר לתפקד ולהתמודד היטב עם סכנות ומשימות צבאיות אולם הוא גובה מחיר מהמערכת וכן מחייב הסתגלות בתקופה של חזרה ממילואים שכן מדובר בנפילה אנרגטית חזקה והצטברות של מתח רב המחפש פורקן. לעיתים הפורקן יכול להופיע באופנים לא מסתגלים כגון כעס והתפרצויות, קשיי שינה ועוד. החיים ה׳רגילים׳ עלולים פתאום להחוות כחסרי משמעות, חיוורים או ׳משעממים׳ אל מול עצימות חווייתית מהסוג שנחווה במילואים ולפיכך יכולות להופיע גם חוויות של היעדר ענין וחוסר אנרגיה.
- קונפליקט זהויות ותפקידים – מילואימניקים בישראל עומדים מטבע הדברים משתני צידי המתרס – הם גם נציגים של הצבא וגם אזרחים במדינה לכל דבר וענין ולפיכך חווים את עומק השבר של אירועי ה-7.10 ושל המלחמה בעקבותיהם באופן רב מימדי ולעיתים קונפליקטואלי. ריבוי התפקידים והזהויות יכול להתבטא גם בתחושה של פער בין אחריות רבה ועיסוק במצבים של חיים ומוות בזמן שירות מילואים לעומת הפוזיציה האזרחית אשר לעיתים נחווית כלא מוערכת או משמעותית מספיק בעיני מילואימניקים ואחרים. קונפליקטים של זהויות ותפקידים מהסוג הזה עלולים לייצר אי שקט פנימי, תחושת אובדן או ניתוק, חוסר שקט, חרדה ואפילו דיכאון בתקופת החזרה ממילואים.
- החוויה ש׳זר לא יבין׳ – החוויה במילואים במיוחד ביחידות לוחמות היא של לכידות, השתתפות, הבנה הדדית וערבות. תנאי הלחימה והצורך לשרוד ולהצליח בה, מצבי סיכון משותפים כמו גם אובדנים ומשברים, מייצרים שותפות עמוקה ומעגל מיידי של תמיכה והחזקה. עם החזרה הביתה יש מעבר ממצב מתמיד של ׳ביחד׳ למצב של ׳לבד׳ בליווי חוויה שהסביבה והאנשים בה, אפילו הקרובים ביותר, אינם יכולים להבין את מה שעבר עליי ולהשתתף בחוויה, עם כל הרצון הטוב. לפיכך עם החזרה ממילואים עלולות להתעורר אפילו תחושות זרות מהסביבה הביתית או התעסוקתית וגורמים בה.
- טראומה ואבל מושהה – חיילי מילואים רבים עברו ולצערנו עדיין עוברים חוויות קשות במיוחד כולל אובדנים וחשיפה למוות ופציעות במהלך ה-7.10 ובמסגרת הלחימה. קצב האירועים והצורך להמשיך ולהילחם או לתפקד אינם מאפשרים מרחב לעיבוד אובדנים וחוויות טראומטיות, לתהליכי אבל והשלמה. חזרה ממילואים והתפנות ממשימות הלחימה עלולה להיות מלווה בעליה מחדש של חוויות טראומטיות ואובדנים הדורשים עיבוד. בחלק מהמקרים זה ילווה בתסמינים פוסט-טראומטיים כגון חודרנות זיכרונות וחוויות, הימנעות ממצבים המזכירים את החוויות וצמצום כללי של התפקוד בהתאם. החוויה הרגשית הנלווית יכולה להיות של כאב ועצב, כעס, אשמה ועוד. דוגמא לסוג מיוחד וקשה של אשמה הוא אשמת הניצולים אשר עלולה להתגבר במיוחד עם החזרה ממילואים דרך תחושה של אני לא עושה או לא עשיתי מספיק, או למשל אשמה סביב החוויה של להיות בבית בבטחה בזמן שאחרים עודם בשטח.
- דאגה כלכלית – חלק ממשרתי המילואים התמודדו עם דאגות כלכליות עוד לפני הגיוס ואצל אחרים הן אולי התעוררו בעקבות המלחמה או בעקבות ההכרח לצאת לשירות מילואים. אם במהלך הלחימה והשירות הבעיות הללו היו בצד או ברקע, הן עלולות לצוף במלוא עוצמתן עם החזרה ממילואים. תגובות מעסיקים, שותפים, לקוחות וספקים להיעדרות ממושכת בעקבות שירות מילואים יכולות להיות שונות ולהוסיף למצוקה במצבים בהם חווים המשוחררים בחזרה ממילואים כי אין הבנה מספקת למצבם ו/או בהתמודדות אמיתית עם תנאים שהשתנו ולעיתים הורעו. הדאגה הכלכלית סביב חזרה ממילואים עלולה להיות גורם מעורר סטרס משמעותי.
- המצב המשפחתי – רבים מהמתגייסים למילואים השאירו בית עם אישה וילדים או קרובים אחרים אשר נאלצו להסתגל למציאות חדשה ללא משרתי המילואים ולעיתים לשאת באתגרים משמעותיים רגשיים, טכניים ואחרים. לעיתים התמודדו בני/בנות הזוג שנשארו בבית עם איום על תחושת הבטחון הבסיסית והמוגנות לצד רגשות קשים ואחריות בלעדית על החזקה שוטפת של בית, ילדים ועוד. עם החזרה ממילואים לעיתים יכולים להרגיש המילואימניקים ציפיה גבוהה ש׳יחזרו לענינים׳ גם במשפחה, יתמכו באישה, ישלימו זמן איכות עם ילדים ובכלליות יכנסו מהר לתפקוד ועזרה. המשימות הללו אשר יכולות להיות מורכבות גם בשגרה הופכות מאתגרות במיוחד כאשר אלו השבים ממילואים מתמודדים עם טווח כה רחב של אתגרים אחרים וזה יכול להתבטא במתיחות בתוך התא המשפחתי וריחוק במקום קרבה.
מה יכולים לעשות חוזרים ממילואים כדי להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים?
- היו סבלניים עם עצמכם, מה שאתם עוברים נורמלי ומצופה. חיילים רבים במציאות הנוכחית ובמצבים דומים אחרים בארץ ובעולם חווים חוויות דומות לשלכם עם החזרה ממילואים, חוויות אלה לרוב נחלשות ומשתנות במהלך תקופת הסתגלות ולאחריה. היו טובים וסלחניים כלפי עצמכם, בעיקר אם מתעוררת אשמה. היו גאים במה שעשיתם ובתרומה שלכם לכלל החברה.
- לחוות רגשות זה חשוב. כאמור עם החזרה ממילואים עלולים להופיע רגשות שונים ולעיתים סותרים. הרגשות השונים מסייעים לנו בעיבוד תכנים נפשיים וחשוב לתת להם להיות ולא לנסות להימנע או לשנות אותם. התבוננות שקטה על הרגשות באופן בלתי שיפוטי וחומל נדרשת בזמנים כאלה.
- שיתוף הוא קריטי לעיבוד חווית. החוויות שעברתם וההשלכות שלהן מחייבים עיבוד ואחת הדרכים המוצלחות ביותר לעיבוד רגשי הוא באמצעות שיתוף, שיחה עם אחרים ודרך זה מגע עם החוויות. למרות התחושה שתוארה לעיל של ׳זר לא יבין׳ נסו לאפשר לעצמכם לשתף גם אחרים בסביבתכם, גם אם במעט או בהדרגה. שיתוף ייצר קרבה ויסייע בתחושת חיבור מחדש למשפחה ולחברה ויפיג את תחושת הבדידות.
- לזוז. תנועה פיזית מונעת מצבים של חוסר תפקוד וקיפאון, ספורט הוא בעל סגולות מרחיקות לכת של רווחה נפשית וטיפול עצמי. תנועה פיזית תורמת לתנועה הנפשית ומסייעת באינטגרציה של חוויות. גם אם אין כוחות לפעילות גופנית אינטנסיבית, קומו, צאו, עשו סיבוב מסביב לבית..זה חשוב.
- לנוח. לצד ההקפדה על תנועה חשוב להקפיד על מנוחה והשבת הכוחות לגוף שעבר הרבה. שינה, אכילה בריאה, ׳פינוקים׳ כמו מקלחת טובה ועוד הם קריטיים כדי להחזיר את עצמכם לאיזון.
- יצרו זמן לעצמכם. במהלך השירות ובמיוחד במצבי לחימה, יש שילוב בין זמנים של עיסוק מוגבר ואינטנסיבי לבין זמני הפוגה, המתנה והיעדר עשייה. בחזרה ממילואים פעמים רבות אין לאנשים זמן ׳לעצמם׳ והם נעים כמו מטוטלת בין חזרה לתפקוד בבית ובעבודה לבין המשך הקשר המחשבתי והתחושתי עם המילואים. חשוב לייצר זמן לעצמך, לטובת עיבוד וארגון המחשבות והתחושות. במסגרת הזמן הזה חשוב לחזור לתחומי ענין, קשרים והרגלים חיוביים לחיזוק הכוחות שלכם. מאידך ולפי הצורך כדאי לנצל את הזמן לצרכים הנפשיים שתוארו כגון עיבוד אובדן ואבל.
- לא לסבול בשקט. אם אתם חווים לאורך זמן תחושות קשות מהסוגים שתוארו כאן או אחרים, יתכן ואתם מתמודדים עם רמות שונות של חרדה, דיכאון או התמודדות עם ההשלכות של טראומה. במצבים כאלה ובמיוחד אם אין תנועה ומגמת שיפור לאורך זמן חשוב לפנות לעזרה מקצועית.
מה יכולים לעשות מקורבים של חוזרים ממילואים כדי לסייע להם בהתמודדות?
לצד ההבנה שחזרה ממילואים היא מאתגרת עבור המשוחררים עצמם, חשוב לזכור שיש כאן גם אתגר רב מימדי עבור בני המשפחה והקרובים שנשארו מאחור. החיבור מחדש וחזרה לשגרה משותפת הם תהליך אשר יכול לקחת זמן ולהיות לא פשוט שכן הוא כולל התמודדות עם צרכים מרובים של גורמים שונים במשפחה ועם אתגרים. הרשימה הזו מתמקדת בדרכים לסייע למילואימניקים עצמם אולם ברור כי הצרכים של בני המשפחה והדרכים לסייע להם חשובים גם כן. כל קונסטלציה משפחתית היא שונה ומורכבת אולם מספר עצות יכולות לסייע לבני משפחה רבים לתמוך ביקיריהם אשר חוזרים ממילואים:
- היו סבלניים, זמינים, רגישים ונגישים. יקיריכם אשר מתמודדים עם האתגרים של חזרה ממילואים זקוקים לכם עכשיו, אולי יותר מתמיד. הם נתנו הכל בשביל אחרים ועכשיו זה הזמן לתת להם – אוזן קשבת, תמיכה ועזרה קונקרטית. לפעמים הדבר שצריך לתת הוא ספייס ואם הם בוחרים לא לשתף בחוויות חשוב לכבד את בחירתם ולא ׳לחפור׳ או ׳לחטט׳ בפצעים מחד אך גם לא להשאיר אותם לצלול לבדידות וקושי מאידך. מומלץ לאפשר להם להוביל את השיח בקצב ובזמן המתאימים עבורם ולהיות קשובים ומאפשרים. באם מתאפשר שיתוף כדאי להיות שם איתם באופן מלא בהקשבה, תמיכה, הרגעה ופרגון אמיתיים. זכרו כי יש שונות בין אנשים ואופני התמודדות עם החזרה ממילואים. בעוד חלק מרגישים רצון וצורך לשתף מיד, אחרים יבחרו בשתיקה וחשוב לכבד זאת במיוחד כיוון שלפעמים זה נעשה מתוך רצון לשמור ולהגן על המשפחה והקרובים מהקשיים. חשוב לא ללחוץ ו׳לתחקר׳ אירועים שעדיין אינם בשלים לגעת בהם כיוון שעם כוונות טובות ניתן גם לגרום לנזק.
- סייעו להם לחזור לגוף ולבריאות טובה. קיום הצרכים הגופניים הבסיסיים הוא תנאי הכרחי להתאוששות והחלמה. לעיתים קרוביכם יתקשו עם החזרה ממילואים לישון, לאכול או לתפקד וחשוב לייצר להם ככל האפשר את התנאים המיטביים לחזרה לאיזון הפיזיולוגי, לגוף ולבריאות. בנוסף ניתן להקל על מכאובי הנפש גם באמצעות חוויות גופניות וכדאי לעודד את החוזרים ממילואים להשתתף בהן. בין אם זה פעילות ספורטיבית משותפת, מסאז׳, טיפול במים או כל שיטה אחרת לעבודה גופנית מיטיבה, כדאי לעודד ולתמוך בה.
- תמכו בשימור קשרים ויצירת חדשים לעזרה. כאמור קבוצת התמיכה האורגנית והטובה ביותר עם החזרה ממילואים היא החברים מהיחידה או אחרים אשר חוו שם את מה שחוו קרוביכם. כדאי להבין ולקבל את זה, לא להיעלב אם מרגישים שיש שם קרבה שחסרה לכם ולהבין שאלו קשרים עם יכולות מרפאות שחשוב לשמר במיוחד בעת הזו. באותה מידה חשוב לתמוך ולסייע סביב אובדן של חברים מקבוצת השווים הזו שיכולה לעורר אבל וצער עמוק. נסו להיעזר בכל הידיים המושטות בסביבתכם כדי להתמודד עם אתגרים אלה, זו לא חולשה לקבל עזרה. המשפחה, החברים והחֶברה הישראלית כולה חשים הכרת תודה על המאמצים של משרתי המילואים ורוצים להביע את תודתם ולהיות שם איתכם בני המשפחה עבורם.
- נסו לסייע בכינון שגרה חדשה. לעיתים יש ציפייה שדברים יחזרו לקדמותם עם חזרה ממילואים של קרובים. האמת היא שלפעמים דברים משתנים וצריך לייצר שגרה חדשה אולי חלוקת התפקידים בבית תשתנה, הרגלים וסדרי חיים. למשל יתכן שהחלטות שקיבלתם בעבר כבר אינן מתאימות ושאלות כגון מי "מפזר את הילדים במסגרות"? מי "אחראי על מקלחות"? ועוד צריכות שוב להיפתח. חשוב להגיב בגמישות ופתיחות וכן לסייע בייצור עוגנים מחודשים או חיזוק וחזרה לישנים. זכרו שבצבא השגרה מובנית וחזקה והחזרה לאזרחות לעיתים מלווה בתחושה של שמיטה עמה מתמודדים טוב יותר כשיש שגרה חדשה. ייצור שגרה גם יכול לסייע לאנשים לאחר החזרה ממילואים לא לשקוע בתוך רגשות קשים, מחשבות מבלבלות ובדידות.
- תנו לזמן זמן. החזרה ממילואים היא תהליך הדרגתי של הסתגלות שאי אפשר להאיץ בו וגם לא כדאי. אל תמהרו להעמיס על החוזרים ממילואים משימות ומטלות וגם לא עשייה מהנה מרובה מאידך. נסו להבין שהזמן הוא גורם מכריע בהסתגלות המחודשת וצריך לפעמים פשוט לתת לו לעבוד. השינויים במצב הרוח, בתפקוד, בתגובות הרגשיות ובהתנהגות הם טבעיים ומצופים ולרוב יחלפו מעצמם. חשוב לזכור שמתחת לכל זה יושב עדיין האדם המוכר והאהוב והזמן יעזור לחבר ביניכם מחדש.
- סייעו במאמצי חזרה לעבודה. לגורמים מקצועיים כמו מעסיקים יש תפקיד מכריע בהקלת המעבר עבור חיילי מילואים חוזרים כאשר הם משתלבים מחדש בכוח העבודה האזרחי. על ידי יישום אמצעים תומכים ויצירת סביבה מסבירת פנים, מעסיקים יכולים לעזור למילואימניקים החוזרים להשתלב מחדש ואפילו למנף את כישוריהם וחוויותיהם הייחודיות שצברו במהלך שירותם הצבאי. לשם כך חשוב לטפח תרבות של הבנה והכלה בארגון, לקדם אמפתיה ומודעות בקרב עמיתים וליצור רשת תומכת שמעריכה את התרומות וההקרבה של חיילי מילואים חוזרים. לצד זה, תמיכה במהלך החזרה ההדרגתי באמצעות למשל הצעת הסדרי עבודה גמישים יכולה להועיל באופן משמעותי בחזרה ממילואים. מעסיקים יכולים לשקול מתן אפשרויות כגון שעות גמישות, הזדמנויות עבודה מרחוק או חופשה ממושכת עבור חיילי מילואים שעשויים להזדקק לזמן נוסף כדי לחזור לתפקידם. כמו כן חשוב לשים לב למצב הנפשי של המילואמניקים החוזרים ולוודא שבמידת הצורך ישנה עזרה מקצועית זמינה מטעם העבודה ו/או מחוצה לה.
- שמרו גם על עצמכם/ן. לא קל לתמוך באדם החוזר ממילואים, במיוחד לא כשהתומכים עברו בעצמם חוויות לא פשוטות תקופה ארוכה וזקוקים לתמיכה בעצמם. חשוב למצוא את נקודות האיזון האישיות והבינאישיות, לנסות לספק לצד השני את התנאים המתאימים להשתלבות מחודשת בחזרה ממילואים אבל גם להיות קשובים לצרכים שלכם עצמכם וכן לצרכים שלכם ממי ששב ממילואים והציפיות שלכם. כרגיל, תקשורת היא מפתח לאינטראקציות בינאישיות בריאות.
האם נדרש סיוע נפשי עבור החוזרים ממילואים?
במקרים שבהם קשיי ההסתגלות של חזרה ממילואים נמשכים ואתם חשים פגיעה מתמשכת בתפקוד, במצב הרוח, ביכולת ׳לחזור לעצמכם׳ ולשוב לרמות הפעילות הקודמות, כדאי לפנות להכוונה ועזרה מקצועית מותאמת.
ההכוונה הראשונית יכולה להיות במסגרות מגוונות אשר מציעות קבלת כלים עבור חוזרים ממילואים דרך הרצאות, סדנאות, קריאת תכנים ועוד. אנחנו באאוטריצ׳ מציעים ליוצאי מילואים 4 מפגשים אונליין לטובת קבלת כלים מהסוג הזה, הבנת האתגרים ודרכים להתמודד עמם ברוח הדברים שנכתבו בפוסט זה תוך הרחבה והעמקה ניכרות.
בנוסף, לעיתים כדאי ליצור מרחב אישי/זוגי או משפחתי עם אנשי טיפול לטובת התמודדות עם חלק מהאתגרים שהוזכרו כאן ו/או אחרים. צוות אאוטריצ׳ מציע טיפולים בהתאמה אישית הנגישים מבחינת המיקום – אונליין, קליניקות או בתי המטופלים, וכן גמישים מבחינת הרכב המשתתפים (יחיד/זוג/משפחה) ושיטות הטיפול. טיפולים בבית למשל יכולים להתאים במיוחד במקרים בהם חלילה החוזרים ממילואים מתמודדים עם פציעות פיזיות המגבילות את תנועתם.
בימים אלו אנו מציעים לחוזרים משירות מילואים הרצאות וסדנאות בשם ׳השיבה הביתה׳ לחיזוק החוסן ושיפור ההתמודדות עם החזרה לשגרה, בהובלת ד״ר אריאל עזרא וד״ר אור הראבן מהצוות שלנו.
הסדנה המתוכננת הקרובה תתקיים במהלכים חודשים אוגוסט-ספטמבר 2024 ותכלול 4 הרצאות אונליין בנושאים הבאים:
- 7.8.24: השיבה הביתה – האתגרים וההזדמנויות שבחזרה לשגרה (קצב, דריכות, תפקידים בחיי המשפחה/עבודה/לימודים וכד'). טראומה ולחץ פסיכולוגי – הערכת יכולת התמודדות, והבנת המנגנונים שמייצרים תגובות דחק. פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי – הגדרות ומרכיבים.
- 21.8.24: חוסן קוגניטיבי (מחשבתי) – כלים להגברת גמישות בהתמודדות, יצירת חוויות של זרימה (FLOW), משמעות בחיים ופרשנויות אופטימיות (שיטת העבודה של ביירון קייטי).
- 4.9.24: חוסן רגשי – מודל ההרחבה והבנייה של רגשות חיוביים, אמצעים נגישים לביטוי רגשי, והגברת יכולת וויסות רגשי (מודל STOPP).
- 18.9.24: חוסן חברתי – תמיכה חברתית, קבלת עזרה, יצירת אמון והחזקת תקווה דיאדית.
הסדנא וכל שאר המענים המקצועיים המפורטים לעיל יכולים להימסר ללא עלות על חשבון הזכאות של יוצאי מילואים להשתתפות בטיפולים מטעם משרד הביטחון. חברי הצוות שלנו יסייעו לפונים לממש את זכאותם ולמצות אותה על מנת שיוצאי המילואים ומקורביהם יוכלו ליהנות ממענים מקצועיים מעולים בחינם. להרשמה מהירה ופרטים נוספים ניתן ללחוץ על הקישור הזה.
זכרו, הסיוע בשילוב שלכם מחדש בחברה הוא זכות עבורנו שכן יש לכולנו ולחברה כולה חוב גדול כלפיכם. תודה לכם/ן על השירות וההתמסרות.
האם אתם או קרוביכם חוזרים ממילואים ותרצו להתייעץ איתנו ללא עלות?
צרו קשר