לוגו אאוטריצ׳

חרדה חברתית – מה זה? איך מאבחנים ומטפלים? ומה הקשר להסתגרות?

מאת: הצוות של Outreach

מהי הפרעת חרדה חברתית? 

הפרעת חרדה חברתית היא הפרעה פסיכיאטרית שכיחה הגורמת לליקוי תפקודי משמעותי כמעט בכל ההיבטים של חיי היומיום (Aderka et al., 2012), ויש לה מספר מאפיינים בולטים בהיבטים השונים של החוויה האנושית: 

בהיבט הרגשי, לאנשים עם חרדה חברתית יש חוויה רגשית ייחודית המורכבת מרגש שלילי גבוה (במיוחד רמות גבוהות של חרדה במצבים חברתיים) ורגש חיובי נמוך. הם נוטים להשתמש בהדחקה כאסטרטגיה לוויסות רגשי ומתקשים להבחין בין רגשות. בהיבט הקוגניטיבי, אנשים עם חרדה חברתית מחזיקים קוגניציות שליליות על עצמם ועל אחרים. בהיבט ההתנהגותי, אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע ממצבים חברתיים או אם הם לא יכולים להימנע מהם הם נוטים להשתמש בהתנהגויות מגוננות. 

קרא עוד
איש עומד לבדו

טיפול בהסתגרות בני נוער וצעירים בשיטת אאוטריצ׳

אור הראבן, פסיכולוג קליני

הבעיה של הסתגרות חמורה של בני נוער וצעירים והסוגיה של טיפול בהסתגרות, מושכים את תשומת לב הציבור והקהיליה המקצועית. המסתגרים, לרוב צעירים בגילאי ה-20 לחייהם, מנתקים קשרים בינאישיים ומצטמצמים בהדרגה לתוך חדריהם, ללא תפקוד בחברה או קשר עם העולם, לעיתים למשך שנים רבות. רבים מהם אינם מביעים ענין בקשר כלשהו עם הסביבה, לא כל שכן קשר טיפולי. בני המשפחה הקרובה, בד״כ ההורים, הם שפונים לצוות אאוטריצ׳ ומבקשים טיפול בהסתגרות אשר יסייע להחזיר את ילדיהם לקשר ולתפקוד. האם אפשר לטפל בהסתגרות? אנו חושבים שכן.
על כך ועוד בפוסט הנוכחי.

קרא עוד

המדריך להתמודדות עם אשפוז של בן משפחה בבית חולים פסיכיאטרי

מאת: הצוות של Outreach

לאור פניות ושאלות רבות שמגיעות אלינו בנושא של אשפוזים פסיכיאטריים, גיבשנו למענכם מדריך עבור התמודדות עם אשפוז של בן משפחה בבית חולים פסיכיאטרי.

ההתמודדות עם הפרעות ומחלות נפשיות עלולה להיות מסע ארוך, מפותל ומאתגר עבור אלו הסובלים מהן כמו גם עבור בני המשפחה שלהם. המסע הזה עלול להוביל בחלק מהמקרים גם לאשפוז פסיכיאטרי או אפילו כמה אשפוזים פסיכיאטריים קצרים או ארוכים. התפיסה שמלווה את העשייה הטיפולית של Outreach היא שבמקרים בהם ניתן לייצר מסגרת עוטפת ומחזיקה דיה בבית, עדיף לנסות להימנע מאשפוז פסיכיאטרי. ואולם, בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר מדובר במצב נפשי אקוטי וסוער, נראה שאין תחליף  (לפחות בינתיים) למעטפת הטיפולית שיכול לייצר בית חולים ועבור חלק מהמטופלים אשפוז פסיכיאטרי יכול לסייע מאוד.

*** המידע אינו מתיימר להקיף את הנושא ואינו אמור להחליף ייעוץ מקצועי, אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או ענין לאורך הדרך.

קרא עוד

טיפול בבית – התבוננות מנקודת המבט של המטפל

מאמר על טיפול בבית מאת: נעה פרץ זוהר, עו”ס קלינית

“האנליטיקאי הוא אובייקט נווד והפסיכואנליזה מתקן נישא”,  Miller, J.A

הקדמה

מזה שנים רבות אני אני מציעה טיפול בבית לאנשים במצבים שונים. ברצוני להציג כאן את התחום של טיפול בבית על היופי והייחוד שבו, ולתאר עד כמה הוא משמעותי בעיניי. ההיכרות של העולם הטיפולי עם עבודה זו מוגבלת למרות שהיא נעשית נפוצה בשנים האחרונות.

קרא עוד

מהי אגרופוביה וכיצד מטפלים בה?

מאת: הצוות של Outreach

אגרופוביה היא חרדה מהימצאות במקומות פתוחים ובנסיבות או במקומות שקשה להימלט מהם. מקור השם הוא מהמילה ׳אגורה׳ שהיא כיכר השוק בפוליס היוונית העתיקה ומהמילה הנפוצה פוביה שמתארת פחד משמעותי. ברוב המקרים, הסובלים מחרדה זו מפתחים אסטרטגיות הימנעות שונות, המשבשות את מהלך חייהם, ובמקרים חמורים מצמצמות משמעותית את יכולת התפקוד היומיומי שלהם. הדרכים הנפוצות לטיפול באגרופוביה, בדומה להפרעות חרדה אחרות, הן טיפולים פסיכולוגיים ובמיוחד טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים –CBT ,  ו/או טיפול בתרופות פסיכיאטריות.

קרא עוד

טיפול נפשי בקהילה: מהאישי לגלובלי

המחשבה על הקשר שבין האישי והגלובלי, סביב טיפול נפשי בקהילה, ואולי בכלל, היא חשיבה שמלווה את העבודה שלנו ב-Outreach תדיר – התבוננות וחשיבה על העולם הפנימי של המטופל, ולצדן חשיבה עליו כעל פרט ששייך למערכת חברתית, קהילתית, שיש לקחת בחשבון ושניתן לרתום אותה לטובת הטיפול.

קרא עוד

טיפול במסתגרים: לפתוח את הדלת

מאת: רביב סלע, מטפל בצוות Outreach

אחד האתגרים הייחודיים והמעניינים ביותר למטפלים המציעים טיפול במסתגרים הוא המפגש עם הדלת הסגורה; לעיתים מדובר באנשים במצבי ניתוק והסתגרות קיצוניים שלא ביקשו את הטיפול, אלא במידה רבה הוא נכפה עליהם על-ידי בני המשפחה אשר הבינו כי דרוש שינוי.
על הסוגיה של טיפול בהסתגרות כתבנו בהרחבה כאן. הרשימה הנוכחית היא התבוננות על הסיטואציה הטיפולית מזווית הראיה של מטפל בצוות של אאוטריצ׳.
קרא עוד

לחשוב מחוץ לכורסא: שינוי ה-Setting הטיפולי בהתאמה לצורכי המטופל

מאת: אור הראבן ונעמה הוכברג.

הפרקטיקות המקובלות בפסיכותרפיה מתרחשות על פי רוב במרחב מוגדר מראש: קליניקה ובה שתי כורסאות או יותר, שעליהן יושבים המטפל והמטופל. אולם פרקטיקה מסוג זה אינה מתאימה לכל סוגי המטופלים. ישנם אנשים אשר מסיבות פיזיות או נפשיות אינם יכולים להגיע לטיפול, אך עדיין זקוקים מאוד לעזרה. האם תמונת המצב הזו היא כורח המציאות? ברשימה הנוכחית טוענים המחברים שלא. באמצעות תיאור מקרה הם מציגים פרקטיקות חלופיות של טיפול “מחוץ לכורסא” ומראים את היתרונות הגלומים בהן עבור מטופלים שזקוקים לכך.

להמשך המאמר באתר פסיכולוגיה עברית.

 

צרו קשר, ניפגש, נבנה ביחד תכנית טיפולית מותאמת ומדויקת

לחצו ליצירת קשר
דילוג לתוכן